ועד להפצת שיחות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
שורה 22: שורה 22:
יושב ראש הועד הוא הרב [[שניאור זלמן חנין]]. בראש המערכת עומדים הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[יעקב לייב אלטיין]]. חברי המערכת הינם הרב [[אלימלך צוויבל]], הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]], והרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[שלום יעקבסאן]]. בכמה שנים גם עזרו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[יהודא לייב שפירא]], הרב [[שניאור זלמן וילשנסקי]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[דוד אולידורט]].
יושב ראש הועד הוא הרב [[שניאור זלמן חנין]]. בראש המערכת עומדים הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[יעקב לייב אלטיין]]. חברי המערכת הינם הרב [[אלימלך צוויבל]], הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]], והרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[שלום יעקבסאן]]. בכמה שנים גם עזרו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[יהודא לייב שפירא]], הרב [[שניאור זלמן וילשנסקי]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[דוד אולידורט]].


הגהה של האידית היה ע"י ר' [[היישקע דובראווסקי]]
הגהה של האידית היה על ידי ר' [[היישקע דובראווסקי]]


הספרים העיקריים עליהם עבדו הועד הינם ספרי ה[[לקוטי שיחות]]. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הועד, הועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה [[מוגה|מגיה]] את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.
הספרים העיקריים עליהם עבדו הועד הינם ספרי ה[[לקוטי שיחות]]. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הועד, הועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה [[מוגה|מגיה]] את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.

גרסה מ־04:30, 28 באוקטובר 2020

ועד להפצת שיחות תפקידו הוא לערוך, להדפיס ולהפיץ את שיחותיו המוגהות של הרבי, הועד הוקם בשנת תשכ"ז, ועד היום פעיל בהפצת שיחות של הרבי ועריכת ספרים חדשים. מנהלו כיום הוא הרב שניאור זלמן חנין.

הקמת הועד ומהותו

הרב זלמן חאנין ור' יונתן האקנר עמלים על תיקון מכונת דפוס של הוועד להפצת שיחות

הפצת שיחותיו של הרבי החלה כבר בסוף שנת תש"י, עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי[1], במטרה להפיץ את שיחותיו של הרבי בין החסידים ברחבי העולם ובכך לגרום לקהילות אנ"ש להכיר יותר את הרבי ולבקש ממנו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בין ראשי העוסקים בהפצת השיחות באותה תקופה היה הרב יואל כהן, שמאז ואילך עסק לאורך כל השנים בהעלאת דבריו של הרבי על גבי הכתב.

מצד הרבי, הגהת השיחות במסגרת 'לקוטי שיחות' החלה לראשונה לקראת חג השבועות תשי"ח. הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה בבתי כנסיות, במסגרת הקהלת קהילות. היוזמים היו צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית. בתחילה עבדו על השיחות ר' אוריאל צימר (חלקים א'-ב') ור' יואל כהן (חלקים ג'-ד').

בשנת תשכ"ז התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב בן ציון שם טוב קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל המרכז לענייני חינוך, הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב, הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים קה"ת, לכן פעילותו לא תתוקצב על ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על ידי צא"ח ניתנה אחר-כך לועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.

כאשר הכניסו דוגמה לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את השער המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על ידי הועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת (במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו 'ועד שיחות באנגלית', 'היכל מנחם' ועוד.

ר' יואל כהן עמד בראש הועד עד שנת תשל"ז.

הוצאה לאור

התוועדות ב-770 לרגל הדפסת מהדורה חדשה של ליקוטי תורה בשנת תשד"מ בהוראת הרבי

הועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הועד בבניין המשרדים הצמוד ל-770, אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר בשכונה.

בשנת תשל"ט הרבי ביקש שהוועד יהיו אחראים על העבודה של הוצאת ספרי קה"ת לאור.

חברי הועד

יושב ראש הועד הוא הרב שניאור זלמן חנין. בראש המערכת עומדים הרב נחמן שפירא והרב יעקב לייב אלטיין. חברי המערכת הינם הרב אלימלך צוויבל, הרב אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי, והרב חיים שלום דובער ליפסקר והרב שלום יעקבסאן. בכמה שנים גם עזרו הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב יהודא לייב שפירא, הרב שניאור זלמן וילשנסקי, הרב אריה לייב קפלן, הרב דוד אולידורט.

הגהה של האידית היה על ידי ר' היישקע דובראווסקי

הספרים העיקריים עליהם עבדו הועד הינם ספרי הלקוטי שיחות. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הועד, הועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה מגיה את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.

תורמים מרכזיים

מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי הועד להפצת שיחות.

  • הרב מאיר זאינץ מברזיל. שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לזאת.
  • מר זאב הורביץ, מברזיל. שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך[2].

יש לציין שהרבי בעצמו גם הקדיש את הוצאת החוברות לזכות משפחתו מספר פעמים.

הספרים שבהוצאת הועד

במהלך השנים, ערך הועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:

תהלים - תהילות מנחם

מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות בעניני גאולה ומשיח.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ספר ימי בראשית, עמוד 222.
  2. ההצעה המקורית של המוציא לאור קישור שטורעם
  3. חנוכה (3 כרכים), פורים (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר