וגר זאב עם כבש: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 8: | שורה 8: | ||
[[הרבי מלך המשיח]] מסביר{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}} , שבדרך כלל בענין היעודים הגשמיים דלעתיד לבוא מבואר שהם יתקיימו גם לשיטת הרמב"ם כפשוטה אלא שזה יהיה בתקופה השניה בימות המשיח. אמנם לגבי יעוד זה, אומר הרבי, שהנביא הצמיד אתו לענין המשיח (הפסוק "וגר זאב עם כבש" בא בסמיכות לפסוקים המדברים בענין משיח "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא" כו'), וגדרו של משיח הוא שלימות התומ"צ בגדרי העולם, "עולם כמנהגו נוהג", וא"כ יעוד זה ספציפית יתקיים שלא כפשוטו - לרמב"ם - ובתקופה הא'. כלומר, יעוד גשמי שנכתב לעצמו - יתקיים כפשוטו בתקופה הב' בימוה"מ. אך יעוד שנכתב בקשר עם משיח - יתקיים שלא כפשוטו בתקופה הא'. וא"כ, לדעת הרמב"ם, "וגר זאב עם כבש" יתקיים שלא כפשוטו בתקופה הא'. | [[הרבי מלך המשיח]] מסביר{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}} , שבדרך כלל בענין היעודים הגשמיים דלעתיד לבוא מבואר שהם יתקיימו גם לשיטת הרמב"ם כפשוטה אלא שזה יהיה בתקופה השניה בימות המשיח. אמנם לגבי יעוד זה, אומר הרבי, שהנביא הצמיד אתו לענין המשיח (הפסוק "וגר זאב עם כבש" בא בסמיכות לפסוקים המדברים בענין משיח "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא" כו'), וגדרו של משיח הוא שלימות התומ"צ בגדרי העולם, "עולם כמנהגו נוהג", וא"כ יעוד זה ספציפית יתקיים שלא כפשוטו - לרמב"ם - ובתקופה הא'. כלומר, יעוד גשמי שנכתב לעצמו - יתקיים כפשוטו בתקופה הב' בימוה"מ. אך יעוד שנכתב בקשר עם משיח - יתקיים שלא כפשוטו בתקופה הא'. וא"כ, לדעת הרמב"ם, "וגר זאב עם כבש" יתקיים שלא כפשוטו בתקופה הא'. | ||
אמנם, באגרת תחיית המתים כותב הרמב"ם, כי מה שאמר בספר הי"ד על "וגר זאב עם כבש" שיתקיים שלא כפשוטו: "אין דברינו זה החלטי", וייתכן שיתקיים כפשוטו. ומסביר זאת הרבי, שהיעודים הגשמיים זה הנהגה ניסית שהקב"ה עושה עמנו עקב זה שאנו מקיימים תומ"צ. וע"כ, אם הגאולה תהיה באופן ד"לא זכו" - יצטרכו את תקופה הא' ע"מ להגיע לשלימות התומ"צ, ואז יגיע כגמול תקופה הב' עם ההנהגה ניסית של ה'. אך אם נגיע לגאולה כבר במצב ד"זכו", בקיום התומ"צ, ממילא כבר בתחילת הגאולה יהיו ב' התקופות יחד, כי כבר אז ה' ינהג באופן ניסי עקב קיום התומ"צ שלנו לפנ"ז. ובמצב כזה, גם לדעת הרמב"ם "וגר זאב עם כבש" יתקיים כפשוטו, כי אף שהוא קשור למשיח - הרי במצב כזה גם שאר היעודים הגשמיים יתחילו כבר עם תקופה הא'. ונמצא, שבמצב והגאולה תבוא באופן ד"זכו" - לכולי עלמא יתקיימו כל היעודים כפשוטם, וישר עם תחילת ימוה"מ. | אמנם, באגרת תחיית המתים כותב הרמב"ם, כי מה שאמר בספר הי"ד על "וגר זאב עם כבש" שיתקיים שלא כפשוטו: "אין דברינו זה החלטי", וייתכן שיתקיים כפשוטו. ומסביר זאת הרבי, שהיעודים הגשמיים זה הנהגה ניסית שהקב"ה עושה עמנו עקב זה שאנו מקיימים תומ"צ. וע"כ, אם הגאולה תהיה באופן ד"לא זכו" - יצטרכו את תקופה הא' ע"מ להגיע לשלימות התומ"צ, ואז יגיע כגמול תקופה הב' עם ההנהגה ניסית של ה'. אך אם נגיע לגאולה כבר במצב ד"זכו", בקיום התומ"צ, ממילא כבר בתחילת הגאולה יהיו ב' התקופות יחד, כי כבר אז ה' ינהג באופן ניסי עקב קיום התומ"צ שלנו לפנ"ז. ובמצב כזה, גם לדעת הרמב"ם "וגר זאב עם כבש" יתקיים כפשוטו, כי אף שהוא קשור למשיח - הרי במצב כזה גם שאר היעודים הגשמיים יתחילו כבר עם תקופה הא'. ונמצא, שבמצב והגאולה תבוא באופן ד"זכו" - לכולי עלמא יתקיימו כל היעודים כפשוטם, וישר עם תחילת ימוה"מ. | ||
גרסה מ־20:57, 27 באוגוסט 2016
בנבואת ישעיהו הנביא נאמר וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם[1]. המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, שלעתיד לבוא כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה "והשבתי חיה רעה מן הארץ"[2].
את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר הרמב"ם בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן".
כפשוטו או "משל וחידה"
בענין קיום יעוד זה כותב הרמב"ם: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ - משל וחידה, שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר" וכו'. על פניו נראה כי לשיטת הרמב"ם, לא יתקיים ייעוד זה כפשוטו אלא הוא "משל וחידה" (אמנם, בביקור האדמו"ר מסקוליא אצל כ"ק אד"ש בתשמ"א, אמר הרבי כי אין כוונת הרמב"ם שיעוד זה לא יתקיים כפשוטו, אלא ר"ל, שודאי משמעו כפירושו הפנימי, "משל וחידה", אלא שאם יבוא תלמיד ויוכיח שמשמעותו גם כפשוטו - אז זה יתקיים גם כפשוטו). [3], אך לפי דעתם של חלק מהראשונים (הרמב"ן[4] ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו.
הרבי מלך המשיח מסביר[5] , שבדרך כלל בענין היעודים הגשמיים דלעתיד לבוא מבואר שהם יתקיימו גם לשיטת הרמב"ם כפשוטה אלא שזה יהיה בתקופה השניה בימות המשיח. אמנם לגבי יעוד זה, אומר הרבי, שהנביא הצמיד אתו לענין המשיח (הפסוק "וגר זאב עם כבש" בא בסמיכות לפסוקים המדברים בענין משיח "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא" כו'), וגדרו של משיח הוא שלימות התומ"צ בגדרי העולם, "עולם כמנהגו נוהג", וא"כ יעוד זה ספציפית יתקיים שלא כפשוטו - לרמב"ם - ובתקופה הא'. כלומר, יעוד גשמי שנכתב לעצמו - יתקיים כפשוטו בתקופה הב' בימוה"מ. אך יעוד שנכתב בקשר עם משיח - יתקיים שלא כפשוטו בתקופה הא'. וא"כ, לדעת הרמב"ם, "וגר זאב עם כבש" יתקיים שלא כפשוטו בתקופה הא'.
אמנם, באגרת תחיית המתים כותב הרמב"ם, כי מה שאמר בספר הי"ד על "וגר זאב עם כבש" שיתקיים שלא כפשוטו: "אין דברינו זה החלטי", וייתכן שיתקיים כפשוטו. ומסביר זאת הרבי, שהיעודים הגשמיים זה הנהגה ניסית שהקב"ה עושה עמנו עקב זה שאנו מקיימים תומ"צ. וע"כ, אם הגאולה תהיה באופן ד"לא זכו" - יצטרכו את תקופה הא' ע"מ להגיע לשלימות התומ"צ, ואז יגיע כגמול תקופה הב' עם ההנהגה ניסית של ה'. אך אם נגיע לגאולה כבר במצב ד"זכו", בקיום התומ"צ, ממילא כבר בתחילת הגאולה יהיו ב' התקופות יחד, כי כבר אז ה' ינהג באופן ניסי עקב קיום התומ"צ שלנו לפנ"ז. ובמצב כזה, גם לדעת הרמב"ם "וגר זאב עם כבש" יתקיים כפשוטו, כי אף שהוא קשור למשיח - הרי במצב כזה גם שאר היעודים הגשמיים יתחילו כבר עם תקופה הא'. ונמצא, שבמצב והגאולה תבוא באופן ד"זכו" - לכולי עלמא יתקיימו כל היעודים כפשוטם, וישר עם תחילת ימוה"מ.
קישורים חיצוניים
- וגר זאב עם כבש - משל וגם תופעה תבנית:חב
הערות שוליים
