הבדלים בין גרסאות בדף "קודש הקודשים"
(סדר) |
|||
| (39 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''קודש הקודשים''' החדר הפנימי | + | [[קובץ:קודש הקודשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכהן הגדול בקודש הקדשים]] |
| + | '''קודש הקודשים''' החדר הפנימי והקדוש ביותר ב[[משכן]] וב[[בית המקדש]] וממילא גם בעולם כולו, בו נמצאים [[אבן השתיה]] ו[[ארון הברית]]. | ||
| − | == | + | ==מבנהו== |
אורכו היה עשרים אמה, ורחבו עשרים. גובהו חמישים אמה, כגובה ההיכל. | אורכו היה עשרים אמה, ורחבו עשרים. גובהו חמישים אמה, כגובה ההיכל. | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
==בבית ראשון== | ==בבית ראשון== | ||
| − | ב[[בית המקדש הראשון]] שבנה [[שלמה המלך]] שכן בתוך קודש הקודשים [[ארון הברית]] ובו [[לוחות הברית]], ועליו ה[[כפורת]] עם ה[[כרובים]] מעליה. | + | ב[[בית המקדש הראשון]] שבנה [[שלמה המלך]] שכן בתוך קודש הקודשים [[ארון הברית]] ובו [[לוחות הברית]], ועליו ה[[כפורת]] עם ה[[כרובים]] מעליה. מלבד הכרובים שהיו על הכפורת מימות משה, עשה שלמה המלך כרובים נוספים על הקרקע לצדי הארון, עשויים עץ בציפוי זהב, וגובהם עשר אמות (כחמישה מטרים) ומוטת כנפיהם גם היא עשר אמות{{הערה|מלכים־א ו, כג-כח.}}. ליד הארון (או בתוכו) הונח ספר התורה שכתב משה רבינו וכן [[צנצנת המן]], [[שמן המשחה]], ומטה אהרן הכהן (זכר לניסים אלו). בסוף תקופת [[בית ראשון]] גנז [[יאשיהו המלך]] את הארון וב[[בית שני]] נותרה רק [[אבן השתיה]] (בגובה של שלוש אצבעות), שהיא אבן היסוד שממנה הושתת ונוסד העולם{{הערה|יומא נד, ב.}}. |
| − | + | הארון עמד בנס. אורכו ורחבו של קודש הקודשים הם זהים לאורכם של הבדים. אורך הבדים אינו כולל את רוחב הארון (שאליו חוברו הבדים). כמו כן מסופר שהבדים היו מדויקים באורך קודש הקודשים, ונראו מבחוץ כמין שתי בליטות על הפרוכת - "כשני דדי אישה", זאת כדי שב[[יום הכיפורים]] יוכל הכהן הגדול לדעת היכן להזות. | |
== בבית שני == | == בבית שני == | ||
| − | בעת שבנה שלמה את הבית הראשון, ידע ברוח הקודש שסופו ליחרב, ובנה בו מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמונית עמוקות ועקלקלות, ואכן | + | בעת שבנה שלמה את הבית הראשון, ידע ברוח הקודש שסופו ליחרב, ובנה בו מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמונית עמוקות ועקלקלות, ואכן לפני חורבן בית ראשון נטמנו שם הארון והצנצנת והמטה על פי ציויי יאשיהו המלך. [[הרבי]] ביאר כי בבית שני שרתה קדושת קודש הקדשים על ידי מטמוניות אלו, אשר שלמה המלך הכינן ובנאן לשם קדושת קודש הקדשים, ובהם היה הארון ולולי היה שלמה המלך מקדש את המטמוניות לא היה המקום קדוש בקדושת קודש הקדשים וממילא לא היה לבית המקדש כלל דין של [[בית המקדש]] באשר [[הרמב"ם]] כותב שמעיקרי המקדש הוא שיהיה בו קדש וקדש הקדשים. |
==בזמן הגלות == | ==בזמן הגלות == | ||
| − | ישנן ריבוי שיטות באשר למיקום המדוייק של קודש הקדשים | + | ישנן ריבוי שיטות באשר למיקום המדוייק של קודש הקדשים ב[[הר הבית]] של ימינו. |
| + | |||
| + | השיטה המקובלת על רוב החוקרים היא שמקום קודש הקודשים היה תחת "כיפת הסלע". הרדב"ז{{הערה|1=רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, רדב"ז (ה'רל"ט, 1479 - ה'של"ד, 1573) אב בית דין ומגדולי יהדות מצרים.}} אחז בשיטה זו, ובספרו{{הערה|1=שו"ת דברי דוד.}} ישנו דיון בנושא. עם זאת, דבריו שם אינם מובנים די הצורך וישנן כיום כמה שיטות כיצד להסביר אותם. | ||
| − | |||
| − | |||
שיטות נוספות טוענות שמיקומו האמיתית של קודש הקודשים קרוב לאזור זה. | שיטות נוספות טוענות שמיקומו האמיתית של קודש הקודשים קרוב לאזור זה. | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
==במקדש השלישי== | ==במקדש השלישי== | ||
| − | בבית המקדש השלישי לא ישתנו | + | בבית המקדש השלישי לא ישתנו מידות אורכו ורוחבו של קדש הקדשים. בבתי המקדש הראשונים היו עליות על גבי קודש הקודשים, ולכן גובהו לא היה כגובה הבניין כולו. אך בבית שלישי לא תהיה עלייה על גבי ההיכל וקודש הקודשים, ולא ידוע מה יהיה גובהו. |
| + | |||
| + | הכניסה תהיה דרך פתח ברוחב שבע אמות ובגובה שש אמות{{הערה|יחזקאל מא, ג וברש"י.}}. כמו בבית המקדש הראשון, יהיו לק"ק דלתות זהב הפתוחות תמיד. | ||
| + | |||
| + | הצד הפנימי של קירות ק"ק יהיה מצופה זהב טהור, כמו בבתים הראשונים. | ||
==בפנימיות הענינים== | ==בפנימיות הענינים== | ||
| שורה 31: | שורה 36: | ||
== הכניסה אליו == | == הכניסה אליו == | ||
| − | בדרך כלל חל איסור מוחלט להיכנס לקודש הקודשים, מלבד [[הכהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]]. בין קודש הקודשים לבין ה[[קודש]] - החדר הגדול יותר שלפני קודש הקודשים, שבו הוצבו ה[[מנורה ]], [[מזבח הזהב]] ו[[שולחן]] [[לחם הפנים]] - הייתה הפרדה. בבית המקדש הראשון - חומת אבנים, ובבית המקדש השני, שתי פרוכות ואמה מבדילה ביניהם ונקראת דביר . מידות קודש הקודשים היו עשר על עשר אמות (כחמישה על חמישה מטרים) במשכן, ועשרים על עשרים אמה (כעשרה על עשרה מטרים) בבית המקדש. | + | בדרך כלל חל איסור מוחלט להיכנס לקודש הקודשים, מלבד [[הכהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]]. בין קודש הקודשים לבין ה[[קודש]] - החדר הגדול יותר שלפני קודש הקודשים, שבו הוצבו ה[[מנורה]], [[מזבח הזהב]] ו[[שולחן]] [[לחם הפנים]] - הייתה הפרדה. בבית המקדש הראשון - חומת אבנים, ובבית המקדש השני, שתי פרוכות ואמה מבדילה ביניהם ונקראת דביר. מידות קודש הקודשים היו עשר על עשר אמות (כחמישה על חמישה מטרים) במשכן, ועשרים על עשרים אמה (כעשרה על עשרה מטרים) בבית המקדש. |
במקרים בהם נדרשו תיקונים בקודש הקודשים היו משלשלים מלמעלה אומנים בתיבות מיוחדות, הפתוחות רק מצד אחד, כדי שלא יזינו את עיניהם ביופי. לצורך תיקונים היה מותר גם לאנשים אשר אינם כוהנים, ואם היה צורך גם לטמאים להיכנס לקודש הקודשים. | במקרים בהם נדרשו תיקונים בקודש הקודשים היו משלשלים מלמעלה אומנים בתיבות מיוחדות, הפתוחות רק מצד אחד, כדי שלא יזינו את עיניהם ביופי. לצורך תיקונים היה מותר גם לאנשים אשר אינם כוהנים, ואם היה צורך גם לטמאים להיכנס לקודש הקודשים. | ||
| + | |||
| + | לפי הדעה, שבסוכות של [[שנת הקהל]] היה המלך קורא מספר התורה שהיה מונח בקודש הקודשים, הרי שהיה על הכהן הגדול להוציאו כמה ימים לפני כן ביום הכיפורים, ולהחזירו למקומו ביום הכיפורים של השנה הבאה. | ||
=== הכניסה אליו לעתיד לבוא === | === הכניסה אליו לעתיד לבוא === | ||
| − | לערך משנות הנוני"ם החל [[הרבי | + | לערך משנות הנוני"ם החל [[הרבי]] להוסיף לפרקים לאיחול הקבוע בסיום השיחות - שנלך לארץ הקודש, לעיר הקודש, להר הקודש ולבית המקדש - את המילים "ובקדש הקדשים". |
| − | + | הרבי הסביר זאת על פי דעת המדרש{{הערה|1=ויקרא רבה פרשת אחרי מות, פרשה כא סימן ז, שמות רבה סוף פרשה ל"ח, ילקוט שמעוני תהלים רמז תרנב.}} המפרש את הפסוק "ואל יבוא בכל עת אל הקודש"{{הערה|1=ויקרא טז.}} במשמעות המכוונת להכנתו האישית של הכהן, ולא לזמן. בכל עת שהוא רוצה ליכנס יכנס רק בסדר המפורט בכתוב ("כי אם בזאת יבוא אהרן אל הקודש, בפר בן בקר..."){{הערה|וראה בפירוש הרד"ל שם ועוד שכתבו שדברי המדרש נסובים רק על אהרן הכהן. אך במשך חכמה פרשת אחרי שם ביאר שהכוונה היא שההיתר הוא רק במשכן בו מאיר הגילוי של יום הכיפורים כל השנה, ולפי זה כן הוא בבית המקדש השלישי שיאיר בו הגילוי של יום הכיפורים כל השנה.}}. | |
בהתאם לדעת כמה מהמפרשים{{הערה|1=בעל הטורים.}} שכוונת הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים"{{הערה|1=שמות יט, ו.}} הוא שכל בני ישראל הינם כהנים גדולים, והוא מכוון ללעתיד לבוא - הסביר הרבי שזוהי הסיבה לכך שכשמאחלים זה לזה שניפגש בבית המקדש, לא מסתפקים בזה אלא מוסיפים "ובקדש הקדשים", כי זהו מקומו האמיתי של כל אחד ואחת מישראל. | בהתאם לדעת כמה מהמפרשים{{הערה|1=בעל הטורים.}} שכוונת הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים"{{הערה|1=שמות יט, ו.}} הוא שכל בני ישראל הינם כהנים גדולים, והוא מכוון ללעתיד לבוא - הסביר הרבי שזוהי הסיבה לכך שכשמאחלים זה לזה שניפגש בבית המקדש, לא מסתפקים בזה אלא מוסיפים "ובקדש הקדשים", כי זהו מקומו האמיתי של כל אחד ואחת מישראל. | ||
| − | הרבי מביא דוגמא מהזמן בו איימה גזירת הכחדה על מלכות בית דוד, ויהושבע החביאה את יואש - הנצר האחרון לשושלת המלוכה - בקדש הקדשים!{{הערה| | + | הרבי מביא דוגמא מהזמן בו איימה גזירת הכחדה על מלכות בית דוד, ויהושבע החביאה את יואש - הנצר האחרון לשושלת המלוכה - בקדש הקדשים!{{הערה|מלכים ב יא, ב-ג. לפי רש"י. וראה שיחת ליל שמח"ת תנש"א בהשלמות הערה 232 שמצד פיקוח נפש מספיק היה להחביאו במחילות.}} שם, במשך שש שנים הוא אכל, שתה וישן. זאת משום שמקומו האמיתי של יהודי הוא בקדש הקדשים{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים [[תנש"א]]. ושם, שאז התגלה זה דווקא על ידי הסכנה, והוא על דרך זה שהעליה של הגאולה נפעלת ונעשית דווקא על ידי הירידה בגלות.}}. |
| + | אמנם, גם לדעת המדרש בכל כניסה לקודש הקודשים יהיה צורך בהקרבת הקרבנות המיוחדים שחייב להקריב כהן גדול בכניסתו לקודש הקודשים ("כסדר הזה"), אך אותם כל יהודי יכול להשיג בנקל והדבר לא יהווה בעיה{{הערה|שיחת י"א אלול תנש"א. בעניין קרבנות וכו' בכניסה לקודש הקודשים ללא עבודה - ראה גם יחידות עם הרבנים הראשיים תשמ"ו סי"ג שמשם משמע שמשה רבינו היה צריך להיכנס בכל פעם שנכנס להביא קרבנות, וראה לקו"ש חל"ב ע' 28 שמשה רבינו לא היה צריך להיכנס בבגדי כהונה. וראה גם שיחת שבת פרשת [[פנחס]] [[תשמ"ז]] סכ"ו-ז.}}. במקום אחר{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה שם ה'תנש"א .}} אומר הרבי שבגאולה יוכל כהן גדול - וממילא כל יהודי שיהיה בדרגתו - להיכנס אף "שלא בסדר הזה". | ||
| + | אמנם, בשיחה אחת{{הערה|שבת פרשת שופטים ה'תשמ"ח סעיף י'.}} נקט הרבי שלא יכנסו בפועל לקודש הקודשים, אלא רק יסתכלו לתוכו ויחשב הדבר כאילו נמצאים בו. | ||
| + | |||
| + | == קישורים חיצוניים == | ||
| + | * [https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/הכניסה_לקודש-הקודשים_במשנת_כ''ק_אד''ש_מה''מ.pdf הרב אסף פרומר: הכניסה לקודש הקודשים בגאולה במשנת כ"ק אד"ש מה"מ] {{PDF}} | ||
| + | * [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}} | ||
| + | * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23433.htm איזו עבודה במקדש הכהנים מורשים לבצע רק פעם בחיים?] באתר הגאולה {{הגאולה}} | ||
| + | * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/21693.htm המקום הקדוש ביותר: הצצה אל קודש הקודשים] באתר הגאולה {{הגאולה}} | ||
| + | |||
| + | {{בית המקדש}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:17, 29 באוקטובר 2023
קודש הקודשים החדר הפנימי והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש וממילא גם בעולם כולו, בו נמצאים אבן השתיה וארון הברית.
תוכן עניינים
מבנהו[עריכה]
אורכו היה עשרים אמה, ורחבו עשרים. גובהו חמישים אמה, כגובה ההיכל.
בבית ראשון ניצב קיר בעובי אמה בין הקדש לקדש הקדשים ובו היה פתח לכניסה פנימה. בבית שני לא היה קיר ובמקומו נפרשו שתי פרוכות וביניהן מעבר באורך אמה שהוביל אל תוך קדש הקדשים.
בבית ראשון[עריכה]
בבית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך שכן בתוך קודש הקודשים ארון הברית ובו לוחות הברית, ועליו הכפורת עם הכרובים מעליה. מלבד הכרובים שהיו על הכפורת מימות משה, עשה שלמה המלך כרובים נוספים על הקרקע לצדי הארון, עשויים עץ בציפוי זהב, וגובהם עשר אמות (כחמישה מטרים) ומוטת כנפיהם גם היא עשר אמות[1]. ליד הארון (או בתוכו) הונח ספר התורה שכתב משה רבינו וכן צנצנת המן, שמן המשחה, ומטה אהרן הכהן (זכר לניסים אלו). בסוף תקופת בית ראשון גנז יאשיהו המלך את הארון ובבית שני נותרה רק אבן השתיה (בגובה של שלוש אצבעות), שהיא אבן היסוד שממנה הושתת ונוסד העולם[2].
הארון עמד בנס. אורכו ורחבו של קודש הקודשים הם זהים לאורכם של הבדים. אורך הבדים אינו כולל את רוחב הארון (שאליו חוברו הבדים). כמו כן מסופר שהבדים היו מדויקים באורך קודש הקודשים, ונראו מבחוץ כמין שתי בליטות על הפרוכת - "כשני דדי אישה", זאת כדי שביום הכיפורים יוכל הכהן הגדול לדעת היכן להזות.
בבית שני[עריכה]
בעת שבנה שלמה את הבית הראשון, ידע ברוח הקודש שסופו ליחרב, ובנה בו מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמונית עמוקות ועקלקלות, ואכן לפני חורבן בית ראשון נטמנו שם הארון והצנצנת והמטה על פי ציויי יאשיהו המלך. הרבי ביאר כי בבית שני שרתה קדושת קודש הקדשים על ידי מטמוניות אלו, אשר שלמה המלך הכינן ובנאן לשם קדושת קודש הקדשים, ובהם היה הארון ולולי היה שלמה המלך מקדש את המטמוניות לא היה המקום קדוש בקדושת קודש הקדשים וממילא לא היה לבית המקדש כלל דין של בית המקדש באשר הרמב"ם כותב שמעיקרי המקדש הוא שיהיה בו קדש וקדש הקדשים.
בזמן הגלות[עריכה]
ישנן ריבוי שיטות באשר למיקום המדוייק של קודש הקדשים בהר הבית של ימינו.
השיטה המקובלת על רוב החוקרים היא שמקום קודש הקודשים היה תחת "כיפת הסלע". הרדב"ז[3] אחז בשיטה זו, ובספרו[4] ישנו דיון בנושא. עם זאת, דבריו שם אינם מובנים די הצורך וישנן כיום כמה שיטות כיצד להסביר אותם.
שיטות נוספות טוענות שמיקומו האמיתית של קודש הקודשים קרוב לאזור זה.
לעומת זאת, קיימת מסורת לפיה ר' אהרן רוקח מבעלז הצביע על אבן מסויימת ברחבת הכותל כאבן הקרובה ביותר לקדש הקדשים. השמועה מספרת גם שהרבי הריי"צ בביקורו בארץ התפלל במקום, ברחבה שהיה מקובל כי הוא המקום הקרוב ביותר לקדש הקדשים.
במקדש השלישי[עריכה]
בבית המקדש השלישי לא ישתנו מידות אורכו ורוחבו של קדש הקדשים. בבתי המקדש הראשונים היו עליות על גבי קודש הקודשים, ולכן גובהו לא היה כגובה הבניין כולו. אך בבית שלישי לא תהיה עלייה על גבי ההיכל וקודש הקודשים, ולא ידוע מה יהיה גובהו.
הכניסה תהיה דרך פתח ברוחב שבע אמות ובגובה שש אמות[5]. כמו בבית המקדש הראשון, יהיו לק"ק דלתות זהב הפתוחות תמיד.
הצד הפנימי של קירות ק"ק יהיה מצופה זהב טהור, כמו בבתים הראשונים.
בפנימיות הענינים[עריכה]
הכניסה אליו[עריכה]
בדרך כלל חל איסור מוחלט להיכנס לקודש הקודשים, מלבד הכהן הגדול ביום הכיפורים. בין קודש הקודשים לבין הקודש - החדר הגדול יותר שלפני קודש הקודשים, שבו הוצבו המנורה, מזבח הזהב ושולחן לחם הפנים - הייתה הפרדה. בבית המקדש הראשון - חומת אבנים, ובבית המקדש השני, שתי פרוכות ואמה מבדילה ביניהם ונקראת דביר. מידות קודש הקודשים היו עשר על עשר אמות (כחמישה על חמישה מטרים) במשכן, ועשרים על עשרים אמה (כעשרה על עשרה מטרים) בבית המקדש.
במקרים בהם נדרשו תיקונים בקודש הקודשים היו משלשלים מלמעלה אומנים בתיבות מיוחדות, הפתוחות רק מצד אחד, כדי שלא יזינו את עיניהם ביופי. לצורך תיקונים היה מותר גם לאנשים אשר אינם כוהנים, ואם היה צורך גם לטמאים להיכנס לקודש הקודשים.
לפי הדעה, שבסוכות של שנת הקהל היה המלך קורא מספר התורה שהיה מונח בקודש הקודשים, הרי שהיה על הכהן הגדול להוציאו כמה ימים לפני כן ביום הכיפורים, ולהחזירו למקומו ביום הכיפורים של השנה הבאה.
הכניסה אליו לעתיד לבוא[עריכה]
לערך משנות הנוני"ם החל הרבי להוסיף לפרקים לאיחול הקבוע בסיום השיחות - שנלך לארץ הקודש, לעיר הקודש, להר הקודש ולבית המקדש - את המילים "ובקדש הקדשים".
הרבי הסביר זאת על פי דעת המדרש[6] המפרש את הפסוק "ואל יבוא בכל עת אל הקודש"[7] במשמעות המכוונת להכנתו האישית של הכהן, ולא לזמן. בכל עת שהוא רוצה ליכנס יכנס רק בסדר המפורט בכתוב ("כי אם בזאת יבוא אהרן אל הקודש, בפר בן בקר...")[8].
בהתאם לדעת כמה מהמפרשים[9] שכוונת הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים"[10] הוא שכל בני ישראל הינם כהנים גדולים, והוא מכוון ללעתיד לבוא - הסביר הרבי שזוהי הסיבה לכך שכשמאחלים זה לזה שניפגש בבית המקדש, לא מסתפקים בזה אלא מוסיפים "ובקדש הקדשים", כי זהו מקומו האמיתי של כל אחד ואחת מישראל.
הרבי מביא דוגמא מהזמן בו איימה גזירת הכחדה על מלכות בית דוד, ויהושבע החביאה את יואש - הנצר האחרון לשושלת המלוכה - בקדש הקדשים![11] שם, במשך שש שנים הוא אכל, שתה וישן. זאת משום שמקומו האמיתי של יהודי הוא בקדש הקדשים[12].
אמנם, גם לדעת המדרש בכל כניסה לקודש הקודשים יהיה צורך בהקרבת הקרבנות המיוחדים שחייב להקריב כהן גדול בכניסתו לקודש הקודשים ("כסדר הזה"), אך אותם כל יהודי יכול להשיג בנקל והדבר לא יהווה בעיה[13]. במקום אחר[14] אומר הרבי שבגאולה יוכל כהן גדול - וממילא כל יהודי שיהיה בדרגתו - להיכנס אף "שלא בסדר הזה".
אמנם, בשיחה אחת[15] נקט הרבי שלא יכנסו בפועל לקודש הקודשים, אלא רק יסתכלו לתוכו ויחשב הדבר כאילו נמצאים בו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ק_אדש_מהמ.pdf הרב אסף פרומר: הכניסה לקודש הקודשים בגאולה במשנת כ"ק אד"ש מה"מ
- כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח באתר הגאולה
- איזו עבודה במקדש הכהנים מורשים לבצע רק פעם בחיים? באתר הגאולה
- המקום הקדוש ביותר: הצצה אל קודש הקודשים באתר הגאולה
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | הסורג · החיל · עזרת נשים · עזרה · מנורות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שומרים · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |
הערות שוליים
- ↑ מלכים־א ו, כג-כח.
- ↑ יומא נד, ב.
- ↑ רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, רדב"ז (ה'רל"ט, 1479 - ה'של"ד, 1573) אב בית דין ומגדולי יהדות מצרים.
- ↑ שו"ת דברי דוד.
- ↑ יחזקאל מא, ג וברש"י.
- ↑ ויקרא רבה פרשת אחרי מות, פרשה כא סימן ז, שמות רבה סוף פרשה ל"ח, ילקוט שמעוני תהלים רמז תרנב.
- ↑ ויקרא טז.
- ↑ וראה בפירוש הרד"ל שם ועוד שכתבו שדברי המדרש נסובים רק על אהרן הכהן. אך במשך חכמה פרשת אחרי שם ביאר שהכוונה היא שההיתר הוא רק במשכן בו מאיר הגילוי של יום הכיפורים כל השנה, ולפי זה כן הוא בבית המקדש השלישי שיאיר בו הגילוי של יום הכיפורים כל השנה.
- ↑ בעל הטורים.
- ↑ שמות יט, ו.
- ↑ מלכים ב יא, ב-ג. לפי רש"י. וראה שיחת ליל שמח"ת תנש"א בהשלמות הערה 232 שמצד פיקוח נפש מספיק היה להחביאו במחילות.
- ↑ שיחת שבת פרשת אחרי קדושים תנש"א. ושם, שאז התגלה זה דווקא על ידי הסכנה, והוא על דרך זה שהעליה של הגאולה נפעלת ונעשית דווקא על ידי הירידה בגלות.
- ↑ שיחת י"א אלול תנש"א. בעניין קרבנות וכו' בכניסה לקודש הקודשים ללא עבודה - ראה גם יחידות עם הרבנים הראשיים תשמ"ו סי"ג שמשם משמע שמשה רבינו היה צריך להיכנס בכל פעם שנכנס להביא קרבנות, וראה לקו"ש חל"ב ע' 28 שמשה רבינו לא היה צריך להיכנס בבגדי כהונה. וראה גם שיחת שבת פרשת פנחס תשמ"ז סכ"ו-ז.
- ↑ שיחת ליל שמחת תורה שם ה'תנש"א .
- ↑ שבת פרשת שופטים ה'תשמ"ח סעיף י'.
