הבדלים בין גרסאות בדף "עזרת הנשים (בית המקדש)"
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[ | + | [[קובץ:עזרת הנשים 2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|בתמונה רואים את היציעים, הבנויים על עמודי-שיש יפים. יציעים אלה מיועדים רק לנשים.]] |
| − | '''עזרת הנשים''' היא אגף ב[[בית המקדש]] הממוקם מזרחית ל[[עזרה (בית המקדש)]]. שטח זה אינו קדוש בקדושת העזרה ([[מחנה שכינה]]) אלא בקדושת [[הר הבית]] ([[מחנה לויה]]). חכמים גזרו ש'טבול יום' לא יכנס לעזרת הנשים | + | '''עזרת הנשים''' היא אגף ב[[בית המקדש]] הממוקם מזרחית ל[[עזרה (בית המקדש)|עזרה]]. שטח זה אינו קדוש בקדושת העזרה ([[מחנה שכינה]]) אלא בקדושת [[הר הבית]] ([[מחנה לויה]]). חכמים גזרו ש'טבול יום' לא יכנס לעזרת הנשים{{הערה|1=פסחים צב, א.}}. |
| − | + | ==הקמתה ומטרתה== | |
| + | בדברי הימים ב{{הערה|1=כ, ב.}}, מתואר המעמד בו נחנכה "החצר החדשה", יהושפט המלך כינס את כל ישראל לתפילה מול "החצר החדשה" היא עזרת נשים: "ויעמוד יהושפט בקהל יהודה, וכל יהודה עומדים לפני ה' גם טפם נשיהם ובניהם". מן הפסוקים ומדברי חז"ל מתברר, כי הכינו שם מקום לנשים לחוד ולגברים לחוד. | ||
| − | + | הגמרא בפסחים מבארת{{הערה|1=צב, א.}}, מתברר שעזרה זו נוספה לחצרות הקודש במהלך ימי [[בית המקדש הראשון]] ונקראה "החצר החדשה". בין החידושים שהתחדשו בחצר זו: האחד - בניית חצר מיוחדת במקדש. החידוש השני - חצר זו נקבעה כחצר מיוחדת לנשים שם יוכלו להתכנס ל[[תפילה]] ול[[עבודת ה']]. | |
| − | + | על אף שישנם מקורות המראים על קיומה של "עזרת נשים" בבית ראשון{{הערה|1=דברי הימים ב' כ, ד; ובמסכת פסחים צב, א.}} ואף במשכן שילה{{הערה|1=תנא דבי אליהו רבה יא.}}, את עיקר תפקידיה אנו מוצאים בתקופת [[בית המקדש השני]]. | |
| − | ב[[יום הכיפורים]], אחר שילוח השעיר והקטרת אימורי הפר והשעיר, קרא ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] את פרשיות יום הכיפורים בעזרת הנשים | + | מדברי [[חז"ל]] ב[[תלמוד]] עולה, כי בחיי היום-יום ב[[מקדש]] שימשה "עזרת נשים" בעיקר את הנשים, כך מובא בחגיגה{{הערה|1=ט"ז, ב.}}: "אמר רבי יוסי סח לי אבא אלעזר: "פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים והביאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים.. כדי לעשות נחת רוח לנשים". עם זאת "עזרת נשים" שימשה, בזמנים מסוימים, גם כמקום התכנסות כללי; בראשית ימי הבית השני כינס עזרא את העם ב[[ראש השנה]], קרא לפניהם ב[[תורה]] ועוררם ל[[תשובה]]. |
| + | |||
| + | [[שמחת בית השואבה]] התקיימה ב"עזרת נשים" כמפורש במשנה בסוכה{{הערה|1=נא, א.}}: "מי שלא ראה [[שמחת בית השואבה]] לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים..." | ||
| + | |||
| + | ב[[יום הכיפורים]], אחר שילוח השעיר והקטרת אימורי הפר והשעיר, קרא ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] את פרשיות [[יום הכיפורים]] בעזרת הנשים{{הערה|1=יומא סט, א.}}. מעמד "[[הקהל]]" ב[[סוכות]] התקיים אף הוא בעזרת הנשים{{הערה|1=סוטה מא, א-ב.}}. כמו כן, אחד משלושת בתי הדינים שהיו ב[[ירושלים]] היה בעזרת הנשים{{הערה|1=רש"י סנהדרין פו, ב.}}. | ||
== שטח העזרה == | == שטח העזרה == | ||
| − | העזרה | + | העזרה הייתה בשטח של מאה שלושים וחמש אמה אורך, על מאה שלושים וחמש אמה רוחב. |
| − | ==הלשכות בעזרת הנשים== | + | ===הלשכות בעזרת הנשים=== |
| − | [[ | + | [[קובץ:הלשכות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|'''הלשכות'''. למעלה: תיאור לשכת העצים, ולשכת הנזירים. למטה: תיאור לשכת בית שמניא, ולשכת המצורעים.]] |
| − | ארבע לשכות היו בארבע פינות עזרת הנשים | + | ארבע לשכות היו בארבע פינות עזרת הנשים{{הערה|1=מידות ב, ה.}}: בקרן דרומית מזרחית - "לשכת הנזירים", שם היו הנזירים מבשלים את [[בשר בהמה|בשר]] קרבן השלמים שהביאו, כמו כן מגלחים את שערם ושורפים אותו באש שתחת סיר השלמים{{הערה|1=במדבר ו, יח.}}. בקרן מזרחית צפונית - "לשכת העצים", לשם הובאו העצים למערכה, ו[[כהנים]] בעלי מום מיינו את העצים הנקיים מתולעים. לפי אחת הדעות, [[ארון הברית]] נגנז בלשכה זו{{הערה|1=יומא נד, א.}}. בקרן צפונית מערבית - "לשכת המצורעים", שם היה [[מקווה]] לטהרת המצורעים ולכלל הציבור הבא למקדש. בקרן מערבית דרומית - "לשכת בית שמניא", שם אוכסנו השמן למנורה ולמנחות והיין לנסכים. כל אחת מלשכות אלו תופסת שטח של ארבעים על ארבעים אמה. |
רבותינו הראשונים נחלקו בדבר מקומן של ארבעת הלשכות שבעזרת נשים. לפי ה[[רמב"ם]], לשכות אלו היו בחלל הפנימי שבתוך עזרת נשים, ואילו הרא"ש (מידות ב, ב) כותב שלשכות אלו היו מחוץ לעזרת נשים ולא בתוכה. | רבותינו הראשונים נחלקו בדבר מקומן של ארבעת הלשכות שבעזרת נשים. לפי ה[[רמב"ם]], לשכות אלו היו בחלל הפנימי שבתוך עזרת נשים, ואילו הרא"ש (מידות ב, ב) כותב שלשכות אלו היו מחוץ לעזרת נשים ולא בתוכה. | ||
| שורה 21: | שורה 26: | ||
לפי שיטת הרא"ש, יש מקום רחב בעזרת נשים לקיום המעמדים השונים שהיו בעזרה זו, כגון, [[שמחת בית השואבה]] ומעמד '[[הקהל]]', דבר שמאפשר לציבור גדול יותר לקחת חלק במעמדים אלו. כמו כן, לפי שיטה זו, פעילות הלשכות ובהן גברים נעשית מחוץ לעזרה ובכך יכולה העזרה לממש את תפקידה כמקום תפילה ועבודה לנשים דווקא, כשהנשים יכולות להתרכז בעזרה ולשהות מרבית היום בתוכה, באין מפריע. | לפי שיטת הרא"ש, יש מקום רחב בעזרת נשים לקיום המעמדים השונים שהיו בעזרה זו, כגון, [[שמחת בית השואבה]] ומעמד '[[הקהל]]', דבר שמאפשר לציבור גדול יותר לקחת חלק במעמדים אלו. כמו כן, לפי שיטה זו, פעילות הלשכות ובהן גברים נעשית מחוץ לעזרה ובכך יכולה העזרה לממש את תפקידה כמקום תפילה ועבודה לנשים דווקא, כשהנשים יכולות להתרכז בעזרה ולשהות מרבית היום בתוכה, באין מפריע. | ||
| − | כך, אכן, כותב יוסף בן | + | כך, אכן, כותב יוסף בן מתתיהו, שעזרת נשים הייתה לשימושן הבלעדי של הנשים. |
| − | == | + | == מעבר ל[[עזרת ישראל]] == |
| − | עזרת הנשים | + | בסוף שטח עזרת הנשים, היו חמש עשרה מדריגות אשר הובילו דרך [[שער ניקנור]] לעזרת ישראל. גובה כל מדריגה חצי אמה, ורחבה חצי אמה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7744 רמב"ם]}}. |
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==קישורים חיצוניים== | |
| − | + | *'''[https://www.temple.org.il/single-post/2017/04/23/-d7-a2-d7-96-d7-a8-d7-aa-d7-a0-d7-a9-d7-99-d7-9d עזרת נשים]''', באתר מכון המקדש | |
| − | == | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{הר הבית}} | {{הר הבית}} | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||
[[קטגוריה:הר הבית]] | [[קטגוריה:הר הבית]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:34, 28 ביוני 2021
עזרת הנשים היא אגף בבית המקדש הממוקם מזרחית לעזרה. שטח זה אינו קדוש בקדושת העזרה (מחנה שכינה) אלא בקדושת הר הבית (מחנה לויה). חכמים גזרו ש'טבול יום' לא יכנס לעזרת הנשים[1].
תוכן עניינים
הקמתה ומטרתה[עריכה]
בדברי הימים ב[2], מתואר המעמד בו נחנכה "החצר החדשה", יהושפט המלך כינס את כל ישראל לתפילה מול "החצר החדשה" היא עזרת נשים: "ויעמוד יהושפט בקהל יהודה, וכל יהודה עומדים לפני ה' גם טפם נשיהם ובניהם". מן הפסוקים ומדברי חז"ל מתברר, כי הכינו שם מקום לנשים לחוד ולגברים לחוד.
הגמרא בפסחים מבארת[3], מתברר שעזרה זו נוספה לחצרות הקודש במהלך ימי בית המקדש הראשון ונקראה "החצר החדשה". בין החידושים שהתחדשו בחצר זו: האחד - בניית חצר מיוחדת במקדש. החידוש השני - חצר זו נקבעה כחצר מיוחדת לנשים שם יוכלו להתכנס לתפילה ולעבודת ה'.
על אף שישנם מקורות המראים על קיומה של "עזרת נשים" בבית ראשון[4] ואף במשכן שילה[5], את עיקר תפקידיה אנו מוצאים בתקופת בית המקדש השני.
מדברי חז"ל בתלמוד עולה, כי בחיי היום-יום במקדש שימשה "עזרת נשים" בעיקר את הנשים, כך מובא בחגיגה[6]: "אמר רבי יוסי סח לי אבא אלעזר: "פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים והביאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים.. כדי לעשות נחת רוח לנשים". עם זאת "עזרת נשים" שימשה, בזמנים מסוימים, גם כמקום התכנסות כללי; בראשית ימי הבית השני כינס עזרא את העם בראש השנה, קרא לפניהם בתורה ועוררם לתשובה.
שמחת בית השואבה התקיימה ב"עזרת נשים" כמפורש במשנה בסוכה[7]: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים..."
ביום הכיפורים, אחר שילוח השעיר והקטרת אימורי הפר והשעיר, קרא הכהן הגדול את פרשיות יום הכיפורים בעזרת הנשים[8]. מעמד "הקהל" בסוכות התקיים אף הוא בעזרת הנשים[9]. כמו כן, אחד משלושת בתי הדינים שהיו בירושלים היה בעזרת הנשים[10].
שטח העזרה[עריכה]
העזרה הייתה בשטח של מאה שלושים וחמש אמה אורך, על מאה שלושים וחמש אמה רוחב.
הלשכות בעזרת הנשים[עריכה]
ארבע לשכות היו בארבע פינות עזרת הנשים[11]: בקרן דרומית מזרחית - "לשכת הנזירים", שם היו הנזירים מבשלים את בשר קרבן השלמים שהביאו, כמו כן מגלחים את שערם ושורפים אותו באש שתחת סיר השלמים[12]. בקרן מזרחית צפונית - "לשכת העצים", לשם הובאו העצים למערכה, וכהנים בעלי מום מיינו את העצים הנקיים מתולעים. לפי אחת הדעות, ארון הברית נגנז בלשכה זו[13]. בקרן צפונית מערבית - "לשכת המצורעים", שם היה מקווה לטהרת המצורעים ולכלל הציבור הבא למקדש. בקרן מערבית דרומית - "לשכת בית שמניא", שם אוכסנו השמן למנורה ולמנחות והיין לנסכים. כל אחת מלשכות אלו תופסת שטח של ארבעים על ארבעים אמה.
רבותינו הראשונים נחלקו בדבר מקומן של ארבעת הלשכות שבעזרת נשים. לפי הרמב"ם, לשכות אלו היו בחלל הפנימי שבתוך עזרת נשים, ואילו הרא"ש (מידות ב, ב) כותב שלשכות אלו היו מחוץ לעזרת נשים ולא בתוכה.
לפי שיטת הרא"ש, יש מקום רחב בעזרת נשים לקיום המעמדים השונים שהיו בעזרה זו, כגון, שמחת בית השואבה ומעמד 'הקהל', דבר שמאפשר לציבור גדול יותר לקחת חלק במעמדים אלו. כמו כן, לפי שיטה זו, פעילות הלשכות ובהן גברים נעשית מחוץ לעזרה ובכך יכולה העזרה לממש את תפקידה כמקום תפילה ועבודה לנשים דווקא, כשהנשים יכולות להתרכז בעזרה ולשהות מרבית היום בתוכה, באין מפריע.
כך, אכן, כותב יוסף בן מתתיהו, שעזרת נשים הייתה לשימושן הבלעדי של הנשים.
מעבר לעזרת ישראל[עריכה]
בסוף שטח עזרת הנשים, היו חמש עשרה מדריגות אשר הובילו דרך שער ניקנור לעזרת ישראל. גובה כל מדריגה חצי אמה, ורחבה חצי אמה[14].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- עזרת נשים, באתר מכון המקדש
הערות שוליים
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | הסורג · החיל · עזרת נשים · עזרה · מנורות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שומרים · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |
