הבדלים בין גרסאות בדף "יהודה חיטריק"
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (116 גרסאות ביניים של 46 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | [[קובץ:יהודה חיטריק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהודה חיטריק]] | |
| − | [[ | + | הרב '''יהודה חיטריק''' ([[ל' אב]] [[תרנ"ט]] – [[י"ז שבט]] [[תשס"ו]]) היה חסיד חב"ד [[בעל שמועה]] שזכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. |
| − | הרב חיטריק | ||
| + | ==תולדות חיים== | ||
| + | נולד ב[[ל' באב]] [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] קרסנלוקי השוכנת במחוז [[בוריסוב]] שבפלך [[מינסק]], ביילורוסיה, להוריו הרב [[צבי הירש חיטריק (האב)|צבי הירש חיטריק]] ומרת חיה. נפטר ב[[י"ז שבט]] [[תשס"ו]] בגיל 106. | ||
| − | == | + | === שנות צעירותו === |
| − | + | הרב חיטריק נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות. אביו היה מגיע לשמוע [[דא"ח]] בקביעות בבית המדרש של ה[[עיירה]]. כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל [[שבת]] קודש לשמוע חסידות, אף שלעיתים היה נרדם במקום. | |
| − | + | בהיותו ילד כבן 11, נסע ללמוד בישיבה בעיר [[בוריסוב]] שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ראדין ומיר, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה ב[[ליובאוויטש]]. | |
| − | + | באותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר [[שריפה]] גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' [[אליהו הבר]], נתן זה לנער מכתב המלצה אל ה[[משגיח]] הרב [[יחזקאל הימלשטיין]]. | |
| − | + | === בליובאוויטש === | |
| − | + | בשנת [[תרע"ג]], נסע ר' יהודה ללמוד בישיבה בליובאוויטש.{{הערה|והיה מאחרוני התמימים שהתקבלו לישיבה}} | |
| + | לאחר בחינה ממושכת, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר של מה בכך, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבה, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלו. כחודש ימים למד גמרא [[בבא מציעא]] אצל הרב [[יחיאל קומיסר]], שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימים. | ||
| − | + | מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' [[אברהם מסענע]], ואצל ר' [[שמואל ניסנוויטש]], כולם תלמידי חכמים מופלגים. | |
| − | |||
| − | היה | + | ר' יהודה היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיק. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, ובשבתות, דאג לו חברו הטוב [[ישראל חיים זרחי]], שהיה תושב ליובאוויטש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. במשך שנתיים סעד בבית חברו. |
| − | + | לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ח]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב ב[[רוסטוב]], ובהם גם הרב חיטריק. בזכרונותיו הוא מספר: "פתאום קרא ה[[משגיח]] ה[[משפיע]] ר' [[שילם קוראטין]] להבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מאדמו"ר הריי"צ אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, והיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס". | |
| − | + | בואם של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחת, יצר בעיות קשות. לאחר מכן נענה אדמו"ר הריי"צ, שכוונתו הייתה שרק עשרה [[תמימים]] יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש [[תשרי]], אבל מה שנעשה נעשה. | |
| − | + | === נדודיו === | |
| − | + | תקופה קצרה לאחר מכן, התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. קבוצות רבות של תמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצות, ובה הרב חיטריק, הגיעה ל[[חרקוב]] במטרה להמשיך לעבר [[קרמנצ'וג]], אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את קרמנצ'וג וקו הרכבות הופסק. | |
| − | + | התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשים, עד קיץ [[תרע"ח]], כאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב לקרמנצ'וג, שם המשיכו בלימודיהם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. | |
| − | + | בסוף קיץ [[תר"פ]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, שם למדו בבית רבותינו נשיאינו, בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשה, והתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, ושוב נאלצו לנדוד. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי. | |
| − | + | רדיפותיהם של אנשי ה'[[יבסקציה]]' לא הקלו. בסוף חורף [[תרפ"א]] החלו לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ, החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ. | |
| + | הרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפוש, והיה עד לזוועה שהתחוללה שם. | ||
| − | + | הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ עם [[הרש"ג]] שהתקיימה בחודש [[סיון]] באותה שנה. מספר ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיו, עם כעשרים וחמשה מחבריו, אל העיר [[פולטבה]] שבאוקראינה. | |
| − | |||
| − | תקופה | + | באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רע, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[אנ"ש]] ברחבי [[רוסיה]]. לשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה [[מסירות נפש]], שכן אם היה נתפס, אחת דינו. אף על פי כן, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך לא ראה ברכה מרובה בעמלו. [[מלחמת העולם הראשונה]] יחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כל. |
| − | + | במקביל לגיוס הכספים, בכל מקום אליו הגיע, היה חוזר [[מאמר]]י חסידות. | |
| − | + | המצב הכלכלי היה כה קשה, שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, לא הצליח לגייס. | |
| − | + | בשנת [[תרפ"ה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' [[מאיר נח לרמן]], ושנה לאחר מכן, הגיע בברית ה[[נישואין]] עם מרת קיילא, בתו של הרב [[אהרן תומרקין]], רב ואב"ד ב[[חרקוב]]. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה. | |
| − | הרב חיטריק | + | הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק לא שלחם ל'שקולע' שם חינכו בדרכי הקומוניזם. כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית סבם, הרב אהרן תומרקין. כך היה גם בשובם, שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודים. |
| − | + | === בחרקוב === | |
| − | + | באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת [[תרצ"ט]], הבטתי מהחלון ונדמה היה לי שדוד איצ'ה ['מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חב"ד בכמה ערים בבריה"מ], עובר לפני ביתי. אני הכרתיו עוד מרוסטוב, ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובה. | |
| − | + | "בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתי, וסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]'. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך [[נחום יצחק פינסון]], ואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם האברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינו". | |
| − | + | הרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. עד אז, נמנע ר' יהודה לישון בביתו, מחשש שמא ייתפס בכף, ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבוע. | |
| − | + | באחת השבתות, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פה", סיפר ר' יהודה. "השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הינו חוקר ג.פ.או., ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריק". | |
| − | + | בתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, במערה מלאה סמרטוטים.. ושם היו מגוריי מ[[חנוכה]] עד אחר [[פורים]] [[תרצ"ט]]". | |
| − | + | במוצאי [[שושן פורים]] תרצ"ט, חל ה-8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' [[שמואל כצמן]], ר' [[מאיר גורקוב]], ר' [[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנר]]. | |
| + | בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ל[[סמרקנד]], שם היה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חב"ד. | ||
| − | == | + | === בבלגיה === |
| − | |||
| − | + | בתום [[מלחמת העולם השנייה]] - בשנת [[תש"ו]] - הצליח לצאת את ברית-המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] יחד עם עוד כאלף נפשות. לאחר תקופת נדודים קצרה, התיישב ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה. | |
| − | + | עם הגיעו לבלגיה, יחד עם הרב [[חיים חייקין]], הורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק ט' עמוד קע"ח}}. | |
| − | + | לאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר בהולנד, ולבדוק אם חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחר. | |
| − | + | בחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], ביקש ממנו [[הרבי]] מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קה"ת]] בבלגיה. | |
| − | + | הרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, אלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של 'אגודת ישראל', ועל כך השיב לו הרבי: "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, אם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתי, הרי אדרבה"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא}}. | |
| − | + | ===במונטריאול=== | |
| − | + | שנים אחדות לאחר מכן, בשנת [[תש"י]], היגר ל[[מונטריאול]] שבקנדה, ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. על כך כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב [[אלול]] העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה. | |
| − | + | ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד ה[[תניא]] יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מ[[שערי תשובה]], וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה"{{הערה|[[אגרות קודש]] הריי"צ חלק י' עמוד רנה-ו}}. | |
| − | + | === מקושר לאדמו"ר שליט"א === | |
| − | + | לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] בלב ונפש לרבי. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה. | |
| + | פעם סיפר, כי לאחר שהרבי אמר את ה[[מאמר]] הראשון [[באתי לגני]], הוא אמר לרבי "המאמר לקח" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, והרבי אמר שיאמר '[[לחיים]]'. | ||
| − | + | במשך חצי יובל שנים שימש כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת [[תש"י]] עד [[תשל"ה]]. תלמידיו מתקופה זו מעידים על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקים. | |
| − | |||
| − | + | בתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, בעיקר בחסידות ובהלכה. | |
| − | + | ===בקראון הייטס=== | |
| + | [[קובץ:חיטריק חמשה דורות בתמונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''חמשה דורות בתמונה אחת''' - הרב יהודה חיטריק לצד בנו הרב [[צבי הירש חיטריק|צבי הירש]], נכדו הרב [[יוסף יצחק חיטריק|יוסף יצחק]], נינו הרב [[מנחם מענדל חיטריק|מנחם מענדל]] ובן נינו]] | ||
| + | לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא בתאריך כא ניסן תשמ"ג, עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]]. | ||
| − | + | סדר יומו של הרב חיטריק היה תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם [[תפילת שחרית]] היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: '[[לקוטי תורה]]' וספרי חסידות רבים. כשייסד [[הרבי]] את [[תקנת הרמב"ם]] היומי, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה. אך מובן שכחסיד, עסק בלימוד [[הרמב"ם]] היומי בלהט ובחיות. | |
| − | + | אחד המחזות המיוחדים שראו באי [[770]] בשנים האחרונות, היה לראות את הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא, הרב [[מאיר איטקין]]. | |
| − | + | לכבוד יום הולדתו ה-105, שיגר אליו נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב: | |
| − | + | "לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא [[אהבה]] ושמחה. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלך, של רחמים, פטריוטיות, תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. בוש". | |
| − | + | ===פטירתו=== | |
| + | נפטר ב[[י"ז שבט]] [[תשס"ו]] בגיל 106. | ||
| − | + | בהלוויתו שעברה ליד [[770]] השתתפו המוני אנ"ש ו[[תמים|התמימים]], נטמן בחלקת אגודת חב"ד שב[[ניו יורק]] בסמוך ל[[האוהל|אוהל]] הק'. | |
| − | + | == בעל שמועה == | |
| + | בשנים בהן שהה ב[[ארצות הברית]], הוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו "רשימות דברים" (ארבעה כרכים) ו"משולחן השבת של אבא". | ||
| − | == | + | ===ספרו רשימות דברים=== |
| − | + | הספר '''רשימות דברים''' כולל את רשימותיו וסיפוריו של החסיד הרב יהודה חיטריק ששמע בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | |
| − | + | את הספר "רשימות דברים" כתב בעידודו הישיר של הרבי, על כך כתב בהקדמה לספר: "הרבי הציע לפני כמה שנים, להעלות על הכתב, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעים, מחסידים ואנשי מעשה". | |
| − | + | רוב הסיפורים מקורם ב[[משפיע]] ר' [[גרונם]] אסתרמן, ומיעוטם - ב[[חסיד]] ר' [[יצחק הורביץ]] ובעוד [[תמימים]] וחסידים. | |
| − | + | במהדורה ראשונה יצא הספר בשנות המ"מים בארבעה כרכים, ללא עריכה וללא סדר, עם כפילת סיפורים ועוד. | |
| − | " | + | בשנת [[תשס"ט]] הוציאו בני המחבר (ובראשם הרב [[אהרון חיטריק]]) מהדורה חדשה של הספר (בכרך אחד), הסיפורים סודרו לפי מדורים (מדור [[רבותינו נשיאנו]], מדור [[צדיק]]ים ומדור [[חסיד]]ים) והושמטו סיפורים כפולים, ונוספה רשימת הזכרונות של המחבר מהשנים [[תר"ס]] - [[תש"ז]] והשלמת תולדותיו מהשנים תש"ז - [[תשס"ו]]. במהדורה החדשה נוספו מראי מקומות ונערכו השוואות עם מקורות אחרים. |
| − | + | המהדורה החדשה נערכה בידי נין המחבר הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל קפלן]]. | |
| − | + | ==משפחתו== | |
| + | * רעייתו, מרת קיילא - נפטרה כ"א ניסן תשמ"ג. | ||
| + | '''בניו:''' | ||
| + | *ר' [[צבי הירש חיטריק]]. | ||
| + | *ר' [[אהרון חיטריק]]. | ||
| + | '''בנותיו:''' | ||
| + | *מרת חיה ליברמן - נפטרה כ"ה שבט תשע"ג, אשת ר' [[דוד משה ליברמן]], רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]]. | ||
| + | *מרת שיינדל שניאורסון - נפטרה י"ד אייר תשפ"ג, אשת הרב [[שלום דובער שניאורסון (פלטבוש)|שלום דובער שניאורסון]]. | ||
| − | |||
| − | + | הותיר אחריו בנים, נכדים, נינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ד, ורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם. | |
| − | + | ==לקריאה נוספת== | |
| + | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג | ||
| − | + | {{הערות שוליים}} | |
| − | + | {{מיון רגיל: חיטריק יהודה}} | |
| − | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |
| − | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |
| − | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |
| − | + | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |
| − | + | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]] | |
| − | + | [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | |
| − | + | [[קטגוריה:אישים במונטריאול]] | |
| − | + | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מונטריאול]] | |
| − | + | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |
| − | + | [[קטגוריה:משפחת חיטריק]] | |
| − | + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]] | |
| − | + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]] | |
| − | + | [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]] | |
| − | + | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־19:41, 20 בפברואר 2024
הרב יהודה חיטריק (ל' אב תרנ"ט – י"ז שבט תשס"ו) היה חסיד חב"ד בעל שמועה שזכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בל' באב תרנ"ט בעיירה קרסנלוקי השוכנת במחוז בוריסוב שבפלך מינסק, ביילורוסיה, להוריו הרב צבי הירש חיטריק ומרת חיה. נפטר בי"ז שבט תשס"ו בגיל 106.
שנות צעירותו
הרב חיטריק נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות. אביו היה מגיע לשמוע דא"ח בקביעות בבית המדרש של העיירה. כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל שבת קודש לשמוע חסידות, אף שלעיתים היה נרדם במקום.
בהיותו ילד כבן 11, נסע ללמוד בישיבה בעיר בוריסוב שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: תומכי תמימים ליובאוויטש, ראדין ומיר, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה בליובאוויטש.
באותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר שריפה גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' אליהו הבר, נתן זה לנער מכתב המלצה אל המשגיח הרב יחזקאל הימלשטיין.
בליובאוויטש
בשנת תרע"ג, נסע ר' יהודה ללמוד בישיבה בליובאוויטש.[1]
לאחר בחינה ממושכת, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר של מה בכך, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבה, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלו. כחודש ימים למד גמרא בבא מציעא אצל הרב יחיאל קומיסר, שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימים.
מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' אברהם מסענע, ואצל ר' שמואל ניסנוויטש, כולם תלמידי חכמים מופלגים.
ר' יהודה היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיק. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, ובשבתות, דאג לו חברו הטוב ישראל חיים זרחי, שהיה תושב ליובאוויטש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. במשך שנתיים סעד בבית חברו.
לקראת ראש השנה תרע"ח נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב ברוסטוב, ובהם גם הרב חיטריק. בזכרונותיו הוא מספר: "פתאום קרא המשגיח המשפיע ר' שילם קוראטין להבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מאדמו"ר הריי"צ אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, והיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס".
בואם של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחת, יצר בעיות קשות. לאחר מכן נענה אדמו"ר הריי"צ, שכוונתו הייתה שרק עשרה תמימים יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש תשרי, אבל מה שנעשה נעשה.
נדודיו
תקופה קצרה לאחר מכן, התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. קבוצות רבות של תמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצות, ובה הרב חיטריק, הגיעה לחרקוב במטרה להמשיך לעבר קרמנצ'וג, אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את קרמנצ'וג וקו הרכבות הופסק.
התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשים, עד קיץ תרע"ח, כאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב לקרמנצ'וג, שם המשיכו בלימודיהם בתומכי תמימים קרמנצ'וג.
בסוף קיץ תר"פ עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, שם למדו בבית רבותינו נשיאינו, בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשה, והתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, ושוב נאלצו לנדוד. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי.
רדיפותיהם של אנשי ה'יבסקציה' לא הקלו. בסוף חורף תרפ"א החלו לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ, החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ.
הרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפוש, והיה עד לזוועה שהתחוללה שם.
הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ עם הרש"ג שהתקיימה בחודש סיון באותה שנה. מספר ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיו, עם כעשרים וחמשה מחבריו, אל העיר פולטבה שבאוקראינה.
באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רע, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב אנ"ש ברחבי רוסיה. לשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה מסירות נפש, שכן אם היה נתפס, אחת דינו. אף על פי כן, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך לא ראה ברכה מרובה בעמלו. מלחמת העולם הראשונה יחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כל.
במקביל לגיוס הכספים, בכל מקום אליו הגיע, היה חוזר מאמרי חסידות.
המצב הכלכלי היה כה קשה, שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, לא הצליח לגייס.
בשנת תרפ"ה החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' מאיר נח לרמן, ושנה לאחר מכן, הגיע בברית הנישואין עם מרת קיילא, בתו של הרב אהרן תומרקין, רב ואב"ד בחרקוב. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה.
הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק לא שלחם ל'שקולע' שם חינכו בדרכי הקומוניזם. כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית סבם, הרב אהרן תומרקין. כך היה גם בשובם, שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודים.
בחרקוב
באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת תרצ"ט, הבטתי מהחלון ונדמה היה לי שדוד איצ'ה ['מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חב"ד בכמה ערים בבריה"מ], עובר לפני ביתי. אני הכרתיו עוד מרוסטוב, ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובה.
"בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתי, וסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות 'תומכי תמימים'. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך נחום יצחק פינסון, ואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם האברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינו".
הרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. עד אז, נמנע ר' יהודה לישון בביתו, מחשש שמא ייתפס בכף, ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבוע.
באחת השבתות, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פה", סיפר ר' יהודה. "השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הינו חוקר ג.פ.או., ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריק".
בתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, במערה מלאה סמרטוטים.. ושם היו מגוריי מחנוכה עד אחר פורים תרצ"ט".
במוצאי שושן פורים תרצ"ט, חל ה-8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' שמואל כצמן, ר' מאיר גורקוב, ר' צמח גורביץ והרב אברהם ברוך פבזנר.
בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו לסמרקנד, שם היה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חב"ד.
בבלגיה
בתום מלחמת העולם השנייה - בשנת תש"ו - הצליח לצאת את ברית-המועצות בבריחה הידועה יחד עם עוד כאלף נפשות. לאחר תקופת נדודים קצרה, התיישב באנטוורפן שבבלגיה.
עם הגיעו לבלגיה, יחד עם הרב חיים חייקין, הורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"[2].
לאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר בהולנד, ולבדוק אם חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחר.
בחודש כסלו תש"ח, ביקש ממנו הרבי מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי קה"ת בבלגיה.
הרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, אלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של 'אגודת ישראל', ועל כך השיב לו הרבי: "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, אם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתי, הרי אדרבה"[3].
במונטריאול
שנים אחדות לאחר מכן, בשנת תש"י, היגר למונטריאול שבקנדה, ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת תומכי תמימים מונטריאול. על כך כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב אלול העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה.
ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד התניא יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי משערי תשובה, וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה"[4].
מקושר לאדמו"ר שליט"א
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, התקשר בלב ונפש לרבי. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה.
פעם סיפר, כי לאחר שהרבי אמר את המאמר הראשון באתי לגני, הוא אמר לרבי "המאמר לקח" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, והרבי אמר שיאמר 'לחיים'.
במשך חצי יובל שנים שימש כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת תש"י עד תשל"ה. תלמידיו מתקופה זו מעידים על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקים.
בתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, בעיקר בחסידות ובהלכה.
בקראון הייטס
לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא בתאריך כא ניסן תשמ"ג, עבר להתגורר בשכונת קראון הייטס.
סדר יומו של הרב חיטריק היה תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם תפילת שחרית היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: 'לקוטי תורה' וספרי חסידות רבים. כשייסד הרבי את תקנת הרמב"ם היומי, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה. אך מובן שכחסיד, עסק בלימוד הרמב"ם היומי בלהט ובחיות.
אחד המחזות המיוחדים שראו באי 770 בשנים האחרונות, היה לראות את הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא, הרב מאיר איטקין.
לכבוד יום הולדתו ה-105, שיגר אליו נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב:
"לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא אהבה ושמחה. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלך, של רחמים, פטריוטיות, תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. בוש".
פטירתו
בהלוויתו שעברה ליד 770 השתתפו המוני אנ"ש והתמימים, נטמן בחלקת אגודת חב"ד שבניו יורק בסמוך לאוהל הק'.
בעל שמועה
בשנים בהן שהה בארצות הברית, הוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו "רשימות דברים" (ארבעה כרכים) ו"משולחן השבת של אבא".
ספרו רשימות דברים
הספר רשימות דברים כולל את רשימותיו וסיפוריו של החסיד הרב יהודה חיטריק ששמע בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
את הספר "רשימות דברים" כתב בעידודו הישיר של הרבי, על כך כתב בהקדמה לספר: "הרבי הציע לפני כמה שנים, להעלות על הכתב, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעים, מחסידים ואנשי מעשה".
רוב הסיפורים מקורם במשפיע ר' גרונם אסתרמן, ומיעוטם - בחסיד ר' יצחק הורביץ ובעוד תמימים וחסידים.
במהדורה ראשונה יצא הספר בשנות המ"מים בארבעה כרכים, ללא עריכה וללא סדר, עם כפילת סיפורים ועוד.
בשנת תשס"ט הוציאו בני המחבר (ובראשם הרב אהרון חיטריק) מהדורה חדשה של הספר (בכרך אחד), הסיפורים סודרו לפי מדורים (מדור רבותינו נשיאנו, מדור צדיקים ומדור חסידים) והושמטו סיפורים כפולים, ונוספה רשימת הזכרונות של המחבר מהשנים תר"ס - תש"ז והשלמת תולדותיו מהשנים תש"ז - תשס"ו. במהדורה החדשה נוספו מראי מקומות ונערכו השוואות עם מקורות אחרים.
המהדורה החדשה נערכה בידי נין המחבר הרב מנחם מענדל קפלן.
משפחתו
- רעייתו, מרת קיילא - נפטרה כ"א ניסן תשמ"ג.
בניו:
- ר' צבי הירש חיטריק.
- ר' אהרון חיטריק.
בנותיו:
- מרת חיה ליברמן - נפטרה כ"ה שבט תשע"ג, אשת ר' דוד משה ליברמן, רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן שבבלגיה, וממייסדי מרכז רבני אירופה.
- מרת שיינדל שניאורסון - נפטרה י"ד אייר תשפ"ג, אשת הרב שלום דובער שניאורסון.
הותיר אחריו בנים, נכדים, נינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ד, ורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם.
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
הערות שוליים
- ↑ והיה מאחרוני התמימים שהתקבלו לישיבה
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ט' עמוד קע"ח
- ↑ אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא
- ↑ אגרות קודש הריי"צ חלק י' עמוד רנה-ו
- חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב
- חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש
- בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג
- אישים בסמרקנד
- אישים במונטריאול
- צוות תומכי תמימים מונטריאול
- חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה
- משפחת חיטריק
- אישים שנולדו בשנת תרנ"ט
- אישים שנפטרו בשנת תשס"ו
- אישים שהגיעו לגיל מאה
- אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי
