אברהם שיינס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אברהם שיינעס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אברהם שיינעס - חתן אדמו"ר הזקן, מתחילה היה מגדולי המתנגדים לתנועת ותורת החסידות, אך בהשפעת ר' יוסף כל בו ועל אף היסורים הרבים אשר סבל בתמורה ממשפחתו נסע לליאזנא ונהיה חסיד מובהק של אדמו"ר הזקן, אשר חיבב אותו מאד, למד עמו ביחידות, לקחו לחתן לבתו הרבנית רחל.

כמתנגד[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה מגדולי גאוני העיר שקלאוו ומתנגד חריף לחסידות, (אביו ר' צבי היה מגדולי ומחושבי המתנגדים), ישב בשורה הראשונה באסיפות המתנגדים נגד החסידים, שהתקיימו בדרך כלל בעיר שקלוב[1].

על התנגדותו מסופר כי לקראת תענית ציבור שהתקיימה נגד החסידים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי ליטא שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."[2].

התקרבותו לתנועת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בצעירותו היה לו חבר עמו היה לומד מדי יום, וחבר זה לקחו עימו לשמוע מבעד לחלון את סדר תיקון חצות אצל הגאון הגדול ר' יוסף כל בו, שהיה מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן ושהה בשקלוב כדי לקרב לחסידות[3], ומיני אז גילה את אור החסידות ונהיה לתלמיד של ר' יוסף כל בו, על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר ראשית חכמה[4]. כאשר גילה אביו ר' צבי שבנו החל ללמוד חסידות, הכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי חסידות.

כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו חסידות בשופי וסיפור לו סיפורים רבים[5].

אדמו"ר הזקן הגיע פעם לביקור בעיר קאפוסט הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי באישון לילה משקלוב לקאפוסט, הם הגיעו לעגלת אדמו"ר הזקן ונסעו עמו לליאזנא, שם הסתופפו בצילו. בבוקר, כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו[6], וכעבור זמן גילו שנמצא אצל אדמו"ר הזקן בליאזנא.

בני משפחתו ישבו עליו שבעה, כדרך שיושבים על המת[7], אביו פנה אל אדמו"ר הזקן במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין אדמו"ר הזקן לגאוני וילנא ושקלוב כר' חנוך העניך שיק ולאחר שכתבו לו כתב התחייבות שלא יכוהו שוב[8], חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דין ודברים נוסף הצליח לשכנע את אחת מאחיותיו שלא סרה מדרך התורה והיא הביאה לו אוכל בחשאי.

משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' חנוך העניך שיק ור' משה ראסקעס[9], שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד נגלה וגם חסידות, במהלך זמן זה גם נשא אשה.

כעבור זמן מה חפץ לנסוע שוב לרבו אדמו"ר הזקן, אך בפעם זו שלא כבפעם קודמת נסע בריש גלי ולנסיעה זו אף הצטרפו מספר אברכים כר' פנחס רייזעס שיק[10].

הנישואין עם בת אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ואדמו"ר הזקן הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית הרבנית רחל, ר' אברהם כתב לאביו שהשיב לו:

הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו העברית בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם. ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואם כן למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שלי, על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
גדא טבא

בית רבי עמ' 120

ר' אברהם היה נשוי עם הרבנית רחל חמש שנים לערך, ואדמו"ר הזקן היה מקרבו מאד, ולמד עמו בחברותא תורת הנגלה ותורת החסידות.

הרבנית רחל נפטרה בגיל צעיר לפני שנת תקס"א, והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר[11].

ר' אברהם נישא בזיווג שלישי והולידה לו בנים, כולם למדנים גדולים[12], לאחר החתונה עקר מליאדי[13] אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן.

חסיד ר' אהרון מסטרשלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג החל לנסוע לר' אהרן מסטרשלה והיה מגדולי חסידיו. בשעת הסתלקותו של רבי אהרון היה הוא בעיצומו של אמירת מאמר חסידות, והורה לחסידו ר' אברהם שימשיך את המאמר, וכן מצוי מכתב של רבי אהרון, אשר בסיומו הוא מציין אשר המכתב נשלח להגהת חסידו ר' אברהם.

בפנקס חברה קדישא של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה אלול שנת תקפ"ז[14]. לאחר פטירתו של ר' אהרן מסטרשלה עמד עם אדמו"ר הצמח צדק בקשרי מכתבים בעניני הלכה[15].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו (מנישואיו השניים עם הרבנית רחל) - נפטר בעודו ילד
  • בנו (מהנישואים השלישים) - ר' יוסף אהרון שיינעס, רב בטשריי, חתן ר' זלמן ריבלין מחותנו של אדמו"ר האמצעי
  • גיסו היה החסיד ר' משה מדריבין.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. "אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו היה גם הוא מאנשי האסיפה" (ספר בית רבי)
  2. בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט בתהלים, אך לא נמצא מקור מוסמך לכך
  3. על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את התיקון חצות שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. ועל כן נתלהב ליבו להתחבר לאנ"ש ולנסוע לרבינו".
  4. אף שאינו ספר חסידות (אלא ספר מוסר קבלי), מכל מקום היה נחשב אז ל'ספר של הכת', מכיוון שאדמוה"ז התנה באותן השנים את לימוד ה'קונטריסים' - כתבי תורותיו של אדמוה"ז שלאחמ"כ הפכו לתניא - בלימוד מקדים של ראשית חכמה.
  5. אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמה לקוטי דיבורים לאדמו"ר הריי"צ (לשון הקודש), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד.
  6. כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'.
  7. ראה או"ז סתכ"ח, אך במרדכי למו"ק רמז תתפו חולק עליו בפרטי המקרה משם רבו המהר"ם מרוטנבורג.
  8. ופירוט כל הנ"ל מתואר באריכות בספר בית רבי עמ' 118-ס'.
  9. פרטי הוויכוחים בהרחבה - ספר בית רבי שם
  10. בן ר' העניך, אשר לאחר הויכוח נוכח לדעת אשר החסידות הינה דבר חיובי ביותר ולא מחה ר' העניך בבנו, אלא עודדו בנסיעתו לאדמו"ר הזקן.
  11. החסיד ר' חיים מאיר הילמאן מעיד בבית רבי (ספר): "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)
  12. בעל ספר בית רבי מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו
  13. ראה קובץ הערות וביאורים אהלי תורה, חג השבועות תשנ"ב, עמ' 34
  14. משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ על יד, יא עמ' קסד.
  15. תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה בשו"ת צמח צדק רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם כאן.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא