לעתיד לבוא
לעתיד לבוא הוא שם כולל לזמן העתיד, לאחר הגאולה האמיתית והשלימה.
לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
זמן העתיד כולל בתוכו כמה תקופות ושלבים, שביאור ענינו של כל אחד מהם קובע ברכה לעצמו:
ימות המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ימות המשיח |
לאחר ביאת המשיח תחזור המלכות לישראל, יבנה בית המקדש השלישי וכל בני ישראל יתקבצו לארץ ישראל. בתקופה זו, כאשר בני ישראל יהיו משוחררים מעול הגלות ומשעבוד המלכויות, ואומות העולם ישרתו אותם - יוכלו לעסוק בלימוד התורה וקיום המצוות בתכלית השלימות. על תקופה זו נאמר[1] "ושם נעשה לפניך כמצוות רצונך".
לדעת הרמב"ם[2] (ואולי גם לשאר הדעות), נחלקת תקופה זו עצמה לשתי תקופות, שבראשונה מהם יהיה עולם כמנהגו נוהג, ואילו בשניה יתחוללו ניסים היוצאים מגדרי הטבע[3].
תחיית המתים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערכים מורחבים – תחיית המתים, עולם הבא |
משך זמן לאחר ביאת המשיח[4] יקומו המתים לתחייה. מכאן ואילך, תתחיל תקופת "עולם התחייה", שבה יקבלו בני ישראל את השכר על עבודתם על לימוד התורה וקיום המצוות בזמן הגלות וכן בימות המשיח. תקופה זו מתאפיינת בגילוי אלוקי גבוה ונעלה יותר מאשר בתקופת ימות המשיח, והיא (על פי הכרעת החסידות) התקופה הנקראת "עולם הבא".
גם בעולם הבא יהיו שתי תקופות, והם מבטאות שתי עליות: בתקופה-העלייה הראשונה תהיה (בתחילתה) סעודת שור הבר והלווייתן, ובה יהיה השכר על לימוד התורה וקיום המצוות. בתקופה השניה, תהיה עליה גדולה יותר - עליה נאמר[5] "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה". עליה זו היא למעלה משייכות ללימוד התורה וקיום המצוות, והיא מגיעה מצד העצמות[6].
אלף השביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
תקופות ימות המשיח ותחיית המתים נכללות ב"שית אלפי שני דהוו עלמא"[7]. במידה מסויימת, נכללות עדיין תקופות אלו בגדר זמן העבודה של בני ישראל. ואילו לאחר מכן יתחיל האלף השביעי שבו יהיה השכר על כל העבודה כולה, הן בזמן הגלות, והן בימות המשיח ותחיית המתים - שכר שהוא למעלה מגדר העבודה[8].
על אלף השביעי נאמר[7] "חד חרוב" - היינו שבו תתבטל המציאות הגשמית הרגילה המעלימה על אלוקות. בו יושלמו כל העליות של כל התקופות שלפניו, ויגיעו לשלימות כל העליות ולמנוחה (כמו יום השבת, שלימות העליות של ימי השבוע שהוא יום המנוחה[9]).
נשמה בגוף[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – חיים נצחיים |
למרות הדעות השונות בענין, תורת החסידות מכריעה שגם אחרי כל התקופות והשלבים לעתיד לבוא, יחיו בני ישראל בחיים נצחיים כנשמות בגופים. גם העליות הגדולות ביותר יהיו בעולם הגשמי לנשמות בגופים.
אוחזים כבר ב'לעתיד לבוא'[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחלוקת דולרים במהלך צום י"ז תמוז תנש"א אמר הרבי באוזני אביו ואמו של הרב שלום דובער וולפא בהמשך לבקשת ברכה עבור בנם באומרם שכבר היה אצל "הזורעים ברינה" וכעת צריך שיהיה "ברינה יקצורו": "עכשיו אוחזים כבר אצל לעתיד לבוא. כתוב שלעתיד לבוא יהיה 'יפגע זרע בקוצר'"[10].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חיים לוי יצחק גינזבורג, פניני התניא כרך ו', פרק ל"ו
הערות שוליים
- ↑ נוסח תפילת מוסף.
- ↑ הלכות מלכים פרקים י"א וי"ב. על פי לקוטי שיחות חלק כ"ז בחוקותי ג'.
- ↑ לשיטתו, תתקיים תחיית המתים בתקופה זו.
- ↑ ראה בערכו - תחיית המתים.
- ↑ ברכות יז, א.
- ↑ המשך תרס"ו ע' קה.
- ↑ 7.0 7.1 סנהדרין צז, א.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט ע' 142 ובהערה 42 שם.
- ↑ וכפי שנאמר על תקופה זו (משנה תמיד בסופה): "מזמור שיר לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".
- ↑ דברי משיח תנש"א חלק ד' ע' 361.