הפאראד אצל הרבי

הרבי בפאראד בשנת תש"נ

פאראד (PARADE) הן תהלוכות ל"ג בעומר עם הרבי, הנערכות בהשתתפות קהל גדול של תלמידי ותלמידות בתי הספר היהודיים בניו יורק (כשחל ביום ראשון או בשנת הקהל) ליד מרכז חב"ד העולמי - 770.

היסטוריה

הרבי מדבר בתהלוכת ל"ג בעומר בשנת תשט"ז, הפאראד הראשון שהתקיים בחזית 770

הרבי בפאראד ל"ג בעומר תשל"ו - שנת החינוך

שדרת איסטרן פארקוויי בפאראד ל"ג בעומר (תשמ"ז)

הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר תשנ"ג בקראון הייטס

סמל הפאראד בקראון הייטס

מקומו של הרבי בתהלוכת ל"ג בעומר תשפ"ד

התהלוכות החלו עוד קודם לנשיאותו של הרבי, בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות 'מסיבות שבת'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר 770, ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.

בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת תשט"ז הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהוא יום חופשי בבתי הספר העממיים.

תהלוכות אלו נקראות בשם 'פאראד' (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת איסטרן פארקווי, ובמשך השנים, הם קיבלו אופי מעט שונה, ואורגנו תחת הנהלת שיעורי לימודי הדת וצבאות השם בניו יורק.

משנת תשי"ז, התהלוכה מתקיימת רק כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע, משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף.

בשנת תשל"ו, תשמ"ח ותשפ"ג התקיים ה'פאראד' אף שלא ביום ראשון - לרגל שנת "הקהל" (בשנת תשמ"ח הרבי לא השתתף בו). גם בשנת תשנ"ב התקיים פאראד כשלא חל ביום ראשון, והרבי שהה במרפסת הקומה השלישית של 770.

בשנת תש"נ הפאראד שודר לראשונה ע"י חברת JEM. בשנים האחרונות, הפאראד משודר בשידור חי באמצעי המדיה החב"דיים לכל רחבי תבל.

עד שנת תש"נ הנחה את הפאראד הרב יעקב יהודה הכט, כשלאחר פטירתו מחליף אותו בנו ר' שמעון הכט.

השנים בהם התקיים הפאראד בהשתתפותו של הרבי בהם נושא שיחת קודש ומעודד את הילדים העוברים לפניו בתהלוכה:

• תשי"ג - פאראד זה היה הכינוס הראשון לילדים בה נוכח הרבי לאחר קבלת הנשיאות, במהלך הפאראד עמד הרבי במרפסת ודיבר, והילדים ישבו למטה בחצר והקשיבו, את השיחות של הרבי תרגם לאנגלית הרב שלמה זלמן הכט. דברי הרבי בפאראד תשי"ג הוכנו כשיחה מיוחדת ומוגהת והופצה בעותקים רבים.
• תשט"ז - בשנה זו התקיים לראשונה הכינוס במתכונת של "פאראד", והשתתפו כאלפיים ילדים. נושא הפאראד היה שמירת השבת. לאחר הפאראד המשיכו הילדים לפארק לפעילות, והרבי הגיע גם לשם בהפתעה, וסקר את פני כל הילדים.
• תשי"ז - החל משנה זו הוחלט לערוך את הפאראד דווקא כשחל ביום ראשון, וכן לייעד את הפאראד במיוחד לילדים הלומדים בבתי ספר לא יהודים, אשר יש להם חופש, רק כאשר חל ביום ראשון, ואכן באותה שנה הגיעו אלפי ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות. את הכינוס הנחה הרב יוסף גולדשטיין ואת שיחות הרבי תרגם הרב יעקב יהודה הכט אשר 'ירש' את התפקיד מאחיו.
• תש"כ - בשנה זו היה נראה בתחילה למארגנים, שהפאראד לא יהיה מוצלח מספיק, אך כשיצא הרבי וראה את הילדים, אמר שהכל נראה בסדר, בשנה זו היה דגש מיוחד על ציון 200 שנה להסתלקות הבעל שם טוב.
• תשכ"ג - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, השמועות אומרות שהיה זה בעקבות מחלוקת שפרצה בין מארגני הפאראד.
• תשכ"ו - בשנה זו קיבל הפאראד שדרוג רציני, והוכנה לרבי בימה גבוהה מיוחדת, והשתתפו כחמשת אלפים ילדים.
• תשכ"ז - הפאראד התקיים בימי ערב מלחמת ששת הימים והרבי נשא שיחה פתאומית בה דיבר על המצב הקשה השורר בארץ, וחיזק את הביטחון והאמונה בקב"ה ובכך שהמלחמה בוודאי תסתיים בניצחון לעם ישראל, שיחה שלימים התבררה כנבואה אלוקית. בפאראד השתתפו כ־20.000 ילדים. זו הייתה גם השנה הראשונה שהכינו שני סטענדערים - אחד (גדול) לרבי, ואחד למנחה, ולא כפי שהיה עד אז שבעת התרגום הרבי שליט"א זז לצד.
• תש"ל - בשנה זו דיבר הרבי בפני הילדים כשלושת רבעי השעה. היה זה חידוש גדול כיוון שבתהלוכות בשנים עברו דיבר הרבי עד רבע שעה. גם הפעם הרבי דיבר אליהם רבע שעה ואחר-כך דיבר בארוכה שוב על 'מיהו יהודי', וזו הייתה סיבת אריכות הדברים. בתהלוכה זו גם הוצגו לראשונה פלטפורמות יהדות ("מוצגים") שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול כ"ק אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה.
• תשל"ג - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, ובשבת גילה הרבי את הסיבה לכך, מכיוון שבאותו זמן התרחש מאורע מסויים של היפך אהבת ישראל. הרבי התבטא על כך ש"אינו יכול לצאת" וש"רבי שמעון בר יוחאי יהיה נוכח ב'פאראד', כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר יהיה נוכח ב'פאראד', ואותי סוגרים בחדר כמו רשב"י במערה!". באותו ל"ג בעומר ראו על הרבי רצינות מיוחדת וכולם הבינו כי אצל הרבי אהבת ישראל היא מעל הכל, כפי שמסופר ביומנים המפורטים שהתפרסמו בשבועון בית משיח ובתשורות, מל"ג בעומר תשל"ג ומהם הזמינים באתר מפתח.
• תשל"ו - באותה שנה ל"ג בעומר לא חל ביום ביום ראשון, אך בהיות שהרבי קרא לשנה זו "שנת החינוך" - התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע והרבי יצא לתהלוכה כבכל שנה. כמו כן בתהלוכה זו הושקע מאמץ גדול בבניית פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה. בשנה זו אף היה מתוכנן גשם מוחלט, וכאשר כתבו לרבי העניק הרבי את ברכתו, ובאמת בשעות שלפני הפאראד ירד גשם זלעפות אך ברגע שהרבי יצא לפארארד הפסיק הגשם באחת עד סיום הפאראד, כאשר בכל השכונות הסמוכות ממשיך לרדת גשם כרגיל.
• תש"מ - בשנה זו עורר הרבי לערוך תהלוכות ל"ג בעומר בכל העולם כולו, ואכן מלבד הפאראד בנוכחות הרבי, התארגנו בריכוזים היהודים בעולם תהלוכות מופארות, הפאראד בשנה זו היה מושקע במיוחד, וגם מקומו של הרבי הוכן וקושט בצורה מלכותית מאוד, והרבי היה מאוד שבע רצון, במהלך הפאראד נשא הרבי שיחה גם ברוסית, כדי להעבירה ליהודי ברית המועצות.
• תשמ"ג - הרבי נכח בפאראד למעלה מ־3 שעות, ונופף בשלום לכל המוצגים והקבוצות, לאחר התהלוכה, עבר הרבי בדרכו לאוהל ליד הפארק בה שיחקו הילדים.
• תשד"מ - הרבי דיבר למעלה משעה בפאראד, והורה למנחה לתרגם רק את הנקודות, לאחר הפאראד שאל הרב יעקב יהודה הכט את הרבי אם הוא מרוצה, והרבי ענה "מאד!".
• תשמ"ז - מהחידושים של שנה זו, היה, תערוכת מוצגים מיוחדת המתארת את כל גלויות עם ישראל, וניצבה לאורך השדרה. לאחר הפאראד, נסע הרבי לאוהל, ולאחר תפילת ערבית, הודיע שמכיוון שבבוקר לא התקיימה חלוקת דולרים, יתקיים כעת השלמה.
• תשמ"ח - בקשר עם שנת הקהל, המארגנים ביקשו לקיים פאראד, אף על פי של"ג בעומר לא היה ביום ראשון. כשהבין הרב יעקב יהודה הכט שהרבי לא יצא, כתב לרבי שבלי השתתפותו אין סיבה לתהלוכה. הרבי ענה לו שזה "היפך דעת רשב"י", ועודד אותו להמשיך בסידור התהלוכה. בפועל הרבי לא יצא לפאראד.
• תש"נ - השנה האחרונה לעת עתה בה נראתה לעיני בשר נוכחות הרבי מלך המשיח שליט"א בתהלוכה. על פי התחזיות היה אמור להיות יום גשום במיוחד, אך בפועל החל הגשם רק כאשר הרבי נכנס ל770. במהלך הפאראד היו מספר מחזות נדירים: כשעברו מול הרבי כ־200 ילדות שנקראו בשם חיה מושקא על שם הרבנית, היו פני הרבי רציניות. כאשר עברו קבוצת ילדים מתופפים והכריזו מול הרבי יחי אדוננו מורנו ורבינו, הגיב הרבי בתנועת עידוד נדירה בשני ידיו. בסוף הפאראד חילק הרבי מטבע מיוחד שהודפס לרגל הפאראד.
• תשנ"ב - במשך הפאראד (שלא היה ביום ראשון), שהה הרבי בקומה השלישית של "770", ובניגוד לפעמים הקודמות בהן שהה במרפסת הפונה לרחוב יוניון - בגלל כינוס הילדים, שהה בצד הפונה לאיסטערן פארקוויי.
• תשנ"ג - המארגנים סידרו מקום לרבי (עם וילון) בתקווה שהרבי יצא, אך לפועל הרבי לא יצא. במהלך הפאראד נעצרה קבוצת מתופפים - ילדי " אהלי תורה" מול חלונות חדרו של הרבי והכריזו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד".

---

• תשפ"ג - הפאראד התקיים לרגל שנת הקהל אפילו שלא חל ביום ראשון. המעמד נפתח בשירת "אני מאמין" כשמקומו הק' של הרבי מוכן. הילדים חיילי צבאות ה' עלו בזה אחר זה להכריז את שתים-עשרה הפסוקים ואת הכרזת הקודש 'יחי אדוננו'. בחלק המרכזי בפאראד, בו עוברים כל הילדים, עברו תחילה חלק מהמוצגים, ובהמשך צעדו הילדים כשהם נעצרים מול הרבי להצדיע ולהכריז את הכרזת הקודש 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', אחרונים עברו ילדי ה'חאלקה' על גבי אוטובוס קומותיים מיוחד ולאחריו עבר המוצג המרכזי, של תלמידי ה'קבוצה' המסמל את עשרת המבצעים כפי שהם עוברים בשער העיקרי, לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. לאחריו עברו רכבי ההצלה והשמירה של שכונת המלך, קראון הייטס.
• תשפ"ד - ל"ג בעומר חל ביום ראשון, והתקיים פאראד מפואר בהשתתפות קהל אלפים. המעמד הוקדש לשלימות הארץ, בגלל מלחמת חרבות ברזל. המוצגים כולם הוקדשו לארץ הקודש, וכל מוסד הכין מוצג הקשור לעיר או נושא הקשור לארץ הקודש, וקבוצה תשפ"ד הכינו מוצג מפואר על משאית באורך 15 מטר - ירושלים בימות המשיח.

לקריאה נוספת

• מנחם זיגלבוים, סיפור של חג ל"ג בעומר - פרקים מיוחדים אודות הפאראד אצל הרבי.
• מרדכי מנשה לאופר, התקשרות גיליונות שנד-שנה, מדור ניצוצי רבי, הוראות ושיחות הרבי בפאראד במשך השנים.

ראו גם

• תהלוכת ל"ג בעומר

קישורים חיצונים

• יומני פאראד אצל הרבי, זמינים באתר מפתח
• גלרייה מרהיבה של ל"ג בעומר עם הרבי מכל שנות הנשיאות, באתר 'לחלוחית גאולתית'