ועד להפצת שיחות
וועד להפצת שיחות הינו מכון שתפקידו הוא לערוך, להדפיס ולהפיץ את שיחותיו המוגהות של הרבי. הוועד הוקם בשנת תשכ"ז, ועד היום הוא פעיל בהפצת שיחות של הרבי. מנהלו כיום הוא הרב שניאור זלמן חאנין.
הקמת הועד ומהותו
הפצת שיחותיו של הרבי החלה כבר בסוף שנת תש"י, עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי[1], במטרה להפיץ את שיחותיו של הרבי בין החסידים ברחבי העולם ובכך לגרום לקהילות אנ"ש להכיר יותר את הרבי ולבקש ממנו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בין ראשי העוסקים בהפצת השיחות באותה תקופה היה הרב יואל כהן, שמאז ואילך עסק לאורך כל השנים בהעלאת דבריו של הרבי על גבי הכתב.
מצד הרבי, הגהת השיחות במסגרת 'לקוטי שיחות' החלה לראשונה לקראת חג השבועות תשי"ח. הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה בבתי כנסיות, במסגרת הקהלת קהילות. היוזמים היו צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית. בתחילה עבדו על השיחות ר' אוריאל צימר (חלקים א'-ב') ור' יואל כהן (חלקים ג'-ד').
בשנת תשכ"ז התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב בן ציון שם טוב קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל המרכז לענייני חינוך, הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב, הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים קה"ת, לכן פעילותו לא תתוקצב על ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על ידי צא"ח ניתנה אחר-כך לועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.
כאשר הכניסו דוגמה לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את השער המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על ידי הועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת [2].
הוצאה לאור
הועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הועד בבניין המשרדים הצמוד ל-770, אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר בשכונה.
בשנת תשל"ט הורה הרבי שהוועד יהיו אחראים על העבודה של הוצאת ספרי קה"ת לאור[דרוש מקור].
חברי הועד
מנהל הועד הוא הרב שניאור זלמן חאנין. בראש המערכת עומדים הרב נחמן שפירא והרב יעקב לייב אלטיין. חברי המערכת הינם הרב אלימלך צוויבל, הרב אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי, והרב חיים שלום דובער ליפסקר והרב שלום יעקבסאן. בכמה שנים גם עזרו הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב יהודא לייב שפירא, הרב שניאור זלמן וילשנסקי, הרב אריה לייב קפלן, הרב דוד אולידורט.
הגהה של האידית היה על ידי ר' היישקע דובראווסקי.
הספרים העיקריים עליהם עבדו הועד הינם ספרי הלקוטי שיחות. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הועד, הועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה מגיה את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.
תורמים מרכזיים
מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי הועד להפצת שיחות.
- הרב חיים אליעזר לפידות מארגנטינה.
- הרב מאיר זאינץ מברזיל. שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
- מר זאב הורביץ, מברזיל. שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך[3].
יש לציין שהרבי בעצמו גם הקדיש את הוצאת החוברות לזכות משפחתו מספר פעמים.
הספרים שבהוצאת הועד
במהלך השנים, ערך הועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:
- סט לקוטי שיחות (האורגינל).
- כרכי מילואים ללקוטי שיחות - כרך מ'.
- סט לקוטי שיחות פרשיות - בשנים האחרונות יצא לאור הלקוטי שיחות ערוכים לפי סדר פרשיות השבוע.
- סט לקוטי שיחות מועדים הכולל שיחות מוגהות המסודרות לפי חגי ומועדי ישראל, לעת עתה יצאו לאור 11 כרכים[4].
- סט ביאורים לפרקי אבות - ביאורים על מסכת אבות.
- סט ספר המאמרים באתי לגני - כל מאמרי באתי לגני של הרבי.
- סט ביאורים לפירוש רש"י על התורה.
- סט הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים.
- סט לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח.
- ספר חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה.
- ספר חידושים וביאורים בהלכות תשובה להרמב"ם.
- סט חידושים וביאורים בגאולה ומשיח.
- סט ספר המאמרים - מלוקט - כל המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.
- ספר המאמרים - מלוקט - גאולה ומשיח.
- ספר אוצר חידושים בש"ס כרך א' על מסכת סנהדרין מאת הרב שלום דוב וולפא.
- סט ספר השיחות - כל השיחות משנות תשמ"ז-תשנ"ב שהוגהו על ידי הרבי.
- סט ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב (ויקרא נ"א-ויקהל נ"ב) במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים.
- חומש אור מנחם.
- תהלים תהלות מנחם - לקט ביאורי הרבי על ספר תהלים. נערך על ידי הרב אברהם ברוך פבזנר וחתנו בסיועו של הרב שאול משה אליטוב במסגרת מכון "אור מנחם" ויצא לאור בחמישה כרכים.
- בשורת הגאולה.
- שידוכים ונישואין - ליקוט הוראות מנהגים ביאורים, שיחות וכתי"ק בנושא.
- מידי שנה מוציא הועד ספר חדש על הפרק תהלים של הרבי בשם "קובץ י"א ניסן" (עם ציון השנה).
מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות ומאמרים בעניני גאולה ומשיח.
קישורים חיצוניים
- חברי הוועד מעניקים לרב מרדכי אליהו את חומש אור מנחם .
- הסיפור שמאחורי ספרי קה"ת - בהוצאת ועד חיילי בית דוד .
- עבודת קה"ת ● מסמכים מרתקים בפרסום ראשון
- חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?
- החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד
הערות שוליים
- ↑ ספר ימי בראשית, עמוד 222.
- ↑ במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו 'ועד שיחות באנגלית', 'היכל מנחם' ועוד
- ↑ ההצעה המקורית של המוציא לאור
- ↑ חנוכה (3 כרכים), פורים (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר