שופט
שופט בלשון התורה וחז"ל הוא דיין שפוסק ומשליט למעשה את דיני התורה בעולם יחד עם השוטר, ולעתיד לבוא יחד עם היועץ. לעתיד לבוא יתקיים הייעוד "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה[1] שהינו אחד מיעודי הגאולה.
הנבואה
בזמן הגלות אין דיינים סמוכים, וגם אם ישנם אין הם יכולים לדון בדיני קנסות ובדיני נפשות. לפיכך יעד הקב"ה שלעתיד לבוא יחזרו השופטים, וכפי שכותב הרמב"ם[2] ש"המלך המשיח עתיד לעמוד... וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה". דהיינו חזרת כל דיני התורה.
סמיכתם תיעשה על ידי שיסכימו כל החכמים שבארץ ישראל ובזה יוכלו לדון דיני קנסות[3], אמנם הרמב"ם[4] מסתפק בזה. ופירשו[5] את ספקו לפי שמכיוון שאליהו הנביא יבוא כדברי הפסוק: "הנני אנכי שולח לכם את אליה הנביא"[6] והוא הרי סמוך עד משה רבינו[7] הוא יסמוך את השופטים בביאת המשיח.
היועץ
היועצים הם אלו שיסייעו לבני ישראל לבצע את הפסק דין באמצעות עצה טובה, וכן לבאר ולהסביר את פסק הדין עד שיתקבל על דעת המחוייב בדין.
שוטר
| ערכים מורחבים – שוטר, דבר מלכות שופטים |
בחסידות[8] נתבאר כי ענין השוטר בזמן הזה הוא לסייע לשופט, שאם השופט פוסק דין, צריך את השוטר - בעלי מקל ורצועה שיכריחו את בעל הדין לקבל את הדין,
ולכן בגאולה כאשר לא תהיה מציאות של רע, לא יהיה צורך בשוטר מכיוון שכל האנשים יקיימו מעצמם את ההוראות, ולכן כתוב בפסוק "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה" ללא שוטרים מכיון שלא יהיה צורך בשוטרים. (מה שאין כן בזמן הגלות שכתוב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך")[9].
מכיון שכל עניני התורה הם נצחיים, לכן גם לעתיד לבא יהיו השוטרים, אבל הם יהיו רק למעליותא. תפקידם יהיה (למשל) להודיע לבני ישראל על מציאותו של השופט בכדי לסייע לבני ישראל, כגון יישור הדרכים לעדי ראיה דקידוש החודש[10].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ ישעי' א, כו'
- ↑ הלכות מלך המשיח פי"א, ה"א.
- ↑ פירוש המשניות לרמב"ם סנהדרין פרק א משנה ג.
- ↑ רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ד הלכה יא.
- ↑ ראה ר"ע מברטנורא סנהדרין פרק א משנה ג ובתוספות יום טוב שם.
- ↑ מלאכי ג כג.
- ↑ ראה הקדמת הרמב"ם לספר.
- ↑ ש"פ שופטים, ז' אלול ה' תנש"א
- ↑ דברים ט"ז, י"ח
- ↑ שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א הערה מס' 23