דבר מלכות קרח (א')

המונח "דבר מלכות קרח" מפנה לכאן. לערך העוסק בשיחה מוגהת שנייה לרגל חנוכת מבנה חדש לתומכי תמימים בקראון הייטס, ראו דבר מלכות קרח (ב').

"	כולל גם – בימים אלו ממש – השקו"ט והרצון דכו"כ במדינה ההיא להחזיר את שם העיר "לענינגררד" (שבה הי' המאסר והישיבה בבית האסורים) – השם שהם נתנו לה (על שם מנהיגם) – בחזרה לשם "פעטערבורג" (שם העיר בזמן המאסר והגאולה דאדמו"ר הזקן) – השם שהצרר קרא לה בזמן בניית העיר (שמייצג את ההיפך הגמור מהקומוניסטים). והגם שאף תחת שלטון הצרר היו מניעות ועיכובים ליהדות – אין זה מגיע למה שנעשה ע"י אלו שאסרו את בעל המאסר והגאולה; ויש לומר, שבהשקו"ט והרצון להחזיר את שם העיר מ"לענינגררד" ל"פעטערבורג" – רואים בגלוי יותר את הפעולה הנמשכת מהגאולה בי"ב־י"ג תמוז, הגאולה הכללית דכל בנ"י ממנגדיהם בכלל, ובפרט במדינה ההיא.	"
– תרגום מאידית של סימן ז' בשיחה

דבר מלכות קורח היא השיחה שנאמרה בשבת פרשת קורח, ג' תמוז תנש"א.

השיחה מדברת על כך שהקב"ה מלביש את הניסים בטבע העולם, וכך גם צריכה להיות עבודתו של יהודי בהפצת המעיינות שהיא חלק מטבעו.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

ההתוועדות

כ"ק אדמו"ר שליט"א ירד להתוועדות בשעה 1:45, כשהקהל מנגן את הניגון שעל המילים "שישו ושמחו בשמחת הגאולה". לאחר ברכת בופה"ג ניגנו "שישו ושמחו בשמחת הגאולה".

שיחה א' ארכה חצי שעה, מהשעה 1:55 עד השעה 2:25, ובה דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות העבודה של "יפוצו מעינותיך חוצה", ופתח בהזכירו את סיפור פרשת היום של ג' תמוז בשנת פרז"ת, כשמפרט ומסביר את המילים "יפוצו", "מעינותיך" ו"חוצה". בענין זה סיפר את הסיפור הידוע אודות החסידים שהסתובבו ברוסיא בלי "פּאַספּאָרט" [= "דרכון"], וכאשר "פּאָליסמאַן" [= "שוטר"] עיכבם וביקר תעודה בשאלו (ברוסית): "קטאָ אידיאָט" [= "מי הולך"], השיבו "ביטול אידיאָט!" [= "ביטול הולך!"]. בין הדברים הנ"ל דיבר על שם העיר לענינגראַד שברוסיה, שרוצים עתה להחזיר לה את שמה הישן "פטרבורג". כמו"כ הזכיר שוב אודות כך שנדפס ספר חדש של דרושים מאדמו"ר האמצעי (דרושי חתונה ח"ב), הקשורים גם עם הצמח צדק, אשר נמצאים עתה לאחר מאתיים שנה מיום הולדתו.

אחרי שיחה זו ניגנו "אימתי קאתי מר", וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד בידו הק' לכל הכיוונים, ומפעם לפעם – בחוזק. כמו"כ עודד בחוזק לעבר ר' דוד נחשון ור' אברהם טאַוב, ואח"כ פנה לשמאלו ועודד בחוזק כשמניף את ידו הק' בתנועות סיבוביות מהירות. בהמשך עודד בחוזק לכיוון המשב"ק ר' שלום בער גאנזבורג, ואח"כ פנה שוב לשמאלו ובחוזק רב הניף את ידו הק' הלוך ושוב כמה פעמים והשירה גברה ביתר שאת ויתר עוז.

שיחה ב' ארכה 33 דקות, מהשעה 2:37 עד השעה 3:10, ובה דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות המשכת ענין הנסים בדרך הטבע (והאריך בזה), ופתח בהזכירו את ענין ג' תמוז שאירע בימי יהושע – "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון", וקישר זאת עם המסופר בפרשת השבוע אודות פריחת מטה אהרן והנסים שהיו בזה, אף שגם הם היו כאילו באופן טבעי (שצמחו בסדר הטבעי והרגיל), ועד"ז תבוא הגאולה באופן של טבע ו"רואיקערהייט" [= "שלוה"]. בהמשך דיבר אודות ברכת כהנים, וכן דיבר אודות ענין העשירות הקשורה עם עבודת "זבולון" – אשר בשנים האחרונות ישנה הרווחה. אח"כ קישר זאת עם ענין הזריזות, והאריך שוב בענין של ברכת כהנים.

בסיום השיחה, בברכה אודות הגאולה, בקשר עם פרה העשירית וגאולה העשירית, אמר שלפני זה אומרים "לחיים, לחיים ולברכה", "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה".

אחרי שיחה זו ניגנו את המאַרש של ר"ח כסלו. בכללות במשך ניגון זה הרבה כ"ק אדמו"ר שליט"א לעודד בידו הק', והשמחה גברה. לאח"כ התחיל הקהל לנגן באופן ספונטאני את הניגון "שובה ה'", וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד בחוזק בידו הק'. אח"כ פנה כ"ק אדמו"ר שליט"א לשמאלו – לעבר הקהל והרים את ידו הק' באומרו (פעמיים ובחיוך): "ס'זיינען דאָ נאָך כהנים, זאָל זיי זאָגן 'לחיים'!", והמשיך להניף את ידו הק' באופן מפליא ומיוחד כשבינתיים אמרו כל הכהנים "לחיים" (וחלקם – העומדים קרוב ששמעו את הנ"ל – נתנו א' לחבירו). אח"כ פנה כ"ק אדמו"ר שליט"א לימינו והורה לר' שלמה הכהן איידעלמאַן לומר "לחיים" כשמסמן אליו בידיו הק' לומר על כוס גדולה, ולאחרי שאמר – הניף כ"ק אדמו"ר שליט"א את ידו הק' אליו במיוחד שלוש פעמים. [בכללות, במשך הניגונים בהתוועדות זו הניף כ"ק אדמו"ר שליט"א אל הנ"ל את ידו הק' בחוזק כמה פעמים].

שיחה ג' ארכה 20 דקות, מהשעה 3:20 עד השעה 3:40, ובה דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות לימוד ואמירת פרקי אבות, וביאר את תחילת הפרק הרביעי כשאומר שמאחר שלומדים זאת בפעם השניה הרי זה הפרק העשירי מאז שהתחילו לומר פרקי אבות, והורה שיש לעורר בנוגע לאלו שהולכים להקהיל קהילות בבתי כנסיות, שיעוררו – הן בנוגע לקיום המנהג של אמירת פרקי אבות, והן בנוגע ללימוד משנה אחת בעיון, וכן יעוררו בענין לימוד "עין יעקב", עניני אגדה שבתורה, ובאופן שפועל בשומעים שהם "ווערן אַנדערש" [= "משתנים"]. אח"כ קישר זאת עם הפרשיות קרח וחוקת, ודיבר אודות ההבדל בין "קרח" ל"חוקת", ובסיום השיחה דיבר אודות חנוכת הבית החדש של ישיבת תומכי תמימים שתתקיים מחר. בברכה אודות הגאולה דיבר אודות הענין דתקיעת שופר – "תקע בשופר גדול לחרותנו", וסיים במילים "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו".

אחרי שיחה זו ניגנו ניגון שמחה דשמח"ת, וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד בידו הק' לכל הכיוונים, ומפעם לפעם ביתר חוזק. אח"כ הורה לש"ץ ר' משה טלישבסקי לנגן "שיבנה בית המקדש", ועודד בידו הק'.

שיחה ד' ארכה כ-10 דקות, מהשעה 3:45 עד השעה 3:55, ובה דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות "רבות מופתי בארץ מצרים" – שממשיכים מופתים במיצרים וגבולים של העולם, וקישר זאת עם רעידת האדמה ורעש שקרה במקום רחוק בעולם [אולי הכוונה להתפרצות הר הגעש שאירע ביום הקודם באיי הפיליפינים, או לסופת ההוריקן שאירעה לפני חודש וחצי במדינת בנגלדש], ושם בירכו יהודים "שכוחו וגבורתו מלא עולם", ונמצאים שם אנשי צבא מארה"ב ("United States"). כמו"כ עורר שוב על לימוד ספר הרמב"ם, וכן הזכיר אודות חלוקת המשקה. בסיום השיחה היו "אותיות" אודות ביאת המשיח ממש, וכ"ק אדמו"ר שליט"א סיים את השיחה באומרו: "הגאולה האמיתית והשלימה, ועוד ועיקר – ממש".

אחרי שיחה זו העמיד הריל"ג כ-17 קנקנים. כ"ק אדמו"ר שליט"א מזג בתחילה מהקנקנים לכוסו, וכשכ"א ניגש – מזג מכוסו לקנקן, ומהקנקן ללוקח, בירכו ונתן את הקנקן. בחלוקת הקנקן האחרון עברו הנהלת תות"ל המרכזית, הר"מים והמשפיעים שיחיו (בקשר עם חנוכת הבית של הבנין החדש דישיבת תומכי תמימים שנגמר בנינו בשכונת "כאן צוה ה' את הברכה" ברחוב קראַון ואָלבעני – מחר), וכן ניגשו הרב חיים שניאור זלמן גוטניק (נואם הכבוד) ובנו ר' יוסף יצחק. כשמזג כ"ק אדמו"ר שליט"א לרב ח.ש.ז. גוטניק, חייך אליו. ר' יוסף ווינברג (שלקח את הקנקן) הכריז בקול רם שמזמינים את כולם למסיבה – החל מהשעה 3:00, לתוכנית של כשעה – של חנוכת הבית כפי שכ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר בהתוועדות, "כי תבנה בית חדש". החלוקה ארכה כ-5 דקות, ובסיומה התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן את ניגון ההקפות לאביו הרלוי"צ, וטעם מה"מזונות". אח"כ המשיך לענות לקהל "לחיים", ואח"כ הזכיר אודות אמירת ברכה אחרונה ובירך.

ההתוועדות הסתיימה בשעה 4:05 לערך.

תוכן השיחה

הרבי מסביר שהסיבה שביטול גזירת המוות על אדמו"ר הריי"צ במאסרו בג' תמוז תרפ"ז, והנס של שמש בגבעון דום על ידי יהושע נעשה בצורה עקיפית, שהוא לא עוזר ישירות (אצל אדמו"ר הריי"צ הוא עדיין לא שוחרר, ואצל יהושע הוא עדיין היה צריך להילחם), הייתה משום שהקב"ה רוצה להלביש את הניסים של בטבע העולם.

הרבי אמר שיש ללמוד מזה, שעל אף שהאדם צריך לפעול מתוך קבלת עול, על האדם לפעול בהפצת המעיינות בצורה כזאת, שהיא תחדור בו, עד שזה יהיה חלק מטבעו. הרבי הוסיף שהעולם כבר מוכן שיפעלו בצורה כזאת, ורק כאשר האדם יתחיל לפעול כך הוא יראה שהעולם כבר מוכן ואף עוזר לו, בזה הלשון:

מה יאמר העולם ומה יאמרו האומות על כך שיהודי עושה את עבודתו ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ובמיוחד – בקירוב הגאולה האמיתית והשלימה, הרי אין הם מבינים מה פירוש הדבר?! אמנם זוהי עבודה גדולה ונעלית ביותר – אבל צריכים לכאורה להתחשב – טוען הוא – עם העולם! והמענה על זה הוא: העולם כבר מוכן, מושלם! כאשר יהודי יעשה את עבודתו כדבעי – באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, וביחד עם זה כפי שזה מלובש בכלים דלבושי הטבע – הוא יראה איך שהעולם, טבע העולם ואומות העולם מסייעים לו בעבודתו.

— אות י"ב.

בעקבות השיחה

בשיחה ציין הרבי, שביום ג' תמוז תרפ"ז עצמו, החסידים היו בעצבות על כך שאדמו"ר הריי"צ נלקח לגלות, אולם רק לאחר הם הבינו שהמאורע היה חלק משחרורו הסופי של אדמו"ר הריי"צ מהמאסר. לאחר ג' תמוז תשנ"ד הבינו חסידים מהשיחה, שעל אף שבעיניים גשמיות נראה שקרה בג' תמוז תשנ"ד מאורע מצער, בגאולה אנו נבין שבעצם שהמאורע שקרה היה חלק מתהליך הגאולה.

הרבי אף בשיחה רמז על כך שלמרות מה שיקרה לעיני בשר הוא תמיד יחיה איתנו, ואמר שגופו של יהודי הוא למעלה מהטבע וההגבלות.

ראו גם

• דבר מלכות קרח (ב')

קישורים חיצוניים

• השיחה: מוגה (אידיש)  •  תרגום ללשון הקודש  •  גרסת טקסט  •  בלתי מוגה - שיחה ויומן
• סיכום הדבר מלכות בארכיון גאולה ומשיח.
• יהודי של גאולה: הפרדוקס היהודי המתמשך מגיע לקיצו, שיעור בשיחת הדבר מלכות עם הרב מנחם מענדל ששון