משתמש:שמואל חיים/כל ימי חייך להביא לימות המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''כל ימי חייך להביא לימות המשיח''' הינו מאמר חז"ל,שמבטא את הציפייה לגאולה שלאדם צריך ל...") |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←במשנה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כל ימי חייך להביא לימות המשיח''' הינו מאמר [[חז"ל]],שמבטא את ה[[ציפייה לגאולה]] שלאדם צריך להיות. | '''כל ימי חייך להביא לימות המשיח''' הינו מאמר [[חז"ל]],שמבטא את ה[[ציפייה לגאולה]] שלאדם צריך להיות. | ||
== | ==במקורות== | ||
המשפט "כל ימיך חייך להביא לימות המשיח" מובא לראשונה ב[[משנה]] ב[[מסכת ברכות]] (מבוא גם ב[[הגדה של פסח]]) {{הערה|ברכות,א,ה}}, שאז אמר [[רבי אלעזר בן עזריה]] שעל אף שהוא "כבן שבעים שנה" הוא לא אמר מימיו את סיפור [[יציאת מצרים]] ב[[לילה|לילות]], עד ששמע את דרשת [[בן זומא]] שדייק זאת מהפסוק:{{ציטוטון|לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ}}{{הערה|דברים, ט"ז, י"ג}}, המילים "ימיך חייך" מדברים על הזכרת סיפור [[יציאת מצרים]] בלילות, והמילה "כל" באה לרבות גם את הלילות.וחכמים הוסיפו שלומדים מהפסוק הזה ש"ימיך חייך" בא לרבות אמירת [[יציאת מצרים]] בגלות, ו"כל" מה לרבות גם בזמן [[משיח]]: | המשפט "כל ימיך חייך להביא לימות המשיח" מובא לראשונה ב[[משנה]] ב[[מסכת ברכות]] (מבוא גם ב[[הגדה של פסח]]) {{הערה|ברכות,א,ה}}, שאז אמר [[רבי אלעזר בן עזריה]] שעל אף שהוא "כבן שבעים שנה" הוא לא אמר מימיו את סיפור [[יציאת מצרים]] ב[[לילה|לילות]], עד ששמע את דרשת [[בן זומא]] שדייק זאת מהפסוק:{{ציטוטון|לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ}}{{הערה|דברים, ט"ז, י"ג}}, המילים "ימיך חייך" מדברים על הזכרת סיפור [[יציאת מצרים]] בלילות, והמילה "כל" באה לרבות גם את הלילות.וחכמים הוסיפו שלומדים מהפסוק הזה ש"ימיך חייך" בא לרבות אמירת [[יציאת מצרים]] בגלות, ו"כל" מה לרבות גם בזמן [[משיח]]: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת.אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה,וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת,עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא,שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (דברים טז ג)."יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַיָּמִים,"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַלֵּילוֹת.וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:"יְמֵי חַיֶּיךָ" – הָעוֹלָם הַזֶּה,"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ|מקור=ברכת,א,ה,}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת.אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה,וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת,עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא,שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (דברים טז ג)."יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַיָּמִים,"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַלֵּילוֹת.וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:"יְמֵי חַיֶּיךָ" – הָעוֹלָם הַזֶּה,"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ|מקור=ברכת,א,ה,}} | ||
[[הרמב"ם]] בפרשו מסביר את המשנה, שהכוונה ל[[יציאת מצרים]] זה לפרשת [[ציצית]] שבה מוזכר "יציאת מצרים", שעד אז הוא לא היה מזכיר פרשה זו משום "וראיתם אותם" שיש חיוב לקיים את המצווה בשעות הבוקר ולא בשעות הלילה (מתי שלא רואים אחד את השני).{{הערה|פירוש הרמב"ם למשניות}}. | [[הרמב"ם]] בפרשו מסביר את המשנה, שהכוונה ל[[יציאת מצרים]] זה לפרשת [[ציצית]] שבה מוזכר "יציאת מצרים", שעד אז הוא לא היה מזכיר פרשה זו משום "וראיתם אותם" שיש חיוב לקיים את המצווה בשעות הבוקר ולא בשעות הלילה (מתי שלא רואים אחד את השני).{{הערה|פירוש הרמב"ם למשניות}}. | ||
ב[[בריתא]] נאמר ש[[בן זומא]] הקשה על אמרת חכמים שיאמרו [[יציאת מצרים]] גם בלילות, הלא נאמר:" הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם", חכמים הגיבו כל כך שאין הכוונה שיתבטל יציאת מצרים, אלא ששיעבוד המלכויות יהיה העיקר ויציאת מצרים יהיה רק טפל לו.{{הערה|ברכות,י"ב, ב}}. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
{{גאולה ומשיח}} | {{גאולה ומשיח}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־17:35, 3 בינואר 2021
כל ימי חייך להביא לימות המשיח הינו מאמר חז"ל,שמבטא את הציפייה לגאולה שלאדם צריך להיות.
במקורות
המשפט "כל ימיך חייך להביא לימות המשיח" מובא לראשונה במשנה במסכת ברכות (מבוא גם בהגדה של פסח) [1], שאז אמר רבי אלעזר בן עזריה שעל אף שהוא "כבן שבעים שנה" הוא לא אמר מימיו את סיפור יציאת מצרים בלילות, עד ששמע את דרשת בן זומא שדייק זאת מהפסוק:"לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ"[2], המילים "ימיך חייך" מדברים על הזכרת סיפור יציאת מצרים בלילות, והמילה "כל" באה לרבות גם את הלילות.וחכמים הוסיפו שלומדים מהפסוק הזה ש"ימיך חייך" בא לרבות אמירת יציאת מצרים בגלות, ו"כל" מה לרבות גם בזמן משיח:
מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת.אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה,וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת,עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא,שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (דברים טז ג)."יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַיָּמִים,"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַלֵּילוֹת.וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:"יְמֵי חַיֶּיךָ" – הָעוֹלָם הַזֶּה,"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ
— ברכת,א,ה,
הרמב"ם בפרשו מסביר את המשנה, שהכוונה ליציאת מצרים זה לפרשת ציצית שבה מוזכר "יציאת מצרים", שעד אז הוא לא היה מזכיר פרשה זו משום "וראיתם אותם" שיש חיוב לקיים את המצווה בשעות הבוקר ולא בשעות הלילה (מתי שלא רואים אחד את השני).[3].
בבריתא נאמר שבן זומא הקשה על אמרת חכמים שיאמרו יציאת מצרים גם בלילות, הלא נאמר:" הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם", חכמים הגיבו כל כך שאין הכוונה שיתבטל יציאת מצרים, אלא ששיעבוד המלכויות יהיה העיקר ויציאת מצרים יהיה רק טפל לו.[4].