ריפוי החולים בגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
שורה 18: שורה 18:


== [[כבר היה לעולמים]] ==
== [[כבר היה לעולמים]] ==
במתן תורה כולם נתרפאו{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ח"ב ע' 142. וש"נ.}}. ושלימות הרפואה לעתיד לבא<ref name=":0" />.
* בעת ב[[מתן תורה]] נתרפאו כל החולים, אך בשונה מכך בזמן ה[[גאולה]] יהיה ריפוי החולים באופן נצחי{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ח"ב ע' 142. וש"נ.}}.
* ריפוי [[משה רבינו]] מצרעתו{{הערה|שמות פרק ד, פסוקים ו-ז.}}.
* ריפוי נעמן שר צבא מלך ארם על ידי [[אלישע הנביא]]{{הערה|מלכים ב' פרק ה, פסוק יד.}}.
ועוד.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־09:58, 21 בנובמבר 2024

בזמן הגאולה כולם יהיו בריאים לחלוטין, כל החולים יתרפאו, לא יהיה יותר סומין, חרשים, פסחים ואלמים.

מקור הייעוד

אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה. אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם

ישעי' לה, ה-ו

בשלבים

בתחילה הקב"ה מרפא את העוורים

"כשיבוא (הקב"ה) לרפאות העולם אינו מרפא תחילה אלא העוורים", באופן שהם נעשים "סגי־נהור" למעליותא, יש להם ריבוי אור בפשטות (באופן שאין זה ממעט ח"ו מכח הראי' הגשמי), ובמילא יש באפשרותם לקרוא וללמוד תורה גם מאותיות הכתב הרגילות – כאחד העם<ref name=":0">סוף שיחת ש"פ עקב תנש"א. התוועדויות תנש"א ח"ד ע' 174.}}.

אלו שיקומו בתחיית המתים יקומו כמו שנפטרו, ואחר כך יתרפאו.

גם לרופאים יהיה פרנסה, מזה שכולם יהיו בריאים[1].

יוצא מן הכלל

אָמַר רַבִּי לֵוִי לֶעָתִיד לָבוֹא הַכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ מִנָּחָשׁ וְגִבְעוֹנִים, נָחָשׁ שֶׁנֶּאֱמַר [2] "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ, לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ וגו'", גִּבְעוֹנִים, "וְהָעֹבֵד הָעִיר יַעַבְדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל[3]".

בראשית רבה פ"כ, ג

הנחש יהיה שמש גדול[4], כמו לפני חטא עץ הדעת, אבל אחד מן ה(עשרה[5]) קללות שהנחש קיבל ש(הכל מה ש)יאכל (יהיה בטעם של) עפר, ישאר גם לעתיד לבא (שנאמר "ועפר תאכל כל ימי חייך" - להביא לימות המשיח).

כבר היה לעולמים

ועוד.

הערות שוליים

  1. כפ"ח עלון 512 ע' 65.
  2. ישעיה סה, כה.
  3. יחזקאל מח, יט.
  4. סנהדרין נט, ב. ד"ה כימי צאתך תשמ"ב סה"מ מלוקט ב' ע' מא.
  5. ראה הליקוט בתורה שלימה פ' בראשית פ"ג.
  6. התוועדויות תשנ"ב ח"ב ע' 142. וש"נ.
  7. שמות פרק ד, פסוקים ו-ז.
  8. מלכים ב' פרק ה, פסוק יד.