ההלכה בימות המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==ביטול המצוות== | ==ביטול המצוות== | ||
{{ערך מורחב|מצוות בטלות לעתיד לבוא}} | {{ערך מורחב|מצוות בטלות לעתיד לבוא}} | ||
ב[[גמרא]] נחלקו ה[[אמוראים]] האם "מצוות בטילות לעתיד לבוא. לדעת [[רבי יוחנן]] המצוות יתבטלו לעתיד לבוא, ולדעת [[רב ינאי]] לא{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}}. בקרב פוסקי ה[[הלכה]] התקבלה שיטת רבי יוחנן הסובר כי מצוות בטילות לעתיד, עם זאת התחבטו בביאורה רבים מגדולי ישראל הן במשמעות הביטול ויישובה עם הכלל היסודי [[נצחיות התורה|כי התורה והמצוות אינם בטלים לעולם]], הן עם הגדרת הזמן והסוג המדויק לביטולם של המצוות. | |||
[[תורת החסידות]] אף היא מתייחסת לעניין זה, ומבארת כי ה[[מצוות]] במהותם אינם בטלים לעולם. רק ישנם רבדים שונים במשמעות הביטול של המצוות, או ביטול יחסי בדרגת ה[[אלקות]] הנמשכת על ידי המצוות או ביטול הציווי ולא ביטול המצווה. | |||
==קביעת ההלכה== | ==קביעת ההלכה== | ||
בימות המשיח ההלכה תפסק כ[[בית שמאי]] הנוטים בדרך כלל להחמיר ולא כ[[בית הלל]] הנוטים להקל. בכתבי ה[[אריז"ל]] נכתב שהסיבה לכך היא מכיוון | בימות המשיח ההלכה תפסק כ[[בית שמאי]] הנוטים בדרך כלל להחמיר ולא כ[[בית הלל]] הנוטים להקל, וזאת בשונה מזמן ה[[גלות]] בו ההלכה נקבעת כבית הלל. בכתבי ה[[אריז"ל]] נכתב שהסיבה לכך היא מכיוון ששורש נשמתם של בית שמאי הוא ממידת ה[[גבורה]] ובית הלל הוא מ[[מידת החסד]], ומכיוון ב[[גלות]] החסדים גוברים על הגבורות, נפסקה ההלכה כבית הלל, אולם לעתיד לבוא כאשר הגבורות יתגברו על החסדים, ההלכה תפסק כבית שמאי{{הערה|עמודים שבעה, עמוד ד', דרוש כ"א.}}. סיבה נוספת המצוינת בכתבי ה[[חסידות]] היא, שמכיוון שמידת בית שמאי היא למעלה מ[[העולם]]. ולכן בזמן הגלות, כיוון שהעולם לא יכול להכיל את מידת בית משאי, ההלכה היא כבית הלל, אולם בימות המשיח, שהעולם ישתנה, ההלכה תהיה כבית שמאי{{הערה|"תוס' חדשים", ריש [[פרקי אבות]], בשם רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].}}. יש שטוענים, שבימות המשיח ההלכה תקבע כבית שמאי רק במקרה שבו הם מחמירים, ולא בכל מצב{{הערה|שו"ת ויצבר יוסף, סימן מ"ה.}}. | ||
[[הרבי]] באחת משיחותיו [[פלפול|התפלפל]], האם כאשר [[משיח]] יבוא ב[[חנוכה]], האם ההלכה תשתנה מיד כבית שמאי, ויצטרכו להדליק כדעת בית שמאי{{הערה|[[תורת מנחם]], חלק ב', עמ' 33.}}. במקום אחר ציין הרבי שבימות המשיח ינהגו בחנוכה כבית הלל{{הערה|[[דבר מלכות וישלח]].}}. | [[הרבי]] באחת משיחותיו [[פלפול|התפלפל]], האם כאשר [[משיח]] יבוא ב[[חנוכה]], האם ההלכה תשתנה מיד כבית שמאי, ויצטרכו להדליק כדעת בית שמאי, או שלא{{הערה|[[תורת מנחם]], חלק ב', עמ' 33.}}. במקום אחר ציין הרבי שבימות המשיח ינהגו בחנוכה כבית הלל{{הערה|[[דבר מלכות וישלח]].}}. | ||
במקומות אחרים מובא, שלעתיד לבוא תקבע | במקומות אחרים מובא, שלעתיד לבוא תקבע ההלכה כ[[רבי מאיר]]{{הערה|מדרש פנחס, דף י', א', אות נ"ג.}} ו[[רשב"י]]{{הערה|ויקהל משה, דף מ"ב.}}, וזאת בשונה מזמן ה[[גלות]] שבו אין הלכה כמותם. | ||
==פסיקת ההלכה== | ==פסיקת ההלכה== | ||
ב[[גמרא]] מובא ש[[משה רבינו]] היה במקום ה[[סנהדרין]] בדורו, ויכל לפסוק את ההלכה לבדו{{הערה|[[מסכת סנהדרין]], דף י"ג, עמ' ב'.}}. המפרשים נחלקו האם בימות המשיח, כאשר משה רבינו יקום לתחייה, יוכל לפסוק את ההלכה לא הסתייעות בסנהדרין{{הערה|[http://torashageula.org/ימות_המשיח_בהלכה_חלק_א׳_-_סימן_נד׃_משה_רבינו_במקום_שבעים_וחד_-_אם_גם_בימות_המשיח ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן נד׃ משה רבינו במקום שבעים וחד - אם גם בימות המשיח] באתר [[תורת הגאולה]].}}. [[הרבי]] ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]] ציין שמשה רבינו יוכל לפסוק רק בנוגע להלכות שהם "מפי השמועה", אך דברים שהם שלמדים "מן המדות שהתורה נדרשת בהן", הסנהדרין הוא זה שיכריע{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשנ"ב]], חלק ב', עמ' 811.}}. | ב[[גמרא]] מובא ש[[משה רבינו]] היה במקום ה[[סנהדרין]] בדורו, ויכל לפסוק את ההלכה לבדו{{הערה|[[מסכת סנהדרין]], דף י"ג, עמ' ב'.}}. המפרשים נחלקו האם בימות המשיח, כאשר משה רבינו יקום לתחייה, יוכל לפסוק את ההלכה לא הסתייעות בסנהדרין{{הערה|[http://torashageula.org/ימות_המשיח_בהלכה_חלק_א׳_-_סימן_נד׃_משה_רבינו_במקום_שבעים_וחד_-_אם_גם_בימות_המשיח ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן נד׃ משה רבינו במקום שבעים וחד - אם גם בימות המשיח] באתר [[תורת הגאולה]].}}. [[הרבי]] ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]] ציין שמשה רבינו יוכל לפסוק רק בנוגע להלכות שהם "מפי השמועה", אך דברים שהם שלמדים "מן המדות שהתורה נדרשת בהן", הסנהדרין הוא זה שיכריע{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשנ"ב]], חלק ב', עמ' 811.}}. | ||
| שורה 12: | שורה 15: | ||
*[[ביטול המועדים לעתיד לבוא]] | *[[ביטול המועדים לעתיד לבוא]] | ||
*[[התפילה בימות המשיח]] | *[[התפילה בימות המשיח]] | ||
{{הלכה}} | |||
{{גאולה ומשיח|}} | {{גאולה ומשיח|}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־13:19, 5 בנובמבר 2021
ביטול המצוות
| ערך מורחב – מצוות בטלות לעתיד לבוא |
בגמרא נחלקו האמוראים האם "מצוות בטילות לעתיד לבוא. לדעת רבי יוחנן המצוות יתבטלו לעתיד לבוא, ולדעת רב ינאי לא[1]. בקרב פוסקי ההלכה התקבלה שיטת רבי יוחנן הסובר כי מצוות בטילות לעתיד, עם זאת התחבטו בביאורה רבים מגדולי ישראל הן במשמעות הביטול ויישובה עם הכלל היסודי כי התורה והמצוות אינם בטלים לעולם, הן עם הגדרת הזמן והסוג המדויק לביטולם של המצוות.
תורת החסידות אף היא מתייחסת לעניין זה, ומבארת כי המצוות במהותם אינם בטלים לעולם. רק ישנם רבדים שונים במשמעות הביטול של המצוות, או ביטול יחסי בדרגת האלקות הנמשכת על ידי המצוות או ביטול הציווי ולא ביטול המצווה.
קביעת ההלכה
בימות המשיח ההלכה תפסק כבית שמאי הנוטים בדרך כלל להחמיר ולא כבית הלל הנוטים להקל, וזאת בשונה מזמן הגלות בו ההלכה נקבעת כבית הלל. בכתבי האריז"ל נכתב שהסיבה לכך היא מכיוון ששורש נשמתם של בית שמאי הוא ממידת הגבורה ובית הלל הוא ממידת החסד, ומכיוון בגלות החסדים גוברים על הגבורות, נפסקה ההלכה כבית הלל, אולם לעתיד לבוא כאשר הגבורות יתגברו על החסדים, ההלכה תפסק כבית שמאי[2]. סיבה נוספת המצוינת בכתבי החסידות היא, שמכיוון שמידת בית שמאי היא למעלה מהעולם. ולכן בזמן הגלות, כיוון שהעולם לא יכול להכיל את מידת בית משאי, ההלכה היא כבית הלל, אולם בימות המשיח, שהעולם ישתנה, ההלכה תהיה כבית שמאי[3]. יש שטוענים, שבימות המשיח ההלכה תקבע כבית שמאי רק במקרה שבו הם מחמירים, ולא בכל מצב[4].
הרבי באחת משיחותיו התפלפל, האם כאשר משיח יבוא בחנוכה, האם ההלכה תשתנה מיד כבית שמאי, ויצטרכו להדליק כדעת בית שמאי, או שלא[5]. במקום אחר ציין הרבי שבימות המשיח ינהגו בחנוכה כבית הלל[6].
במקומות אחרים מובא, שלעתיד לבוא תקבע ההלכה כרבי מאיר[7] ורשב"י[8], וזאת בשונה מזמן הגלות שבו אין הלכה כמותם.
פסיקת ההלכה
בגמרא מובא שמשה רבינו היה במקום הסנהדרין בדורו, ויכל לפסוק את ההלכה לבדו[9]. המפרשים נחלקו האם בימות המשיח, כאשר משה רבינו יקום לתחייה, יוכל לפסוק את ההלכה לא הסתייעות בסנהדרין[10]. הרבי ביחידות עם הרב מרדכי אליהו ציין שמשה רבינו יוכל לפסוק רק בנוגע להלכות שהם "מפי השמועה", אך דברים שהם שלמדים "מן המדות שהתורה נדרשת בהן", הסנהדרין הוא זה שיכריע[11].
ראו גם
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.
- ↑ עמודים שבעה, עמוד ד', דרוש כ"א.
- ↑ "תוס' חדשים", ריש פרקי אבות, בשם רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
- ↑ שו"ת ויצבר יוסף, סימן מ"ה.
- ↑ תורת מנחם, חלק ב', עמ' 33.
- ↑ דבר מלכות וישלח.
- ↑ מדרש פנחס, דף י', א', אות נ"ג.
- ↑ ויקהל משה, דף מ"ב.
- ↑ מסכת סנהדרין, דף י"ג, עמ' ב'.
- ↑ ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן נד׃ משה רבינו במקום שבעים וחד - אם גם בימות המשיח באתר תורת הגאולה.
- ↑ שיחות קודש תשנ"ב, חלק ב', עמ' 811.