ההלכה בימות המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים, הרחבה) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
במקומות אחרים מובא, שלעתיד לבוא תקבע גם ההלכה כ[[רבי מאיר]]{{הערה|מדרש פנחס, דף י', א', אות נ"ג.}} ו[[רשב"י]]{{הערה|ויקהל משה, דף מ"ב.}}, וזאת בשונה מזמן ה[[גלות]] שבו אין הלכה כמותם. | במקומות אחרים מובא, שלעתיד לבוא תקבע גם ההלכה כ[[רבי מאיר]]{{הערה|מדרש פנחס, דף י', א', אות נ"ג.}} ו[[רשב"י]]{{הערה|ויקהל משה, דף מ"ב.}}, וזאת בשונה מזמן ה[[גלות]] שבו אין הלכה כמותם. | ||
==פסיקת ההלכה== | |||
ב[[גמרא]] מובא ש[[משה רבינו]] היה במקום ה[[סנהדרין]], ויכל לקבוע לפסוק את ההלכה לבדו{{הערה|[[מסכת סנהדרין]], דף י"ג, עמ' ב'.}}. המפרשים נחלקו האם בימות המשיח, כאשר משה רבינו יקום לתחייה, יוכל לפסוק את ההלכה לא הסתייעות בסנהדרין{{הערה|[http://torashageula.org/ימות_המשיח_בהלכה_חלק_א׳_-_סימן_נד׃_משה_רבינו_במקום_שבעים_וחד_-_אם_גם_בימות_המשיח ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן נד׃ משה רבינו במקום שבעים וחד - אם גם בימות המשיח] באתר [[תורת הגאולה]].}}. [[הרבי]] ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]] ציין שמשה רבינו יוכל לפסוק רק בנוגע להלכות שהם "מפי השמועה", אך דברים שהם שלמדים "מן המדות שהתורה נדרשת בהן", הסנהדרין הוא זה שיכריע{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשנ"ב]], חלק ב', עמ' 811.}}. | |||
==עיר מקלט== | ==עיר מקלט== | ||
{{ערך מורחב|עיר מקלט}} | {{ערך מורחב|עיר מקלט}} | ||
גרסה מ־13:08, 5 בנובמבר 2021
ביטול המצוות
| ערך מורחב – מצוות בטלות לעתיד לבוא |
קביעת ההלכה
בימות המשיח ההלכה תפסק כבית שמאי הנוטים בדרך כלל להחמיר ולא כבית הלל הנוטים להקל. בכתבי האריז"ל נכתב שהסיבה לכך היא מכיוון שורש נשמתם של בית שמאי הוא ממידת הגבורה ובית הלל ממידת החסד, ומכיוון בגלות החסדים גוברים על הגבורות, לכך נפסקה ההלכה כבית הלל, אולם לעתיד לבוא כאשר הגבורות יתגברו על החסדים, ההלכה תפסק כבית שמאי[1]. סיבה נוספת המצוינת בכתבי החסידות היא, שמכיוון שמידת בית שמאי היא למעלה מהעולם, ולכן בזמן הגלות, כיוון שהעולם לא יכול להכיל את מידת בית משאי, ההלכה היא כבית הלל, אולם בימות המשיח, שהעולם ישתנה, ההלכה תהיה כבית שמאי[2]. יש שטוענים, שבימות המשיח ההלכה תקבע כבית שמאי רק במקרה שבו הם מחמירים, ולא בכל מצב[3].
הרבי באחת משיחותיו התפלפל, האם כאשר משיח יבוא בחנוכה, האם ההלכה תשתנה מיד כבית שמאי, ויצטרכו להדליק כדעת בית שמאי[4]. במקום אחר ציין הרבי שבימות המשיח ינהגו בחנוכה כבית הלל[5].
במקומות אחרים מובא, שלעתיד לבוא תקבע גם ההלכה כרבי מאיר[6] ורשב"י[7], וזאת בשונה מזמן הגלות שבו אין הלכה כמותם.
פסיקת ההלכה
בגמרא מובא שמשה רבינו היה במקום הסנהדרין, ויכל לקבוע לפסוק את ההלכה לבדו[8]. המפרשים נחלקו האם בימות המשיח, כאשר משה רבינו יקום לתחייה, יוכל לפסוק את ההלכה לא הסתייעות בסנהדרין[9]. הרבי ביחידות עם הרב מרדכי אליהו ציין שמשה רבינו יוכל לפסוק רק בנוגע להלכות שהם "מפי השמועה", אך דברים שהם שלמדים "מן המדות שהתורה נדרשת בהן", הסנהדרין הוא זה שיכריע[10].
עיר מקלט
|
| ערך מורחב – עיר מקלט |
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ עמודים שבעה, עמוד ד', דרוש כ"א.
- ↑ "תוס' חדשים", ריש פרקי אבות, בשם רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
- ↑ שו"ת ויצבר יוסף, סימן מ"ה.
- ↑ תורת מנחם, חלק ב', עמ' 33.
- ↑ דבר מלכות וישלח.
- ↑ מדרש פנחס, דף י', א', אות נ"ג.
- ↑ ויקהל משה, דף מ"ב.
- ↑ מסכת סנהדרין, דף י"ג, עמ' ב'.
- ↑ ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן נד׃ משה רבינו במקום שבעים וחד - אם גם בימות המשיח באתר תורת הגאולה.
- ↑ שיחות קודש תשנ"ב, חלק ב', עמ' 811.