ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(הסרת כל התוכן מהדף)
תגית: ריקון
(ביטול גרסה 468946 של ל (שיחה))
תגית: ביטול
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=[[קובץ:בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg|ללא מסגרת|250px]]
|כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[צפת]]
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מספר תלמידים=400 (נכון ל[[תשפ"א]])
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
|אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/
|מפה=
}}
[[קובץ:לוגו ישיבה צפת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''' הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי ועל ידי [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש [[צפת]] וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת ב[[לימוד גאולה ומשיח|לימוד ענייני הגאולה]] ואמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשפ"א]] ארבע מאות [[תמימים]].


== שם הישיבה ==
הישיבות ש[[הרבי]] הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של [[הרש"ג]]) לא נקראו "[[תומכי תמימים]]" באופן רשמי.
יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]], שנקראו גם הם "תומכי תמימים".
בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).
חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים{{הערה|ספר '''הישיבה''' עמוד 14, יצא לאור על ידי הישיבה וארגון אביחי"ל, תשס"ד.}}.
בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת"{{הערה|[https://chabadzefat.com/wp-content/uploads/2020/02/שבעים-למלך-סופי-בלי-ביילדים.pdf קובץ שבעים למלך עמוד 5].}}.
==היסטוריה==
===ימי בראשית===
[[קובץ:צפתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע"ב]]]]
בערך בשנת [[תשל"ז]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום.
הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני [[הרבי]], באמצעות הרב [[חודקוב]], וההסכמה לא איחרה לבוא.
הרב [[אליהו אריה פרידמן]], מראשוני המתיישבים החב"דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת. בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת תש"מ. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].
הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]], וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]] וכיום אחד מראשי הישיבה ר"מ ו[[משגיח]] ראשי.
ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.
בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], בתור [[משפיע]] בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], כיהן במשך שנים רבות כ[[משפיע]] הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות חסידית|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת|שבתות]].
===התפתחות הישיבה===
החל משנת [[תשמ"ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.
הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.
תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.
===כניסה למבני קבע===
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.
גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.
ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.
אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.
[[קובץ:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]
===הישיבה כיום===
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות.
בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.
‏הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.
הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:
* [[קעמפ אורו של משיח]].
* [[יהדודס]] - מועדוניות יהדות לילדים שאינם שומרים תומ"צ לע"ע בסגנון פעילות ארגון [[של"ה]].
* ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות ביישובי הדרום.
* ארגון [[ופרצת צפונה]] - הפצת יהדות ביישובי הצפון.
* בית חב"ד בהילולות הצדיקים (הפעיל בעיקר עם העולים לציונו של הרשב"י).
* ארגון [[צבאות ה']] ב[[צפת]] המפעיל גם את קעמפ [[גן ישראל צפת]].
* שבתות צבאות השם.
* [[מקהלת צבאות השם]].
* קייטנות (דיי קעמפ) חב"ד בפריסה ארצית כשהגדולות שבהן הן ב[[ביתר עלית]], [[נחלת הר חב"ד]] וב[[תל אביב]].
* שיעורי תורה בטלפון, ועוד.
===מבנה הפנימיה===
בשלהי שנת [[תשד"מ]] עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.
בתחילת שנת [[תשע"ח]] הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד [[ג' בטבת]]. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%A6%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%94%D7%94/ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"] {{אינפו}}}}. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מליון ש"ח עד ל[[י"ב שבט]]. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%E2%80%A2-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%A8/ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים] {{אינפו}}}} ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.
==צוות הישיבה==
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מידי שנה למטרה זו.
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].
*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*מנהל: הרב זאב פרידמן והרב שניאור זלמן לבקיבקר.
{{טורים|מספר=3|תוכן=
===משפיעים:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[עופר מיודובניק]].
*הרב [[מאיר וילשנסקי]].
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].
*הרב [[שניאור זלמן מטוסוב]].
*הרב [[שמעון בן מוחא]].
'''שיעור ב':'''
*הרב ז[[אב פרידמן]].
*הרב [[משה עבאד]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].
'''שיעור ג':'''
*הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[מאיר טרגר]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]].
'''בעלי תשובה:'''
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[יונתן הסופר]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].
===רמי"ם בנגלה:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[מאיר וילשנסקי]].
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]].
*הרב [[מנחם מענדל כהן]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].
'''שיעור ב':'''
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].
*הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] (החל משנת [[תשע"ז]]).
'''שיעור ג':'''
*הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].
* הרב [[נחום נפתלי בורביץ]].
*הרב [[יעקב לנדא]].
'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].
'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[לוי וילשנסקי]].
*הרב [[יונתן הסופר]].
===משיבים:===
*הרב [[שבתי פרידמן]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].
*הרב [[אריה טייטלבוים]].
*הרב [[אביחי קופציק]].
*הרב [[שלום דובער וולף]].
*הרב [[אשר גרשוביץ]].
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].
*הרב [[שמואל גינזבורג]].
===משגיחים:===
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[חיים הלל שפרינגר]].
*הרב [[מאיר טרגר]].
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[שלמה בנישתי]].
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]].
*הרב [[יהודה רוזנברג]].
*הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*הרב [[מנחם מענדל נפרסטק]].
*הרב [[שלום דובער שארף]].
===רמי"ם בגאולה ומשיח:===
*'''שיעור א':''' הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*'''שיעורים ב-ג':''' הרב [[שלום דובער וולף]].
===רמי"ם בהלכה:===
*הרב [[שבתי יונה פרידמן]]
'''סמיכה:'''
*הרב [[אריה לייב טייטלבוים]]
'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[שמעון גרליק]]
*הרב [[מנחם מענדל הראל]]}}
===צוות בעבר===
*הרב [[עופר מיודובניק]] - ר"מ עד שנת [[תשע"ב]]
*הרב [[אייל פלד]] - ר"מ עד שנת תשע"ג
*הרב [[שלמה הלפרן]] - ר"מ עד שנת תשע"ג שהתמנה לרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ר"מ עד שנת תשע"ה שהתמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]]
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ר"מ עד שנת תשע"ט שהתמנה לרב העיר [[בני ברק]]
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - משפיע ראשי עד פטירתו בשנת תשע"ט
*הרב [[שניאור זלמן הכהן]] - מנהל המחלקה הרוחנית משנת תשע"ז עד שנת תשפ"א
==סניפים ומחלקות==
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
*'''[[ישיבת חנוך לנער]]''' - [[ישיבה קטנה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.
*'''[[מכון תורני טכנולוגי]]''' - [[ישיבה גדולה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.
==בוגרי הישיבה==
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, כיום ארגון הבוגרים מנוהל על ידי שניאור בורקיס.
ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.
*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מידי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
*בשנת [[תשע"ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%A2-%D7%A6%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%96%D7%90/ גלריה מהכינוס]}}.
*בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.
==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].
*[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].
==לקריאה נוספת==
*'''הישיבה''' - ספר אודות הישיבה בהוצאתה בשיתוף ארגון אביחי"ל, תשס"ד.
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadzefat.com אתר הפעילות של הישיבה]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 ידיעות הקשורות עם הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ט"ו באלול] | [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאת ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע"ו
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

גרסה מ־15:48, 5 באפריל 2021

פירוש נוסף ערך זה עוסק בישיבה גדולה. אם התכוונתם לישיבה קטנה, ראו ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה).
חסידי חב"ד ליובאוויטש
[[קובץ:|250px]]
חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע 770
(תשרי תשע"ו - שנת הקהל)
אפיון ישיבה גדולה, מחלקה לבעלי תשובה
תאריך יסוד אייר תשל"ז
מיקום צפת
ראש הישיבה הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי
מספר תלמידים 400 (נכון לתשפ"א)
ספר פלפולים שערי ישיבה
קובץ הערות הערות התמימים ואנ"ש
אתר אינטרנט http://chabadzefat.com/
סמל הישיבה
ראש הישיבה - הרב וילשנסקי

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת לתמימים ממשפחות אנ"ש, ולתמימים בעלי תשובה. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת תשל"ז על ידי הרב אליהו אריה פרידמן כמנהל גשמי ועל ידי הרב ווילשאנסקי והרב לבקיבקר בעיר הקודש צפת וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת בלימוד ענייני הגאולה ואמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח. בישיבה לומדים נכון לשנת תשפ"א ארבע מאות תמימים.

שם הישיבה

הישיבות שהרבי הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של הרש"ג) לא נקראו "תומכי תמימים" באופן רשמי.

יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 או בארץ הקודש, שנקראו גם הם "תומכי תמימים".

בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות צפת, עליהם אמר הרבי (לרב אריה לייב קפלן)[דרוש מקור]: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים[1].

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת"[2].

היסטוריה

ימי בראשית

בניין הפנימיה
תמונת מחזור של הישיבה. תשע"ב

בערך בשנת תשל"ז הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום.

הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני הרבי, באמצעות הרב חודקוב, וההסכמה לא איחרה לבוא.

הרב אליהו אריה פרידמן, מראשוני המתיישבים החב"דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש אייר ה'תשל"ז ישיבת חב"ד בצפת. בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת יוכבד זלמנוב בסיוע בנה הרב משה זלמנוב שניהל את המשק עד לשנת תש"מ. בשנת תשל"ט מונה הרב יוחנן גוראריה למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב רחמים אנטיאן.

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי - אז ראש ישיבה ומשפיע, וכיום ראש הישיבה, והרב שלמה זלמן לבקיבקר - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה ר"מ ומשגיח ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב משה מרדכי ארנשטיין, בתור משפיע בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כמשפיע, כיהן במשך שנים רבות כמשפיע הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור התניא המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ולהתוועד עם התמימים אחת לכמה שבתות.

התפתחות הישיבה

החל משנת תשמ"ז, החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך להתקשרות פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

כניסה למבני קבע

זאל הישיבה

הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, הזאל שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת תשמ"א (1981) לאכסניה של קבע. בית הכנסת של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.

זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה

הישיבה כיום

בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

‏הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) קובץ הערות עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.

הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:

מבנה הפנימיה

בשלהי שנת תשד"מ עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב יוסף יצחק גוטניק, ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.

בתחילת שנת תשע"ח הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד ג' בטבת. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי[3]. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מליון ש"ח עד לי"ב שבט. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד[4] ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.

צוות הישיבה

הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מידי שנה למטרה זו.


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

משפיעים:

שיעור א':

שיעור ב':

שיעור ג':

בעלי תשובה:

דוברי אנגלית:

רמי"ם בנגלה:

שיעור א':

שיעור ב':

שיעור ג':

בעלי תשובה (שיעור ד'):

דוברי אנגלית:

משיבים:

משגיחים:

רמי"ם בגאולה ומשיח:

רמי"ם בהלכה:

סמיכה:

בעלי תשובה (שיעור ד'):

צוות בעבר

סניפים ומחלקות

בוגרי הישיבה

במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, כיום ארגון הבוגרים מנוהל על ידי שניאור בורקיס. ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של הקבוצה - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.

  • בשנת תשע"ד קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת י' שבט תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מידי שנה לקראת תאריך זה. בשנת תשע"ו שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
  • בשנת תשע"ה קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
  • בשנת תשע"ו לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש[5].
  • בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הישיבה - ספר אודות הישיבה בהוצאתה בשיתוף ארגון אביחי"ל, תשס"ד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ ספר הישיבה עמוד 14, יצא לאור על ידי הישיבה וארגון אביחי"ל, תשס"ד.
  2. ↑ קובץ שבעים למלך עמוד 5.
  3. ↑ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"
  4. ↑ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים
  5. ↑ גלריה מהכינוס
ישיבות תומכי תמימים
בתקופת אדמו"ר הרש"ב ליובאוויטש · אורל · בבינוביטש · אלכסנדריה · דוקשיץ · הורודישץ' · זעמבין · חאראל · חברון · חרסון · חרקוב · יגורובסקי · כותאיס (גרוזיה) · נעוועל · קובליץ · קרמנצ'וג · ראמען · רוסטוב · ראקשיק (ליטא) · שצעדרין · תורת אמת חברון · תורת אמת (ירושלים)
בתקופת אדמו"ר הריי"צ 770 · אטוואצק · בוסטון · בופלו · ברונקס · בריג'פורט · ברינואה · גוסטינא · גלובוקע · אחי תמימים ווסטר · וורשא · וילנה · חרקוב · חמעלניק · אחי תמימים חלם · מדרש שמואל (ירושלים) · תורת אמת (ירושלים) · כותאיס (גרוזיה) · לוד · לודז (פולין) · מונטריאול · מוריסטון · אחי תמימים נוארק · ניו הייבן · נעוועל · אחי תמימים ספרינגפילד · פוקינג · פולטובה · פילדלפיה · פראווידנס · צמח צדק - ירושלים · חובבי תורה קראון הייטס · ראדום · ראמען · אחי תמימים רוטשסטר · רוסטוב · שיקגו · שנחאי · תל אביב · תפארת בחורים
תחת הקומוניסטים אודסה · בוכארה (סמרקנד) · ברדיצ'ב · הומיל · וויטבסק · וורוניז' · וורשא · זוויהל · ז'יטומיר · ז'לובין · חרקוב · טשקנט · יקטרינוסלב · כותאיס (גרוזיה) · לבוב · מליטופול · לנינגרד · מלחובקה · נובוזיבקוב · נעוועל · פולוצק · פולטובה · קורסק · קייב · קלינצי · קריבוי רוג · ראמען
בתקופת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א
ישיבות בארץ הקודש אור יהודה (גדולה) · אור יהודה (קטנה) · אילת · אלעד · באר שבע (גדולה) · באר שבע (קטנה) · בית שמש (גדולה) · בית שמש (קטנה) · בית שמש (תפארת ישראל) · ביתר עילית · בני ברק · הוד השרון · חולון · חיפה · חנוך לנער · טבריה · יצהר · ירושלים (אור גבריאל) · ירושלים (דעת מנחם) · ירושלים (ופרצת) · ירושלים (מאורות חב"ד) · ירושלים (תורת אמת גדולה) · ירושלים (תורת אמת קטנה) · כפר חב"ד (אהלי מנחם מענדל) · כפר חב"ד (אור מנחם) · כפר חב"ד (הבוכרים) · כפר חב"ד (המרכזית) · כפר חב"ד (ישיבת מנחם) · לוד · מגדל העמק · נחלת הר חב"ד · נוף הגליל (גדולה) · נוף הגליל (קטנה) · נתניה · צפת (אהל מנחם מענדל) · צפת (גדולה) · צפת (קטנה) · צפת (צעירי השלוחים) · קריית אתא · קריות · קריית גת (גדולה) · קריית גת (קטנה) · ראשון לציון (גדולה) · ראשון לציון (קטנה) · רחובות (דעת) · רחובות (מאור מנחם) · תל אביב (דרכי תמימים) · תל אביב (רמת אביב) · תל אביב (חזון אליהו)
ישיבות בעולם 770 · אהלי תורה (קראון הייטס) · מתיבתא חב"ד אוק פארק · אנטוורפן · בואנוס איירס (קטנה) · בואנוס איירס (גדולה) · בולטימור · ברינואה · דניפרו · הדר תורה (קראון הייטס) · ווסצ'סטר · טורונטו · וינה · יוהנסבורג · לונדון · לוס אנג'לס · ליאון · מונטריאול · מונסי · מוסקבה (קטנה) · מוסקבה (מכון ר"ן) · מוסקבה (גדולה) · מוריסטון · מיאמי (גדולה) · מלבורן · ניו הייבן (קטנה) · ניו הייבן (גדולה) · ניפרוויל · תפארת מנחם סיגייט · סינסינטי · סערז'י · פאולו (ברזיל) · תומכי תמימים פוסטוויל · פוקונוס (בית ספר למלאכה) · פוקונוס (ישיבה גדולה) · פטרבורג · פיטסבורג · פרנקפורט · קבוצה · קווינס · קישינב · קינגסטון · שיקגו
ישיבות שנסגרו אגאדיר (מרוקו) · אופקים · אחי תמימים בופולו · איתמר · באר שבע · בית שמש · בת ים · גוש קטיף · וונצואלה (קארקאס) · חדרה (אולגה) · חיפה ·ירושלים (עוז מאיר) · כותאיס (גרוזיה) · כפר חב"ד (אור תמימים) · מנצ'סטר · נחלת הר חב"ד (גדולה) · סיאטל וושינגטון · פטרופוליס · עמנואל · קזבלנקה · ראשון לציון (אחי תמימים) · תומכי תמימים צפת · תל אביב (אחי תמימים)
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ישיבת_חסידי_חב%22ד_ליובאוויטש_צפת_(גדולה)&oldid=468947"