חיים יהודה קרינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:09, 26 ביוני 2024

חיים יהודה קרינסקי

הרב חיים יהודה קרינסקי
לידה	ט"ו בכסלו תרצ"ד
	בוסטון ארצות הברית
מקום פעילות	ניו יורק ארצות הברית
תפקידים נוספים	מזכירו של הרבי, יו"ר מחנה ישראל, חבר הנהלת ה'מרכז לעניני חינוך' ומזכיר אגודת חסידי חב"ד העולמית

המזכירים בעבודתם בחדר המזכירות. נראים בתמונה מימין לשמאל: יוד'ל קרינסקי, בנימין קליין, יהודה לייב גרונר ומזכירו של הרבי הריי"צ חיים ליברמן

הרב חיים יהודה קרינסקי (יוד'ל; נולד בט"ו כסלו תרצ"ד, 3 בדצמבר 1933) הוא חבר המזכירות של הרבי, יו"ר מחנה ישראל, חבר הנהלת ה'מרכז לעניני חינוך' ומזכיר אגודת חסידי חב"ד העולמית.

תולדות חיים

נולד בבוסטון שבארצות הברית לר' שמעיה קרינסקי. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת אחי תמימים בעיר, ולאחר מכן בשנת תש"ו לתומכי תמימים 770. עוד לפני קבלת הנשיאות של הרבי עמד הרב קרינסקי בקשר^[1] עם הרבי, והרבי ביקש ממנו כמה פעמים עזרה בנוגע לקירוב יהודים מסוימים.

בשנת תש"י נכנס הרבי לזאל הקטן ב-770 ושאל למי מהבחורים יש רישיון נהיגה, ר' יוד'ל שהיה שם אמר שהוא יכול להסיע את הרבי, ומאז נהיה לנהגו של הרבי בנסיעותיו לאוהל^[2].

בשנת תשט"ז, לאחר הטבח בכפר חב"ד, נשלח על ידי הרבי לארץ הקודש יחד עם קבוצת השלוחים על מנת לעודד את רוח התושבים. בשנת תשי"ז נישא למרת דבורה בת ר' זאב וולף קזיניץ שהיה ממקושרי אדמו"ר הריי"צ והרבי, והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית.

בשנת תשי"ח התבקש על ידי הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב להצטרף לצוות המזכירות של הרבי^[^{דרוש מקור]}. במסגרת תפקידו כמזכיר יצר הרב קרינסקי קשרים עם אנשים רבים ונכבדים ורתם אותם לטובת חב"ד.

בנוסף שימש כנהגו האישי של הרבי בנסיעותיו לאוהל. הרבי היה שוהה לבדו במתחם הציון של חמיו, בעוד קרינסקי ממתין ברכב ועובד עבודה משרדית ברכבו. היה אחראי לאיסוף הפ"נים, מתנות וכספים שהתקבלו בחלוקת דולרים. במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכני חב"ד בתערוכות בין-לאומיות שונות, הפקת אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מתהלוכת ל"ג בעומר, ויוזמות נוספות. עמד בקשר עם אימו של הרבי הרבנית חנה שניאורסון, והרבי אף ציינו בפני אימו כאחד משלושת האנשים שאליהם היא יכולה לפנות במקרה הצורך^[3].

במהלך התוועדות י' שבט תשכ"ד ביקש הרבי מהרב קרינסקי שיתחיל לנגן את הניגון "אך לאלוקים דומי נפשי" באומרו שהוא לא מוגבל עם כל העניינים שכאן^[4], ואם כן הוא יכול לנגן. בהמשך ציינו הרבי בתור אחד ש"מנהיג אותי אל הציון ומן הציון של בעל ההילולא"^[5].

בשנת תש"מ ייסד יחד עם בנו ר' הלל דוד קרינסקי את הארגון "ג'ם".

לרב קרינסקי יומן מפורט על שנות פעולתיו במחיצת הרבי, והוא מפרסם חלקים ממנו בתשורות לשמחות צאצאיו.

בעקבות פועלו בהשבת אוסף שניאורסון לספריית ליובאוויטש, נאסר עליו באייר תשפ"ב יחד עם הרב שלמה קונין ואברהם שמטוב להיכנס לרוסיה^[6].

פעילות ציבורית

בשנת תשל"ו, על פי בקשת הרב חודקוב, מונה למזכיר אגודת חסידי חב"ד. בשנת תשמ"ט מונה לחבר בהנהלת מחנה ישראל. היה גם חבר בקרן חמ"ש.

במשפט הספרים היה מי שניהל את המערכה למען עמדתה של חסידות חב"ד להשבת הספרים לספריה. בשנת תשמ"ט החל לצאת בפיקוחו העיתון "ליובאוויטש אינטרנשל" שעבר את הגהת הרבי. עסק גם בריהוט ספריית אגודת חסידי חב"ד, ובהשגת ספרים לספרייה.

לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא בסוף שבט תשמ"ח כתב הרבי את צוואתו הראשונה בה הוא ממנה את קרינסקי כאפוטרופוס על רכושו^[7]. בחודש אלול של אותה שנה כתב הרבי צוואה נוספת בה הוא ממנה בעתיד את קרינסקי כאחראי מחנה ישראל יחד עם הרבנים חיים מרדכי אייזיק חדקוב וניסן מינדל. בשנת תשנ"ח, בעקבות פטירת ר' ניסן מינדל, מונה קרינסקי במקומו למנכ"ל, ולאחר מכן ליו"ר^[8]. בפועל פעל בתפקיד האחראי על מחנה ישראל הרב שלום מענדל סימפסון.

תחילה כיהן כמזכיר המרכז לעניני חינוך, ולאחר פטירת הרב חודקוב, מילא את מקומו כיו"ר הארגון. לאחר ג' תמוז תשנ"ד, כשנחשף שטר הצוואה שנכתב בהוראת הרבי בשנת תשמ"ח, טען שאין להתייחס אליה מאחר ולא נמצאה צוואה חתומה. באותה תקופה הוקם בית דין מיוחד^[9] לבירור הנושא כהוראת הרבי^[10], אך כאשר בקשו הרבנים שיבוא לדין תורה לברר את הטענות, לא רצה להגיע ובית הדין פסק^[11] שיש להתייחס לצוואת הרבי שהובאה לפניהם והוגהה על ידי הרבי כעיקרית, שהרבנים שלום מענדל סימפסון וניסן מינדל יהיו בראש הארגון^[12]. לאידך, ועד רבני ליובאוויטש פסק לטובתו, ותמך בהחלטתו לא להתייצב בפני בית הדין. בחודש מנחם אב תש"ע, על פי החלטת ועד רבני ליובאוויטש, מונה לחבר ועד הפועל של המל"ח^[13].

החל משנת תשס"ה מתנהל משפט בינו ואברהם שם טוב לבין גבאי בית הכנסת 770 בנוגע לניהול הזאל הגדול.

ביקורת

בחודש תמוז שנת תשנ"ה, בעקבות פרשיה בה נמנע להופיע לקריאה בדין תורה בזבל"א וזבל"א^[14] בענין צוואת הרבי^[15] ובעניין ניהול המל"ח, הוציאו הרבנים אברהם אזדבא ויהודה קלמן מרלו מהבד"צ קראון הייטס, מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"^[16]. לטענת הרב קרינסקי, בבית הדין שכתב את ה'לא צייתא' לא כיהנו שלושה רבנים ולפיכך הוא לא היה מחוייב לבוא אליהם, בנוסף טען שהוא לא מגיע, בהתאם להחלטת חלק מועד רבני ליובאוויטש.

בחודש ניסן שנת תש"ע, בעקבות סכסוך עם שאר רבני הבד"ץ פירסם הרב אברהם אזדאבא מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין בקראון הייטס מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"^[17]. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה^[18], הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.

במשך מספר שנים התפרסם בעיתון האמריקאי "ניוזוויק" שמו של קרינסקי בראש רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר בארצות הברית^[19]. בדירוגים אלו כונה קרינסקי 'מנהיג' ו"ממשיך דרכו של הרבי" בתנועת חב"ד, ולמרות שהפרסום והתואר השקרי חזרו על עצמם, הוא לא מחה על כך ולא הבהיר את העובדות, דבר שהתקבל בביקורת קשה בקרב חסידי חב"ד^[20].

משפחתו

רעייתו, מרת דבורה - נפטרה בי' כסלו תשע"ג
בנו, הרב הלל דוד קרינסקי - מייסד jem, קראון הייטס.
בנו, הרב שמעיה קרינסקי - קראון הייטס.
בנו, הרב מנחם מענדל קרינסקי - קראון הייטס.
בנו, הרב לוי יצחק קרינסקי - שליח הרבי בניו המפשיר.
בתו, מרת שיינא ביילא אשת הרב יוסף ברוך פרידמן - קראון הייטס.
בתו, חנה אשת הרב יוסף יצחק פוטרפס - קראון הייטס.

לקריאה נוספת

מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי, תשס"ט.
"בלחודוהי" (חלק ראשון) גילויים מרתקים של הרב קרינסקי במגזין תחיינו גליון מס' 5. "בשליחותיה קא עבידנא" (חלק שני) בגליון מס' 6. אליעזר זקליקובסקי.
הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון, גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) המאבק בערעור - סודות מהחדר, גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)
לצד הרבי בימי הבראשית, 1893 עמוד 76

קישורים חיצוניים

"בלחודוהי" - ראיון מקיף עם הרב קרינסקי , חלק ראשון, חלק שני, תחיינו ה-ו.
הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, בראיון לתכנית 'המפגש שלי', המופקת על ידי חברת jem, משוכתב בגליון 'הסיפור שלי', פרשת אמור תש"פ
תשורה נדירה > חשיפות רבות מעבוה"ק אצל הרבי
תשנ"ג: נאומו הכאוב של הרב קרינסקי בכינוס השלוחים העולמי והד"ש מהרבי

הערות שוליים

↑ אגרות קודש חלק ג'
↑ מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי, עמ' 204.
↑ מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי, עמ' 206.
↑ במקור באידיש: "ער איז דאָך ניט מוגבל מיט די אַלע ענינים דאָ".
↑ תורת מנחם, תשכ"ד, חלק ב', עמ' 74.
↑ שלושה רבנים חב"דיים הוכנסו לרשימה השחורה של רוסיה באתר כיכר השבת.
↑ בנימין ליפקין, "חשבונו של עולם", פרק רביעי, עמ' 50 - 53.
↑ בנימין ליפקין ויוסי אליטוב עם הסיפור המלא של צוואת הרבי .
↑ בו חברו הרב יצחק הנדל, הרב יהודה קלמן מרלו, הרב דוד שוחט והרב יצחק מאיר הרץ.
↑ בשיחת ב' אדר תשמ"ח.
↑ בכמה הזדמנויות בשנים תשנ"ד-תשנ"ט.
↑ היה זה לאחר פטירתו של הרב חדקוב.
↑ פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך.
↑ ראשי תיבות זה בורר לו אחד וזה בורר לו א - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי
↑ בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני הבד"צ בקראון הייטס - בניגוד לטענת הבד"ץ
↑ צילום המכתב
↑ חב"ד און ליין
↑ חב"ד אינפו
↑ לראשונה בשנת תשס"ה, בשנים תשס"ח, תשס"ט - במקום הרביעי ובשנים תשע"א, תשע"ב במקום הראשון, בשנת תשע"ג במקום השני, הדירוגים התפרסמו באתר העיתון 'ניוזוויק'
↑ המסר של חב"ד: "משיח" או "תנועה של מקצוענים"? - חב"ד אינפו

[1] אגרות קודש חלק ג'

[2] מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי, עמ' 204.

[3] מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי, עמ' 206.

[4] במקור באידיש: "ער איז דאָך ניט מוגבל מיט די אַלע ענינים דאָ".

[5] תורת מנחם, תשכ"ד, חלק ב', עמ' 74.

[6] שלושה רבנים חב"דיים הוכנסו לרשימה השחורה של רוסיה באתר כיכר השבת.

[7] בנימין ליפקין, "חשבונו של עולם", פרק רביעי, עמ' 50 - 53.

[8] בנימין ליפקין ויוסי אליטוב עם הסיפור המלא של צוואת הרבי .

[9] בו חברו הרב יצחק הנדל, הרב יהודה קלמן מרלו, הרב דוד שוחט והרב יצחק מאיר הרץ.

[10] בשיחת ב' אדר תשמ"ח.

[11] בכמה הזדמנויות בשנים תשנ"ד-תשנ"ט.

[12] היה זה לאחר פטירתו של הרב חדקוב.

[13] פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך.

[14] ראשי תיבות זה בורר לו אחד וזה בורר לו א - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי

[15] בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני הבד"צ בקראון הייטס - בניגוד לטענת הבד"ץ

[16] צילום המכתב

[17] חב"ד און ליין

[18] חב"ד אינפו

[19] לראשונה בשנת תשס"ה, בשנים תשס"ח, תשס"ט - במקום הרביעי ובשנים תשע"א, תשע"ב במקום הראשון, בשנת תשע"ג במקום השני, הדירוגים התפרסמו באתר העיתון 'ניוזוויק'

[20] המסר של חב"ד: "משיח" או "תנועה של מקצוענים"? - חב"ד אינפו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:קרינסקי.JPG|left|thumb|250px|ר' יהודה קרינסקי]]
+{{דמות
-ר' '''חיים יהודה קרינסקי''' הוא מזכירו של [[הרבי]] וזכה להתמנות על ידי הרבי כחבר ב[[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד]].
+|תמונה=יוד'ל קרינסקי.JPG
+|כינוי= הרב חיים יהודה קרינסקי
+|תאריך לידה=[[ט"ו בכסלו]] [[תרצ"ד]]
+|מקום לידה=[[בוסטון]] [[ארצות הברית]]
+|תפקידים נוספים=מזכירו של [[הרבי]], יו"ר [[מחנה ישראל]], חבר הנהלת ה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]
+|מקום פעילות=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]
+}}
+[[קובץ:קרינסקי.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרינסקי לצד [[הרבי]]]]
+[[קובץ:מזכירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המזכירים בעבודתם ב[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]]. נראים בתמונה מימין לשמאל: יוד'ל קרינסקי, [[בנימין קליין]], [[יהודה לייב גרונר]] ומזכירו של [[הרבי הריי"צ]] [[חיים ליברמן]]]]
-נולד ב[[ארצות הברית]] לאביו ה[[חסיד]] ר' [[שמעיה קרינסקי]]. בעקבות אחיו הגדולים החל ללמוד בישיבות [[חב"ד]] - בתחילה ב[[אחי תמימים]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים 770]].
+הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' ('''יוד'ל'''; נולד ב[[ט"ו כסלו]] [[תרצ"ד]], 3 בדצמבר 1933) הוא חבר [[המזכירות]] של [[הרבי]], יו"ר [[מחנה ישראל]], חבר הנהלת ה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].
-בשנת [[תשי"ד]] לערך החל לנהוג ברכבו של [[הרבי]].
+== תולדות חיים ==
+נולד ב[[בוסטון]] שב[[ארצות הברית]] לר' [[שמעיה קרינסקי]]. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת [[אחי תמימים בוסטון|אחי תמימים]] בעיר, ולאחר מכן בשנת [[תש"ו]] ל[[תומכי תמימים 770]]. עוד לפני [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עמד הרב קרינסקי בקשר{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג'}} עם [[הרבי]], והרבי ביקש ממנו כמה פעמים עזרה בנוגע לקירוב יהודים מסוימים.
-מונה למזכיר אגודת חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ב]] לבקשת הרב [[חודקוב|חמ"א חודקוב, יו"ר אגודת חסידי חב"ד]].
+בשנת [[תש"י]] נכנס הרבי לזאל הקטן ב-[[770]] ושאל למי מהבחורים יש רישיון נהיגה, ר' יוד'ל שהיה שם אמר שהוא יכול להסיע את הרבי, ומאז נהיה לנהגו של הרבי בנסיעותיו ל[[אוהל]]{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמ' 204.}}.
-בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר ראשי בהנהלת [[מחנה ישראל]] ובשנת [[תשנ"ח]] מונה למנכ"ל, לאחר פטירתו של המנכ"ל הקודם, הרב ד"ר [[ניסן מינדל]].
+בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[הטבח בכפר חב"ד]], נשלח על ידי הרבי לארץ הקודש יחד עם [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת השלוחים]] על מנת לעודד את רוח התושבים. בשנת [[תשי"ז]] נישא למרת דבורה בת ר' [[זאב וולף קזיניץ]] שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית.
-זכה לשמש במסירות את [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה.
+בשנת [[תשי"ח]] התבקש על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] להצטרף לצוות [[המזכירות]] של הרבי{{מקור}}. במסגרת תפקידו כמזכיר יצר הרב קרינסקי קשרים עם אנשים רבים ונכבדים ורתם אותם לטובת [[חב"ד]].
-הרב קרינסקי החל לכהן כמזכיר של הרבי בשנת [[תשי"ח]]. בנוסף שימש דובר חב"ד בארצות הברית וכנהג של הרבי ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], ואף נכח במקום בעת האירוע ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]].
+בנוסף שימש כנהגו האישי של [[הרבי]] בנסיעותיו ל[[אוהל]]. הרבי היה שוהה לבדו במתחם הציון של חמיו, בעוד קרינסקי ממתין ברכב ועובד עבודה משרדית ברכבו. היה אחראי לאיסוף ה[[פ"נ]]ים, מתנות וכספים שהתקבלו ב[[חלוקת דולרים]]. במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכני חב"ד בתערוכות בין-לאומיות שונות, הפקת אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מ[[תהלוכת ל"ג בעומר]], ויוזמות נוספות. עמד בקשר עם אימו של הרבי הרבנית [[חנה שניאורסון]], והרבי אף ציינו בפני אימו כאחד משלושת האנשים שאליהם היא יכולה לפנות במקרה הצורך{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמ' 206.}}.
-בשנת [[תשמ"ז]] עזב בפקודת [[הרבי]] את תפקיד המזכירות ואת תפקיד הנהיגה לשבוע אחד בלבד עקב בעיות שהתעוררו, ולאחר בירורים החזירו הרבי לשמש כמזכיר וכנהג.
-בכ"ב [[אייר]] [[תשנ"ד]], בעקבות עתירו ל[[ערכאות]] יחד עם עוד שלשה מחברי [[אגו"ח]], הוציאו אחד עשר רבני [[אנ"ש]]{{הערת שוליים|הרבנים: [[יצחק הכהן הענדל]], [[אברהם אזדבא]], [[מרדכי דוב אלטיין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[יצחק רייטפארט]], [[יהודה קלמן מרלו]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[יצחק דוד גרונר]], [[לוי ביסטריצקי]], [[יצחק מאיר הרץ]], [[יהודה צבי פוגלמן]]}} מכתב בו הם כותבים שהנ"ל הם "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם{{הערת שוליים|1=[http://img560.imageshack.us/img560/1716/22iyar5754.png/ צילום המכתב]}}.
+במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשכ"ד]] ביקש הרבי מהרב קרינסקי שיתחיל לנגן את הניגון "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" באומרו שהוא לא מוגבל עם כל העניינים שכאן{{הערה|במקור באידיש: "ער איז דאָך ניט מוגבל מיט די אַלע ענינים דאָ".}}, ואם כן הוא יכול לנגן. בהמשך ציינו הרבי בתור אחד ש"מנהיג אותי אל הציון ומן הציון של בעל ההילולא"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/32/74.htm תורת מנחם, תשכ"ד, חלק ב', עמ' 74].}}.
-בשנת ה'[[תשנ"ה]], לאחר שנמנע להופיע לקריאה ל[[דין תורה]] בזבל"א וזבל"א בענין הצוואה של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]{{הערת שוליים|בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}}, הוציא הבד"צ דקראון הייטס מכתב בו כתוב עליו "לא צייתא לדינא".
+בשנת [[תש"מ]] ייסד יחד עם בנו ר' [[הלל דוד קרינסקי]] את הארגון "[[ג'ם]]".
-בשנת ה'[[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. לאידך יש הטוענים כי למכתב אין תוקף הלכתי כיון שהוא נוגד את הפסיקה לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד - בטלה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}. בחודש מנחם-אב הועבר הרב קרינסקי ממשרתו כיו"ר [[מל"ח]] לחבר ועד הפועל{{הערה|1=[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 החלטת ועד רבני ליובאוויטש].}}
+לרב קרינסקי [[יומן]] מפורט על שנות פעולתיו במחיצת הרבי, והוא מפרסם חלקים ממנו ב[[תשורה|תשורות]] לשמחות צאצאיו.
+בעקבות פועלו בהשבת [[אוסף שניאורסון]] ל[[ספריית ליובאוויטש]], נאסר עליו ב[[אייר]] [[תשפ"ב]] יחד עם הרב [[שלמה קונין]] ו[[אברהם שמטוב]] להיכנס לרוסיה{{הערה|[https://www.kikar.co.il/419673.html שלושה רבנים חב"דיים הוכנסו לרשימה השחורה של רוסיה] באתר כיכר השבת.}}.
+==פעילות ציבורית==
+בשנת [[תשל"ו]], על פי בקשת הרב חודקוב, מונה למזכיר [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר בהנהלת [[מחנה ישראל]]. היה גם חבר ב[[קרן חמ"ש]].
+ב[[משפט הספרים]] היה מי שניהל את המערכה למען עמדתה של [[חסידות חב"ד]] להשבת הספרים לספריה. בשנת [[תשמ"ט]] החל לצאת בפיקוחו העיתון "ליובאוויטש אינטרנשל" שעבר את הגהת [[הרבי]]. עסק גם בריהוט [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], ובהשגת ספרים לספרייה.
+לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]] בסוף [[שבט]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי את [[צוואת הרבי|צוואתו]] הראשונה בה הוא ממנה את קרינסקי כאפוטרופוס על רכושו{{הערה|[[בנימין ליפקין]], [https://beta.otzar.org/#/b/27845/p/50/t/16460.9582840415533354/fs/0/start/0/end/0/c/1646336085327 "חשבונו של עולם", פרק רביעי, עמ' 50 - 53].}}. בחודש [[אלול]] של אותה שנה [[צוואת הרבי|כתב הרבי צוואה נוספת]] בה הוא ממנה בעתיד את קרינסקי כאחראי [[מחנה ישראל]] יחד עם הרבנים [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ו[[ניסן מינדל]]. בשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת ר' ניסן מינדל, מונה קרינסקי במקומו למנכ"ל, ולאחר מכן ליו"ר{{הערה|[https://chabad.info/special/599720/ בנימין ליפקין ויוסי אליטוב עם הסיפור המלא של צוואת הרבי] {{אינפו}}.}}. בפועל פעל בתפקיד האחראי על מחנה ישראל הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
+תחילה כיהן כמזכיר ה[[מרכז לעניני חינוך]], ולאחר פטירת הרב חודקוב, מילא את מקומו כיו"ר הארגון. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשנחשף [[צוואת הרבי|שטר הצוואה]] שנכתב בהוראת הרבי בשנת [[תשמ"ח]], טען שאין להתייחס אליה מאחר ולא נמצאה צוואה חתומה. באותה תקופה הוקם בית דין מיוחד{{הערה|בו חברו הרב [[יצחק הנדל]], הרב [[יהודה קלמן מרלו]], הרב [[דוד שוחט]] והרב [[יצחק מאיר הרץ]].}} לבירור הנושא כהוראת הרבי{{הערה|בשיחת ב' אדר תשמ"ח.}}, אך כאשר בקשו הרבנים שיבוא לדין תורה לברר את הטענות, לא רצה להגיע ובית הדין פסק{{הערה|בכמה הזדמנויות בשנים [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ט]].}} שיש להתייחס לצוואת הרבי שהובאה לפניהם והוגהה על ידי הרבי כעיקרית, שהרבנים [[שלום מענדל סימפסון]] ו[[ניסן מינדל]] יהיו בראש הארגון{{הערה|היה זה לאחר פטירתו של הרב חדקוב.}}. לאידך, [[ועד רבני ליובאוויטש]] פסק לטובתו, ותמך בהחלטתו לא להתייצב בפני בית הדין. ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"ע]], על פי החלטת [[ועד רבני ליובאוויטש]], מונה לחבר ועד הפועל של המל"ח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך].}}.
+החל משנת [[תשס"ה]] מתנהל משפט בינו ו[[אברהם שם טוב]] לבין [[גבאי בית הכנסת 770]] בנוגע לניהול [[הזאל הגדול]].
+==ביקורת==
+ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"ה]], בעקבות פרשיה בה נמנע להופיע לקריאה ב[[בית דין|דין תורה]] בזבל"א וזבל"א{{הערה|ראשי תיבות '''ז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א'''חד '''וז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א''' - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי}} בענין [[צוואת הרבי]]{{הערה|בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}} ובעניין ניהול המל"ח, הוציאו הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד"צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"{{הערה|[[:קובץ:1 210.jpg|צילום המכתב]]}}. לטענת הרב קרינסקי, בבית הדין שכתב את ה'לא צייתא' לא כיהנו שלושה רבנים ולפיכך הוא לא היה מחוייב לבוא אליהם, בנוסף טען שהוא לא מגיע, בהתאם להחלטת חלק מ[[ועד רבני ליובאוויטש]].
+ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"ע]], בעקבות סכסוך עם שאר רבני הבד"ץ פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין ב[[קראון הייטס]] מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}, הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.
+במשך מספר שנים התפרסם בעיתון האמריקאי "ניוזוויק" שמו של קרינסקי בראש רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר ב[[ארצות הברית]]{{הערה|לראשונה בשנת [[תשס"ה]], בשנים [[תשס"ח]], [[תשס"ט]] - במקום הרביעי ובשנים [[תשע"א]], [[תשע"ב]] במקום הראשון, בשנת [[תשע"ג]] במקום השני, הדירוגים התפרסמו באתר העיתון 'ניוזוויק'}}. בדירוגים אלו כונה קרינסקי 'מנהיג' ו"ממשיך דרכו של הרבי" בתנועת חב"ד, ולמרות שהפרסום והתואר השקרי חזרו על עצמם, הוא לא מחה על כך ולא הבהיר את העובדות, דבר שהתקבל בביקורת קשה בקרב חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61127 המסר של חב"ד: "משיח" או "תנועה של מקצוענים"?] - [[חב"ד אינפו]]}}.
+== משפחתו ==
+*רעייתו, מרת דבורה - נפטרה בי' כסלו תשע"ג
+* בנו, הרב [[הלל דוד קרינסקי]] - מייסד [[jem]], [[קראון הייטס]].
+* בנו, הרב [[שמעיה קרינסקי (קראון הייטס)|שמעיה קרינסקי]] - קראון הייטס.
+* בנו, הרב מנחם מענדל קרינסקי - קראון הייטס.
+* בנו, הרב לוי יצחק קרינסקי - [[שליח הרבי]] בניו המפשיר.
+* בתו, מרת שיינא ביילא אשת הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] - [[קראון הייטס]].
+* בתו, חנה אשת הרב יוסף יצחק פוטרפס - [[קראון הייטס]].
+==לקריאה נוספת==
+*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[תשס"ט]].
+* '''"בלחודוהי"''' (חלק ראשון) גילויים מרתקים של הרב קרינסקי במגזין '''[[תחיינו]]''' גליון מס' 5. '''"בשליחותיה קא עבידנא"''' (חלק שני) בגליון מס' 6. [[אליעזר זקליקובסקי]].
+*'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)
+*'''לצד הרבי בימי הבראשית''', {{שבועון כפר חב"ד}} 1893 עמוד 76
+==קישורים חיצוניים==
+*'''"בלחודוהי"''' - ראיון מקיף עם הרב קרינסקי , [https://col.org.il/news/102515 חלק ראשון], חלק שני, תחיינו ה-ו.
+*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/05/256.-Emor-5780.pdf#utm_source=domain&utm_medium=domain&utm_campaign=c1email.org הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד]''', בראיון לתכנית 'המפגש שלי', המופקת על ידי חברת [[jem]], משוכתב בגליון 'הסיפור שלי', [[פרשת אמור]] [[תש"פ]]
+*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=50092 תשורה נדירה > חשיפות רבות מעבוה"ק אצל הרבי]''' {{שטורעם}}
+*'''[https://col.org.il/news/100980 תשנ"ג: נאומו הכאוב של הרב קרינסקי בכינוס השלוחים העולמי והד"ש מהרבי]'''  {{COL}}
+{{נאמני בית רבינו}}
+{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרינסקי חיים]]
+{{מיון רגיל:קרינסקי, חיים יהודה}}
-[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|קרינסקי חיים]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך|קרינסקי חיים]]
+[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
+[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]
+[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
+[[קטגוריה:משפחת קרינסקי]]

נאמני בית רבינו
מזכירים	מאיר ליבר קלר · חיים מרדכי אייזיק חודקוב · יהודה לייב גרונר · ירחמיאל בנימין קליין · חיים יהודה קרינסקי · שלום מנחם מנדל סימפסון · אליהו קווינט · משה לייב רודשטיין · ניסן מינדל
משמשים בקודש	שלום בער גנזבורג · מנחם מענדל גאנזבורג · דובער יוניק · חיים ברוך הלברשטם · חס"ד הלברשטאם · יעקב צבי הולצמן · עמרם מלכא · שלמה רייניץ · שלום ישראל חודוקוב · מאיר הרליג · חנינא משולם שפרלין · מענדל נוטיק · עזרא ערד · אברהם (אינגי) ביסטריצקי · משה קליין

הקבוצות ששלח הרבי לארץ הקודש
תשט"ז	אברהם קארף · דוד שוחאט · זושא פוזנר · חיים יהודה קרינסקי · יוסף חיים רוזנפלד · שרגא פייבל רימלער · שלום דובער שם טוב · שלום דובער בוטמאן · שלמה קירש · שמואל אליהו פאגלמאן · שלום איידלמן · שרגא פייביש הרצוג
תשל"ו	לוי ביסטריצקי · יוסף קרעמער · יוסף ראזענפעלד · אלתר אליהו הכהן פרידמן · אהרן אליעזר צייטלין · יצחק גולדברג · שלום דוכמן · ישראל יוסף הנדל · שלום דובער לבקובסקי · יוסף יצחק וילשאנסקי · יוסף יצחק גורביץ' · שמואל גרייזמאן · אליהו יוחנן גוראריה · יעקב רייצעס · מנחם מענדל ליברמן · אברהם ברוך פבזנר · שלום דובער שור · חיים נחום יונתן לוריא · שניאור זלמן גודמן · יצחק יעקב רוזנשיין · יהודה לייב איידלקופ · זאב אברהם סלווין
תשל"ז	יוסף יצחק פיקרסקי · יוסף יצחק וולוסוב · יוסף יצחק חיטריק · יוסף הכט · ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט · שלום דובער ברוד
תשל"ח	משולם זושא אלפרוביץ' · אברהם שמואל בוקיעט · יוסף יצחק גנזבורג · יוסף יצחק ליברוב · יעקב שלמה ליברמן · מנחם מענדל גלוכובסקי · מנחם מענדל גרונר · יהושע שלמה צירקינד · יהודה לייב פופאק · מרדכי צבי דוברבסקי · אברהם מרדכי קסטל · גבריאל מרזל · יוסף שמואל יהושע גרליצקי · יוסף יצחק ריבקין · יוסף יצחק דרן