כבר היה לעולמים – הבדלי גרסאות

'''כבר היה לעולמים''' הוא ביטוי [[תורה|תורני]], מתוך מאמרו של [[שלמה המלך]] ב[[קהלת]] על דברים שנראים כאילו "רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא", אבל האמת היא ש"כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים"{{הערה|[[קהלת]] א, י.}}. משמש גם כהגדרת מצב ה[[עולם]] בגאולה, כמצב שכבר היה בעת [[מתן תורה]] מצד [[גילוי אלקות לעתיד לבוא|גילוי האלקות]] בעולם.

אף שבדברים מסויימים אלו כבר היה מעין מצב העולם ב[[גאולה]] בעבר, הרי זה רק "מעין זה". ולעתיד לבא יהיה חידוש שלא מצינו לעולם{{הערה|לקו"ש חל"ה ע' 206. - אכן, בכל יעוד שנדמה שזה רק חזרה למה שכבר היה - יש לבאר מהו השלימות והחידוש שיהיה בזה בזמן הגאולה.}}.

בתורתו של הרבי נמצא ביטוי זה בקשר ל[[יעודי הגאולה]] פעמים רבות.

מספר פעמים מאז בריאת העולם היה מצב העולם דומה למצב בזמן הגאולה, ומהם בעיקר נמנים [[תיבת נח|תיבת נח בזמן המבול]], [[יציאת מצרים]]<ref>כלשון הפסוק: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ושני פירושים כללים בזה: א. הנפלאות לעתיד לבוא דומות לנפלאות ביציאת מצרים. ב. הנפלאות לעתיד לבוא הינם נפלאות אפילו בערך ליציאת מצרים. ראה מאמרי הרבי על ד"ה כימי צאתך מארץ מצרים ספר המאמרים מלוקט ב' ומלוקט ה'.</ref>[[יציאת מצרים|,]] [[מתן תורה]]<ref>הן מצד גילוי האלוקות בעולם והן מצד העולם עצמו - ציפור לא צווח ושור לא געה, וכן הד קולו של הקב"ה נכנס בבריאה.</ref>, [[שלמה המלך|ומלכות שלמה]]<ref>ובלשון החסידות: "קיימא סיהרא באשלמותא" - על דרך [[והיה אור הלבנה כאור החמה|"והיה אור הלבנה כאור החמה"]].</ref>.

* בתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות<ref>בראשית רבה ספ"ה.</ref>.

* בעת [[בריאת העולם]] היה צריך להיות גם גזע העץ ראוי לאכילה<ref>לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.</ref>.

* ליד [[באר מרים|בארה של מרים]] צמחו אילנות עם פירות<ref>תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.</ref>.

* צמיחת הפרחים, הציץ והשקדים במטה [[אהרן]]<ref>במדבר כז, כג.</ref>.

* צמיחת עץ החרוב על יד מערת [[רבי שמעון בר יוחאי]]<ref>שבת לג, ב.</ref>.

* צמיחת הקיקיון בנס ל[[יונה הנביא]].

* [[ענני הכבוד]] ב[[יציאת מצרים]]<ref>ראה התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.</ref>.

* [[משה רבינו]] שלח שלוחים ל[[קלבריה]] על ענני הכבוד להביא משם [[אתרוג|אתרוגים]]<ref>ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5.</ref>.

* בעת שרצה רבי חנינה בן דוסא להעלות עימו [[עליה לרגל|לרגל]] אבן מיוחדת, נזדמנו לו חמישה סבלים שסייעו לו להעלותה בתנאי שיניח גם את אצבעו הקטנה, וברגע קט הגיע ליעדו<ref>ראה התוועדות אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.</ref>.

* לאחר שפרחה נשמתן במעמד [[מתן תורה]], החזירה הקב"ה על ידי [[טל תורה]]<ref>ראה ד"ה אתה הראת, שבועות תשמ"ו, סה"מ מלוקט א.</ref>.

* בן האישה הצרפית על ידי [[אליהו הנביא]]<ref>מלכים א פרק יז, פסוקים יז-כד.</ref>.

* בן האישה מנשי בני הנביאים על ידי [[אלישע הנביא]]<ref>מלכים ב' פרק ד, פסוקים יח-לז.</ref>.

* [[חזון העצמות היבשות]] על ידי [[יחזקאל הנביא]]<ref>בשייכותו להגאולה - ראה התוועדות אחש"פ תש"ל ס"ט. הוראה נפלאה מכך ראה התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 200.</ref>.

מכיון שכבר היה לעולמים, זה כבר נמשך בגדרי העולם ("לעולמים") - זמן ומקום{{הערה|ד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א.}}, וזה נותן הכח שיהיה בגאולה העתידה<ref name=":0" />. ואין צריך אפילו לפעול דבר חדש, מכיון שכבר היה, ולכן נקל יותר שדבר זה יחזור ויהיה עוד הפעם, כלשון הגמרא{{הערה|סנהדרין צא, א. וברש"י שם.}} "דלא הוו - חיי, דהוי חיי - לא כ"ש?! (אותן שלא היו מעולם - נוצרין ונולדין וחיין, אותן שהיו כבר - לא כל שכן שחוזרין וחיין)"{{הערה|ש"פ שמיני תשמ"ו, התוועדויות ע' 804.}}.  

וגם כשיודעים שזה כבר היה, זה מחזק את האמונה, שכמו שכבר היה, כך גם יהיה{{הערה|לקו"ש חי"ח ע' 273.}}.