תענית בכורות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-תענית בכורות הוא מנהג מימי הגאונים שיצומו הבכורות בערב חג הפסח, כזכר לנס שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי מצרים שנהרגו באותו לילה.
+'''תענית בכורות''' הוא מנהג מימי ה[[גאונים]] שיצומו ה[[בכור|בכורות]] בערב [[חג הפסח]], כזכר ל[[נס]] שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי [[מצרים]] שנהרגו באותו לילה ב[[מכת בכורות]].
-מנהג ישראל לסיים מסכת בערב פסח, על מנת לקיים סעודת מצוה ובכך להפטר מסיום המסכת.
+==החייבים בתענית==
+היות שטעם המנהג להתענות הוא על שניצלו ממכת בכורות, בה מתו כל הבכורות במצרים, גם מי שהיה בכור רק לאביו או רק לאמו{{הערה|כדרשת חז"ל שהובאה ברש"י על הפסוק "כי אין בית אשר אין שם מת", שהמצריות היו מזנות תחת בעליהן.}}, כך גם נקבע המנהג לדורות שלא רק בכור על פי הלכה מתענה, אלא כל מי שיש לו צד בכורה, גם אם היה לפניו נפל, או שהוא בכור רק לאביו או רק לאמו.
-ישנה מחלוקת האם נהג הרבי בתענית בכורות, והאם סיים מסכת בערב פסח. לטענת כמה חוקרים לא היה הרבי בכור על פי ההלכה, כי קדמה לו אחות שנפטרה בצעירותה. על טענה זו קמו עוררין.
+בקביעות של [[ערב פסח שחל בשבת]] שמקדימים את התענית ליום חמישי, גם נער שיום הבר מצווה שלו חל רק בשבת, מחוייב בתענית, על אף שביום התענית עצמה (יומיים קודם לכן) עדיין לא מלאו לו י"ג שנים{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 70.}}.
+==ביטול התענית==
+מנהג ישראל לסיים מסכת ב[[ערב פסח]], על מנת לקיים [[סעודת מצוה]], ובכך להפטר מהתענית. (והטעם הוא- שע"י הסיום זוכרים את הנס - '''כתחליף''' לזכירה בצום){{הערה|לקו"ש כרך י"ז עמוד 70}}
+יש הנוהגים שלא להסתפק בסיום מסכת ששומעים בבית הכנסת ולהחמיר לסיים בעצמם מסכת בערב פסח.
+יש המחמירים {{הערה|עיין בשו"ע אדה"ז סימן תע סעיף ח.}} להשלים את התענית בערב פסח גם כאשר עורכים סיום.
+===אצל רבותינו נשיאינו===
+[[אדמו"ר הריי"צ]] נהג להשלים את התענית ולא לצאת ידי חובה בשמיעת סיום מסכת{{הערה|שיחת י"ט כסלו תשט"ז.}} אף שהיה ספק בכור{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א, עמ' 190.}}.
+[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לסיים מסכת בערב פסח, אף על פי שלא היה בכור.
+לגבי מנהגו של [[הרבי]] קיימים חילוקי דיעות{{הבהרה|מהן הדעות?}}.
+==שינוי זמנה של התענית==
+אם חל ערב פסח בשבת, נדחית תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן תע, ז. ( הטרדה בערב שבת}}, כשבו נקבע זמנה של התענית. לפיכך עורכים סיום מסכת רק ביום חמישי (ולא גם ביום שישי או בשבת), ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי{{הערה|על-פי לקוטי שיחות חי"ז, עמ' 70-66.}}. (שזה לא "השלמה" של הצום אלא קביע מחדש){{הערה|ואין להוכיח מתענית אסתר נידחית שזה השלמה '''שהטעם''' לתענית הוא אחר}}
+בקביעות שנה שבה יום א' של חג הפסח חל בשבת, תענית הבכורות היא ביום שישי, למרות שבדרך כלל אין מתענים בערב שבת.
+==קישורים חיצוניים==
+*הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/שיעורי-הרב-נחמנסון/137960/ דיני תענית בכורות]''' {{וידפו}}
+*'''[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/4/10/index.htm אוצר מנהגי חב"ד, תענית בכורות וסיומים]''' {{ספריה}}
+*'''[https://smslarav.co.il/search?q=tag:%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA תגית: תענית בכורות]''' באתר [[סמס לרב]]
+{{הערות שוליים}}
+{{פסח}}
+{{חגים וזמנים}}
+[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+[[קטגוריה:תעניות]]
+[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
+[[en:Fast of the Firstborns - Taanit Bechorot]]