אחי תמימים ראשון לציון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(37 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מלא חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים '''מימין לשמאל:''' הרב [[שלום בער בוטמן]] מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] אחרי [[רצח יד החמישה#התייחסות הרבי לאירוע|הרצח בבית ספר למלאכה]], ראש העיר, הרב [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], הרב [[שמריה נח ששונקין]], '''נואם''' ר' [[יוסף שמוטקין]], הרב [[פייבל רימלר]], הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] (מוסתר בחלקו), ?, ר' [[יודל שמוטקין]] (?), הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], מנהל ו[[משפיע]] הישיבה הרב [[חיים שאול ברוק]], רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]
[[קובץ:מלא חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים '''מימין לשמאל:''' הרב [[שלום בער בוטמן]] מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] אחרי [[רצח יד החמישה#התייחסות הרבי לאירוע|הרצח בבית ספר למלאכה]], ראש העיר, הרב [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], הרב [[שמריה נח ששונקין]], '''נואם''' ר' [[יוסף שמוטקין]], הרב [[פייבל רימלר]], הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] (מוסתר בחלקו), ?, ר' [[יודל שמוטקין]] (?), הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], מנהל ו[[משפיע]] הישיבה הרב [[חיים שאול ברוק]], רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]
[[קובץ:נוסח המכתב אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ההנהלות ששלחו ל{{ה|רבי}} עם ההצעה של איחוד הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים לוד|לוד]]]]
[[קובץ:נוסח המכתב אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב ההנהלות ששלחו ל{{ה|רבי}} עם ההצעה של איחוד הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים לוד|לוד]]]]
ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' הייתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.
ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' הייתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.


שורה 6: שורה 6:


==הקמת וביסוס הישיבה==
==הקמת וביסוס הישיבה==
[[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]]
[[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]]
[[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין: '''ישיבת אחי תמימים חב"ד''']]
[[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין: '''ישיבת אחי תמימים חב"ד''']]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]], ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]], ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.


שורה 24: שורה 24:
===לאחר פטירתו של הרב ברוק===
===לאחר פטירתו של הרב ברוק===


לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מנחם מענדל ברוק]] יהיו חברי הנהלת הישיבה.
לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל הפועל, והרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מנחם מענדל ברוק]] יהיו חברי הנהלת הישיבה.


הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8977.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקעז].}}.
הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8977.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקעז].}}.


בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה ירדה באיכותה והפכה לישיבה לבוכרים עולי אוזבקיסטאן. כמנהל הישיבה שימש הרב [[אליהו קוק]].
בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה הפכה לישיבה ל[[בוכרה|בוכרים]] - עולי אוזבקיסטאן - דוברי רוסית וכמנהל הישיבה שגם דובר רוסית שימש הרב [[אליהו קוק]].


בשנת [[תשמ"א]] התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הרב [[אברהם סלומון]].
בשנת [[תשמ"א]] התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הגשמי הרב [[אברהם סלומון]] בנוסף להרב [[אליהו קוק]].


בעקבות פתיחת [[ישיבת הבוכרים]] בשנת [[תשמ"ג]], חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.
בעקבות פתיחת [[ישיבת הבוכרים]] בשנת [[תשמ"ג]], חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.
===פתיחת הישיבה מחדש===
ב[[חודש תשרי]] [[תשמ"ו]] [[נסיעה לרבי|נסעו אל הרבי]] הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן ב[[חודש אלול]] של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב [[יהושע זליג פלדמן]] והרב [[אליהו קוק]] ראש הישיבה ומנהל הישיבה.


ב[[חודש תשרי]] [[תשמ"ו]] [[נסיעה לרבי|נסעו אל הרבי]] הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן ב[[חודש אלול]] של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב [[יהושע זליג פלדמן]].
בשנת [[תש"נ]] עברה הישיבה לכפר חב"ד עד לפירוקה בשנת [[תשס"ה]].


בשנת [[תש"נ]] עברה הישיבה לכפר חב"ד.
== מבנה הישיבה ==
 
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|בניין גני חב"ד בראשון לציון, בעבר שימש הבניין את ישיבת אחי תמימים]]
בהמשך מונה הרב [[ברוך שלמה בליזינסקי]] לראש הישיבה, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ה]].


== מבנה הישיבה ==
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד המקומי ב[[ראשון לציון]], וכ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] מונה הרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערה|שם=א'תסה}}. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד המקומי ב[[ראשון לציון]], וכ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] מונה הרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערה|שם=א'תסה}}. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.


שורה 57: שורה 57:
==הצוות בישיבה==
==הצוות בישיבה==
במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.
במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.
{{טורים|מספר=3|תוכן=
{{טורים|תוכן=
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - מייסד, [[ראש ישיבה]], [[משפיע]], ומנהל רוחני (תשי"ב - תשכ"ה)
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - מייסד, [[ראש ישיבה]], [[משפיע]], ומנהל רוחני (תשי"ב - תשכ"ה)
*הרב [[משה צבי הלפרין]] - ראש ישיבה ו[[ר"מ]] (תשכ"ה - תשנ"ה)
*הרב [[משה צבי הלפרין]] - ראש ישיבה ו[[ר"מ]] (תשכ"ה - תשנ"ה)
*הרב [[אליהו קוק]] - ראש ישיבה ומנהל רוחני ור"מ (תשמ"ו - תשנ"ח)
*הרב [[יהושע זליג פלדמן]] - ראש ישיבה (תשנ"ה - תשנ"ו)
*הרב [[יהושע זליג פלדמן]] - ראש ישיבה (תשנ"ה - תשנ"ו)
*הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]] - ראש ישיבה ו[[ר"מ]] (תשנ"ו - תשס"ה)
*הרב [[אלעזר ליפש]] - ר"מ
*הרב [[אלעזר ליפש]] - ר"מ
*הרב [[יצחק דרוזינן]] - ר"מ
*הרב [[יצחק דרוזינן]] - ר"מ
שורה 69: שורה 70:
*הרב [[פנחס נוישטט]] - ר"מ
*הרב [[פנחס נוישטט]] - ר"מ
*הרב [[יעקב הורוביץ]] - משפיע
*הרב [[יעקב הורוביץ]] - משפיע
*הרב [[מנחם חבקוק בלוי]] - משפיע
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל רוחני ור"מ (תשמ"ו - תשנ"ח)
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל רוחני ור"מ (תשמ"ו - תשנ"ח)
*הרב [[אליעזר ברוד]] - ר"מ
*הרב [[אליעזר ברוד]] - ר"מ
*הרב [[אשר אייזנבך]] - משפיע
*הרב [[אשר אייזנבך]] - משפיע (תשמ"ו - תשס"ה)
* הרב [[משה הורביץ]] - ר"מ
*הרב [[משה הורביץ]] - ר"מ
* הרב [[חיים פרוס]] - ר"מ (תשמ"ח - תשס"ה)
*הרב [[חיים פרוס]] - ר"מ (תשמ"ח - תשס"ה)
*הרב חנוך העניך זילברשטרום - משפיע.
*הרב [[יוסף יצחק קפלן]] - ר"מ.
*הרב [[יעקב ימיני]] - מדריך.
}}
}}


;הנהלת הישיבה
;הנהלת הישיבה
{{טורים|מספר=3|תוכן=
{{טורים|תוכן=
*הרב [[מנחם מענדל ברוק]] - חבר ההנהלה
*הרב [[מנחם מענדל ברוק]] - חבר ההנהלה
*הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - חבר ההנהלה
*הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - חבר ההנהלה
שורה 87: שורה 92:


==בוגרי הישיבה==
==בוגרי הישיבה==
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]
*הרב [[חיים אשכנזי]], [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[חיים אשכנזי]], [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[נחום יצחק גורליק]], שליח הרבי בקאזאן, [[רוסיה]]
*הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[תענך]]
*הרב [[זושא וולף]], עורך סדרת [[ימי תמימים]] ומנהל סניף חברת [[jem]] בארץ הקודש
*הרב יוסי שטיינברגר, מומחה כשרות ומרצה מבוקש בנושא.
*הרב [[לוי יצחק הבלין]] מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קריית גת]].
*הרב [[לוי יצחק הבלין]] מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קריית גת]].
*הרב [[שמעון גופין]] משפיע בישיבת תומכי תמימים לוד.
*הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]] שליח הרבי וראש ישיבת [[תומכי תמימים פרנקפורט]], גרמניה.
*הרב [[נחום יצחק גורליק]], שליח הרבי בקאזאן, [[רוסיה]].
*הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[תענך]].
*הרב [[אליהו קוק]] משפיע ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*הרב [[דב אקסלרוד]], שליח הרבי בצ'רקאס, אוקראינה.
*הרב [[זושא וולף]], עורך סדרת [[ימי תמימים]] ומנהל סניף חברת [[jem]] בארץ הקודש.
*הרב [[נח סוליש]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נתניה]]. ומנהל פעילות חב''ד בנתניה.
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
*הרב יוסי שטיינברגר,מומחה כשרות ומרצה מבוקש בנושא.
*הרב [[שמעון גופין]] רב קהילת הצעירים ו[[בית כנסת גבעת ליובאוויטש כפר חב"ד]], משפיע ב[[תומכי תמימים לוד]].
*הרב [[חזקי ליפשיץ]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נפאל]].
*הרב [[מנחם מענדל גרליצקי|מנחם מענדל גערליצקי]] - מנכ"ל מוסדות חב"ד בתל אביב ורב בית הכנסת הגדול ב'סי אנד סאן' בת"א.
*הרב לוי קמינצקי - [[שליח הרבי]] בטומסק, [[רוסיה]].
*הרב [[יוסף יצחק פריימן]] - שליח הרבי ב[[זכרון יעקב]].
*הרב [[שלום דובער פריימן]] - שליח הרבי ב[[כפר תבור]].
*הרב [[מנחם קוטנר]] - שליח ל[[מטה חב"ד למען נפגעי הטרור|נפגעי טרור בארץ הקודש]].
*הרב [[משה הורביץ]] - גבאי ב[[בית מנחם כפר חב"ד]].
*הרב [[שבתי יונה פרידמן]] - ר"מ ב[[חח"ל צפת]].
*הרב [[אסף חנוך פרומר]] - משפיע ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|ישיבת חח"ל חיפה]] ובקהילת חב"ד בעיר.


== גלריית תמונות ==
== גלריית תמונות ==

גרסה אחרונה מ־16:49, 9 באוקטובר 2024

במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים מימין לשמאל: הרב שלום בער בוטמן משלוחי הרבי לארץ הקודש אחרי הרצח בבית ספר למלאכה, ראש העיר, הרב עזריאל זליג סלונים, הרב חנניה יוסף הלפרין, הרב שמריה נח ששונקין, נואם ר' יוסף שמוטקין, הרב פייבל רימלר, הרב יוסף רוזנפלד (מוסתר בחלקו), ?, ר' יודל שמוטקין (?), הרב חיים אליעזר קרסיק, מנהל ומשפיע הישיבה הרב חיים שאול ברוק, רבה של כפר חב"ד הרב שניאור זלמן גרליק
מכתב ההנהלות ששלחו לרבי עם ההצעה של איחוד הישיבה עם תומכי תמימים כפר חב"ד ולוד

ישיבת אחי תמימים ראשון לציון הייתה סניף ישיבה קטנה של רשת ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, שנפתחה בראשון לציון בשנת תשי"ב, ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.

הישיבה נסגרה בשנת תשמ"ג ונפתחה שוב באלול תשמ"ו. בשנת תש"נ היא עברה לבניין ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד עד לסגירתה בשנת תשס"ה.

הקמת וביסוס הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש
שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין: ישיבת אחי תמימים חב"ד

הישיבה הוקמה בשנת תשי"ב על ידי הרב חיים שאול ברוק, שכיהן קודם לכן כמשפיע ומנהל רוחני של ישיבת אחי תמימים תל אביב ולאחר שהעביר את תפקידו לרב שלמה חיים קסלמן החל לעסוק בהוראת הרבי בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כמשפיע, ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.

בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב יעקב פלס (שניהל אז את אגודת יוצאי קישינוב והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' יוסף שמוטקין ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.

הרבי היה מעורב בשלבי הקמת הישיבה[1], בנתינת השם לישיבה[2] ואף בנוסח השלטים שהיו בה[3].

בשנת תשכ"ד מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב מרדכי גולדברג.

בשנת תשכ"ה חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים בבית הרפואה. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם הישיבה בכפר והישיבה בלוד. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה בכפר חב"ד ולוד, וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף בר"ח אדר.

בח' באדר א' הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק[4].

בי"ב ניסן תשכ"ה נפטר הרב ברוק.

לאחר פטירתו של הרב ברוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל הפועל, והרב יעקב יוסף רסקין, והרב מנחם מענדל ברוק יהיו חברי הנהלת הישיבה.

הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת תומכי תמימים לוד, אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות[5].

בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה הפכה לישיבה לבוכרים - עולי אוזבקיסטאן - דוברי רוסית וכמנהל הישיבה שגם דובר רוסית שימש הרב אליהו קוק.

בשנת תשמ"א התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הגשמי הרב אברהם סלומון בנוסף להרב אליהו קוק.

בעקבות פתיחת ישיבת הבוכרים בשנת תשמ"ג, חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.

פתיחת הישיבה מחדש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש תשרי תשמ"ו נסעו אל הרבי הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן בחודש אלול של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב יהושע זליג פלדמן והרב אליהו קוק ראש הישיבה ומנהל הישיבה.

בשנת תש"נ עברה הישיבה לכפר חב"ד עד לפירוקה בשנת תשס"ה.

מבנה הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניין גני חב"ד בראשון לציון, בעבר שימש הבניין את ישיבת אחי תמימים

המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות לבית הכנסת חב"ד המקומי בראשון לציון, וכראש הישיבה מונה הרב חיים שאול ברוק[2]. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.

בשנת תשט"ו, כאשר רבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל את התלמידים, החלו בבניית בניין חדש[6] (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד") ובחודש מנחם אב תשט"ז הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל חנוכת הבית[7].

כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים[8], היא הושלמה רק לאחר פטירתו בט"ו כסלו תש"ל ונקראה על שמו 'בית חיים שאול'[9].

כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.

פעילות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחלק מהשנים הישיבה לא יועדה לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.

בישיבה פעלו חוגים מיוחדים לשחיטה, ספרות סת"ם ועוד.

הצוות בישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.

הנהלת הישיבה

בוגרי הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

גלריית תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הכניסה לבניין הפנימיה

    הכניסה לבניין הפנימיה

  • הרב הלפרין במסירת שיעור בישיבה

    הרב הלפרין במסירת שיעור בישיבה

  • שיעור בישיבה

    שיעור בישיבה

  • חזית בניין הזאל

    חזית בניין הזאל

  • תמונה של כמה מתלמידי הישיבה

    תמונה של כמה מתלמידי הישיבה

  • זאל הישיבה

    זאל הישיבה

  • חדר האוכל בישיבה

    חדר האוכל בישיבה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


ישיבות תומכי תמימים
בתקופת אדמו"ר הרש"ב ליובאוויטש · אורל · בבינוביטש · אלכסנדריה · דוקשיץ · הורודישץ' · זעמבין · חאראל · חברון · חרסון · חרקוב · יגורובסקי · כותאיס (גרוזיה) · נעוועל · קובליץ · קרמנצ'וג · ראמען · רוסטוב · ראקשיק (ליטא) · שצעדרין · תורת אמת חברון · תורת אמת (ירושלים)
בתקופת אדמו"ר הריי"צ 770 · אטוואצק · בוסטון · בופלו · ברונקס · בריג'פורט · ברינואה · גוסטינא · גלובוקע · אחי תמימים ווסטר · וורשא · וילנה · חרקוב · חמעלניק · אחי תמימים חלם · מדרש שמואל (ירושלים) · תורת אמת (ירושלים) · כותאיס (גרוזיה) · לוד · לודז (פולין) · מונטריאול · מוריסטון · אחי תמימים נוארק · ניו הייבן · נעוועל · אחי תמימים ספרינגפילד · פוקינג · פולטובה · פילדלפיה · פראווידנס · צמח צדק - ירושלים · חובבי תורה קראון הייטס · ראדום · ראמען · אחי תמימים רוטשסטר · רוסטוב · שיקגו · שנחאי · תל אביב · תפארת בחורים
תחת הקומוניסטים אודסה · בוכארה (סמרקנד) · ברדיצ'ב · הומיל · וויטבסק · וורוניז' · וורשא · זוויהל · ז'יטומיר · ז'לובין · חרקוב · טשקנט · יקטרינוסלב · כותאיס (גרוזיה) · לבוב · מליטופול · לנינגרד · מלחובקה · נובוזיבקוב · נעוועל · פולוצק · פולטובה · קורסק · קייב · קלינצי · קריבוי רוג · ראמען
בתקופת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א
ישיבות בארץ הקודש אור יהודה (גדולה) · אור יהודה (קטנה) · אילת · אלעד · באר שבע (גדולה) · באר שבע (קטנה) · בית שמש (גדולה) · בית שמש (קטנה) · בית שמש (תפארת ישראל) · ביתר עילית · בני ברק · הוד השרון · חולון · חיפה · חנוך לנער · טבריה · יצהר · ירושלים (אור גבריאל) · ירושלים (דעת מנחם) · ירושלים (ופרצת) · ירושלים (מאורות חב"ד) · ירושלים (תורת אמת גדולה) · ירושלים (תורת אמת קטנה) · כפר חב"ד (אהלי מנחם מענדל) · כפר חב"ד (אור מנחם) · כפר חב"ד (הבוכרים) · כפר חב"ד (המרכזית) · כפר חב"ד (ישיבת מנחם) · לוד · מגדל העמק · נחלת הר חב"ד · נוף הגליל (גדולה) · נוף הגליל (קטנה) · נתניה · צפת (אהל מנחם מענדל) · צפת (גדולה) · צפת (קטנה) · צפת (צעירי השלוחים) · קריית אתא · קריות · קריית גת (גדולה) · קריית גת (קטנה) · ראשון לציון (גדולה) · ראשון לציון (קטנה) · רחובות (דעת) · רחובות (מאור מנחם) · תל אביב (דרכי תמימים) · תל אביב (רמת אביב) · תל אביב (חזון אליהו)
ישיבות בעולם 770 · אהלי תורה (קראון הייטס) · מתיבתא חב"ד אוק פארק · אנטוורפן · בואנוס איירס (קטנה) · בואנוס איירס (גדולה) · בולטימור · ברינואה · דניפרו · הדר תורה (קראון הייטס) · ווסצ'סטר · טורונטו · וינה · יוהנסבורג · לונדון · לוס אנג'לס · ליאון · מונטריאול · מונסי · מוסקבה (קטנה) · מוסקבה (מכון ר"ן) · מוסקבה (גדולה) · מוריסטון · מיאמי (גדולה) · מלבורן · ניו הייבן (קטנה) · ניו הייבן (גדולה) · ניפרוויל · תפארת מנחם סיגייט · סינסינטי · סערז'י · פאולו (ברזיל) · תומכי תמימים פוסטוויל · פוקונוס (בית ספר למלאכה) · פוקונוס (ישיבה גדולה) · פטרבורג · פיטסבורג · פרנקפורט · קבוצה · קווינס · קישינב · קינגסטון · שיקגו
ישיבות שנסגרו אגאדיר (מרוקו) · אופקים · אחי תמימים בופולו · איתמר · באר שבע · בית שמש · בת ים · גוש קטיף · וונצואלה (קארקאס) · חדרה · חיפה ·ירושלים (עוז מאיר) · כותאיס (גרוזיה) · כפר חב"ד (אור תמימים) · מנצ'סטר · נחלת הר חב"ד (גדולה) · סיאטל וושינגטון · פטרופוליס · עמנואל · קזבלנקה · ראשון לציון (אחי תמימים) · תומכי תמימים צפת · תל אביב (אחי תמימים)

הערות שוליים

  1. ↑ אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תרנה
  2. ↑ 2.0 2.1 אגרות קודש כרך ה' אגרת א'תסה
  3. ↑ אגרות קודש כרך טו אגרת ה'שסה
  4. ↑ אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקמט.
  5. ↑ אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקעז.
  6. ↑ אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תרנד, אגרות קודש כרך יג אגרת ד'שסב
  7. ↑ אגרות קודש כרך יג אגרת ד'תרנג
  8. ↑ אגרות קודש כרך יב אגרת ד'לט, אגרות קודש כרך יג אגרת ד'רעט
  9. ↑ אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אחי_תמימים_ראשון_לציון&oldid=715865"