תענית בכורות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''תענית בכורות''' הוא מנהג מימי ה[[גאונים]] שיצומו הבכורות בערב [[חג הפסח]], כזכר ל[[נס]] שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי [[מצרים]] שנהרגו באותו לילה.
+'''תענית בכורות''' הוא מנהג מימי ה[[גאונים]] שיצומו ה[[בכור|בכורות]] בערב [[חג הפסח]], כזכר ל[[נס]] שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי [[מצרים]] שנהרגו באותו לילה ב[[מכת בכורות]].
+==החייבים בתענית==
+היות שטעם המנהג להתענות הוא על שניצלו ממכת בכורות, בה מתו כל הבכורות במצרים, גם מי שהיה בכור רק לאביו או רק לאמו{{הערה|כדרשת חז"ל שהובאה ברש"י על הפסוק "כי אין בית אשר אין שם מת", שהמצריות היו מזנות תחת בעליהן.}}, כך גם נקבע המנהג לדורות שלא רק בכור על פי הלכה מתענה, אלא כל מי שיש לו צד בכורה, גם אם היה לפניו נפל, או שהוא בכור רק לאביו או רק לאמו.
+בקביעות של [[ערב פסח שחל בשבת]] שמקדימים את התענית ליום חמישי, גם נער שיום הבר מצווה שלו חל רק בשבת, מחוייב בתענית, על אף שביום התענית עצמה (יומיים קודם לכן) עדיין לא מלאו לו י"ג שנים{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 70.}}.
+==ביטול התענית==
+מנהג ישראל לסיים מסכת ב[[ערב פסח]], על מנת לקיים [[סעודת מצוה]], ובכך להפטר מהתענית. (והטעם הוא- שע"י הסיום זוכרים את הנס - '''כתחליף''' לזכירה בצום){{הערה|לקו"ש כרך י"ז עמוד 70}}
+יש הנוהגים שלא להסתפק בסיום מסכת ששומעים בבית הכנסת ולהחמיר לסיים בעצמם מסכת בערב פסח.
+יש המחמירים {{הערה|עיין בשו"ע אדה"ז סימן תע סעיף ח.}} להשלים את התענית בערב פסח גם כאשר עורכים סיום.
+===אצל רבותינו נשיאינו===
+[[אדמו"ר הריי"צ]] נהג להשלים את התענית ולא לצאת ידי חובה בשמיעת סיום מסכת{{הערה|שיחת י"ט כסלו תשט"ז.}} אף שהיה ספק בכור{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א, עמ' 190.}}.
+[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לסיים מסכת בערב פסח, אף על פי שלא היה בכור.
+לגבי מנהגו של [[הרבי]] קיימים חילוקי דיעות{{הבהרה|מהן הדעות?}}.
+==שינוי זמנה של התענית==
+אם חל ערב פסח בשבת, נדחית תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן תע, ז. ( הטרדה בערב שבת}}, כשבו נקבע זמנה של התענית. לפיכך עורכים סיום מסכת רק ביום חמישי (ולא גם ביום שישי או בשבת), ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי{{הערה|על-פי לקוטי שיחות חי"ז, עמ' 70-66.}}. (שזה לא "השלמה" של הצום אלא קביע מחדש){{הערה|ואין להוכיח מתענית אסתר נידחית שזה השלמה '''שהטעם''' לתענית הוא אחר}}
+בקביעות שנה שבה יום א' של חג הפסח חל בשבת, תענית הבכורות היא ביום שישי, למרות שבדרך כלל אין מתענים בערב שבת.
+==קישורים חיצוניים==
+*הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/שיעורי-הרב-נחמנסון/137960/ דיני תענית בכורות]''' {{וידפו}}
+*'''[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/4/10/index.htm אוצר מנהגי חב"ד, תענית בכורות וסיומים]''' {{ספריה}}
+*'''[https://smslarav.co.il/search?q=tag:%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA תגית: תענית בכורות]''' באתר [[סמס לרב]]
-מנהג ישראל לסיים מסכת ב[[ערב פסח]], על מנת לקיים [[סעודת מצוה]], ובכך להפטר מהתענית. יש המחמירים {{מקור}} להתענות בערב פסח גם כאשר עורכים סיום, וכן נהג [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שיחת י"ט כסלו תשט"ז}} אף שהיה ספק בכור{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לסיים מסכת בערב פסח, אף על פי שלא היה בכור. לגבי מנהגו של [[הרבי]] קיימים חילוקי דיעות.
 {{הערות שוליים}}
 {{פסח}}
@@ שורה 8: / שורה 36: @@
 [[קטגוריה:תעניות]]
 [[קטגוריה:חגים וזמנים]]
+[[en:Fast of the Firstborns - Taanit Bechorot]]