צחצוח הכפתורים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "כהיום" ב־"כיום")
 
(31 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''צחצוח הכפתורים''' (כלשונו של הרבי באידיש - '''צפוצען די קנעפלעך''') הוא משל שנתן [[הרבי הריי"צ]]{{הערת שוליים|[[שיחת קודש]] [http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/5/4/42.htm שמחת תורה] ה'[[תרפ"ט]]}} המלמד על אופן עבודת הגלות כהכנה לקראת [[ביאת משיח]]. המשל מספר על חיילים המכינים את עצמם ומלבושם, כאשר השלב האחרון הוא צחצוח כפתורי המדים. הנמשל הוא עבודת ה[[יהודי]] להכין את עצמו והעולם לגאולה, בעבודה זו שלבים רבים עד השלב האחרון בהכנה, כדוגמת צחצוח הכפתורים.  
'''צחצוח הכפתורים''' (או באידיש - '''פוצן די קנעפלעך''') הוא משל שאמר [[הרבי הריי"צ]] בהגדרת העבודה בדורנו הקרוב לזמן ה[[ימות המשיח|גאולה]]. עבודת זיכוך העולם נמשל לכפתור, שכשם שהכפתור מחבר שני חלקי הבגד כך עבודת האדם היא לחבר את העולם עם אלוקים. אולם למרות זאת הכפתור מחבר שני דברים שבעצם נפרדים, צחצוחו (בעבודת ה') הוא ביטול העולם לאלוקים באופן מוחלט עד שמלכתחילה אינו מציאות לעצמו.


פעם התבטא הרבי: "נשאר לצחצח רק את כפתורי בגדי השרד לקראת ה"מצעד" ביחד עם משיח צדקנו לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.{{הערה|תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמוד 138}}
הרבי הרבה לצטט משל זה בהקשר לעבודה בדורנו אולם בשנים האחרונות הוסיף ואמר שגם זמן הצחצוח מוגבל ובזמננו סיימנו אף עבודה זו והעבודה כיום היא [[לחיות משיח]].
 
==מקורו==
ב[[התוועדות]] יום [[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]] דיבר [[הרבי הריי"צ]] אודות עבודת ה' הנדרשת בדורנו, בין הדברים התבטא: שבעוד שאנו לא השלמנו עדיין את העבודה, יהודי רוסייה משלימים את העבודה וראויים כבר לקבל את [[אורו של משיח]] והמשיל את עבודתם לצחצוח בגדי הצבא וצחצוח כפתורי ה[[בגד|בגדים]] ("זיי פּוצן שוין דעם מונדיר צו גיין אַנטקעגן משיח'ן זיי פּוצן די קנעפּלעך פון די [[בגד|בגדים]] צו גיין אַנטקעגן משיח'ן") וסיים, שכשאנו נעשה גם כן כלים לאלוקות כעבודתם נזכה לאורו של משיח.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/5/4/42.htm ספר השיחות ה'תרפ"ט].}} הרבי ציטט שיחה זו פעמים רבות{{הערה|ראה לדוגמה, תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ב]] ח"א עמוד 138.}} בהקשר לעבודה בדורנו לסיים את העבודה ולהביא את המשיח. בשיחות רבות קישר זאת גם להתבטאות "עמדו הכן כולכם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=316&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' ע' רעט]. אמנם שם הביטוי "עמדו הכן כולכם" אינו מופיע בדווקא בקשר לגאולה, אך הרבי ציטט את הביטוי אינספור פעמים כהכרזה-הבטחה להתכונן לקראת משיח.}} שנאמר על ידי [[הרבי הריי"צ]] בהגדרת העבודה בדורנו, שעניינה ההכנה לבואו של משיח.


==משמעות המשל==
==משמעות המשל==
:בכמה מה[[שיחות]] ביאר הרבי את פרטי המשל:
עבודת האדם בתיקון העולם והפיכתו למציאות קדושה נרמזת במשל לכפתורים, משום שמטרת הכפתור הוא לחבר את שני חלקי הבגד הימני והשמאלי חיבור הבגד נעשה על ידי שתופרים את הכפתור בצד השמאלי ומחוררים בצד הימני וכך מחברים שני הצדדים כשהצד הימני על גבי הצד השמאלי. כך הוא גם עבודת בני ישראל לחבר את ענייני העולם המתבטא בצד 'שמאל' לצד הימני - צד הקדושה.{{הערה|1=תורת מנחם התוועדויות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16056&st=%u05E6%u05D7%u05E6%u05D5%u05D7 תשמ"ד חלק ג עמוד 1672].}}


וההדגשה בדברי הרבי הריי"צ הוא: שנשאר רק "צחצוח" הכפתורים, כי אפילו חיבור הכפתורים החלק הטפל שבבגד גם הוא כבר קיים. והדבר היחידי שנשאר לעשות הוא להבריק ולצחצח את הכפתורים. והנמשל הוא: העבודת בירור וזיכוך העולם להכינו לקראת הגאולה כבר בוצע וכמעט ונשלם. ונשאר לשלמותה רק פעולה קטנה ממש.{{הערה|שיחת [[ה' טבת]] [[תשמ"ז]]}}
עבודת האדם בתיקון העולם והפיכתו למציאות קדושה נרמזת במשל לכפתורים, משום שמטרת הכפתור הוא לחבר את שני חלקי הבגד הימני והשמאלי חיבור הבגד נעשה על ידי שתופרים את הכפתור בצד השמאלי ומחוררים בצד הימני וכך מחברים שני הצדדים כשהצד הימני על גבי הצד השמאלי (וחיבור שני הצדדים יחד (גם הצד השמאלי) מרכיבים את שלימות הבגד שעל ידי גילוי ה[[אור]] (ימין) הרי יתרון האור מתוך החושך (שמאל).{{הערה|שם=ה' טבת|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=170&hilite= התוועדויות [[תשמ"ז]] חלק ב עמוד 173].}} כך הוא גם עבודת בני ישראל לחבר את ענייני העולם המתבטא בצד 'שמאל' לצד הימני - צד הקדושה.{{הערה|1=תורת מנחם התוועדויות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16056&st=%u05E6%u05D7%u05E6%u05D5%u05D7 [[תשד"מ]] חלק ג עמוד 1672].}}
גם הדיוק שמדובר בבגדי צבא לפי שכל ישראל אנשי צבא הם "כל יוצא צבא בישראל"{{הערה|במדבר א, ג ועוד.}} וכולם יחד יוצאים בגאולה לקבל את פני "ה' אלוקי הצבאות"{{הערה|הושע יב, ו ועוד.}} עם בגדי הצבא המצוחצחים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15927&st=&pgnum=288 ספר השיחות [[תשמ"ח]] חלק א עמוד 279].}}


[[הרבי]] התבטא פעם אחת {{הערה|שיחת שבת פרשת [[ויחי]] [[תשמ"ז]] [[לקוטי שיחות]] חכ"ה ע' 481}} שצחצוח הכפתורים הוא על מנת להסיר את האבק ([[סטרא אחרא]]) שעל הכפתור, והוסיף רמז לכך על דרך הצחות שהתרגום של אבק לאנגלית הוא "דאסט" - ראשי תיבות '''דא''' [[סטרא אחרא|'''סט'''רא '''א'''חרא]] (תרגום: זהו סטרא אחרא).
צחצוח הכפתור הוא על מנת להסיר את האבק ([[סטרא אחרא]]) שעליו, והרמז לכך בדרך הצחות הוא שהתרגום של אבק ל[[אנגלית]] הוא (Dust) "דאסט" - ראשי תיבות '''דא''' [[סטרא אחרא|'''סט'''רא '''א'''חרא]] (תרגום: זהו סטרא אחרא).{{הערה|שיחת שבת פרשת [[ויחי]] [[תשמ"ז]] [[לקוטי שיחות]] חכ"ה ע' 481}}


הרבי בשעה שדיבר הרבי על קרבתה של זמן הגאולה אמר הרבי שמכיוון שנשאר רק הצחצוח, ורואים במוחש שכאשר מצחצחים כפתור יותר מידי, הוא לאבד משלימותו בוודאי בוודאי שהקמקרב את הגאולה.{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\48\2\B0501.tif&ilIF=G&ilSC=30 שיחת ב' ניסן תשמ"ח].}}.
ליתר ביאור בעבודת האדם ביאר הרבי: לפי הידוע שבעבודת האדם בכללות שני אופנים. א. שהעולם תופס מקום והוא מציאות, אלא שהאדם מכיר ויודע שיש אדון לעולם ועליו לעובדו, (נרמז במשנה:{{הערה|[[מסכת קידושין]] בסופה.}} "אני נבראתי לשמש את קוני" כנוסח הרגיל). ב. שבהכרתו אין כלל תפיסת מקום לעולם, מלכתחילה מכיר ומרגיש שאין עוד מלבדו. וממילא כל מציאותו מלכתחילה אינה קיימת אלא לעבוד את ה' (ונרמז בנוסח:{{הערה|גירסת הש"ס כתב יד (ירושלים תשכ"ד) הובא במלאכת שלמה על המשנה שם ועוד.}} "אני לא נבראתי... אלא, לשמש את קוני..!!") וזו המשמעות של עבודת צחצוח הכפתור, הכפתור בא לחבר שני חלקים שמצד עצמם אינם מחוברים ורק על ידי פעולה מתחברים והוא משל לאופן הראשון. אמנם עיקר העבודה בדורנו היא "לצחצח" את הכפתור, כלומר, "להתעלות" בעבודה זו, עד שיורגש בהכרתו שאין עוד מלבדו כלל, ומלכתחילה לא שייך פירוד בין העולם והקב"ה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=47 ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 39 ואילך ובהערה 32].}}


==סיום העבודה==
==סיום העבודה==
ההדגשה בדברי [[הרבי הריי"צ]] הוא: שנשאר רק "צחצוח" הכפתורים, כי אפילו חיבור הכפתורים החלק הטפל שבבגד גם הוא כבר קיים. הדבר היחידי שנשאר לעשות הוא להבריק ולצחצח את הכפתורים. והנמשל הוא: עבודת בירור וזיכוך העולם להכינו לקראת הגאולה כבר בוצעה וכמעט ונשלמה, וכל הנשאר לסיום הינו רק פעולה קטנה ממש{{הערה|שם=ה' טבת}}.
בשעה שדיבר הרבי על קרבתנו לזמן הגאולה, התבטא, שמכיוון שנשאר רק הצחצוח, ורואים במוחש שכאשר מצחצחים כפתור יותר מידי, הוא לאבד משלימותו - בוודאי בוודאי ש[[הקדוש ברוך הוא]] מקרב את הגאולה{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\48\2\B0501.tif&ilIF=G&ilSC=30 שיחת ב' [[ניסן]] תשמ"ח].}}.


בשנים מאוחרות יותר התבטא הרבי כמה פעמים{{הערה|שיחת שבת פרשת ויצא תשמ"ח סעיף ח. כמה פעמים אף אמר זאת בשם [[אדמו"ר הריי"ץ]] למרות שעניין זה נאמר לראשונה על ידי הרבי. (ראה לדוגמא שיחת שבת פרשת [[שופטים]] [[תשנ"א]] ס"א).}} שהעבודה בבירור העולם ותיקונו הסתיימה, ואפילו עבודת "צחצוח הכפתורים" כבר נעשתה ומה שנשאר זה "עמדו הכן כולכם לקבלת פני [[משיח]]" ו[[לחיות גאולה|לחיות את הגאולה]] אף בגלות ובזה להביא את הגאולה בפועל.
בשנים מאוחרות יותר התבטא הרבי כמה פעמים{{הערה|שיחת שבת פרשת ויצא [[תשמ"ח]] סעיף ח. כמה פעמים אף אמר זאת בשם [[אדמו"ר הריי"צ]] (ראה לדוגמא שיחת שבת פרשת [[שופטים]] [[תנש"א]] ס"א), למרות שעניין זה נאמר לראשונה על ידי הרבי.}} שהעבודה בבירור העולם ותיקונו הסתיימה, ואפילו עבודת "צחצוח הכפתורים" כבר נעשתה. מה שנשאר זה "עמדו הכן כולכם ל[[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני משיח]]" ו[[לחיות גאולה|לחיות את הגאולה]] אף בגלות, וכך להביא את הגאולה בפועל.


==ראה גם ==
==ראה גם ==
שורה 22: שורה 27:
*[[לחיות גאולה]]
*[[לחיות גאולה]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:גאולה ומשיח}}
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]
[[קטגוריה:משלים בחסידות]]

גרסה אחרונה מ־17:59, 20 באוגוסט 2021

צחצוח הכפתורים (או באידיש - פוצן די קנעפלעך) הוא משל שאמר הרבי הריי"צ בהגדרת העבודה בדורנו הקרוב לזמן הגאולה. עבודת זיכוך העולם נמשל לכפתור, שכשם שהכפתור מחבר שני חלקי הבגד כך עבודת האדם היא לחבר את העולם עם אלוקים. אולם למרות זאת הכפתור מחבר שני דברים שבעצם נפרדים, צחצוחו (בעבודת ה') הוא ביטול העולם לאלוקים באופן מוחלט עד שמלכתחילה אינו מציאות לעצמו.

הרבי הרבה לצטט משל זה בהקשר לעבודה בדורנו אולם בשנים האחרונות הוסיף ואמר שגם זמן הצחצוח מוגבל ובזמננו סיימנו אף עבודה זו והעבודה כיום היא לחיות משיח.

מקורו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתוועדות יום שמחת תורה תרפ"ט דיבר הרבי הריי"צ אודות עבודת ה' הנדרשת בדורנו, בין הדברים התבטא: שבעוד שאנו לא השלמנו עדיין את העבודה, יהודי רוסייה משלימים את העבודה וראויים כבר לקבל את אורו של משיח והמשיל את עבודתם לצחצוח בגדי הצבא וצחצוח כפתורי הבגדים ("זיי פּוצן שוין דעם מונדיר צו גיין אַנטקעגן משיח'ן זיי פּוצן די קנעפּלעך פון די בגדים צו גיין אַנטקעגן משיח'ן") וסיים, שכשאנו נעשה גם כן כלים לאלוקות כעבודתם נזכה לאורו של משיח.[1] הרבי ציטט שיחה זו פעמים רבות[2] בהקשר לעבודה בדורנו לסיים את העבודה ולהביא את המשיח. בשיחות רבות קישר זאת גם להתבטאות "עמדו הכן כולכם"[3] שנאמר על ידי הרבי הריי"צ בהגדרת העבודה בדורנו, שעניינה ההכנה לבואו של משיח.

משמעות המשל[עריכה | עריכת קוד מקור]

עבודת האדם בתיקון העולם והפיכתו למציאות קדושה נרמזת במשל לכפתורים, משום שמטרת הכפתור הוא לחבר את שני חלקי הבגד הימני והשמאלי חיבור הבגד נעשה על ידי שתופרים את הכפתור בצד השמאלי ומחוררים בצד הימני וכך מחברים שני הצדדים כשהצד הימני על גבי הצד השמאלי (וחיבור שני הצדדים יחד (גם הצד השמאלי) מרכיבים את שלימות הבגד שעל ידי גילוי האור (ימין) הרי יתרון האור מתוך החושך (שמאל).[4] כך הוא גם עבודת בני ישראל לחבר את ענייני העולם המתבטא בצד 'שמאל' לצד הימני - צד הקדושה.[5] גם הדיוק שמדובר בבגדי צבא לפי שכל ישראל אנשי צבא הם "כל יוצא צבא בישראל"[6] וכולם יחד יוצאים בגאולה לקבל את פני "ה' אלוקי הצבאות"[7] עם בגדי הצבא המצוחצחים.[8]

צחצוח הכפתור הוא על מנת להסיר את האבק (סטרא אחרא) שעליו, והרמז לכך בדרך הצחות הוא שהתרגום של אבק לאנגלית הוא (Dust) "דאסט" - ראשי תיבות דא סטרא אחרא (תרגום: זהו סטרא אחרא).[9]

ליתר ביאור בעבודת האדם ביאר הרבי: לפי הידוע שבעבודת האדם בכללות שני אופנים. א. שהעולם תופס מקום והוא מציאות, אלא שהאדם מכיר ויודע שיש אדון לעולם ועליו לעובדו, (נרמז במשנה:[10] "אני נבראתי לשמש את קוני" כנוסח הרגיל). ב. שבהכרתו אין כלל תפיסת מקום לעולם, מלכתחילה מכיר ומרגיש שאין עוד מלבדו. וממילא כל מציאותו מלכתחילה אינה קיימת אלא לעבוד את ה' (ונרמז בנוסח:[11] "אני לא נבראתי... אלא, לשמש את קוני..!!") וזו המשמעות של עבודת צחצוח הכפתור, הכפתור בא לחבר שני חלקים שמצד עצמם אינם מחוברים ורק על ידי פעולה מתחברים והוא משל לאופן הראשון. אמנם עיקר העבודה בדורנו היא "לצחצח" את הכפתור, כלומר, "להתעלות" בעבודה זו, עד שיורגש בהכרתו שאין עוד מלבדו כלל, ומלכתחילה לא שייך פירוד בין העולם והקב"ה.[12]

סיום העבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההדגשה בדברי הרבי הריי"צ הוא: שנשאר רק "צחצוח" הכפתורים, כי אפילו חיבור הכפתורים החלק הטפל שבבגד גם הוא כבר קיים. הדבר היחידי שנשאר לעשות הוא להבריק ולצחצח את הכפתורים. והנמשל הוא: עבודת בירור וזיכוך העולם להכינו לקראת הגאולה כבר בוצעה וכמעט ונשלמה, וכל הנשאר לסיום הינו רק פעולה קטנה ממש[4].

בשעה שדיבר הרבי על קרבתנו לזמן הגאולה, התבטא, שמכיוון שנשאר רק הצחצוח, ורואים במוחש שכאשר מצחצחים כפתור יותר מידי, הוא לאבד משלימותו - בוודאי בוודאי שהקדוש ברוך הוא מקרב את הגאולה[13].

בשנים מאוחרות יותר התבטא הרבי כמה פעמים[14] שהעבודה בבירור העולם ותיקונו הסתיימה, ואפילו עבודת "צחצוח הכפתורים" כבר נעשתה. מה שנשאר זה "עמדו הכן כולכם לקבלת פני משיח" ולחיות את הגאולה אף בגלות, וכך להביא את הגאולה בפועל.

ראה גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ספר השיחות ה'תרפ"ט.
  2. ראה לדוגמה, תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמוד 138.
  3. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' ע' רעט. אמנם שם הביטוי "עמדו הכן כולכם" אינו מופיע בדווקא בקשר לגאולה, אך הרבי ציטט את הביטוי אינספור פעמים כהכרזה-הבטחה להתכונן לקראת משיח.
  4. 4.0 4.1 התוועדויות תשמ"ז חלק ב עמוד 173.
  5. תורת מנחם התוועדויות תשד"מ חלק ג עמוד 1672.
  6. במדבר א, ג ועוד.
  7. הושע יב, ו ועוד.
  8. ספר השיחות תשמ"ח חלק א עמוד 279.
  9. שיחת שבת פרשת ויחי תשמ"ז לקוטי שיחות חכ"ה ע' 481
  10. מסכת קידושין בסופה.
  11. גירסת הש"ס כתב יד (ירושלים תשכ"ד) הובא במלאכת שלמה על המשנה שם ועוד.
  12. ספר השיחות תשנ"ב חלק א עמוד 39 ואילך ובהערה 32.
  13. שיחת ב' ניסן תשמ"ח.
  14. שיחת שבת פרשת ויצא תשמ"ח סעיף ח. כמה פעמים אף אמר זאת בשם אדמו"ר הריי"צ (ראה לדוגמא שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א ס"א), למרות שעניין זה נאמר לראשונה על ידי הרבי.