ניגון והיא שעמדה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:48, 28 ביוני 2023

והיא שעמדה הוא ניגון שלימד הרבי בשנת תשט"ו, מילותיו לקוחות מנוסח ההגדה של פסח. חלקו הראשון של הלחן, מביע רגשי מרירות מלחץ ועוני הגלות חלקו השני מביע שמחה, אומץ וביטחון בניצחון על שונאי ישראל ומחרפי השם, ובקיום העם היהודי.

מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

"וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ
שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם".

ההיסטוריה של הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגון זה נרשם כפי שהרבי לימדו בהתוועדות ליל ב' חג הפסח שנת תשט"ו. אחר עריכת הסדר, ערך הרבי התוועדות - כבכל שנה^[1] - ובעיצומה שאל מי מכיר את הניגון 'והיא שעמדה'^[2], כשהתברר שהקהל אינו מכיר את הניגון - ניגן אותו הרבי בעצמו. לאחר מכן כשראה שהקהל טרם למד את הניגון אמר הרבי: "ס'איז א פיינער ניגון" [=זהו ניגון יפה], ושר את הניגון שוב מספר פעמים כדי ללמדו את הקהל^[3].

הניגון הוא ניגון קצ בספר הניגונים.

נוסח דומה של הניגון מושר בחסידות קרלין ומיוחס לרבי אהרן מקרלין^[4].

משמעות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מילות הניגון משקפות את ההיסטוריה היהודית בגלות. מחד רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומאידך המשך קיומו הפלאי. העם היהודי מול אויביו הרבים, הוא "ככבשה בין שבעים זאבים" והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

"והיא שעמדה" - המילה "והיא" מתייחסת להבטחה שנתן השם לאברהם אבינו בברית בין הבתרים אודות יציאת מצרים - "היא שעמדה לאבותינו ולנו"^[5] - בגלות מצרים (ובזכותה ניצלנו מאותם ש"עמדו עלינו לכלותינו").

כמו כן, מתייחסת המילה "והיא" לכל ההבטחות שניתנו לעם ישראל במשך הדורות על ידי הנביאים - שבזכותם החזקנו מעמד גם בשאר הגלויות (שלאחרי יציאת מצרים) לאורך כל הדורות^[^{דרוש מקור: לכך שזה מתייחס לכל ההבטחות]}.

בספרי קבלה^[6] מבואר ש"ו"היא" נסוב על ספירת המלכות - כח האמונה שעם ישראל הם "מאמינים בני מאמינים". בזכות האמונה והביטחון בהשם, נגאלו אבותינו ממצרים וכך גם בכל דור ודור, האמונה היא שעמדה לנו, שעם-ישראל עמד בכל הניסיונות ונשארו שלמים, רק בזכות כוח האמונה והמסירות נפש^[7].

הרבי מקשר בין שני הפירושים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין האמורים למילה והיא, מדת האמונה והביטחון שבישראל (פירוש ב') היא שמעוררת את ההבטחה מלמעלה (פירוש א'). כאשר יהודי, אפילו אם אינו ראוי, בוטח בביטחון גמור שהקב"ה ייתן לו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין בני חיי ומזוני, ביודעו ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"^[8] - אזי ביטחונו מעורר וממשיך את ההבטחה שמלמעלה.

כך היה במצרים וכן הוא בכל דור ודור, שהביטחון שלמטה מעורר את ההבטחה שמלמעלה, שמביאה את היציאה מהגלות, על ידי משיח צדקנו^[7].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמע

הניגון בקולו של הרבי, 'ניגוני התוועדות' תקליט 1, דיסק 3 - א', תקליט 3 - ב' תקליט 5
לשמיעת הניגון מתוך ניח"ח 8#
מתוך התקליט 'ניגונים שהרבי לימד'
לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
יוסי ויינר ואברהם בולטי

ביאורי הרבי על הניגון

שיחת שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדויות' תשכ"א חלק ב' (ל) עמוד 230-233: פורמט PDF באתר היברו בוקס , פורמט טקסט באתר צעירי חב"ד

ניגוני חב"ד - ספר הניגונים

כרך א:

א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה

כרך ב:

חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגוני תנועה · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים · מסורת הנגינה

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

↑ בלילה השני של חג הפסח, (בערך בשעה 1:30 בלילה לאחרי עריכת סדר הפסח), נהג הרבי לצאת אל הקהל להתוועדות, וביאר מענייני ההגדה. כך נהג החל משנת תשי"א (ובשנת תשי"ב, גם בלילה הראשון), ומשנת תשי"ז ואילך נהג לומר גם מאמר דא"ח, שפתיחתו הייתה באחת מפיסקאות ההגדה, סדר זה היה נהוג עד שנת תש"ל, כל עוד נערך ה'סדר' בדירת אדמו"ר הריי"צ. משנת תשל"א ואילך, ערך הרבי את ה'סדר' בביתו ובשנים מאוחרות יותר, בחדרו שב-770, מאז לא יצא לאחר הסדר אל הקהל.
↑ "ווער קען דעם ניגון "והיא שעמדה"?"
↑ שיחות קודש תשט"ו ע' קצט, וכן עדותו של החזן משה טלישבסקי המובאת בקונטרס 'ניגוני הרבי' שחולק כמזכרת בכינוס הבוגרים של 'אהלי תורה אהלי מנחם' במוצש"ק וירא, כ"ף מרחשון ה'תשס"א
↑ ניתן לשמוע ביצוע של הניגון בגרסתם באלבום "ניגוני חג הפסח - אדיר במלוכה - פינסק קארלין" ברצועה החמישית.
↑ משמעות פשוטה זו, מובנת מתוכן הכתוב בהגדה קודם הפיוט: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו): וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.
↑ סידור האריז"ל (במקומו)
↑ ^7.0 ^7.1 משיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדויות' תשכ"א חלק ב' (ל) עמוד 230-233
↑ כל מה שעושה הבורא, לטוב הוא עושה. ברכות ס, סע"ב. טושו"ע או"ח סוסר"ל. וראה תו"מ ח"ו ע' 126 ואילך. וש"נ.

[1] בלילה השני של חג הפסח, (בערך בשעה 1:30 בלילה לאחרי עריכת סדר הפסח), נהג הרבי לצאת אל הקהל להתוועדות, וביאר מענייני ההגדה. כך נהג החל משנת תשי"א (ובשנת תשי"ב, גם בלילה הראשון), ומשנת תשי"ז ואילך נהג לומר גם מאמר דא"ח, שפתיחתו הייתה באחת מפיסקאות ההגדה, סדר זה היה נהוג עד שנת תש"ל, כל עוד נערך ה'סדר' בדירת אדמו"ר הריי"צ. משנת תשל"א ואילך, ערך הרבי את ה'סדר' בביתו ובשנים מאוחרות יותר, בחדרו שב-770, מאז לא יצא לאחר הסדר אל הקהל.

[2] "ווער קען דעם ניגון "והיא שעמדה"?"

[3] שיחות קודש תשט"ו ע' קצט, וכן עדותו של החזן משה טלישבסקי המובאת בקונטרס 'ניגוני הרבי' שחולק כמזכרת בכינוס הבוגרים של 'אהלי תורה אהלי מנחם' במוצש"ק וירא, כ"ף מרחשון ה'תשס"א

[4] ניתן לשמוע ביצוע של הניגון בגרסתם באלבום "ניגוני חג הפסח - אדיר במלוכה - פינסק קארלין" ברצועה החמישית.

[5] משמעות פשוטה זו, מובנת מתוכן הכתוב בהגדה קודם הפיוט: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו): וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.

[6] סידור האריז"ל (במקומו)

[תשכ"א-7] 7.0 ^7.1 משיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדויות' תשכ"א חלק ב' (ל) עמוד 230-233

[8] כל מה שעושה הבורא, לטוב הוא עושה. ברכות ס, סע"ב. טושו"ע או"ח סוסר"ל. וראה תו"מ ח"ו ע' 126 ואילך. וש"נ.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ה[[ניגון]] '''והיא שעמדה''' הינו ניגון המביע בתחילתו רגשי תוגה מלחץ ועוני ה[[גלות]] ובסופו צהלת [[שמחה]] ואומץ ה[[לב]] בניצוח שונאי ישראל ומחרפי השם ו[[בטחון]] עוז בהשם בקיום האומה הישראלית.
+'''והיא שעמדה''' הוא [[ניגון]] שלימד הרבי בשנת [[תשט"ו]], מילותיו לקוחות מנוסח ההגדה של [[פסח]]. חלקו הראשון של הלחן, מביע רגשי מרירות מלחץ ועוני ה[[גלות]] חלקו השני מביע [[שמחה]], אומץ וביטחון בניצחון על שונאי ישראל ומחרפי השם, ובקיום העם היהודי.
-מילות הניגון {{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]]}}: {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}.
+==מילות הניגון==
+{{ציטוטון|וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ{{ש}} שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ{{ש}} אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ{{ש}} וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם}}.
-ניגון זה נרשם כפי שכ"ק [[הרבי]] לימדו ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] שנת [[תשט"ו]]{{הערת שוליים|נוסח דומה של ניגון מושר ב[[חסידות קרלין]] ומיוחס לר' [[אהרן מקרלין]].}}.
+==ההיסטוריה של הניגון==
+ניגון זה נרשם כפי ש[[הרבי]] לימדו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] שנת [[תשט"ו]]. אחר עריכת הסדר, ערך הרבי התוועדות - כבכל שנה{{הערה|בלילה השני של חג הפסח, (בערך בשעה 1:30 בלילה לאחרי עריכת סדר הפסח), נהג הרבי לצאת אל הקהל להתוועדות, וביאר מענייני ההגדה. כך נהג החל משנת [[תשי"א]] (ובשנת תשי"ב, גם בלילה הראשון), ומשנת [[תשי"ז]] ואילך נהג לומר גם מאמר דא"ח, שפתיחתו הייתה באחת מפיסקאות ההגדה, סדר זה היה נהוג עד שנת תש"ל, כל עוד נערך ה'סדר' בדירת אדמו"ר הריי"צ. משנת [[תשל"א]] ואילך, ערך הרבי את ה'סדר' בביתו ובשנים מאוחרות יותר, בחדרו שב-770, מאז לא יצא לאחר הסדר אל הקהל.}} - ובעיצומה שאל מי מכיר את הניגון 'והיא שעמדה'{{הערה|"ווער קען דעם ניגון "והיא שעמדה"?"}}, כשהתברר שהקהל אינו מכיר את הניגון - ניגן אותו הרבי בעצמו. לאחר מכן כשראה שהקהל טרם למד את הניגון אמר הרבי: "ס'איז א פיינער ניגון" [=זהו ניגון יפה], ושר את הניגון שוב מספר פעמים כדי ללמדו את הקהל{{הערה|שיחות קודש [[תשט"ו]] ע' קצט, וכן עדותו של החזן [[משה טלישבסקי]] המובאת בקונטרס 'ניגוני הרבי' שחולק כמזכרת בכינוס הבוגרים של 'אהלי תורה אהלי מנחם' במוצש"ק וירא, כ"ף מרחשון ה'תשס"א}}.
-==קישורים חיצונים==
+הניגון הוא ניגון קצ ב[[ספר הניגונים]].
-*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 לשמיעת הניגון בקולו הק' של הרבי]
-*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=102 לשמיעת הניגון מקלטת ניחח]
+נוסח דומה של הניגון מושר ב[[חסידות קרלין]] ומיוחס לרבי [[אהרן מקרלין]]{{הערה|ניתן לשמוע ביצוע של הניגון בגרסתם באלבום "ניגוני חג הפסח - אדיר במלוכה - פינסק קארלין" ברצועה החמישית.}}.
+==משמעות הניגון==
+מילות הניגון משקפות את ההיסטוריה היהודית ב[[גלות]]. מחד רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומאידך המשך קיומו הפלאי. העם היהודי מול אויביו הרבים, הוא "ככבשה בין שבעים זאבים" ו[[הקדוש ברוך הוא]] מצילנו מידם.
+"והיא שעמדה" - המילה "והיא" מתייחסת להבטחה שנתן [[השם]] ל[[אברהם אבינו]] ב[[ברית בין הבתרים]] אודות [[יציאת מצרים]] - "היא שעמדה לאבותינו ולנו"{{הערה|משמעות פשוטה זו, מובנת מתוכן הכתוב בהגדה קודם הפיוט: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו): וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.}} - בגלות מצרים (ובזכותה ניצלנו מאותם ש"עמדו עלינו לכלותינו").
+כמו כן, מתייחסת המילה "והיא" לכל ההבטחות שניתנו לעם ישראל במשך הדורות על ידי הנביאים - שבזכותם החזקנו מעמד גם בשאר הגלויות (שלאחרי יציאת מצרים) לאורך כל הדורות{{מקור|לכך שזה מתייחס לכל ההבטחות}}.
+בספרי קבלה{{הערה|סידור האריז"ל (במקומו)}} מבואר ש"ו"'''היא'''" נסוב על [[ספירת המלכות]] - כח ה[[אמונה בה'|אמונה]] שעם ישראל הם "מאמינים בני מאמינים". בזכות האמונה והביטחון ב[[השם]], נגאלו אבותינו ממצרים וכך גם בכל דור ודור, האמונה היא שעמדה לנו, שעם-ישראל עמד בכל הניסיונות ונשארו שלמים, רק בזכות כוח האמונה והמסירות נפש{{הערה|שם=תשכ"א|1=[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 משיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדויות' [[תשכ"א]] חלק ב' (ל) עמוד 230-233]}}.
+[[הרבי]] מקשר בין שני הפירושים {{מונחון|האמורים|א' ההבטחה האלוקית, ב' הביטחון של היהודים}} למילה והיא, מדת האמונה והביטחון שבישראל (פירוש ב') היא שמעוררת את ההבטחה מלמעלה (פירוש א'). כאשר יהודי, אפילו אם אינו ראוי, בוטח בביטחון גמור ש[[הקב"ה]] ייתן לו {{מונחון|בני חיי ומזוני|בנים, חיים (בריאות) ופרנסה (מזונות)}}, ביודעו ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"{{הערה|כל מה שעושה הבורא, לטוב הוא עושה. ברכות ס, סע"ב. טושו"ע או"ח סוסר"ל. וראה תו"מ ח"ו ע' 126 ואילך. וש"נ.}} - אזי ביטחונו מעורר וממשיך את ההבטחה שמלמעלה.
+כך היה במצרים וכן הוא בכל דור ודור, שהביטחון שלמטה מעורר את ההבטחה שמלמעלה, שמביאה את היציאה מהגלות, על ידי משיח צדקנו{{הערה|שם=תשכ"א}}.
+==קישורים חיצוניים==
+;שמע
+* הניגון בקולו של הרבי, [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 'ניגוני התוועדות' תקליט 1], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=229 דיסק 3 - א'], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 תקליט 3 - ב'] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=296 תקליט 5] {{שמע}} {{אינפו}}
+*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140778/jewish/Vehi-Sheomdo.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 8#
+* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=679 מתוך התקליט 'ניגונים שהרבי לימד'] {{שמע}} {{אינפו}}
+*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/12-01-V-Hi-She-amdah-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
+*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQM1pYY01UcHJjRU0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
+*[https://col.org.il/news/144823 יוסי ויינר ואברהם בולטי]
+;ביאורי הרבי על הניגון
+* שיחת שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדויות' [[תשכ"א]] חלק ב' (ל) עמוד 230-233: '''[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 פורמט PDF]''' באתר [[היברו בוקס]] {{PDF}}, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1148&ArticleID=4830 פורמט טקסט]''' באתר [[צעירי חב"ד]]
+{{פסח}}
+{{ניגוני רבו"נ}}
+{{ניגוני חב"ד}}
 {{הערות שוליים}}
-{{ניגוני רבו"נ}}
 [[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
+[[קטגוריה:ניגוני פסח]]
+[[קטגוריה:ניגוני תלמידי המגיד ממזריטש]]
+[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

חג הפסח
יציאת מצרים	מצרים • יציאת מצרים • עשרת המכות • קרבן פסח • קריעת ים סוף • ספירת העומר
ימי חג הפסח	הכנות לפסח • חודש ניסן • שבת הגדול • ערב פסח • ליל הסדר • שביעי של פסח • אחרון של פסח • שבת אסרו חג פסח • פסח שני
חמץ ומצה	חמץ: מכירת חמץ • בדיקת חמץ • ביעור חמץ • ביטול חמץ • הזהירות מחמץ: איסור קטניות בפסח • מצה עשירה • מצה שרויה • חומרות והידורים בפסח • מצה: אפיית מצות • מים שלנו • מצה שמורה • מצות מכונה • מצת מצווה • מבצע מצה • חלוקת מצות
ליל הסדר	סדר לדוגמא • מנהגי ליל הסדר • סימני הסדר • סיפור יציאת מצרים • ארבע קושיות • ארבעת הבנים • הבן החמישי • הגדה • אכילת מצה • מרור • ארבע כוסות • הסיבה • כוס של אליהו • אפיקומן • לשנה הבאה בירושלים • ליל הסדר ציבורי • ביקורי הרבי בסדרים ציבוריים
תפילות ומנהגים	מעות חיטים • תענית בכורות • סדר קרבן פסח • הלל • תפילת טל • סעודת משיח • כינוס תורה
ניגוני החג	ניגון עך טי זיעמליאק • ניגון והיא שעמדה • ניגון ממצרים גאלתנו • ניגון על אחת כמה וכמה • ניגון טל יעסיס
חוברות וספרי החג	הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים • הגדת סוד קדושים • סימני סדר של פסח - THE SEDER

ניגוני רבותינו נשיאינו
ניגוני הבעל שם טוב	שלוש תנועות · אליהו הנביא · ניגון מיוחס לבעל שם טוב · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב)
ניגוני המגיד ממעזריטש	שלוש תנועות · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו
ניגוני אדמו"ר הזקן	שלוש תנועות · אבינו מלכנו · א-לי אתה · ארבע בבות · בני היכלא · דבקות לראש השנה · דבקות לשבת · ניגון ישן · כאיל תערוג · לכה דודי · צאינה וראינה · קול דודי דופק · צמאה לך נפשי · טעמו וראו
ניגוני אדמו"ר האמצעי	ניע זשוריצי כלופצ'י · המקהלה · ניגון לברכת כהנים
ניגוני אדמו"ר הצמח צדק	ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק · דבקות · הודיעני ה' קיצי · ימין ה' רוממה · כאיל תערוג · א-לי אתה לאדמו"ר הצמח צדק
ניגוני אדמו"ר המהר"ש	שובו שובו · לכתחילה אריבער · צמאה נפשי
ניגוני אדמו"ר הרש"ב	ברכות קודם התקיעות · מן המיצר · פסוקים שלאחר התקיעות · רוסטוב
ניגוני אדמו"ר הריי"צ	הבינוני
ניגוני אדמו"ר שליט"א	אנעים זמירות · אסדר לסעודתא · האדרת והאמונה · אתה בחרתנו · דרכך אלוקינו · הוא אלוקינו · והיא שעמדה · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · סטאוו יא פיטו · צמאה לך נפשי (א) · שאמיל · צמאה לך נפשי (ב)