שבת אסרו חג פסח – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שבת [[אסרו חג]] פסח''' היא שבת שחלה בצמוד מייד לאחר [[חג הפסח]] ב[[ארץ ישראל]]. קביעות זו יוצרת שאלות הלכתיות בנוגע לדיני ה[[חמץ]] והשימוש בו לאחר שהסתיים החג, אך לפני שהחמץ נקנה בחזרה מהגוי, וכן יוצרת הבדלים ב[[קריאת התורה]] בין בני חו"ל לבני ארץ ישראל, כיון שבחו"ל החג נמשך יומיים ובשבת זו קוראים את קריאת [[אחרון של פסח]]. | [[קובץ:ערב ששפ שחל בועשק.jpg|ממוזער|250px|הדרכה הלכתית מטעם [[מכון הלכה חב"ד]] לקביעות של [[שביעי של פסח]] שחל בערב שבת, לבני ארץ ישראל]] | ||
'''[[שבת]] [[אסרו חג]] פסח''' היא שבת שחלה בצמוד מייד לאחר [[חג הפסח]] ב[[ארץ ישראל]]. קביעות זו יוצרת שאלות הלכתיות בנוגע לדיני ה[[חמץ]] והשימוש בו לאחר שהסתיים החג, אך לפני שהחמץ נקנה בחזרה מהגוי, וכן יוצרת הבדלים ב[[קריאת התורה]] בין בני חו"ל לבני ארץ ישראל, כיון שבחו"ל החג נמשך יומיים ובשבת זו קוראים את קריאת [[אחרון של פסח]]. | |||
נידון נוסף הוא זמן עריכת [[סעודת משיח]] בקביעות כזו. | נידון נוסף הוא זמן עריכת [[סעודת משיח]] בקביעות כזו. | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
*'''זהירות מנגיעה בכלי הפסח:''' שימוש במיני חמץ ואפילו בדברים שהקפידו עליהם לאורך כל החג לפני שהספיקו להכניס את כלי החמץ, עלולה לגרום שהאוכל יגע בכלים. | *'''זהירות מנגיעה בכלי הפסח:''' שימוש במיני חמץ ואפילו בדברים שהקפידו עליהם לאורך כל החג לפני שהספיקו להכניס את כלי החמץ, עלולה לגרום שהאוכל יגע בכלים. | ||
נוסף לכך, על יסוד דברי הרבי שהתייחס למעלה שבקביעות זו{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשנ"א, בתחילתה: "" :מהמעלות המיוחדות דחג הפסח בקביעות שנה זו, בנוגע לימי השבוע – שהתחלתו (יום ראשון דפסח), וסיומו (יום אחרון של פסח – בחוץ לארץ, ובארץ ישראל – אסרו חג) ביום השבת". ובהערה שם: "ולהעיר שכשחל בשבת אין בו חמץ כלל, והסעודות דשבת הם באכילת מצה דוקא, שבזה ניכר יותר ההמשך והשייכות לחג הפסח".}}, יש חסידים המקפידים שלא להשתמש בחמץ כלל בשבת זו, על אף ההיתרים שניתן למצוא לכך{{הערה|ראו גם הנלקט בזה בספר 'פסח שחל בשבת' עמוד קצז. וכן מופיע במדור הלכות ומנהגי חב"ד בגליון התקשרות ערב חג הפסח תשפ"ב. וראו גם [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/14-04-2022-16-30-56- | נוסף לכך, על יסוד דברי הרבי שהתייחס למעלה שבקביעות זו{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשנ"א, בתחילתה: "" :מהמעלות המיוחדות דחג הפסח בקביעות שנה זו, בנוגע לימי השבוע – שהתחלתו (יום ראשון דפסח), וסיומו (יום אחרון של פסח – בחוץ לארץ, ובארץ ישראל – אסרו חג) ביום השבת". ובהערה שם: "ולהעיר שכשחל בשבת אין בו חמץ כלל, והסעודות דשבת הם באכילת מצה דוקא, שבזה ניכר יותר ההמשך והשייכות לחג הפסח".}}, יש חסידים המקפידים שלא להשתמש בחמץ כלל בשבת זו, על אף ההיתרים שניתן למצוא לכך{{הערה|ראו גם הנלקט בזה בספר 'פסח שחל בשבת' עמוד קצז. וכן מופיע במדור הלכות ומנהגי חב"ד בגליון התקשרות ערב חג הפסח תשפ"ב. וראו גם [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/14-04-2022-16-30-56-בית-ההוראה-15-E.pdf גליון 'מבית ההוראה' ניסן תשפ"ב עמוד 24 - 'זהירות מחמץ בשבת אסרו-חג פסח'].}}. | ||
עם זאת, המנהג הרווח הוא שלא להימנע מאכילת [[שרויה]]. | עם זאת, המנהג הרווח הוא שלא להימנע מאכילת [[שרויה]]. | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
==סעודת משיח== | ==סעודת משיח== | ||
{{ערך מורחב|ערך=סעודת משיח}} | {{ערך מורחב|ערך=[[סעודת משיח]]}} | ||
קביעות זו שהינה ייחודית לבני ארץ ישראל, יוצרת התלבטות מהו הזמן המתאים ביותר לעריכת [[סעודת משיח]], כאשר מצד אחד הזמן של הסעודה כבכל שנה הוא בשביעי של פסח, ומצד שני אחד הטעמים של הסעודה הוא [[חיבור החג עם ימי החול]], והזמן המתאים ביותר לזה הוא בסיום ימי הקדושה, לקראת צאת השבת, ובפרט שדבר זה מאפשר לחבר קהלים רחבים לסעודה כפי הוראת ובקשת הרבי. | קביעות זו שהינה ייחודית לבני ארץ ישראל, יוצרת התלבטות מהו הזמן המתאים ביותר לעריכת [[סעודת משיח]], כאשר מצד אחד הזמן של הסעודה כבכל שנה הוא בשביעי של פסח, ומצד שני אחד הטעמים של הסעודה הוא [[חיבור החג עם ימי החול]], והזמן המתאים ביותר לזה הוא בסיום ימי הקדושה, לקראת צאת השבת, ובפרט שדבר זה מאפשר לחבר קהלים רחבים לסעודה כפי הוראת ובקשת הרבי. | ||
הרבי עצמו התייחס לסוגיה והמליץ למצוא את האופן המתאים לערוך סעודה בערב שבת, ולהמשיך ולהוסיף 'כפליים לתושיה' גם ביום השבת עצמו{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 76: ""כשחל שביעי של פסח ביום שישי ערב שבת קודש, יש למצוא אופן המתאים לערוך את "סעודת משיח" בערב שבת, ולהמשיך ולהוסיף – באופן של "כפליים לתושייה" – גם ביום השבת עצמו".}}. | הרבי עצמו התייחס לסוגיה והמליץ למצוא את האופן המתאים לערוך סעודה בערב שבת, ולהמשיך ולהוסיף 'כפליים לתושיה' גם ביום השבת עצמו{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 76: ""כשחל שביעי של פסח ביום שישי ערב שבת קודש, יש למצוא אופן המתאים לערוך את "סעודת משיח" בערב שבת, ולהמשיך ולהוסיף – באופן של "כפליים לתושייה" – גם ביום השבת עצמו".}}. | ||
בסעודה הנערכת בערב שבת, כיון שהרבי עורר שלא יעשו [[פורס מפה ומקדש]] במקומות בהן עלול הדבר להביא לידי מכשול, יש להשתדל ולהקדים את הסעודת משיח ולקיים אותה קודם השעה העשירית{{הערה|בסביבות השעה 17:00.}}, וזאת על מנת שלא להתמלא מהסעודה דבר שיפגע באכילת סעודת שבת לתענוג{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים רמט, ב: "ולאכול ולשתות בלי קביעת סעודה אפילו סעודה שרגיל בה בחול כל היום מותר להתחיל מן הדין אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהג בה בחול מט' שעות ולמעלה".}}. | |||
==קריאת התורה== | ==קריאת התורה== | ||
| שורה 64: | שורה 67: | ||
*'''[https://col.org.il/news/137992 הרב ירוסלבסקי: "יש להדר בכל הידורי פסח גם בשבת הקרובה"]''' {{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/137992 הרב ירוסלבסקי: "יש להדר בכל הידורי פסח גם בשבת הקרובה"]''' {{COL}} | ||
{{שבת}} | |||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | [[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | ||
[[קטגוריה:פסח]] | [[קטגוריה:פסח]] | ||