עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה:יעודי הגאולה באמצעות HotCat) |
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
=== בתי כנסיות שנחרבו === | === בתי כנסיות שנחרבו === | ||
גם בתי הכנסיות ומדרשות שכבר נחרבו, גם יקבעו מחדש בארץ ישראל<ref name=":0">ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 464 הע' 77. | גם בתי הכנסיות ומדרשות שכבר נחרבו, גם יקבעו מחדש בארץ ישראל<ref name=":0">ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 464 הע' 77.}}. | ||
=== בתים פרטיים === | === בתים פרטיים === | ||
גם בתי פרטיים שנעשו מקדש מעט, יעברו לארץ ישראל | גם בתי פרטיים שנעשו מקדש מעט, יעברו לארץ ישראל{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 464.}}. | ||
== העתקה מחוץ לארץ לארץ ישראל == | == העתקה מחוץ לארץ לארץ ישראל == | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==== לא צריך תנאי ==== | ==== לא צריך תנאי ==== | ||
על פי הלכה אחרי שבונים בית כנסת אסור לבטל את המקום ובנין של הבית כנסת ולעבור למקום שניה, אם לא עשו תנאי מלכתחילה שזה רק לאופן זמני | על פי הלכה אחרי שבונים בית כנסת אסור לבטל את המקום ובנין של הבית כנסת ולעבור למקום שניה, אם לא עשו תנאי מלכתחילה שזה רק לאופן זמני{{הערה|ראה תוספות מגילה כח, ב. שהבתי כנסיות שבבל על תנאי עשויין מכיון שיפקע קדושתן כשיקבעו בארץ ישראל.}}. | ||
אך מכיון שיקבעו בארץ ישראל גם עם האדמה שמתחתם, אז כל הבעיה ההלכתית של העתקת בית כנסת מתבטלת, כי יחד עם זה שהבית כנסת נקבע בארץ ישראל, גם נשארת במקומה, על אותה אדמה. ולכן יהיה לה גם המעלה של חוץ לארץ ([[אתהפכא]]) | אך מכיון שיקבעו בארץ ישראל גם עם האדמה שמתחתם, אז כל הבעיה ההלכתית של העתקת בית כנסת מתבטלת, כי יחד עם זה שהבית כנסת נקבע בארץ ישראל, גם נשארת במקומה, על אותה אדמה. ולכן יהיה לה גם המעלה של חוץ לארץ ([[אתהפכא]]){{הערה|ספר השיחות תשמ"ט ח"א ע' 99 הע' 100.}}. | ||
==== אותה קביעות מקום ==== | ==== אותה קביעות מקום ==== | ||
על פי הלכה צריכים לעשות ברכה אחרונה באותה מקום שאכלו, וישנם דברים שצריכים לחזור למקום הסעודה אם יצאו מהמקום בכדי לברך ברכה אחרונה. | על פי הלכה צריכים לעשות [[ברכה אחרונה]] באותה מקום שאכלו, וישנם דברים שצריכים לחזור למקום הסעודה אם יצאו מהמקום בכדי לברך ברכה אחרונה. | ||
אך אם הגאולה מגיע באמצע הסעודה, והבית עבר יחד איתו לארץ ישראל, אפשר לעשות ברכה אחרונה בארץ ישראל, כי זה לא נקרא שינוי מקום, כשעובר עם הבית והאדמה שתחתיו | אך אם הגאולה מגיע באמצע הסעודה, והבית עבר יחד איתו לארץ ישראל, אפשר לעשות ברכה אחרונה בארץ ישראל, כי זה לא נקרא שינוי מקום, כשעובר עם הבית והאדמה שתחתיו{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח ח"א ע' 99 הע' 104. ועוד.}}. | ||
=== סדר ההעתקה === | === סדר ההעתקה === | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[בית רבינו | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[בית רבינו שבבבל]]}}בית המקדש השלישי (ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים") יתגלה תחילה ב"בית רבינו שבבבל" - [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]], ומשם יועתק למקומו בירושלים. | ||
ביחד עם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבכל העולם שיקבעו בארץ ישראל | ביחד עם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבכל העולם שיקבעו בארץ ישראל וב[[ירושלים]], מחובר למקדש, וביחד עם כל בני ישראל שבכל קצוי תבל. | ||
=== מחוברים לבית המקדש === | === מחוברים לבית המקדש === | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
ולכן "אמרו במדרש לעתיד לבוא יהיה בית המקדש גדול כירושלים שבעולם הזה . . לפי שבירושלים הבנויה לעתיד יהיה חוברה לה למקדש יחדיו כל מקומות של בתי כנסיות שהיו בעולם הזה". | ולכן "אמרו במדרש לעתיד לבוא יהיה בית המקדש גדול כירושלים שבעולם הזה . . לפי שבירושלים הבנויה לעתיד יהיה חוברה לה למקדש יחדיו כל מקומות של בתי כנסיות שהיו בעולם הזה". | ||
סדר החיבור של הבתי כנסיות מחוץ לארץ לבית המקדש השלישי, יהיה בהתאם ולפי ערך חילוקי הדרגות שביניהם – שבתי כנסיות המיוחדים שיש בהם מעלה יתירה לגבי שאר בתי כנסיות (כמו "בי כנישתא דהוצל ובי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא", "בית רבינו שבבבל") יהיו קודמים בהחיבור לבית המקדש, שיהיו מחוברים ממש לבית המקדש (נוגעים ודבוקים בו ללא הפסק ביניהם), ועל ידם ובאמצעותם יהיו מחוברים לבית המקדש כל שאר בתי כנסיות שבארץ העמים | סדר החיבור של הבתי כנסיות מחוץ לארץ לבית המקדש השלישי, יהיה בהתאם ולפי ערך חילוקי הדרגות שביניהם – שבתי כנסיות המיוחדים שיש בהם מעלה יתירה לגבי שאר בתי כנסיות (כמו "בי כנישתא דהוצל ובי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא", "בית רבינו שבבבל") יהיו קודמים בהחיבור לבית המקדש, שיהיו מחוברים ממש לבית המקדש (נוגעים ודבוקים בו ללא הפסק ביניהם), ועל ידם ובאמצעותם יהיו מחוברים לבית המקדש כל שאר בתי כנסיות שבארץ העמים{{הערה|קונטרס בית רבינו שבבל, התוועדויות תשנ"ב ח"א ע' 413 ואילך.}}. | ||
== הר סיני בימות המשיח == | == הר סיני בימות המשיח == | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד [[מתן תורה]] התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם [[הקדוש ברוך הוא]] ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם "בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל", כי אם "תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה". | למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד [[מתן תורה]] התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם [[הקדוש ברוך הוא]] ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם "בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל", כי אם "תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה". | ||
על בסיס זה, אומר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי גם הר סיני יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם; | על בסיס זה, אומר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי גם [[הר סיני]] יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם; | ||
התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו. | התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*[[ארץ ישראל בגאולה|עתידה ארץ ישראל שתתפשט לכל הארצות]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־09:50, 21 בנובמבר 2024
לעתיד לבא כל הבתי כנסיות ובתי מדרשות ובתי חב"ד, שהיו קיימים בזמן הגלות יעברו לארץ ישראל, ויהיו מחוברים לבית המקדש השלישי.
במקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
תניא ר"א הקפר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל שנאמר [1] "כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא" והלא דברים קל וחומר, ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה על אחת כמה וכמה
— מגילה כט, א
שכר הבתי כנסיות ובתי מדרשות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבתי הכנסיות ובתי המדרשות שהגנו על בני ישראל (מקור וחום) בכדי שיוכלו ללמוד תורה, וספגו בהם את האותיות של התורה והתפילה, יקבלו את שכרם שיקבעו בארץ ישראל.
בתי כנסיות שנחרבו[עריכה | עריכת קוד מקור]
גם בתי הכנסיות ומדרשות שכבר נחרבו, גם יקבעו מחדש בארץ ישראל<ref name=":0">ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 464 הע' 77.}}.
בתים פרטיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
גם בתי פרטיים שנעשו מקדש מעט, יעברו לארץ ישראל[2].
העתקה מחוץ לארץ לארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
אופן ההעתקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבתי כנסיות ובתי מדרשות יעתקו ממקומם יחד עם האדמה והעפר שמתחתם.
ולכן זה גם עושה שינוי הלכתי בכמה ענינים:
לא צריך תנאי[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי הלכה אחרי שבונים בית כנסת אסור לבטל את המקום ובנין של הבית כנסת ולעבור למקום שניה, אם לא עשו תנאי מלכתחילה שזה רק לאופן זמני[3].
אך מכיון שיקבעו בארץ ישראל גם עם האדמה שמתחתם, אז כל הבעיה ההלכתית של העתקת בית כנסת מתבטלת, כי יחד עם זה שהבית כנסת נקבע בארץ ישראל, גם נשארת במקומה, על אותה אדמה. ולכן יהיה לה גם המעלה של חוץ לארץ (אתהפכא)[4].
אותה קביעות מקום[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי הלכה צריכים לעשות ברכה אחרונה באותה מקום שאכלו, וישנם דברים שצריכים לחזור למקום הסעודה אם יצאו מהמקום בכדי לברך ברכה אחרונה.
אך אם הגאולה מגיע באמצע הסעודה, והבית עבר יחד איתו לארץ ישראל, אפשר לעשות ברכה אחרונה בארץ ישראל, כי זה לא נקרא שינוי מקום, כשעובר עם הבית והאדמה שתחתיו[5].
סדר ההעתקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – בית רבינו שבבבל |
בית המקדש השלישי (ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים") יתגלה תחילה ב"בית רבינו שבבבל" - 770, ומשם יועתק למקומו בירושלים.
ביחד עם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבכל העולם שיקבעו בארץ ישראל ובירושלים, מחובר למקדש, וביחד עם כל בני ישראל שבכל קצוי תבל.
מחוברים לבית המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל הבתי כנסיות יקבעו בארץ ישראל, במקדש הגדול שבירושלים.
ולכן "אמרו במדרש לעתיד לבוא יהיה בית המקדש גדול כירושלים שבעולם הזה . . לפי שבירושלים הבנויה לעתיד יהיה חוברה לה למקדש יחדיו כל מקומות של בתי כנסיות שהיו בעולם הזה".
סדר החיבור של הבתי כנסיות מחוץ לארץ לבית המקדש השלישי, יהיה בהתאם ולפי ערך חילוקי הדרגות שביניהם – שבתי כנסיות המיוחדים שיש בהם מעלה יתירה לגבי שאר בתי כנסיות (כמו "בי כנישתא דהוצל ובי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא", "בית רבינו שבבבל") יהיו קודמים בהחיבור לבית המקדש, שיהיו מחוברים ממש לבית המקדש (נוגעים ודבוקים בו ללא הפסק ביניהם), ועל ידם ובאמצעותם יהיו מחוברים לבית המקדש כל שאר בתי כנסיות שבארץ העמים[6].
הר סיני בימות המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
במדרש מופיע כי "עתיד הקדוש ברוך הוא להביא סיני ותבור וכרמל לבנות בית המקדש על גביהם", כנאמר "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים" - אלה שלושת ההרים הנזכרים.
למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד מתן תורה התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם הקדוש ברוך הוא ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם "בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל", כי אם "תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה".
על בסיס זה, אומר הרבי מלך המשיח, כי גם הר סיני יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם;
התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו.
אמנם עם סיום מעמד מתן תורה סרה כל קדושה מעל הר סיני וכיום הוא מקום חולין לכל דבר - עובדה שבאה לידי ביטוי בהתרת האיסור לעלות עליו או לנגוע בו שחל במשך כל המעמד. אך ההיגיון מחייב כי בשעה שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם יתקדשו ויזכו לעלות ארצה - תחזור הקדושה להר סיני וגם הוא יגיע ארצה[7].
מעשינו ועבודתינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ידי העבודה של עשה כאן ארץ ישראל, ולעשות את הבית הפרטי למקדש מעט - בית חב"ד.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ירמיהו מו, יח
- ↑ ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 464.
- ↑ ראה תוספות מגילה כח, ב. שהבתי כנסיות שבבל על תנאי עשויין מכיון שיפקע קדושתן כשיקבעו בארץ ישראל.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט ח"א ע' 99 הע' 100.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ח ח"א ע' 99 הע' 104. ועוד.
- ↑ קונטרס בית רבינו שבבל, התוועדויות תשנ"ב ח"א ע' 413 ואילך.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:0