קונטרס פורים קטן - תשנ"ב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (65 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}} | |||
[[קובץ:ואתה תצוה.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי בסיום חלוקת הקונטרסים]] | |||
[[קובץ:ואתה תצוה נב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]] | |||
'''קונטרס פורים קטן - תשנ"ב''', הינו קונטרס המכיל [[מאמר חסידות]] "ואתה תצווה" שנאמר על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשמ"א]]. | |||
[[מאמר]] זה הוא | ב[[פורים קטן]] [[תשנ"ב]] חילק הרבי את הקונטרס לחסידים, וזהו למעשה המאמר האחרון שהרבי הגיה בו תיקונים, לעת עתה{{הערה|למעט ג' קונטרסים שיצאו לאור בתשנ"ג - שהוגהו חלקית{{הבהרה|מה הכוונה?}} ע"י הרבי.}}. | ||
[[קטגוריה: | |||
==תוכן הקונטרס== | |||
הקונטרס מכיל את המאמר "ואתה תצווה" שנאמר על ידי הרבי ב[[שבת]] [[פרשת תצוה]] בשנת תשמ"א. | |||
המאמר מיוסד על המאמר של [[אדמו"ר הריי"צ]] '[[וקיבל היהודים]]' שנאמר בשנת [[תרפ"ז]], בזמן המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, תקופה קצרה לפני מאסרו הידוע. | |||
במאמר זה מדובר אודות מהות תפקידו של [[משה רבינו]] בדורו וכמו כן של נשיאי ישראל שבכל דור שהם ה'משה רבינו' שבכל דור - לעורר את ההתקשרות של היהודים עם הקב"ה, על ידי שהוא מעורר את [[עצם הנשמה]] שלהם. | |||
במאמר זה [[הרבי]] מדבר במיוחד אודות העבודה הנדרשת בדורנו. | |||
==חלוקת המאמר== | |||
לקראת [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]] נערך המאמר על ידי חברי מערכת [[אוצר החסידים]] ואף הוגה על ידי הרבי. הקונטרס נדפס ביום שני [[י"ג אדר ראשון]], [[תשנ"ב]]. | |||
למחרת, ביום שלישי [[פורים קטן]] לאחר [[תפילת שחרית]], נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] וביקש באמצעות הרב [[יהודה לייב גרונר]] שידפיסו עותקים נוספים מהחוברת, על מנת לחלק אותה בערב - לאחר שיחזור מהנסיעה לאוהל{{הערה|1=ביום זה התקיימה חתונתו של הרב [[יוסף יצחק מייזליש]] שליח הרבי למקסיקו, וחברי המערכת עשו מאמצים רבים כדי שהחוברת אכן תספיק לראות את אור הדפוס ביום חתונתו, ותחולק כ[[תשורה]] בחתונה, מבלי לדעת שהרבי בעצמו יחלק את החוברת לחסידים. בערבו של יום, באמצע החתונה, עברו החתן ואשתו לפני הרבי, והרבי העניק לכל אחד מהם שני קונטרסים.}}. | |||
השמועה על חלוקת המאמר התפרסמה בין החסידים בעוד מועד, וחסידים רבים הגיעו אף ממרחקים, להיות נוכחים בשעת המעמד, ב[[תפילת ערבית]] נכח ב-[[770]] קהל רב. לאחר התפילה, אמר הרבי [[שיחה]] במשך כ-12 דקות, ולאחר מכן חילק כשמונת אלפים קונטרסים{{הערה|1=על הדו"ח אודות הדפסת והפצת המאמר ענה [[הרבי]]: "ויהי רצון שיפעל הפעולה הרצוי' והזמ"ג וברי מזלי' כו'. אזכיר עה"צ".}}. | |||
החוברות היו עטופות בנרתיק פלסטיק, ובתוך כל נרתיק הונחו 2 שטרות בודדים של דולר, וכן חתיכת [[לעקאח]] (עוגת דבש). | |||
מאמר זה הינו המאמר האחרון לעת עתה שזכו ה[[חסידים]] לקבל מ[[הרבי]] בחלוקה, ועקב כך קיבל המאמר מעמד יחודי, ובמשך השנים יצאו לאור מספר קונטרסים המבארים אותו על ידי [[משפיעים]] שונים. | |||
==ביטויים מיוחדים במאמר== | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | |||
|מקור=סעיף ז' במאמר | |||
|תוכן=על ידי שמביא בהמאמר מה שכתוב במדרש ש[[מרדכי]] בדורו היה שקול כמשה בדורו, על ידי זה פסק בעל המאמר את הדין על עצמו, שהוא הרעיא מהימנא (בגילוי) של כל אנשי הדור.}} | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | |||
|מקור=סעיף ט' במאמר | |||
|תוכן=זה שישראל הם שבורים מזה שהם בגלות (גם כשיש להם הרחבה בגשמיות וברוחניות), הוא, כי רצונו האמיתי של כל אחד מישראל הוא שיהיה גילוי אלקות, ועד שזה נוגע לעצם מציאותו, ולכן, זה שבזמן הגלות אין מאיר גילוי אלקות כמו שהי' בזמן הבית, הנה מזה עצמו איז ער אינגאַנצן צוטרייסלט, כתית.}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''רעיא מהימנא''', מסה מאת ר' יואל כהן המבארת את המאמר, כפר חב"ד גליון 1898 עמוד 24 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://drive.google.com/file/d/1dGU0qIas0lgRG6TTQAstaj4TfgiNt_kb/view צילום מהמאמר כפי שהודפס בספר המאמרים], באתר גוגל דרייב של המפתח | |||
* [http://torasmoshiach.com/מח-ואתה-תצוה-מוגה-ש״פ-תצוה-י׳-אדר-ראשון/ המאמר בגרסת טקסט] באתר [[המכון להפצת תורתו של משיח]] | |||
* [http://www.hageula.com/moshiach/deeds/3626.html וידאו ויומן מהחלוקה] {{וידאו}} {{הגאולה}} | |||
;ביאורים | |||
* '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2015/02/Inside.pdf מאמר מבואר]''' בסדרת [[מאמרים מבוארים]] {{PDF}} {{אינפו}} | |||
* '''[https://biurim.co.il/veato-tezave ביאור במאמר]''' מאת מערכת 'ביאורים במאמרי רבינו', באתר biurim.co.il | |||
* '''[https://chabad.info/moshiach/1061321 תוכנית שמע (פודקאסט) על המאמר]''' בתוכנית "אוזניים לשמוע" מבית את"ה העולמי, עם הרב אסף פרומר {{שמע}} {{אינפו}} | |||
{{תבנית:במחיצת הרבי}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]] | |||
[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:16, 28 ביוני 2024
קונטרס פורים קטן - תשנ"ב, הינו קונטרס המכיל מאמר חסידות "ואתה תצווה" שנאמר על ידי הרבי בשנת תשמ"א.
בפורים קטן תשנ"ב חילק הרבי את הקונטרס לחסידים, וזהו למעשה המאמר האחרון שהרבי הגיה בו תיקונים, לעת עתה[1].
תוכן הקונטרס[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקונטרס מכיל את המאמר "ואתה תצווה" שנאמר על ידי הרבי בשבת פרשת תצוה בשנת תשמ"א.
המאמר מיוסד על המאמר של אדמו"ר הריי"צ 'וקיבל היהודים' שנאמר בשנת תרפ"ז, בזמן המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, תקופה קצרה לפני מאסרו הידוע.
במאמר זה מדובר אודות מהות תפקידו של משה רבינו בדורו וכמו כן של נשיאי ישראל שבכל דור שהם ה'משה רבינו' שבכל דור - לעורר את ההתקשרות של היהודים עם הקב"ה, על ידי שהוא מעורר את עצם הנשמה שלהם.
במאמר זה הרבי מדבר במיוחד אודות העבודה הנדרשת בדורנו.
חלוקת המאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקראת פורים קטן תשנ"ב נערך המאמר על ידי חברי מערכת אוצר החסידים ואף הוגה על ידי הרבי. הקונטרס נדפס ביום שני י"ג אדר ראשון, תשנ"ב.
למחרת, ביום שלישי פורים קטן לאחר תפילת שחרית, נסע הרבי לאוהל של אדמו"ר הריי"צ וביקש באמצעות הרב יהודה לייב גרונר שידפיסו עותקים נוספים מהחוברת, על מנת לחלק אותה בערב - לאחר שיחזור מהנסיעה לאוהל[2].
השמועה על חלוקת המאמר התפרסמה בין החסידים בעוד מועד, וחסידים רבים הגיעו אף ממרחקים, להיות נוכחים בשעת המעמד, בתפילת ערבית נכח ב-770 קהל רב. לאחר התפילה, אמר הרבי שיחה במשך כ-12 דקות, ולאחר מכן חילק כשמונת אלפים קונטרסים[3].
החוברות היו עטופות בנרתיק פלסטיק, ובתוך כל נרתיק הונחו 2 שטרות בודדים של דולר, וכן חתיכת לעקאח (עוגת דבש).
מאמר זה הינו המאמר האחרון לעת עתה שזכו החסידים לקבל מהרבי בחלוקה, ועקב כך קיבל המאמר מעמד יחודי, ובמשך השנים יצאו לאור מספר קונטרסים המבארים אותו על ידי משפיעים שונים.
ביטויים מיוחדים במאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ידי שמביא בהמאמר מה שכתוב במדרש שמרדכי בדורו היה שקול כמשה בדורו, על ידי זה פסק בעל המאמר את הדין על עצמו, שהוא הרעיא מהימנא (בגילוי) של כל אנשי הדור.
— סעיף ז' במאמר
זה שישראל הם שבורים מזה שהם בגלות (גם כשיש להם הרחבה בגשמיות וברוחניות), הוא, כי רצונו האמיתי של כל אחד מישראל הוא שיהיה גילוי אלקות, ועד שזה נוגע לעצם מציאותו, ולכן, זה שבזמן הגלות אין מאיר גילוי אלקות כמו שהי' בזמן הבית, הנה מזה עצמו איז ער אינגאַנצן צוטרייסלט, כתית.
— סעיף ט' במאמר
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעיא מהימנא, מסה מאת ר' יואל כהן המבארת את המאמר, כפר חב"ד גליון 1898 עמוד 24
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- צילום מהמאמר כפי שהודפס בספר המאמרים, באתר גוגל דרייב של המפתח
- המאמר בגרסת טקסט באתר המכון להפצת תורתו של משיח
- וידאו ויומן מהחלוקה
- ביאורים
- מאמר מבואר בסדרת מאמרים מבוארים
- ביאור במאמר מאת מערכת 'ביאורים במאמרי רבינו', באתר biurim.co.il
- תוכנית שמע (פודקאסט) על המאמר בתוכנית "אוזניים לשמוע" מבית את"ה העולמי, עם הרב אסף פרומר
הערות שוליים
- ↑ למעט ג' קונטרסים שיצאו לאור בתשנ"ג - שהוגהו חלקית[דרושה הבהרה] ע"י הרבי.
- ↑ ביום זה התקיימה חתונתו של הרב יוסף יצחק מייזליש שליח הרבי למקסיקו, וחברי המערכת עשו מאמצים רבים כדי שהחוברת אכן תספיק לראות את אור הדפוס ביום חתונתו, ותחולק כתשורה בחתונה, מבלי לדעת שהרבי בעצמו יחלק את החוברת לחסידים. בערבו של יום, באמצע החתונה, עברו החתן ואשתו לפני הרבי, והרבי העניק לכל אחד מהם שני קונטרסים.
- ↑ על הדו"ח אודות הדפסת והפצת המאמר ענה הרבי: "ויהי רצון שיפעל הפעולה הרצוי' והזמ"ג וברי מזלי' כו'. אזכיר עה"צ".