משיח ודאי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
הליובאוויטשער (שיחה | תרומות) |
||
| (22 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''משיח ודאי''' הוא הגדרת הרמב"ם למצב בו [[מלך המשיח]] מסיים את פעולותיו כהכנה ל[[גאולה]] וכעת ברור על פי [[הלכה]] שהוא הוא מלך המשיח. | {{סוגיה | ||
|שם הסוגיה= משיח ודאי | |||
|מקרא= | |||
|משנה= | |||
|תלמוד בבלי= | |||
|תלמוד ירושלמי= | |||
|משנה תורה לרמב"ם= משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלך המשיח, פרק א', הלכה ד'. | |||
|שולחן ערוך= | |||
|ספרי מניין המצוות= | |||
|ספרות הלכתית נוספת= | |||
|מאמרים= | |||
|שיחות= | |||
}} | |||
'''משיח ודאי''' הוא הגדרת [[הרמב"ם]] למצב בו [[מלך המשיח]] מסיים את פעולותיו כהכנה ל[[גאולה]] וכעת ברור על פי [[הלכה]] שהוא הוא מלך המשיח. | |||
==המקור== | ==המקור== | ||
בפרק י"א בהלכות מלכים, לאחר תיאור הסימנים אודות 'חזקת משיח', כותב [[הרמב"ם]]: | בפרק י"א בהלכות מלכים, לאחר תיאור הסימנים אודות 'חזקת משיח', כותב [[הרמב"ם]]: | ||
{{ציטוט|תוכן=אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח | {{ציטוט|תוכן=אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי"|מקור=משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"א הלכה ד'|מרכאות=כן}} | ||
==המשמעות== | ==המשמעות== | ||
בפרק י"א מהלכות מלכים מבאר הרמב"ם את אישיותו ופעלו של מלך המשיח. בהלכה האחרונה - הלכה ד - הוא מגיע אל התכלית, הבאת הגאולה. | בפרק י"א מהלכות מלכים מבאר [[הרמב"ם]] את אישיותו ופעלו של מלך המשיח. בהלכה האחרונה - הלכה ד' - הוא מגיע אל התכלית, הבאת הגאולה. | ||
בתחילת ההלכה מביא הרמב"ם את סימני "בחזקת משיח". זוהי התקופה בה מלך המשיח מתחיל לעשות פעולות שונות בדרך אל הגאולה. | בתחילת ההלכה מביא [[הרמב"ם]] את סימני "בחזקת משיח". זוהי התקופה בה מלך המשיח מתחיל לעשות פעולות שונות בדרך אל הגאולה, אחרי שלב זה בא השלב הבא, הסופי, משיח בוודאי. בשלב זה מלך המשיח כבר "עשה והצליח" את כל הפעולות בדרך לגאולה, כולל בניית בית המקדש, קיבוץ גלויות וסילוק כל המונעים לעבודת השם של בני ישראל ("כל האומות שסביביו"). רק אז אפשר לצאת מכלל ספק ולהכריז בוודאות ש"הרי זה משיח", בשלב זה תהיה התגלות מושלמת על ידי שיקבץ את כל ישראל על אדמתם שבזה יהיה מלך בשלימות ודווקא אז יאיר בגלוי מלכותו. ועיקר הגילויים של ימות המשיח יהיו אז{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' עמוד שי. וראה בלקוטי שיחות חלק כ"ז, הדרן תשמ"ו.}} לעין כל יחד עם שלימות הגאולה. | ||
==הרבי כמשיח ודאי== | |||
{{ | הרבי הזכיר בשיחותיו כיצד הפעולות המתרחשות בעולם הם מתבצעים על ידי מלך המשיח והם חלק מתהליך התגלותו בעולם{{הערה|שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב ועוד.}}. בנוסף אמר הרבי שהחלו להתקיים בעולם גם סימני ה'משיח ודאי', כולל ניצחון מלך המשיח על כל העמים{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}, בניית המקדש במקומו{{הערה|'במקומו' כלשון הרמב"ם שרומז על מקום המקדש בזמן הגלות. שיחת [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}} ו[[קיבוץ גלויות]] לארץ ישראל{{הערה|שיחת [[פרשת ויקהל]] [[תשנ"ב]].}}. | ||
[[קטגוריה:מלך המשיח]] | |||
על פי שיחות אלו חתמו רבנים על ה[[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובהתייחסות הרבי לחתימות{{הערה|שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב}} אמר הרבי {{ציטוטון|וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בודאי"}}. לאחר השיחה נכתב פסק דין הכולל גם את שיחה זו וחתמו עליו מאות רבנים. | |||
{{גאולה ומשיח}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:54, 28 במרץ 2023
| משיח ודאי (מקורות עיקריים) | |
|---|---|
| משנה תורה לרמב"ם | משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלך המשיח, פרק א', הלכה ד'. |
משיח ודאי הוא הגדרת הרמב"ם למצב בו מלך המשיח מסיים את פעולותיו כהכנה לגאולה וכעת ברור על פי הלכה שהוא הוא מלך המשיח.
המקור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרק י"א בהלכות מלכים, לאחר תיאור הסימנים אודות 'חזקת משיח', כותב הרמב"ם:
אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי"
— משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"א הלכה ד'
המשמעות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרק י"א מהלכות מלכים מבאר הרמב"ם את אישיותו ופעלו של מלך המשיח. בהלכה האחרונה - הלכה ד' - הוא מגיע אל התכלית, הבאת הגאולה.
בתחילת ההלכה מביא הרמב"ם את סימני "בחזקת משיח". זוהי התקופה בה מלך המשיח מתחיל לעשות פעולות שונות בדרך אל הגאולה, אחרי שלב זה בא השלב הבא, הסופי, משיח בוודאי. בשלב זה מלך המשיח כבר "עשה והצליח" את כל הפעולות בדרך לגאולה, כולל בניית בית המקדש, קיבוץ גלויות וסילוק כל המונעים לעבודת השם של בני ישראל ("כל האומות שסביביו"). רק אז אפשר לצאת מכלל ספק ולהכריז בוודאות ש"הרי זה משיח", בשלב זה תהיה התגלות מושלמת על ידי שיקבץ את כל ישראל על אדמתם שבזה יהיה מלך בשלימות ודווקא אז יאיר בגלוי מלכותו. ועיקר הגילויים של ימות המשיח יהיו אז[1] לעין כל יחד עם שלימות הגאולה.
הרבי כמשיח ודאי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הזכיר בשיחותיו כיצד הפעולות המתרחשות בעולם הם מתבצעים על ידי מלך המשיח והם חלק מתהליך התגלותו בעולם[2]. בנוסף אמר הרבי שהחלו להתקיים בעולם גם סימני ה'משיח ודאי', כולל ניצחון מלך המשיח על כל העמים[3], בניית המקדש במקומו[4] וקיבוץ גלויות לארץ ישראל[5].
על פי שיחות אלו חתמו רבנים על הפסק דין שהרבי מלך המשיח ובהתייחסות הרבי לחתימות[6] אמר הרבי "וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בודאי"". לאחר השיחה נכתב פסק דין הכולל גם את שיחה זו וחתמו עליו מאות רבנים.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמוד שי. וראה בלקוטי שיחות חלק כ"ז, הדרן תשמ"ו.
- ↑ שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב ועוד.
- ↑ שיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.
- ↑ 'במקומו' כלשון הרמב"ם שרומז על מקום המקדש בזמן הגלות. שיחת קונטרס בית רבינו שבבבל.
- ↑ שיחת פרשת ויקהל תשנ"ב.
- ↑ שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב