ארץ ישראל בגאולה
הכניסה לארץ בגאולה העתידה לא תהיה באופן של כיבוש ומלחמה, כבכניסה לארץ בפעם הראשונה, אלא מתוך מנוחה.
בגאולה העתידה אדמת ירושלים וקדושתה תתפשט בכל ארץ ישראל[1], ואדמת ארץ ישראל תתפשט בכל העולם, והעולם עצמו יתפשט לאין קץ[2].
במקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כלו
— ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקג [3]
חלוקת ארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
חידוש דכיבוש וחלוקת ארץ ישראל לעתיד לבא יהיה בהרבה ענינים:
א. החלוקה יהיה על ידי הקב"ה, ובאופן שווה, שאין לך אחד מישראל שאין לו בהר ובשפלה,
ב. ארץ ישראל תתחלק לשלושה עשר חלקים.
י"ב השבטים (שבט יוסף - מנשה ואפרים - אחד, וגם שבט לוי (מכיון שכולם יהיו כמו שבט לוי, לכו גם שבט לוי יקבל חלק)), וחלק השלושה עשר יהיה למלך המשיח[4].
ג. בני ישראל ירשו כל אשר הארצות, גם ארץ קיני קניזי וקדמוני.
ד. יהיה "כל יושביה עליה" בתכלית השלימות, כל בני ישראל של כל הדורות.
ה. הכיבוש והחלוקה יהיה מיד [ובמילא יביאו גם ביכורים מיד, כיוון שונגש חורש בקוצר][5].
מעשינו ועבודתנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ע"י התחזקות בטהרת המשפחה וכשרות, כמו שהיה לפני הכניסה לארץ ישראל בפעם הראשונה[6].
- ע"י שלימות הארץ, שמחזיקים בשטחים, זוכים לירחיב ה' אלקיך את גבולך[7].
- כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה, מדה כנגד מדה, עבודה בתורה עבודה וגמילות חסדים[8].
- על ידי העבודה של "עשה כאן (בחוץ לארץ) ארץ ישראל", שענין זה נעשה לכל לראש על ידי בנין בתי כנסיות ובתי מדרשות ("מקדש מעט"), ומהם נמשכת הקדושה בכל ארץ העמים.
ועל ידי זה ממהרים ומזרזים ופועלים קיום היעוד "עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות", "שיהיה כל העולם כולו אז במדרגת ארץ ישראל דעכשיו, ואז יהיה ארץ ישראל במדרגת ירושלים דעכשיו, וזהו שאמרו שירושלים תתפשט על כל ארץ ישראל כולו", שבה יקבעו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל מחובר למקדש[9].
טעימה, מעין, והתחלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
יישוב בני גד וראובן מעבר לירדן, הוא מעין לחלוקת ארץ עשר ארצות לעתיד לבוא[10].
כל זמן שבני ישראל לא זכו עדיין לגאולה שלימה - יריחו - מורח ודאין, הם עדיין בהמ"ב מסעות[11]. אך הרבי קובע שעומדים כבר על ירדן יריחו[12].
[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ לקוטי תורה פר' מסעי.
- ↑ תורת חיים פר' שמות.
- ↑ וראה ספרי דברים בתחלתו. פסיקתא רבתי פ' שבת וראש חודש.
- ↑ ש"פ שלח תנש"א, אות יא, והע' 129, 139.
- ↑ ש"פ ואתחנן תנש"א, סה"ש ח"ב ע' 743 ובהע' 70-74.
- ↑ לקו"ש חי"ג ע' 297.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב ח"ב ע' 1995. תשמ"ג ח"ג ע' 1431. ש"פ חוקת תש"נ.
- ↑ לקו"ש ח"ח ע' 342, ובהע' ד"ה וזה גם יקרב היעוד.
- ↑ קונטרס בית רבינו שבבבל.
- ↑ ש"פ חוקת תש"נ. ש"פ דברים תשמ"ט. לקו"ש חכ"ח ע' 214.
- ↑ אחש"פ תשמ"ב, התוועדויות ח"ג ע' 1281.
- ↑ ש"פ מטו"מ תנש"א.