לעקאח
לעקאַח[1] היא עוגת טורט המעורבת בדבש.
במנהגי ישראל עוגה זו קשורה במיוחד עם ערב יום הכיפורים בו נוהגים לבקש חתיכת לעקאח כסגולה לשנה טובה ומתוקה.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התיאור 'לעקאח' לעוגת דבש מוזכר בספרות היהודית לראשונה לפני כ-800 שנה.
העוגה מוזכרת בין השאר בסדר ברכות הנהנין[2] בהתייחסות לברכה שיש לברך עליה.
העוגה היתה נפוצה בעיקר בקרב קהילות אשכנז, ובקהילות החסידים היה נפוץ להביא אותה לבית הכנסת לקידושים ואזכרות, כאשר בחסידות גור לדוגמא, נקבע כי זוהי העוגה היחידה שמותר להביא לקידושים ושמחות הנערכים בשטיבעל החסידי[3].
העוגה נחשבה כעוגה שמגישים בימים מיוחדים דווקא, כפי שניתן לראות בין השאר בעדותו של ר' יוזפא שמש שבוורמייזא ט"ו בשבט היה יום חופש לתלמידים והמלמדים מחלקים להם יין שרף ו"לעקאח"[4]
בערב יום הכיפורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בערב יום הכיפורים המנהג לבקש לעקאח, וכן לאכול ממנו[5]. נהוג בדרך כלל לבקש מאת הגבאים[6] ושמשי בית הכנסת[5].
טעם המנהג הוא, שבאם נגזר על האדם שיזדקק לבריות, יצא ידי חובה בבקשת ה'לעקאח'[7].
המנהג התפשט עוד קודם לדורו של הבעל שם טוב, שהיה נוהג לומר שנתינת לעקאַח בערב יום הכיפורים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאַח היה אומר: "איך גיב דיר לעקאַח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר" (תרגום: אני נותן לך 'לעקאח' ושהקב"ה יתן לך שנה טובה). אדמו"ר הרש"ב היה מוסיף על כך ואומר "אַ זיס יאָר" (תרגום: שנה מתוקה)[8].
במקורות חסידיים שונים מופיע שהבעל שם טוב העניק לכל אחד מהחסידים ג' חתיכות לעקאח, וכן שהיה מקפיד שכל אחד יבקש בפיו לעקאח[9]. ומנהג האדמו"ר הרה"ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף שהקפיד לחתוך בעצמו לכל אחד ואחד מהעוגה והיה אומר 'החותך חיים לכל חי'[10].
הרבי קישר את נתינת הלעקאח ב'לשון נופל על לשון' עם הפסוק "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" המדבר אודות התורה, וקישר את חלוקת הלעקאח עם תורה בחלוקת מאמר "ושאבתם מים בששון" מאדמו"ר הצמח צדק[11].
אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלבד חלוקת הלעקאח בערב יום הכיפורים, מנהג שהחל כבר בזמן הבעל שם טוב, מופיע בתולדות החסידות הזדמנויות נוספות שרבותינו נשיאינו חילקו לעקאח.
כך לדוגמה בחגיגת הבר-מצווה של אדמו"ר האמצעי ביום חמישי ט' כסלו תקמ"ז, הגיעו חסידים ואורחים מכל רחבי האזור[12] כאשר לאחר תפילת שחרית אמר אדמו"ר הזקן מאמר בפני האורחים ולאחריו לקח חתיכת "לעקאח" וכוסית "משקה", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים. בהמשך, הוסיף אדמו"ר הזקן וסיפר שכאשר היה במזריטש שמע מהמגיד ממעזריטש בשם הבעל שם טוב שחלת דבש מקמח דגן 'קארענע לעקאך' מעוררת המשכת הלב לתורה, כי דגן ודבש בשרשם הם כלים לתורה[13].
גם אצל אדמו"ר המהר"ש מסופר שכאשר עשו סיום והכנסת ספר תורה חילקו לעקאח ויין שרף[14].
על אדמו"ר הרש"ב מסופר שפעם שבעת אירוע שהתקיים בבית הכנסת ביקש שיביאו לו עוגה מביתו ולא הסכים לאכול מה'לעקאח' כי חשש שהעוגה שבבית הכנסת יש בה מן ה'חדש'.
מנהג הרבי הוא לחלק לעקאח לכל אחד מהחסידים בערב יום הכיפורים כשהוא לבוש בבגדי משי של שבת וחגור אבנט ומברך את כל אחד ואחד בשנה טובה ומתוקה[5].
בשנים הראשונות לנשיאות חילק הרבי לעקאח בערב יום הכיפורים בלבד, אך בשנים מאוחרות יותר כשהקהל גדל - החל הרבי לחלק גם בימים הסמוכים.
באחת ההזדמנויות שחילק הרבי לעקאח לאחד החסידים במוצאי יום הכיפורים, אמר הרבי: עכשיו אין זה הזמן להענין דנתינת לעקאַח שבערב יום הכיפורים, אבל אף על פי כן הרבי נתן לו חתיכת לעקאַח, ואמר: הא לך, "פּאַשען זיך"... על כל השנה[דרושה הבהרה].
בשנות המ"ם החל הרבי לחלק החל מו' תשרי וכן חילק לאורחים ולמי שלא הספיק לעבור קודם לכן, בהושענא רבה (או בשמיני עצרת), ובכל הזדמנויות אלו בירך הרבי את המקבלים באותו הנוסח שנוהג לברך בערב יום הכיפורים.
החל משנת תש"נ מחלק הרבי את העוגה עטופה בדולר שליחות מצווה לצדקה.
בשנת תשנ"ב חילק הרבי בכ"ח חשוון לשלוחים קונטרס בצירוף לחתיכת לעקאח, ואף ביאר את תוכן השם 'לעקאח' והקשר ללימוד החסידות[15], והיתה אף הזדמנות שהרבי חילק לעקאח בפורים קטן[16].
בשנת תשנ"ג העניק הרבי דבש עבור מכון חנה[17] על מנת להכניס בתערובת של העוגה ולחלק ממנה לתלמידות (ומדבש זה ממשיכים עד היום להכין עוגות שמעורב בהם דבש שהרבי העניק לצורך חלוקת לעקאח).
חשיבות החלוקה אצל הרבי הייתה גדולה שבערב יום הכיפורים תשמ"א, כאשר נסע הרבי למקוה, הודיע המזכיר ר' לייבל גרונר כי הרבי אמר לו שלא ימנעו איש מלגשת לקבלת לעקאח, שהתור יהיה רצוף ושלא יתערבו בעניניו[18], וכיון שזהו ערב יום הכיפורים - שלא "ישחקו" עמו[19].
לילדה ששאלה את הרבי מדוע אין על הלעקאח קרם, השיב לה הרבי: "בליובאוויטש אין קרם"[20], ובהזדמנות אחרת כאשר עבר החסיד ר' זלמן טייבל לפני הרבי, החל הרבי לנגן 'אנא עבדא'[21].
כמה מהחסידים ראו מופתים גלויים בקשר ללעקאח, וראו במוחש שהרבי פועל פעולות רוחניות על ידי זה, כך לדוגמה כאשר א' העוברים ניגש אל הרבי עם מפית בידו, השיב לו הרבי שכאשר מקבלים יש לקבל ללא 'לבושים'[22].
פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות[23].
הרבי התבטא פעם בדרך צחות בחג הפורים אודות החשבון של ה'לעקאח' שהגימטריא שלו הוא כמו 'יין', ואם זה לא מתאים, אפשר לאכול עוד חתיכת עוגה...[24].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המסר מהלעקאח לפרזידנט שז"ר, אגרות קודש חכ"ד ע' רמא
- לעקאח טוב נתתי לכם.. בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יששכר דב קלויזנר, בערב יום הכיפורים מבקשים לעקאח, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון 868
- רגעים נצחיים: לעקאח (עוגת דבש), ערב יום כיפור תשמ"ט • י"ח תשרי תשמ"ח
- חלוקת לעקאח לפני יום כיפור, רבי יומי
- מה שמסתתר בלעקאח, נחמה גרייזמן
- כי לעקאח טוב נתתי לכם
הערות שוליים
- ↑ מכונה גם לעקאך, לייקח.
- ↑ פרק ב' סעיף ט'.
- ↑ ככל הנראה בין השאר כדי לא לעורר קנאה ותחרות סמויה בין האמידים יותר ובין אלו שאין להם.
- ↑ "מנהג חודש שבט, רי"א, חמשה עשר אומרים תחינה אפי'[לו] בשחרית, והוא יומא דמפגרי ביה רבנן המלמדים, ובפרט למקרי דרדקי, והוא יום משתה ושמחה למלמדי'[ם] והתלמידים. ונוהגין לתת לתלמידי'[ם] יין שרף ולשמוח עמם" (מנהגים דק"ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש, מהדורת יצחק זימר, מכון ירושלים, תשמ"ח, חלק ראשון, עמ' רמט-רנ).
- ↑ 5.0 5.1 5.2 ספר המנהגים עמוד 58.
- ↑ בספר 'ליקוטי מאיר' (אות כא) כתב טעם נוסף ששמע מחסידים למנהג זה, שאם ח"ו נהנה הגבאי בשוגג מקופת הקהל, על כן נותן להם מיני מתיקה שייהנו ממנו וימחלו לו. באוצר י"ד החיים להג"ר ישכר דוב באב"ד זצ"ל מביא עוד טעם למנהג זה, וכה כותב: מה שהמנהג שהגבאים דבתי מדרשים נותנים יין שרף ולעקאך בערב יוה"כ, עיין במדרש איכה פרק ג' ובתניא רבתי, שהיה להם הגרסא שהריש כנישתא היה עושה סעודה בערב יוה"כ.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חי"ד עמ' 373, ע"פ אלף המגן למט"א סי' תרד-תרה ס"ק ל"ח, בשם נה"ש
- ↑ תורת מנחם תשי"א
- ↑ הוספות ל'זרע ברך' – מנהגי אדמור"י סקאליא.
- ↑ רזא דעובדא.
- ↑ שיחת שבת פרשת האזינו תשמ"ט.
- ↑ על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו, בתקנות שנודעו כתקנות ליאזנא.
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר האמצעי.
- ↑ רמ"ח אותיות אות רמ"ח.
- ↑ שיחת כ"ח חשון תשנ"ב.
- ↑ [vimeo.com/120765487 הרב בוטאמן], וידאו.
- ↑ מפי השמועה, היה זה ר' איצ'קע גאנזבורג שקיבל זאת מהרבי.
- ↑ החשש היה בעקבות מאורעות שמיני עצרת תשל"ח, שהרבי עמד שעות ארוכות בהושענא רבה לחלק לעקאח וכמעט ולא טעם מאומה, דבר שבדעת תחתון היה הסיבה הגשמית למאורעות שאירעו לאחר מכן.
- ↑ יומן שנת הקהל תשמ"א
- ↑ קובץ י"א ניסן (אחות התמימים), עמוד 3.
- ↑ שבועון התקשרות.
- ↑ כי לעקאח טוב נתתי לכם.
- ↑ לדוגמא, הרבי אמר לרב אליהו פרץ זילברשטרום ששימש מנהל בית ספר חב"ד בשכונת מלחה בירושלים "תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה". הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג. כך גם הורה הרבי למרת רבקה כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.
- ↑ חג הפורים תשכ"ז. ]https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/13/index.htm שיחת כ"ף מנחם אב תשי"ד].