ראש חודש כסלו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף שמיני עצרת תשל"ח)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: יש להשלים פרטים ומקורות ולשפר את הסגנון.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרבי בהושענא רבה תשל"ח שעות ספורות קודם התקף הלב
ריקודי שמחה בראש חודש כסלו תשל"ח, כאשר הרבי יצא מ-770 לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז שמחת תורה תשל"ח

ב"יום הבהיר" ראש חודש כסלו תשל"ח יצא הרבי לביתו, לשמחת החסידים, לאחר למעלה מחודש ששהה בחדרו בעקבות אירוע לבבי שעבר בעיצומם של ההקפות בשמיני עצרת.

רקע[עריכה]

השינויים ב"הקפות"[עריכה]

הפסוקים שלפני ה"הקפות" נקראו במהירות גדולה[2].

בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו הרש"ג, בהתלהבות גדולה.

בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פניו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטה, דבר יוצא דופן. אך עם זאת, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.

בהקפה הרביעית, כאשר התחילו לשיר את "ניגון על הסלע הך" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים, פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.

לאחר כעשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה למזכיר ר' יהודה לייב גרונר בבקשה לקרב את כסאו.

התקפת הלב[עריכה]

בתום ההקפה התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו. אוירה של היסטריה התפשטה בציבור שיצא מבית הכנסת באופן מיידי, גם הדלתות והחלונות נפתחו כדי לאפשר כניסת אויר.

המשב"קים ביקשו שהרבי יעלה לחדרו לנוח מעט, אך הרבי לא עלה, וציווה להמשיך את ההקפות במהירות עד סיומן.

רבים צעקו והציעו לרבי לשתות מים, אך הרבי התנגד לכך, משום שמחוץ לסוכה לא ישתה. כמו כן כאשר המזכיר, הרב בנימין קליין ביקש מהרבי מספר פעמים שייאות לקחת את המים, אך הרבי לא הגיב.

ההקפות נמשכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.

כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה, אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז הזאל הגדול, הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אך הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הקדושות את ספר התורה, וצעד לעבר בימת ההקפות, במרכז בית הכנסת. כרגיל, הרבי רקד את ההקפה האחרונה עם גיסו הרש"ג, שניסה לקצר כמה שאפשר את ההקפה.

במשך שעות אלו הגיעו רופאים רבים המבינים בתחום הלב ל-770, ביניהם ד"ר טייכהולץ וד"ר אירה וייס[3], ולאחר בדיקות גילו שהרבי עבר התקף לב חזק ביותר. מסופר שהרופאים הציעו לרבי לעבור למחלקה לטיפול נמרץ ששם יש ציוד נדרש והשגחה צמודה, אך הרבי סירב בתוקף. לאחר כמה שעות, גילה אחד הרופאים שהרבי עבר התקף לב שני, וקשה יותר מההתקף לב הראשון.

במהלך שמחת תורה, הרבי היה בחדרו, עם מניין צמוד אליו. כמו כן הרבי עודד כל פעם שהחסידים יהיו בשמחה גדולה מהרגיל. במוצאי החג, הגיע ד"ר יעקב ליבר רזניק במיוחד היישר מבסיס צבאי. בהמשך הרבי אף דיבר עם החסידים מחדרו בעזרת מיקרופון שחובר לרמקול בבבית המדרש בו שהו החסידים. בה הוא דיבר על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם שמחת תורה. בנוסף לכך, הרבי אף השמיע מאמר ד"ה להבין עניין שמחת תורה[4]. בסיום השיחה, הרבי בירך רבות, ואף פרץ בבכי מספר פעמים.

ר"ח כסלו[עריכה]

בא' כסלו, לראשונה מאז ההתקף לב, יצא הרבי מחדרו לביתו, ובליל ראש חודש, נכנס ל-770 להתפלל.

השמועה על כך הגיעה לכל רחבי העולם, וכלל חסידי חב"ד שמחו והתוועדו על כך. החל מאז הרבי החל להבריא. בי"ט כסלו חג הגאולה, התוועד הרבי שעות עם החסידים.

בחנוכה הרבי אף מסר כמה שיחות, כשלאחריהן חילק הרבי מטבעות לצדקה לכל הנוכחים.

בראש חודש טבת קיים הרבי התוועדות מיוחדת ומפתיעה שמלבד הרב יעקב יהודה הכט לא ידעו על כך קודם לכן, בה הרבי השמיע מאמר, ד"ה "נר חנוכה מצוותה משתשקע כו'". באחת השיחות ביאר את הקשר המיוחד שבין זאת חנוכה לשמיני עצרת, ששניהם הם ביום השמיני והאחרון של החג.

אחרי האירוע הלחין ר' פייטל לוין את ניגון ראש חודש כסלו.

ראו גם[עריכה]

ניגון ראש חודש כסלו

לקריאה נוספת[עריכה]

  • 25 אחוזים ניצחו את ה-75, ראיון עם הרב מנחם מענדל גרונר, שבועון בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 46
  • לב כל קהל ישראל, תצלומי קטעי עיתונים מהתקופה ההיא שסיקרו את המאורע, ההחלמה, והשמחה שבעקבותיה, כפר חב"ד (שבועון) 1932 עמוד 56
  • פרטים חדשים על עבודת הקודש בשנת תשל"ח, הרב שלום יעקב חזן, גיליון בית משיח מס' 1119 ע' 32-35.

קישורים חיצוניים[עריכה]

יומנים

הערות שוליים

  1. החסידים ראו בכך רמז להתקף לב שאירע לרבי שבועות אחדים אח"כ בשמיני עצרת תשל"ח
  2. על פי בקשת הרבנית באותו בוקר
  3. שהפך לקרדיולוג האישי של הרבי וזכה ללוות את עניניו הרפואיים של הרבי במשך עשרות שנים.
  4. 'להבין ענין שמחת תורה' תשל"ח.