תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון

מבנה הישיבה
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד אלול תשס"ו
מיקום קריית קאליב ראשון לציון.
ראש הישיבה הרב שמעון וייצהנדלר
מספר תלמידים 70
קובץ הערות הערות התמימים ואנ"ש, מגזין החייל.
התוועדות י"ט בכסלו תשע"א בישיבה. נואם: המשפיע הרב אברהם מייזליש

ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון הינה ישיבה גדולה שנוסדה בשנת תשס"ו על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב שמעון ויצהנדלר.

היסטוריה

הישיבה הוקמה בשנת תשס"ו על ידי הרב שי הרמתי, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב שמעון וויצהנדלר והרב מנחם קעניג. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה. בשנת תש"ע נפתחה הישיבה גם לתמימים מבתים חב"דיים המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.

בשנת תשע"ב נפתחה בישיבה מסגרת של מכון סמיכה, בראשה עומד הרב אלחנן רקובר מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.

בשנת תשע"ג הוכנס ספר תורה, ובשנת תשע"ד הודפס ספר התניא בהיכל הישיבה.

לקראת שנת הלימודים תש"פ עברה הישיבה שינוי יסודי, מהלך שהתבטא בכך שעד אז כל שיעור מנה לערך כעשרה בחורים ואף פחות, ומשנה זו כל שיעור מונה כשלושים תמימים.

לקראת מעבר הישיבה לשנת הלימודים תשפ"א ערכה הישיבה קמפיין התרמה. נכון לשנת תשפ"ב מונה הישיבה כ-70 תלמידים.

מבנה הישיבה

בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת תשס"ט עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות לתלמוד תורה החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב[1]. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

מפעולות הישיבה

ספר החייל

הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:

הוצאה לאור

החל מחודש אייר תשע"ח החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת תשפ"א לוקט המדור לספר. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.

בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב יוסף יצחק רוך ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה.

לקראת י' שבט תשפ"ב הוציאה הישיבה ספר הערות התמימים ואנ"ש (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על מסכת שבת שנלמדת בשנה זו בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה[2].

צוות הישיבה

ראש הישיבה הרב וויצהנדלר
משפיעים
רמי"ם
נו"נ
משגיחים
  • הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)
  • הרב אביחי פנחס רוטשילד
  • הרב מנחם מענדל הרצל

צוות הישיבה בעבר

הישיבה הקטנה

ערך מורחב – תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)

לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי שליט"א מלך המשיח על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה הרב זלמן פלדמן כמנהל רוחני, הרב לוי דורון והרב שלום דובער טאלער כמשפיעים, הרב מנחם קעניג כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת אחי תמימים ראשון לציון (לפני שעברה לכפר חב"ד) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".
  2. תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט