פורטל:דבר מלכות
שיחות הדבר מלכות החלו לצאת לראשונה בי"ב טבת תנש"א על ידי הרב טוביה פלס, בעקבות שיחותיו של הרבי אודות "מעלתן של ישראל". החל מאז נלמדים מידי שבוע שיחות ה"דבר מלכות" - השיחות שנאמרו בשנה האחרונה בה שמענו שיחות של הרבי, החל מפרשת ויקרא תנש"א עד לפרשת ויקהל תשנ"ב.
חשיבות השיחות מהשנה האחרונה שבה שמענו שיחות, היא מדברי הרבי מלך המשיח שליט"א אודות המעלת שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ משנתו האחרונה: "והלואי היו מדקדקים אנ"ש, ובפרט התמימים, בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת השי"ת והשנה שקדמה לה" (אגרות קודש, חלק ד' עמוד כ"ד), וכן שבשיחות אלו נמצאים: "התשובות לכל השאלות" (תורת מנחם - התוועדויות (ח"א) תש"י (קה"ת, תשנ"ג) ע' 20.),
שיחות אלו עוסקות בעניני גאולה ומשיח, וכיצד כל פרט ופרט קשור לגאולה, ואיך מתכוננים אליה, מהמפורסמות שבם הם השיחה הידועה - כ"ח ניסן תנש"א, בה הורה לנו הרבי לעשות ככל אשר ביכולתנו להביא את הגאולה, דבר מלכות תזריע מצורע - בו מורה הרבי ללמוד ענייני גאולה ומשיח משום שהוא הדרך הישרה והמהירה להביא את המשיח, ודבר מלכות חיי שרה - בה אמר הרבי שהשליחות היחידה שנותרה היא לקבל פני משיח צדקנו.
פורטל זה הינו פורטל תורני מובהק, שנועד לסייע ולעזור ללומדי שיחות הדבר מלכות. הפורטל מנגיש ללמודים את הידע הנמצא בחב"דפדיה על השיחות, החל מהרקע לשיחה, סיכום השיחה, פעילויות שנערכו בעקבות השיחה וערכים המבהירים מושגים שנלמדים בשיחה.
| " | הרי בודאי ובודאי שכבר כלו כל הקיצין, וכבר עשו תשובה, ועכשיו אין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו! | " |
– סוף אות ט | ||
| " | (כ"ק אדמו"ר שליט"א הכריז בניגון המקובל:) הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, לשנה הבאה בירושלים! | " |
– סיום השיחה | ||
דבר מלכות נח היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת נח, ד' חשון תשנ"ב, והוגהה על ידי הרבי בלשון הקודש.
השיחה עוסקת בחשיבותה של שבת פרשת נח בהיותה שבת כללית לכל השנה בפועל, לאחר שבת בראשית שהיא שבת כללית בכח. הרבי גם מסביר את המעלה שבשבת נח, בכך שהיא מגלה את שם הוי"ה הבלתי גבולי, בשם אלוקים - גבול העולם. בהמשך השיחה הרבי מסביר על עבודת החשבון נפש שבשבת נח שהיא מתוך שמחה דוקא, ומסיק מהחשבון צדק שמשיח צריך לבוא, ולסיום - מעורר על החשיבות של קידוש לבנה, שיש לכוון בה על מלך המשיח. בסיום השיחה הרבי הכריז שבע פעמים: "הוי' הוא האלקים" ו"לשנה הבאה בירושלים".
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
אודות השיחה
תשובה בדרך דילוג
בשיחה זו מחדש הרבי שבדורינו עבודת התשובה המבוקשת היא לא באופן של צער ומרירות, וגם לא באופן של פשפוש במעשים הלא טובים, אלא באופן של דילוג וקפיצה. שעל ידי שמגלה את גודל התקשרותו בה' גם בזמן שחטא - מתעלה מכל המדידות והגבלות והענינים הבלתי רצויים, וזה משתקף בכל הפרטים הקטנים שנעשים באופן הרצוי.
קידוש לבנה
בעקבות הדברים שעורר הרבי בשיחה זו בקשר לקיום מנהג הקידוש לבנה ברוב עם, החלו להערך בריכוזי אנ"ש ובבתי חב"ד, אירועי קידוש לבנה גדולים עם שירה וריקודים.
עם זאת עורר הרבי, שאת המנהג יש לבצע מתוך כוונה לזירוז הגאולה. וכלשון הנוסח שאומרים בקידוש לבנה: "ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם" - שמתייחס על המלך המשיח.
לאור דברים אלו, התקיימו יוזמות ומבצעים גדולים של אמירת הקידוש לבנה מתוך כוונה לזירוז הגאולה. ואף הוקם לכך ועד מיוחד: "המטה לזהירות בקידוש לבנה" שעל ידי "מרכז חב"ד ליושבי צפון הנגב", שפועל רבות בעריכת מבצעים וקמפיינים בנושא.
השיחה בקצרה
שבת פרשת נח היא שבת כללית לכל השנה, כי בה נשלמת עבודת שבעת ימי המעשה[1]. כלליותה היא בפועל, בשונה משבת בראשית שהיא כללית בכח. ההבדל בין השבתות מתבטא גם בפרשות השבוע שקוראים בהם: בפרשת בראשית, מסופר אודות קיום העולם מצד בריאתו של הקב"ה - "בכח". ובפרשת נח, על קיום העולם כפי שהוא מצד עבודת הנבראים, שגם כשהנבראים חוטאים העולם ממשיך להתקיים[2]. - "בפועל".
בבריאה בפועל (שעל ידי עבודת האדם), יש יתרון לגבי הבריאה בכח (שעל ידי הקב"ה): בבריאה של ה', היה הגילוי בשם אלוקים[3] - צמצום והעלם האור האלוקי (או שם הוי' שמתעלם באלוקים). וקיום העולם שבעבודת האדם, היה שבתוך העלם ומציאות העולם - מתגלה שם הוי' שלמעלה מהעולם[4], וניכר בגלוי שהוי' הוא האלוקים.
גילוי הוי' באלוקים מתבטא בתוכן פרשת נח, בהתייחסו על גרמי השמים ש"לא ישבותו" - שזה מורה שגם בעצמים גשמיים אלו, מתגלה עצמות אין סוף - שלא ישבותו לעולם. עוד ביטוי לזה, ב"את קשתי נתתי בענן" - שהוא השתקפות של השמש - גילוי, בענן - אדים העולים מהארץ הגשמית - שבמציאות הגשמיות (אלקים), מתגלה השמש (הוי"ה).
המעלה שבעבודה 'בפועל' על העבודה 'בכח', מרומז בפרשת לך לך שקוראים במנחה שבשבת זו. "לך לך" (פעמיים) הוא הליכת והתנהגות האדם בעולם, שלא בערך למצבו הקודם. ואז מתגלה ה"אשר אראך" - גילוי המהות העצמית של היהודי, שגם בהיותו במציאות העולם הוא קשור עם אלוקות ומגלה אותה בעולם. היות ושבת נח היא שבת כללית בנוגע לפועל, צריך לעשות בה חשבון נפש בנוגע לפועל השנה הקרובה. על החשבון להיעשות לא מתוך מרירות וכניסה לפרטים; וגם לא ביציאה לגמרי מהעולם; אלא שע"י עליה למצב נעלה יותר מתתקנים כל הפרטים (וכמובן בלי רגשי צער), כמודגש בעבודת יום השבת[5], שהיא תשובה עילאה, ובשמחה גדולה, שמתבטלת מציאות הרע לגמרי בלימוד התורה.
בשבת נח של שנה זו (תשנ"ב), יש לערוך חשבון נפש מיוחד בנוגע לגאולה: הרי כבר מזמן הכריז האדמו"ר הריי"צ שעומדים מוכנים לקבלת פני משיח. (ואף על פי שבכל אחד ואחד ישנם ענינים הדורשים תיקון, אין זה מפריע לשלימות וכללות ישראל, וזה כמו שריטה קטנה בגוף בריא). ואם כך זה היה בזמן הרבי הריי"צ, כל שכן וקל וחומר עכשיו - שמשיח מוכרח לבוא, וזה רק תלוי במשיח עצמו!
יש לערוך חשבון נפש גם על מנהג הקידוש לבנה: ובהקדם - ביאור מעלת הקידוש לבנה: ברכת הלבנה, היא על המסלול הקבוע שלה, וחידושה בכל חודש. ומובא בגמרא[6], שקידוש לבנה הוא כקבלת פני שכינה. ומבאר הרבי, שבזמן הגלות אין ישראל רואים את פני השכינה. וחידוש הלבנה הוא סימן להם "שהם עתידים להתחדש כמותה" ולראות את פני השכינה[7]. הביאור לפי פנימיות התורה: הירח רומז לספירת המלכות, שמעצמה אין לה כל גילוי ואור, והיא רק מקבלת מהשמש - זעיר אנפין[8]. ולכן השינויים שבה, הם תוצאה משינויי גילוי הזעיר אנפין שמתגלה בה. ובימות המשיח שיהיה אור הלבנה כאור החמה, יהיה שלימות הגילוי של ז"א במלכות, ושל הוי' באלקים. קידוש הלבנה מבטא את מעשינו בגלות (במיעוט הירח) שעל ידה[9] באים לגאולה (התחדשות הירח).
המעשה הוא העיקר:
- להוסיף בזהירות בקידוש לבנה:
- בבגדים נאים
- ברחוב העיר
- ברוב עם הדרת מלך
- בזמן - אחרי ז' ימים למולד ובמוצאי שבת
- ובעיקר: מתוך כוונה ובקשה לזירוז הגאולה.
קישורים חיצוניים
- השיחה: מוגה (לשון הקודש) • גרסת טקסט • בלתי מוגה - שיחה ויומן
- השיחה בששים שניות - סרטון קצר הממחיש את השיחה
- הוצאות לאור סביב השיחה: דף עזר • מדקדקים
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |
הערות שוליים
- ↑ כמודגש בשמה "נח" - מנוחה.
- ↑ "לא ישבותו" לגבי ברית הקשת בענן
- ↑ "בראשית ברא אלוקים"
- ↑ "ונח מצא חן בעיני הוי'
- ↑ יום אמירת השיחה
- ↑ סנהדרין מב, א
- ↑ ולגודל שמחה זו, עושים ריקודים בקידוש לבנה - כבשמחת נישואין.
- ↑ ששת הספירות, לא כולל ספירת המלכות.
- ↑ ככתוב בתניא: "על ידי מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות".
"וכשם שזה צריך להיות בנוגע ללימוד התורה שלו עצמו, כמו"כ צריך להיות בנוגע לעבודה של "והעמידו תלמידים הרבה", כולל – להקהיל קהילות בשבת ללמוד בהם תורה – שזה צריך להיות באופן של הליכה אמיתית, באופן של חידוש אמיתי"
- שפרו והוסיפו תוכן לערכי שיחות הדבר מלכות.
- הוסיפו ציטוטים נבחרים, קטעי "הידעת?" וחומרי עזר ללימוד הדבר מלכות.
כאן אנחנו באים בקריאה לכל לומדי שיחות ה"דבר מלכות": בואו לעזור בהרחבת הפורטל, ובלהגדיל תורה ולאדירה, ושעל ידי זה נזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.