דבר מלכות שופטים
דבר מלכות שופטים זהו אחד משיחות הדבר מלכות הידועות שאמר הרבי, השיחה נאמרה בשבת פרשת שופטים תנש"א.
בשיחה מסביר הרבי את החילוק שבין "יועצים" "שוטרים" ו"שופטים" בזמן הגלות ובזמן הגאולה, וכן בשיחה מצביע הרבי שהוא שופט יועץ ונביא דורינו, מה שהפך את השיחה לאחת השיחות הידועות ביותר.
רקע
סיכום
- א: בהקשר עם הציווי בפרשה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", ישנו את יעוד הגאולה ש[1]"ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה", וע"פ דברי של נשיא הדור שהגאולה כבר כן, אם כן היעוד הזה כבר התחיל.
- ב: בפרשתנו נאמר "שופטים ושוטרים" ואילו ביעוד הגאולה נאמר במקום שוטרים יועצים, ולכאורה מה החילוק ביניהם?
- ג - ז: ההבדל בין "שוטרים" ל"יועצים" הוא [2] ששוטרים הינם אלו שכופים על האנשים לקיים את ציווי השופטים, ולכן בגאולה לא יהיו שוטרים כי אם יועצים, כי לא יהיה צורך לכפות על העם לקיים את התורה והמצוות.
- ח: ה"יועציך" הינם כהיום, הכלים שיש לאדם כדי לקבל את מה שפסקו לו "שופטיך" שהם הרבנים ומורי ההוראה.
- ט - י: ההבדל בין "יועצים" ל"שופטים" הוא ההבדל בין תורה לנבואה, שהתורה היא "שופט" שהיא פוסקת את דיני ההלכה, והנבואה היא "יועציך" שהנביא נותן עצה כיצד לנהוג. וע"פ מה שכתוב ש"יועציך כתבחילה" שבביאת משיח, קודם תשרה הנבואה, ובגלל שאנו נמצאים בזמן הגאולה, אם כן יש נביא בישראל שהוא הוא אדמו"ר שליט"א.
- י"א - י"ב: ועל כל אחד ואחד לשמוע לנבואות הנביא ולקיימם, ולקבל החלטה טובה לקיים זאת.
- י"ג: ויהיה רצון שכל הבקשות שהתבקשו, יתקיימו לטובה, (וסיים אדמו"ר שליט"א במילים:)"ובפרט – בקיום בקשת ותביעת כל א' מישראל: "עד מתי"?! "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ותיכף ומיד ממש".
בעקבות השיחה
הרבי כנביא
| ערך מורחב – נבואות הרבי |
הרמב"ם מגדיר בספרו את ה"נביא", אדם שהוא שלם בצדקותו במחשבה, דיבור ומעשה שלו, ושיש לו רוח הקודש[3].כמו כן ע"פ ספרי הלכה רבים הנבואה יכולה, ואף תשרה דווקא בחו"ל[4].הרבי גם הדגיש פעמים רבות כך שנביא זה יהיה אחד מרבותינו נשיאנו, כל אחד בדורו[5].
בעקבות כך מוגדר הרבי מליובאוויטש כנביא ישראל, שיש צורך לשמוע בקולו.
במשך השנים נראה במוחש איך מתקיימים נבואות הרבי, אודות הנובאה על הניצחון במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, התפרקות ברית המועצות ומלחמת המפרץ שהתקיימה באותה שנה תשנ"א - שנת אראנו נפלאות. במשך השנים חתמו רבנים רבים אודות פסק דין שהרבי הוא נביא. בשנת תשנ"ח נחתם פסק דין שהרבי הוא נביא ישראל, שנחתם ע"י מאות רבנים ואדמו"רים,:
כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש בשיחת קודש פרשת שופטים ה'תנש"א קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה נביא וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ברמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ז....הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד....ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש
— פסק הדין
את פסק הדין כתב הרב גדליה אקסלרוד, והחתימות נאספו ע"י הרב יצחק ליפש.
בשנת תשע"ז יצאו משלחת של 12 רבנים ממכון הלכה חב"ד למסע באוקראינה, והגיעו להקריא את פק הדין לפני קברי רבותינו נשיאנו שהרבי הוא נביא.[6]
פרסום משיח
|
| ערך מורחב – פרסום גאולה ומשיח |
בשיחה הדגיש הרבי אודות כך שיש לפרסם את נבואות הנביא לכל אחד ואחד:[7]:
צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור..
- עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"
— דבר מלכות שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א סעיף י"א
הנבואה העיקרת אותה הדגיש וחזר הרבי פעמים רבות היא ש[8]"ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", ותיכף - כבר בא - בפועל ממש"
הרבי גם אמר בשיחה שאין לחשוש מתגובות אומות העולם, שהפוך הם אף יעזרו לנו בכך.[9].
באייר תשנ"ב במענה לשאלת אחד השלוחים[10] אישר הרבי כי רצונו שיפרסמו בכל העולם אשר תקופתנו היא תקופת ביאת המשיח ויעשו זאת כסיסמא. בהזדמנות זו, הורה הרבי גם שעיקר דגש הפעולות של הבתי חב"ד יהיה בענייני גאולה ומשיח ושלא יהיה כחלק משאר המבצעים ולאידך שלל את הסברא שהעיסוק הנרחב בהסברת ופרסום עניני משיח צריכה לכלול גם עיסוק בזהותו של מלך המשיח, ואישר כי אין ברצונו שיעסקו כלל בענין זה[11][12].
קישורים חיצוניים
- השיחה: גרסת טקסט
- גליונות:
- קבצים על "דבר מלכות שופטים" בארכיון גאולה ומשיח.
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |
- ↑ ישעיה, א, כ"ו
- ↑ ע"פ המובא ברש"י
- ↑ הלכות יסודי התורה, פרק ז' הלכה א'
- ↑ מכתב ה' תמוז תשכ"ה – נדפס בליקו"ש חלק ח' עמ' 733
- ↑ ש"פ שלח תשט"ז ליקוש המתורגם חלק ב' עמ' 772
- ↑ מסע הרבנים ב
- ↑ ראה גם שיחות דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סעיף ט"ו, ש"פ חיי שרה תשנ"ב. ועוד.
- ↑ דבר מלכות שיחת שבת פרשת נצבים תנש"א, יום ב' דר"ה וש"פ וילך תשנ"ב סעיף י"ב
- ↑ שיחות הדבר מלכות ש"פ קרח תנש"א סעיף י"ב, ש"פ שופטים תנש"א סעיף י"א, [[דבר מלכות ויגש|ש"פ ויגש תשנ"ב סעיף י"ב]].
- ↑ ר' דוד אליעזרי מפלורידה
- ↑ נמסר על ידי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר - ראה ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 15.
- ↑ אמנם חסידים מסבירים שהסיבה למענה היא כי ענין זה צריך להגיע מהחסידים ומאחר והוא שאל זו התשובה שקיבל - ראיון עם הרב שלום דובער וולפא. וראה את מענה הרבי לרב שפינגר אודות פרסום זהותו, הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות