אוירו של משיח
אוירו של משיח הינו מושג על יסוד לשון חז"ל 'רוחו של מלך המשיח'[1]. רוח, היינו אויר.
בשלבי התגלותו של מלך המשיח, ישנם שני שלבים: 1. אוירו של משיח. 2. אורו של משיח[2]. אוירו של משיח, רומז על עצם מציאותו של משיח, מכיון שאויר הוא הנותן את החיות לאדם, על כן אויר מורה על ה'עצם' ומהות הדבר עצמו. אורו של משיח מצביע על השלב השני בו המשיח מתחיל לפעול בעולם - להתגלות (אור).
שני עניינים אלו מתבטאים במלכותו של משיח שעצם מלכותו אינה תלויה בפעולותיו לפי שהוא 'מלך בעצם' ודבר זה מתגלה בעצם זה שיעמוד מלך מבית דוד[3]. אולם לאחריה בא פעולות מלכותו בעולם (כמו "ילחם מלחמות ה'" עד ש"נצח", וכיוצא בזה) וזה עניינו של 'אור' שהוא גילוי.
וזהו ש'אוירו' של משיח נעלה יותר מ'אורו' שבאוירו מתגלה העצם של משיח משאין כן באורו[4].
ולכן התגלות האויר של משיח הוא בעצם קבלת מלכותו של משיח שבעצם היעמוד מלך מתגלה מציאות המשיח.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ על הפסוק (בראשית א, ב): "והארץ הייתה תוהו ובוהו, וחושך על פני תהום, ורוח אלוקים מרחפת על פני המים". דרשו חז"ל (בראשית רבה, ב, ד): "רוח אלוקים" - זה רוחו של מלך המשיח
- ↑ ספר הזהר חלק ג דף לד עמוד ב.
- ↑ ראה גם בשיחת הרבי הנ"ל:"ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ואחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'
- ↑ שיחת הרבי, שבת פרשת תולדות תשנ"ב - התוועדויות תשנ"ב כרך א עמוד 320.
