בקיעת הנהר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־21:05, 16 ביולי 2020 מאת טאפרו דא פלאחו (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "אחד מיעודי הגאולה הוא: '''"וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ{{הערה|בחוזק ר...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אחד מיעודי הגאולה הוא: "וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ[1] וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים"[2].

על פי תורת החסידות, עניינו הוא כשם שקריעת ים סוף לשתים עשרה חלקים בפנמיות היוותה קריעת וביטול הצימצומים וההגבלות שיוצרת ספירת המלכות שבעולם האצילות, שנמשלת לדיבור, שעניינו הוא צמצום, שהרי הדיבור מעלים ומסתיר על המידות והמוחין שלפניו, כך ספירת המלכות מעלימה ומצמצמת את האור שנמשך מהספירות שלפניה. ועל ידי קריעת הים – עלמא דאתכסיא, המלכות שבאצילות האור והחיות שבעולם האצילות נמשך לעולם הבריאה, כהכנה למתן תורה[3], לחבר את שתים עשרה השבטים שמקומם בעולם הבריאה אל מקורם שבעולם האצילות, שלא יהיה הפסק והפרד בין עולם האצילות לבריאה, שהרי כל עניינו של מתן תורה הוא חיבור העולמות העליונים עם התחתונים, וההמשכה מאלו לאלו.

כך יהיה גם לעתיד לבוא: היות ויקומו לתחיה כל הצדיקים הגדולים שלמדו את כול התורה כולה, כמו משה רבינו והאבות, התורה שלימד מלך המשיח תהיה בלתי ידועה, ועל כך אומרים שהלימוד שיהיה בימות המשיח יהיה טעמי המצוות האמתיים כפי שהם על פי פנימיות התורה (שאין לה גבול ומידה[דרוש מקור])[4] שלא התגלו לנו[5], ולכן כתוב על מלך המשיח שיהיה בדרגה נעלית יותר אף מהאבות, משה רבינו, ואף מאדם הראשון לפני שחטא, שהרי יגלה את החכמה הזו שלא התגלתה אף להם.

בכדי שתתאפשר המשכה כזו של גילוי טעמי המצוות כפי שהם בעצם החכמה, צריך להיות "קריעת הנהר" – קריעת ההגבלות של הבינה – שעניינה הוא מחשבה[6] המסתירה על עצם החכמה[7] בכדי לאחד את העולמות (שכבר אוחדו מקריעת ים סוף עם המידות שבאצילות) עם החכמה שבאצילות.

הלימוד לעתיד לבוא יהיה באופן של ראיה[8] כמו שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי פיה ה' דיבר"[דרוש מקור] - שהרי דיבור ה' אינו נפרד ממנו כדיבור אדם אלא מאוחד עימו ממש, וכזה יהיה הגילוי של התורה – "דבר ה'" – באופן שיראה ויורגש שכשם שהדיבור של ה' אינו נפרד ממנו, כך גם כל העולמות כולם – שיאוחדו על ידי ביטול ההסתרות של הבינה, כך שעצם החכמה יושפע ל"שבע נחלים" – שבע המידות.

  ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולה ומשיח. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

  1. בחוזק רוחו. רש"י, מלבי"ם, מצודת ציון
  2. ישעיהו פרק י"א פסוק ט"ו
  3. ראה פסחים קי"ח א'
  4. כפי שאומר רש"י על הפסוק "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים פרק א' פסוק ב') דיבור המתחיל "כי טובים": "
    שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

    לא נמצא templatedata תקין
    מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה"
  5. "כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה" – אגרת הקודש - פרק י"ט
  6. שהיא למעלה מהמלכות – שהיא דיבור. הבינה נמשלת לנהר שהרי כמו שנהר תמיד זורם ותמיד מחובר למקורו – עצם החכמה, כך גם המחשבה מתקיימת תמיד, בשונה מהדיבור שהוא ים – יכול לעמוד במקום אחד
  7. שהרי גם המחשבה כפי שהיא מתלבשת באותיות מעלימה ומסתירה על עצם החוכמה שנעלית מכך
  8. השגה כוללת של כל הפרטים בבת אחת, ולא כמו שמיעה שפרטים רבים מרכיבים עניין שלם