תומכי תמימים מגדל העמק

תומכי תמימים מגדל העמק
מבנה הישיבה החדש לצד המבנה הישן המשמש את מחלקת אור מנחם
אפיון	ישיבה גדולה
תאריך יסוד	אלול תשל"ז
מיקום	מגדל העמק
מייסד	הרב יצחק דוד גרוסמן
ראש הישיבה	הרב יצחק גולדברג
מנהל גשמי	הרב לוי וילימובסקי
מספר תלמידים	320 (כולל סניפים)
ספר פלפולים	מגדל דוד
קובץ הערות	מגדל דוד

ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק הינה ישיבה גדולה שנוסדה בחודש אלול תשל"ז, ונכון לשנת תשפ"א לומדים בה ובסניפיה כ-320 תלמידים.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב יצחק דוד גרוסמן, שביקש ליצור המשך לישיבתו הקטנה על ידי ישיבה גדולה, בהתייעצות עם אביו ר' ישראל גרוסמן הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם לחסידות חב"ד. הוא פנה לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שישלחו אליו קבוצת תמימים שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב ישראל גרוסמן ששימש אז כראש ישיבת תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו, ולאחר תשובת הרבי "שאם הרב גרוסמן מתחייב שלא להתפעל מהמנגדים שיקומו, הרי זה דבר טוב". כמו"כ הורה הרבי שהישיבה תקרא 'תומכי תמימים'^[1].

לאור תשובות הרבי הוסכם שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש במקביל גם כראש הישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח על מנת שילמדו עם התלמידים המקומיים בישיבה. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, יוסף יצחק זלמנוב ואיתו הבחורים: ברוך לבקיבקר, חיים לוי יצחק גינזבורג, חיים שלמה דיסקין ושמשון הלפרין, לאחר מכן הצטרפו גם התמימים יצחק גרוזמן, שלמה זלמן לנדא, משה אברהם ואלתר בצלאל קופצ'יק. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבי, כשתכננו התלמידים השלוחים באמצע שנת תשל"ח לצאת לשנת הקבוצה, הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון המזכירות (90%) לחודש ניסן בלבד ולאחר מכן יחזרו לשליחות בישיבה. בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה לקבוצה - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה.

בראש חודש אייר זכתה הקבוצה ליחידות מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. בהגהת השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בארץ ישראל, ועי"ז את ארץ ישראל כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".

לאחר מכן חזרו התמימים לישיבה בחיות מחודשת והחלו לפעול בישיבה וברחבי העיר ביתר חוזק.

מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל הרב גרוסמן לצאת בחיפושים אחר משגיח מקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים.

לקראת סוף שנת תשל"ח הציע ר' מענדל פוטרפס לשלוח לישיבה כמה מהשלוחים לארץ הקודש על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה.

הרבנים היו: הרב יצחק גולדברג, הרב ישראל יוסף הנדל מצפת והרב יוסף יצחק גורביץ' מירושלים, כשאליהם הצטרף הרב יוסף יצחק סגל. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז בצפת ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג את הרבי האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל לעבור למגדל העמק, ענה הרבי "קדימה למגדל העמק", הרב גולדברג מונה לראש הישיבה, הרב הנדל מונה למשגיח, הרב סגל מונה למשפיע והרב גורביץ' מונה למשפיע ולמשגיח.

במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים לחב"ד, וכן מאות תמימים.

בשנת תשמ"ח נפרדה הישיבה מחסותו של הרב גרוסמן ובהוראת הרבי החלה לפעול כישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מגדל העמק; בשנת תש"נ הוציאה הישיבה את הקובץ באגרות מלך.

בחודש אב בשנת תשנ"ד הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת תשנ"ט הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.

בשנת תשס"ו הונחה אבן הפינה לקמפוס נוסף בשם בית מרדכי דוד.

בסוף שנת הלימודים תשע"ג נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.

נכון לשנת תשפ"ג לומדים בה כ-230 בחורים.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנהלה רוחנית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יצחק גולדברג ראש הישיבה
הרב יוסף יצחק סגל משפיע ראשי
הרב ישראל יוסף הנדל משגיח ראשי
הרב יוסף יצחק גורביץ' משפיע ומשגיח כללי

שיעור א'. ר"מים: הרב שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק) והרב מנחם מענדל מישולובין. משפיעים: הרב דב מנחם דוברוסקין, הרב יוסף יצחק גורביץ' והרב שניאור זלמן צבי הירש הכט.
שיעור ב'. ר"מים: הרב שלמה סגל והרב מרדכי יונה קליין (הסדר הוא שכל שבוע מוסר כל אחד מהרמי"ם שיעור אחד, בדרך כלל הרב שלמה סגל בימי שני והרב קליין בימי רביעי). משפיעים: הרב שניאור זלמן צבי הירש הכט אחראי על חסידות בוקר,והרב מרדכי יונה קליין על חסידות ערב .
שיעור ג'. ר"מים: ראש הישיבה הרב יצחק גולדברג והרב אהרן מושקוביץ. משפיעים: הרב שמואל שלמה ליפשיץ והרב שמחה יצחק זאיאנץ. משיבים לחסידות: הרב מרדכי קליין, הרב אברהם וילהלם והרב שמואל וויס.
משגיחים: הרב ישראל יוסף הנדל, הרב יוסף יצחק גורביץ', הרב מנחם מאניש מן, הרב ישראל סגל, הרב מנחם מענדל ויינר (סדר עיונא), הרב אברהם אורנשטיין (סדר גרסא), הר' מאיר יעקב (יענקי) זילברשטרום (משגיח לשיעור ב' וג') ור' חיים כהן (משגיח לשיעור א').
משיבים: הרב שניאור זלמן פבזנר - (משיב בנגלה), הרב מנחם מאניש מן (משיב בגירסא אחרי הצהרים), הרב שלום דובער מושקוביץ (אחראי על סדר גרסא), הרב אברהם וילהלם (אחראי על דף מ"מ בסדר עיונא, משמש כמשיב לשיעור א'), הרב יוסף יצחק סוקניק (אחראי על מבחני גפ"ת התקופתיים, מופקד בעיקר על שיעור ב'), הרב מנחם מענדל כהן משיב לחסידות בשיעור ב: ..

צוות הישיבה בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יוסף יצחק כץ

הנהלה גשמית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' לוי וילימובסקי - מנכ"ל
ר' ברוך אביסרור - מנהל
ר' מאיר מזרחי - מנהל משרד
ר' מענדי יהושע
ר' ישראל גולדברג
ר' יוסף פרס
ר' שלום לביא - מזכיר בחורים

הזאל הקטן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ס נפתחה בישיבה סניף לבעלי תשובה, כהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' בירושלים. הישיבה מכונה 'הזאל הקטן'.

הניהול של ה'זאל הקטן' הוא על ידי הרב עקיבא גולדשמיד. בישיבה פועלת מחלקות לדוברי ספרדית ולדוברי רוסית.

נכון לשנת תשפ"ג בישיבה לומדים כ-70 תמימים.

הצוות

ראש הישיבה: הרב עקיבא גולדשמיד.
ר"מים: - שיעור א' - הרב אלחנן שוחט, שיעור ב' - הרב חיים מאיר גולדברג, שיעור ג' - הרב נחום רפאל ברגר.
משפיעים: - הרב עקיבא גולדשמיד, הרב חיים מאיר גולדברג, הרב יוסף יצחק גולדברג, הרב יוסף יצחק גורביץ.
צוות טכני: - הרב משה דוברי.
מנהל מחלקה לדוברי ספרדית: הרב ברוך קונפדרעק.
רב מחנך לדוברי ספרדית: הרב יניב

סניף הישיבה בטבריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים טבריה

החל משנת תשס"ט מפעילה הישיבה סניף הממוקם בטבריה - אליו הולכים חלק מהתלמידים שסיימו את שיעור ג' לפני הנסיעה לקבוצה, המעוניינים להמשיך בשנת לימודים נוספת בתור התלמידים השלוחים.

ראש הישיבה הוא הרב ברוך לבנוני, והמשפיע הוא הרב שמעון קוצ'ובייבסקי, בתפקיד משיב ומשגיח - הרב צבי הירש זלמנוב. אליהם הצטרפו הרב שניאור זלמן בלוי והרב רפאל לבנוני. כולם משלוחי הרבי בטבריה.

בישיבה לומדים, נכון לשנת תשפ"ג, כ-30 תמימים.

סניף הישיבה בקריית אתא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים קריית אתא

לקראת שנת הלימודים תשפ"א פתחה הישיבה מסגרת נוספת של שנת שליחות בעיר קריית אתא.

הישיבה בעיר הוקמה על ידי שליח הרבי ורב העיר הרב שלמה חיים דיסקין, תחת ניהולו הגשמי של הרב מאיר גול. ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב שלמה חיים פלדמן, המשגיח ומגיד-שיעור בהלכה הוא הרב יצחק שמחה מקוביצקי, והרב שלום יעקב בוקיעט הוא נו"נ בחסידות.

בסניף זה לומדים נכון לשנת תשפ"ג כ-15 תלמידים.

הישיבה מפעילה מערכת הערות וביאורים נפרדת מסניף האם, ואף מוציאה לאור ספר פלפולים משלה בשם 'פלפולא דאורייתא' שנכתב על ידי תלמידי ורבני הישיבה^[2].