מרכז לעניני חינוך – הבדלי גרסאות

גרסה מ־22:26, 25 באפריל 2026

מרכז לעניני חינוך (מכונה בקיצור מל"ח) הוא הגוף האחראי על כל פעילות הפצת המעיינות של חסידות חב"ד, מרכז את מפעל השליחות העולמי ומארגן את כינוס השלוחים העולמי.

היסטוריה

ייסוד המרכז

המרכז הוקם בחודש תמוז שנת תש"א על ידי אדמו"ר הריי"צ בקשר עם בואו של חתנו הרבי בכ"ח בסיוון תש"א ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות החינוך והיהדות בארצות הברית^[1].

כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, וכמזכיר מונה הד"ר ניסן מינדל; כמשרד המל"ח נקבע חדר בקומה הראשונה של 770 איסטערן פארקווי, (לאחר מספר חודשים בהם התגורר הרבי במקום), לימים הפך החדר לחדרו האישי של הרבי, כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות^[2].

בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב אברהם פריז והרב מאיר ליבר קלר.

תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי ארצות הברית, בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של בית רבקה ובית שרה, מסיבות שבת ושל"ה והפיצו את חוברות ועלוני המרכז^[3].

בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו בפוקינג - על ידי הרב דוד ברוומן; בקנדה - על ידי הרב יצחק הנדל, כשבראש המרכז עומדים הרב משה אליהו גרליצקי והרב מנחם זאב גרינגלס, ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב יוסף רודל; באנגליה^[4] - על ידי הרב ירחמיאל בנימינסון^[5]; בארץ הקודש^[6] - על ידי הרב אברהם פריז ובמרוקו^[7] - על ידי הרב מיכאל ליפסקר.

תש"י ואילך

לאחר י' בשבט תש"י הפך הרבי לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות תש"נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.

בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול מפעל השליחות ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי בתי חב"ד - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל שליח בכל אתר ואתר.

עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים בחב"ד: ניהל את כל מפעל השליחות המסועף, את כינוס השלוחים העולמי, החזיק בבעלות על בית הרבי בפרזידנט 1304, היה בעלים של ספריית הרבי בחדרו^[8] ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.

במשך השנים הצטרפו למוסד הרב יהודה קרינסקי שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון כינוס השלוחים העולמי והרב משה יהודה קוטלרסקי שניהל מטעם המל"ח את מפעל השליחות.

בשנת תשמ"ט, על-פי הוראת הרבי^[^{דרוש מקור]}, הוכנס נציג מל"ח להועד להרחבת 770 - הנציג היה הרב שלום מנחם מענדל סימפסון.

מינויים ודיונים

שטר צוואה

בי"ז בסיוון תשמ"ח, נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים חיים מרדכי אייזיק חדקוב, ניסן מינדל וישראל יצחק פיקרסקי בנוגע להנהגת מוסדות ליובאוויטש; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב חודקוב, ניסן מינדל והרב שלום מנחם מענדל סימפסון^[9]. הצוואה הוגהה על-ידי הרבי, אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' ניסן מינדל, וכן עדות הרב שניאור זלמן לבקובסקי ששמע מהרב ישראל יצחק פיקרסקי. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב יהודה קלמן מארלו, הרב יצחק הענדל, הרב יצחק מאיר הרץ והרב דוד שוחט, פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז^[10]. לאידך פסקו רוב הרבנים בועד רבני ליובאוויטש אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.^[^{דרוש מקור]}

ניירות רשמיים

בשנת תש"נ הכינו^[11] חברי שלושת המוסדות המרכזיים - אגודת חסידי חב"ד, מחנה ישראל ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.

למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ד"ר ניסן מינדל, הרב שמואל דוד רייטשיק, הרב בנימין אליהו גרודצקי הרב בערל יוניק, והרב דוד רסקין, הרב שלום מנחם מענדל סימפסון, הרב אברהם יצחק שם טוב, הרב זאב יחזקאל כ"ץ^[12] והרב חיים יהודה קרינסקי.

שני מרכזים

לאחר דיונים וויכוחים בשנים תשנ"ה-תשנ"ז, נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי רוב רבני ועד רבני ליובאוויטש המתנהל על ידי הרב חיים יהודה קרינסקי, ר' משה יהודה קוטלרסקי ור' זלמן אהרן גרוסבאום. במרכז זה היו חברים (עד לשנת תש"ע) גם הרבנים: אברהם יצחק שם טוב, נחמן סודאק, ישראל דערן, שלום דובער לויטין, שמואל קפלן ודניאל מוסקוביץ'. המרכז השני בראשות הרב שלום מנחם מענדל סימפסון, נתמך על-ידי בד"צ קראון הייטס ורבנים נוספים^[13].

זבל"א

עקב חילוקי דעות בין הרב חיים יהודה קרינסקי והרב ירחמיאל בנימין קליין, מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב אברהם יצחק שם טוב, הרב משה יהודה קוטלרסקי ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת תש"ע על זבל"א במסגרת ועד רבני ליובאוויטש בו השתתפו הרב משה יהודה לייב לנדא, הרב משה בוגמילסקי והרב דוד משה ליברמן. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).

בחודש אב תש"ע יצאה פסיקה זמנית^[14] בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב זלמן אהרן גרוסבאום.

לאחר פטירת הרב קוטלרסקי

בהלויית הרב משה יהודה קוטלרסקי שנפטר ביום כ"ז אייר תשפ"ד, הוקראה צוואתו שביקש כי בנו יחליפו בתפקידו במרכז לענייני חינוך^[15], אך הנהלת מרכז לענייני חינוך לא הגיבה לבקשה-צוואה ובראיון עם בנו הרב מנחם מנדל קוטלרסקי בתשרי תשפ"ה, הוגדרה העברת התפקיד מאב לבנו: "הרב מנחם מענדל נטל על עצמו את המשך מפעלי השליחות שהוביל אביו ב'מרכז לענייני חינוך"^[16].

פעילות המרכז

מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות היהדות והחינוך בארצות הברית, מלבד ישיבות וחדרים^[17]; בין פעולותיו נמנו^[18]:

בתי ספר לנערות - בית רבקה (ע"ש הרבנית רבקה) ובית שרה (ע"ש הרבנית שטערנא שרה); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ליהדות^[19]. הסניף המרכזי של בית רבקה שכן בקראון הייטס.
מסיבות שבת - מידי שבת קודש התכנסו עשרות ילדים וילדות^[20] בכל סניף מל"ח, שמעו מפי מדריכים על קדושת השבת, על יהדות וענייני דיומא; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מדי פעם - בדרך כלל בל"ג בעומר, התכנסו ילדי הסניפים למעין פאראד בחצר 770, והרבי היה נושא לפניהם דברים על יהדות וחסידות.
שיעורי לימודי הדת, לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי יום רביעי שיעור בו למדו אודות יהדותם ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב יעקב יהודה הכט (לימים היא הפכה לוועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר).
המחלקה לאיכרים יהודיים, שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כטלית ותפילין); ופעלה לסידור חינוך יהודי לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ולמחנה ישראל).
מחלקת המצו"ת (= הספקת מזוזות ציצית ותפילין), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי השואה ויוצאי רוסיה ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן בסין וביפן; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, בפוקינג, ניהל הרב דוד ברוומן; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של שנחאי, הרב מאיר אשכנזי.
המחלקה לעובדים בצבא הוקמה בתקופת השואה, על ידי מל"ח ופעלה בשיתוף עם מחנה ישראל. המחלקה התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא ארצות הברית; וסיפקה להם: תשמישי קדושה; ספרי קריאה ולימוד; חוברות מיוחדות - מעסעדזש - שהוצאו בשבילם, (סידורים ומחזורים, ברכת המזון, ספרונים של שיחות וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם^[21].
שיעורי ערב - שיעורים תורניים לבעלי-בתים יהודים העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי המל"ח בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת תש"ה עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת אשל התורה של מחנה ישראל; בשנת תש"ז חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.
תעמולה למען חינוך יהודי נערכה בין ההורים היהודיים בארצות הברית בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של המל"ח.
מחלקת המורים - א. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של המל"ח ובתי ספר אחרים ב. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.
מחלקה לתמיכה כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים למל"ח ותות"ל והן שאינם שייכים לחב"ד, כמו בית יעקב וכו'.
שליחויות לערי שדה - מרכז שליחות, בחורים שיצאו כשלוחים נודדים לסיורים של הפצת יהדות בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום^[22]; הרבי מלך המשיח ייקר מאוד מחלקה זו, והקדיש לה שיחות רבות.
כינוסים והרצאות - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי היהדות, כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות בחג הסוכות ב־770; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע^[23].
מחלקת הוצאה לאור - קה"ת הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: לוח היום יום וילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס (ב"ח) בעריכת הרבי, ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - באנגלית: "טאקס ענד טיילס"^[24], ספר המקראה 'ספרנו', סידור תהלת ה', סדר ברכות ותפילות באנגלית, "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" (אנגלית), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר ניסן מינדל, והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"^[25]

חיבורים וחוברות אלו הופצו בקרב כלל ילדי ארה"ב והודפסו בהם מנהגים חב"דיים וגם אחרים, מקיטל בראש השנה ועד נוסח כפרות שונה.

בשנת תש"ד הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע למרכז לענייני חינוך באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד יוליוס (יהודה) סטולמן ואלכסנדר אלחנן כהן. בהנהלת הקרן היה חבר הרבי יחד עם הרב ניסן מינדל.^[^{דרוש מקור]}

פעילות המרכז המתחדשת

כיום עיקר הפעילות תחת שם הארגון מתקיימת מבניין 788 איסטערן פארקווי תחת מחלקה '302' ונוהלה על ידי הרב משה קוטלרסקי עד פטירתו בתשפ"ד:

CTeen
Ckeeds
jem
JNet
בית מדרש לשלוחים
מיי שליח
כינוס השלוחים העולמי
משרד משיח - בהנהלת הרב שלמה נפרסטק.

כינוס השלוחים העולמי

ערך מורחב – כינוס השלוחים העולמי

כינוס השלוחים העולמי הוא כינוס שנתי של שלוחי הרבי מרחבי העולם, על מנת לחזק את הקשר שלהם עם הרבי וכן לטכס עצה ולדון בנושאים עימם הם מתמודדים בעבודת השליחות. הכינוס מתחיל מידי שנה בשבת מברכים חודש כסלו ב-770, בהתוועדות של הרבי.

הכינוס מתקיים על ידי המרכז לעניני חינוך, ומנוהל בפועל על ידי ועד הכינוס שנבחר על ידי המרכז לעניני חינוך בראשות מזכיר הרבי, הרב שלום מנחם מענדל סימפסון.

במהלך הכינוס מתקיימות סדנאות בתחומים מגוונים המסייעים לשליח בפעילויותיו השונות במקום מגוריו. כמו כן מתקיימים ירידים ומכירות של מוצרים המתאימים לשלוחים.

פתיחתו הרשמית של הכינוס היא בשבת בצהריים, בשעה 1:30. אז מתחיל הכינוס בעת ההתוועדות של הרבי. בדרך כלל מתייחס הרבי בהתוועדות זו לתפקידם של השלוחים, ומקשר זאת לפרשת השבוע.

המעמד המרכזי הוא ה'באנקעט' המפואר שמתקיים במוצאי שבת באחד האולמות בשכונת קראון הייטס. ביום ראשון בבוקר נאספים השלוחים לתמונה המרכזית בחזית 770. ובראשון בערב מתקיימת התוועדות השלוחים ב-770.

ועד הכינוס

את וועד כינוס השלוחים ניהל הרב שלום מנחם מענדל סימפסון מנהל המרכז לעניני חינוך עד פטירתו.

רשימת ממוני המרכז לעניני חינוך, חברי הוועד מרחבי העולם^[26]:

הרב נפתלי אסטולין - לוס אנג'לס, קליפורניה
הרב גרשון אבצן - סינסנטי, אוהיו
הרב אליהו דוד בורנשטיין - בולוניה, איטליה
הרב רחמים בנין - ונציה, איטליה
הרב מנחם מענדל בלניצקי - כפר חב"ד, ארץ הקודש
הרב יעקב ביטון - סרסל, צרפת
הרב שמשון גולדשטיין - פושקר, הודו
הרב יוסף חיים גינזבורג - רמת אביב בתל אביב, ארץ הקודש
הרב מנחם מענדל הענדל - קראון הייטס, ניו יורק
הרב ישעיה העכט - נורווק, קונטיקט
הרב שלום יעקב חזן - קראון הייטס, ניו יורק
הרב מנחם מענדל טורין - ספרינגפילד, אילינו
הרב יוסף יצחק לוי - מנילה, פיליפינים
הרב משה חיים לוין - ברוקלין, ניו יורק
הרב שניאור זלמן ליברוב - פלטבוש, ניו יורק
הרב שלום בער קלמנסון - סינסנטי, אוהיו
הרב יוסף צבי קרליבך - ניו ברונזוויק, ניו ג'רזי
הרב יהודה שפריצר - מונרו, ניו ג'רזי

לקריאה נוספת

כאן לא מסכמים, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ, עמוד 6 • חג הסוכות תשפ"ב עמוד 6

קישורים חיצוניים

מסמכים, עדויות ומענות:, כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים,
'שוברים את הקרח' באמריקה, בתכנית הוידאו השבועית של ר' שלום דובער שפירא (אנגלית)

פרסומים לילדים בשנים ת"ש-תש"י

בנימין סוחייק, אנא נפשי כתבית יהבית (חלק ב'), השתלשלות כתיבת והפצת תורת הרבי, בשנים ת"ש-תש"י, וכולל תיעוד פרסומים לילדים על ידי מרכז לענייני חינוך
סקירה היסטורית מרתקת: המל"ח וספריית החגים של הרבי, הרצאה של הרב מנחם מענדל גרינפלד
מנחם מענדל גרינפלד הספריה לחגים ומועדים - מחקר היסטורי מקיף בעקבות פרסומיו הראשונים של הרבי, תשורה משמחת נישואי יוסף יצחק ושרה הינדא גרינפלד, סיון תשפ"ד

הערות שוליים

^ במקביל למחנה ישראל שמטרתו הייתה לאחד את כלל יהודי העולם והוצאת הספרים קה"ת.
^ לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב חודקוב בקצה השני של 770.
^ במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש וניהל סניף של אחי תמימים במקום.
^ בחודש חשוון תש"ט.
^ בסיוע ד"ר הלל זיידמן ובפיקוח הרב שניאור זלמן גוראריה - זכרון הרש"ז גוראריה סימן רכ"ד
^ בחודש אייר תש"ט.
^ בשנת שי"ת.
^ עד שאוחדה עם ספריית אגודת חסידי חב"ד בשנת תשמ"ח.
^ צילום הצוואה .
^ צילום הפסק
^ על-פי הוראת הרבי ביחידות לחברי אגו"ח, ט' מרחשוון תשמ"ט.
^ כממלא מקום אביו הרב משה פנחס כ"ץ.
^ בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו, הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן (ע' 8) .
^ צילום (הקישור אינו פעיל, כ"א שבט)
^ הצוואה לשלוחים הוקראה: "עמדו לצד בני, שימלא מקומי"
^ כפר חב"ד 2081 ע' 72
^ שהיו תחת מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בהנהלת הרב שמריהו גורארי'.
^ על פי 'סקירה קצרה' שבסוף לוח היום יום, סידור תהלת השם (תש"ה ותש"ז) ותולדות חב"ד בארצות הברית.
^ עדות אדמו"ר הריי"צ באגרות קודש שלו חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.
^ בצורה נפרדת
^ ראה עוד בתולדות חב"ד בארצות הברית פרק נז, ימי בראשית ע' 1–230, בית משיח 652, כפר חב"ד פ' וירא תשפ"ד
^ בניהול האחים הרב משה ומענדל קוטלרסקי.
^ משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים תשנ"ג - תשנ"ד על ידי קה"ת, חלקם באו בסדרת הרשימות וחלקם נלקטו בספר שיחות קודש - קודם הנשיאות.
^ שתרגומו נדפס בירחון שיחות לנוער.
^ הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170
^ נכון לשנת תשפ"ה.

[1] במקביל למחנה ישראל שמטרתו הייתה לאחד את כלל יהודי העולם והוצאת הספרים קה"ת.

[2] לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב חודקוב בקצה השני של 770.

[3] במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש וניהל סניף של אחי תמימים במקום.

[4] בחודש חשוון תש"ט.

[5] בסיוע ד"ר הלל זיידמן ובפיקוח הרב שניאור זלמן גוראריה - זכרון הרש"ז גוראריה סימן רכ"ד

[6] בחודש אייר תש"ט.

[7] בשנת שי"ת.

[8] עד שאוחדה עם ספריית אגודת חסידי חב"ד בשנת תשמ"ח.

[9] צילום הצוואה .

[10] צילום הפסק

[11] על-פי הוראת הרבי ביחידות לחברי אגו"ח, ט' מרחשוון תשמ"ט.

[12] כממלא מקום אביו הרב משה פנחס כ"ץ.

[13] בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו, הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן (ע' 8) .

[14] צילום (הקישור אינו פעיל, כ"א שבט)

[15] הצוואה לשלוחים הוקראה: "עמדו לצד בני, שימלא מקומי"

[16] כפר חב"ד 2081 ע' 72

[17] שהיו תחת מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בהנהלת הרב שמריהו גורארי'.

[18] על פי 'סקירה קצרה' שבסוף לוח היום יום, סידור תהלת השם (תש"ה ותש"ז) ותולדות חב"ד בארצות הברית.

[19] עדות אדמו"ר הריי"צ באגרות קודש שלו חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.

[20] בצורה נפרדת

[21] ראה עוד בתולדות חב"ד בארצות הברית פרק נז, ימי בראשית ע' 1–230, בית משיח 652, כפר חב"ד פ' וירא תשפ"ד

[22] בניהול האחים הרב משה ומענדל קוטלרסקי.

[23] משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים תשנ"ג - תשנ"ד על ידי קה"ת, חלקם באו בסדרת הרשימות וחלקם נלקטו בספר שיחות קודש - קודם הנשיאות.

[24] שתרגומו נדפס בירחון שיחות לנוער.

[25] הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170

[26] נכון לשנת תשפ"ה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:סמל מרכז לעניני חינוך.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המרכז]]
-'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]], מרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי ומארגן את [[כינוס השלוחים העולמי]].
+'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הוא הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]], מרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי ומארגן את [[כינוס השלוחים העולמי]].
 ==היסטוריה==
 ===ייסוד המרכז===
-המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר עם בואו של [[הרבי|חתנו]] ב[[כ"ח סיון תש"א]] ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.
+המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר עם בואו של חתנו [[הרבי]] ב[[כ"ח בסיוון]] תש"א ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.
-כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.
+כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.
 בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.
-בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].
+בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף רודל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].
 ===תש"י ואילך===
+לאחר [[י' בשבט]] [[תש"י]] הפך [[הרבי]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות [[תש"נ]] נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.
-לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[הרבי]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות [[תש"נ]] נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.
 בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.
@@ שורה 24: / שורה 23: @@
 במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].
-בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי{{מקור}}, הוכנס נציג מל"ח ל[[הועד להרחבת 770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
+בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי{{מקור}}, הוכנס נציג מל"ח ל[[הועד להרחבת 770]] - הנציג היה הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]].
 ===מינויים ודיונים===
 ===שטר צוואה===
+ב[[י"ז בסיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב חודקוב, ניסן מינדל והרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה] {{אינפו}}.}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.{{מקור}}
-בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה] {{אינפו}}.}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.{{מקור}}
 ===ניירות רשמיים===
@@ שורה 34: / שורה 33: @@
 בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.
-למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} והרב [[חיים יהודה קרינסקי]].
+למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} והרב [[חיים יהודה קרינסקי]].
 ===שני מרכזים===
-לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי רוב רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי הרב [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[ישראל דערן]], [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/353dc1694e44257367095326d3d4fff8.jpg בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/17-11-2020-20-03-16-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-770.pdf הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן] (ע' 8) {{אינפו}}.}}.
+לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי רוב רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי הרב [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[ישראל דערן]], [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|[[:קובץ:בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון.jpg|בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו]], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/17-11-2020-20-03-16-חיי-שרה-להדפסה-770.pdf הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן] (ע' 8) {{אינפו}}.}}.
 ===זבל"א===
@@ שורה 50: / שורה 49: @@
 [[קובץ:בערל בוימגרטן מסיבות שבת.png|ממוזער|0x0 פיקסלים|הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]
 מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:
 *'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].
+*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף מל"ח, שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מדי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על יהדות ו[[חסידות]].
-*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].
 *'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).
+*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] יהודי לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).
+*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו'''ת'''פילין), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].
+*'''[[המחלקה לעובדים בצבא]]''' הוקמה בתקופת השואה, על ידי מל"ח ופעלה בשיתוף עם מחנה ישראל. המחלקה התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; וסיפקה להם: תשמישי קדושה; ספרי קריאה ולימוד; חוברות מיוחדות - מעסעדזש - שהוצאו בשבילם, ([[סידור]]ים ומחזורים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם{{הערה|ראה עוד ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי בראשית]] ע' 1–230, בית משיח 652, כפר חב"ד פ' וירא תשפ"ד}}.
+*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי המל"ח בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.
+*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של המל"ח.
+*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של המל"ח ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.
+*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים למל"ח ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.
+*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאוד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.
+*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי היהדות, כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב־[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.
+*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" (אנגלית), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
-*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).
+חיבורים וחוברות אלו הופצו בקרב כלל ילדי ארה"ב והודפסו בהם מנהגים חב"דיים וגם אחרים, מקיטל בראש השנה ועד נוסח כפרות שונה.
-*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].
-*'''[[המחלקה לעובדים בצבא]]''' הוקמה בתקופת השואה, על ידי מל"ח ופעלה בשיתוף עם מחנה ישראל. המחלקה התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; וסיפקה להם: תשמישי קדושה; ספרי קריאה ולימוד; חוברות מיוחדות - מעסעדזש - שהוצאו בשבילם, ([[סידור]]ים ומחזורים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם{{הערה|ראה עוד ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי בראשית]] ע' 230-1, בית משיח 652, כפר חב"ד פ' וירא תשפ"ד}}.
-*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.
-*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].
-*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.
-*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.
-*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.
-*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.
-*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
-חיבורים וחוברות אלו הופצו בקרב כלל ילדי ארה"ב והודפסו בהם מנהגים חב"דיים וגם אחרים, מקיטל בראש השנה ועד נוסח כפרות שונה.
 בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].{{מקור}}
@@ שורה 95: / שורה 81: @@
 [[קובץ:כינוס השלוחים תשפה.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המרכזית ([[תשפ"ה]])]]
 {{ערך מורחב|ערך=[[כינוס השלוחים העולמי]]}}
-'''כינוס השלוחים העולמי''' הינו כינוס שנתי של [[שליחות|שלוחי]] [[הרבי]] מרחבי העולם, על מנת לחזק את הקשר שלהם עם הרבי וכן לטכס עצה ולדון בנושאים עימם הם מתמודדים בעבודת השליחות. הכינוס מתחיל מידי שנה ב[[שבת מברכים]] [[חודש כסלו]] ב-[[770]], בהתוועדות של הרבי.
+'''כינוס השלוחים העולמי''' הוא כינוס שנתי של [[שליחות|שלוחי]] [[הרבי]] מרחבי העולם, על מנת לחזק את הקשר שלהם עם הרבי וכן לטכס עצה ולדון בנושאים עימם הם מתמודדים בעבודת השליחות. הכינוס מתחיל מידי שנה ב[[שבת מברכים]] [[חודש כסלו]] ב-[[770]], בהתוועדות של הרבי.
-הכינוס מתקיים על ידי המרכז לעניני חינוך, ומנוהל בפועל על ידי [[ועד כינוס השלוחים העולמי|ועד הכינוס]] שנבחר על ידי המרכז לעניני חינוך בראשות מזכיר הרבי, הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
+הכינוס מתקיים על ידי המרכז לעניני חינוך, ומנוהל בפועל על ידי [[ועד כינוס השלוחים העולמי|ועד הכינוס]] שנבחר על ידי המרכז לעניני חינוך בראשות מזכיר הרבי, הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]].
 במהלך הכינוס מתקיימות סדנאות בתחומים מגוונים המסייעים ל[[שליח]] בפעילויותיו השונות במקום מגוריו. כמו כן מתקיימים ירידים ומכירות של מוצרים המתאימים לשלוחים.
-פתיחתו הרשמית של הכינוס היא בשבת בצהריים, בשעה 1:30. אז מתחיל הכינוס בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]]. בדרך כלל מתייחס הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] זו לתפקידם של השלוחים, ומקשר זאת ל[[פרשת חיי שרה|פרשת השבוע]].
+פתיחתו הרשמית של הכינוס היא בשבת בצהריים, בשעה 1:30. אז מתחיל הכינוס בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]]. בדרך כלל מתייחס הרבי בהתוועדות זו לתפקידם של השלוחים, ומקשר זאת ל[[פרשת חיי שרה|פרשת השבוע]].
 המעמד המרכזי הוא ה'באנקעט' המפואר שמתקיים במוצאי שבת באחד האולמות בשכונת קראון הייטס. ביום ראשון בבוקר נאספים השלוחים לתמונה המרכזית בחזית 770. ובראשון בערב מתקיימת התוועדות השלוחים ב-770.
 [[קובץ:ישעיה הרצל כינוס השלוחים תשפ"ה בנקט.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב [[ישעיהו הרצל]] חבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] נואם בבאנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]]
 ===ועד הכינוס===
 את וועד כינוס השלוחים ניהל הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]] מנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]] עד פטירתו.
@@ שורה 114: / שורה 101: @@
 * הרב [[גרשון אבצן]] - [[סינסנטי]], אוהיו
 * הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]] - בולוניה, [[איטליה]]
-* הרב [[רחמים בנין]] - [[ונציה]], [[איטליה]]
+* הרב [[רחמים בנין]] - [[ונציה]], איטליה
 * הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]] - [[כפר חב"ד]], [[ארץ הקודש]]
 * הרב יעקב ביטון - סרסל, [[צרפת]]
@@ שורה 128: / שורה 115: @@
 * הרב [[שלום בער קלמנסון]] - [[סינסנטי]], אוהיו
 * הרב [[יוסף צבי קרליבך]] - ניו ברונזוויק, [[ניו ג'רזי]]
-* הרב יהודה שפריצר - מונרו, [[ניו ג'רזי]]}}
+* הרב יהודה שפריצר - מונרו, ניו ג'רזי}}
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 134: / שורה 121: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 * מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}} {{אינפו}}
 *'''[https://collive.com/breaking-the-ice-in-america/ 'שוברים את הקרח' באמריקה]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COL}} (אנגלית)
 ===פרסומים לילדים בשנים ת"ש-תש"י===
-* [[בנימין סוחייק]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9E_1407.pdf אנא נפשי כתבית יהבית (חלק ב')]''', השתלשלות כתיבת והפצת תורת הרבי, [https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_1431_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%94.pdf, בשנים ת"ש-תש"י, וכולל תיעוד פרסומים לילדים על ידי [[מרכז לענייני חינוך]]]
+* [[בנימין סוחייק]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/התמים_פסח_תשפד_מצורף_לבימ_1407.pdf אנא נפשי כתבית יהבית (חלק ב')]''', השתלשלות כתיבת והפצת תורת הרבי, [https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_התמים_מוסף_בית_משיח_1431_סוכות_פה.pdf, בשנים ת"ש-תש"י, וכולל תיעוד פרסומים לילדים על ידי מרכז לענייני חינוך]
 *'''[https://col.org.il/news/165471 סקירה היסטורית מרתקת: המל"ח וספריית החגים של הרבי]''', הרצאה של הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]] {{וידאו}}{{COL}}
 * [[מנחם מענדל גרינפלד]] '''[https://drive.google.com/file/d/1OyXOKrKb9-ISW9O9SUEff36z5adAvrnG/view?usp=drivesdk הספריה לחגים ומועדים - מחקר היסטורי מקיף בעקבות פרסומיו הראשונים של הרבי]''', תשורה משמחת נישואי יוסף יצחק ושרה הינדא גרינפלד, סיון תשפ"ד