מלכות שבתפארת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{שכתוב|}}
 {{עריכה דחופה}}
-'''מלכות שבתפארת''' הוא התכללות ספירת המלכות בספירת התפארת. שעל ידי שמכניסים את ה[[מלכות]] ב[[תפארת]] - שמכניסים את האור האלוקי הבלתי מוגבל שזה [[תפארת]] בתוך כלי מוגבל שזה [[מלכות]] מביאים את ה[[גאולה]].
+'''מלכות שבתפארת''' הוא התכללות ספירת המלכות בספירת התפארת. שעל ידי שמכניסים את ה[[מלכות]] ב[[תפארת]] - שמכניסים את ה[[אור]] האלוקי הבלתי מוגבל שזה [[תפארת]] בתוך כלי מוגבל שזה [[מלכות]] מביאים את ה[[גאולה]].
-ולהבין זאת יותר, '''ספירת המלכות''' מתחלקת באופן כללי לשני דרגות, 1. מלכות איך שהיא בעולמה שלה למעלה מהעולם הנמוך ממנה, ולדוגמא - מל' דאצי' היא למעלה מעו' הברי' לגמרי ואינה יורדת כלל אליה להחיותה. 2. מלכות איך שהיא יורדת למטה להחיות את העולם שתחתיה, ובלשון תורת החסידות "מל' דאצי' כפי שנעשית עתיק (כתר) לבריאה", שאז במצב זה היא מצטמצמת ויורדת לתת חיות וגילוי אלוקות לעולם הבריאה.
-מלכות בדרגתה הראשונה אין לה משל עצמה כלום אלא כל מה שיש לה היא מקבלת מהספירות שלמעלה ממנה, [ולכן היא תמיד משמשת כדוגמא למשהו שהוא מקבל].
+'''[[ספירת המלכות]]''' -   [[מלכות]] אין לה משל עצמה כלום וכל עניינה להיות 'כלי' ולקבל את [[האור]] של שאר ה[[ספירות]] שלמעלה ממנה בה היא מקבלת את חיותה,
-הסיבה שחכמי הקבלה קראו לספירה זו "מלכות" היא לפי שהיא מבטאת את עניין המלוכה, מלך הוא נעלה מאוד לגבי העם, ועד באופן של בלי ערך לגמרי מהם, וכתיב עליו: "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" שאפי' המידות (הטבעיות)של המלך הם גבוהים ונעלים יותר מהשכל של העם, והיינו שכל כוחותיו של המלך נעלים מאוד ועד שלא בערך לגבי העם.{{הערה|1=ראה מאמר ד"ה ביום השתי עשר מלוקט ח"ג.}}
+אולם ביחד עם זאת  [[מלכות]] עניינה להשפיע ולהחיות את העולם שתחתיה, שאז במצב זה היא מצטמצמת ויורדת לתת חיות וגילוי אלוקות לעולם הבריאה. נמצא ש[[מלכות]] עניינה לקבל את ה[[אור]] הבלתי מוגבל, ולהשפיע ולהחיות את העולמות שמתחתיה.
-המלך הוא מולך על עם, ש"אין מלך בלא עם", ו"עם" מל' "עוממות" ל' פירוד והבדלה, שהמלך כנ"ל הוא גבוה לגמרי מהעם והעם הם נפרדים ממנו אך בכל זאת הם בטלים אליו.
-זוהי ספי' ה'מלכות' למעלה, מלכותו של הקב"ה.
+==הסיבה לשמה==
+הסיבה שחכמי הקבלה קראו לספירה זו [["מלכות"]] היא לפי שהיא מבטאת את עניין המלוכה, [[מלך]] הוא נעלה מאוד לגבי ה[[עם]], והוא נעלה באין ערוך מעמו, שעליו נאמר: "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" שאפילו המידות (הדרגא הנמוכה של ה[[מלך]]) הם גבוהים ונעלים יותר מה[[שכל]] של [[העם]] (הדרגא הגבוהה של העם), יוצא שכל הכוחות של ה[[מלך]] נעלות וגבוהות באין ערוך מ[[העם]]{{הערה|1=ראה מאמר ד"ה ביום השתי עשר מלוקט ח"ג.}}
+ה[[מלך]] הוא מולך על העם, ש"אין מלך בלא עם", ו"עם" מלשון "עוממות" לשון פירוד והבדלה, שה[[מלך]] כנזכר לעיל הוא גבוה לגמרי מ[[העם]] ו[[העם]] הם נפרדים ממנו אך בכל זאת הם בטלים אליו.
+זוהי ספירת ה[['מלכות']] למעלה, מלכותו של [[הקב"ה]].
 גילוי דרגה זו למטה בעו' נעשית ע"י כמה אופנים, ומהם: 1. עבודת ה' באופן של קב"ע של עבד פשוט. 2. בתקיעת שופר בר"ה שע"י ממליכים את המלך אז נעשית בניין המלכות מחדש, שע"י התקיעת שופר מתעוררת הנשמה והיהודי מקבל ע"ע את מלכותו של הקב"ה. ו3. בעיקר ע"י מצוות "שום תשים עליך מלך" שהמלך הוא בטל לקב"ה "ובו וע"י בטלים ישראל לקב"ה". ושלימות גילוי המלוכה של הקב"ה ע"י מלך, הוא לע"ל ע"י מלך המשיח שאז לא יהי' העלם והסתר כלל. ע"כ ביאור עניין המלכות.