דבר מלכות שמות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←רקע) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
[[קובץ:הרמבם מתוקן חלקית.jpg|200px|ימין|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ע"י שמחזקים ומוסיפים בלימוד ספר משנה תורה להרמב"ם, כולל – ע"י ההשתתפות (או להוסיף חיזוק בזה, אם משתתף כבר) בלימוד הרמב"ם דכו"כ מבנ"י, ג' פרקים ליום, או פרק א' ליום, או בספר המצוות.}}]] | [[קובץ:הרמבם מתוקן חלקית.jpg|200px|ימין|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ע"י שמחזקים ומוסיפים בלימוד ספר משנה תורה להרמב"ם, כולל – ע"י ההשתתפות (או להוסיף חיזוק בזה, אם משתתף כבר) בלימוד הרמב"ם דכו"כ מבנ"י, ג' פרקים ליום, או פרק א' ליום, או בספר המצוות.}}]] | ||
{{ציטוט צף|כבר דובר פעמים רבות דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שנוסף ע"ז שכבר "כלו כל הקיצין", כבר עשו בנ"י תשובה, וסיימו הכל, כולל גם – "לצחצח הכפתורים", וצריך רק שהקב"ה יפתח את עיניהם של בנ"י שיראו שהגאולה האמיתית והשלימה כבר ישנה, ויושבים כבר לפני שולחן ערוך, בסעודת לויתן ושור הבר וכו' וכו'.}} | {{ציטוט צף|כבר דובר פעמים רבות דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שנוסף ע"ז שכבר "כלו כל הקיצין", כבר עשו בנ"י תשובה, וסיימו הכל, כולל גם – "לצחצח הכפתורים", וצריך רק שהקב"ה יפתח את עיניהם של בנ"י שיראו שהגאולה האמיתית והשלימה כבר ישנה, ויושבים כבר לפני שולחן ערוך, בסעודת לויתן ושור הבר וכו' וכו'.}} | ||
*'''אות א':''' | *'''אות א':''' הרבי מביא את דברי המדרש על הפסוק "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה", ש"על שם גאולת ישראל נזכרו כאן" ושאיך כל שם מי"ב השבטים קשור לגאולה. אך הרבי מקשה על כך, שהרי ירידת עם ישראל למצרים הייתה ירידה לרוחניות ורק זמן רב אחר כך נגאלו, ולא מובן איך ירידתם למצרים קשורה לגאולה ומדוע מודגש הפסוק. הרבי גם מוסיף להקשות, שהרי "על שם גאולת ישראל" הכוונה היא גם לגאולה העתידה לבוא, ואם כך מה הקשר בין ירידת עם ישראל למצרים לבין הגאולה העתידה, ומה אנו צריכים ללמוד מכך? | ||
*'''אות ב' - ג':''' הרבי מבאר, שירידתם של עם ישראל למצרים היא אמנם בחיצוניות ירידה, אך בפנימיות היא קשורה לגאולה. הרבי גם מביא, שלאור מאמר חז"ל, "כל המלכיות נקראו על שם מצרים", הרי כל העניין של ירידת וגאולת מצרים נמשכים גם לאחר מכן, עד דורנו. הרבי מוסיף, ש[[רש"י]] מבאר את הנאמר במשנה האחרונה בפרק קמא דברכות: "אמר ר' אלעזר בן עזרי' הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך הימים כל ימי חייך להביא הלילות, וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח" - | *'''אות ב' - ג':''' הרבי מבאר, שירידתם של עם ישראל למצרים היא אמנם בחיצוניות ירידה, אך בפנימיות היא קשורה לגאולה. הרבי גם מביא, שלאור מאמר חז"ל, "כל המלכיות נקראו על שם מצרים", הרי כל העניין של ירידת וגאולת מצרים נמשכים גם לאחר מכן, עד דורנו. הרבי מוסיף, ש[[רש"י]] מבאר את הנאמר במשנה האחרונה בפרק קמא דברכות: "אמר ר' אלעזר בן עזרי' הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך הימים כל ימי חייך להביא הלילות, וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח" - "כבן שבעים שנה – כבר הייתי נראה זקן ולא זקן ממש שבאת עליו שיבה יום שהעבירו רבן גמליאל מנשיאותו ומינו רבי אלעזר בן עזרי' נשיא כדאיתא לקמן בפרק תפלת השחר, ואותו היום דרש בן זומא מקרא זה". הרבי דורש ביאור על השייכות של המאמר לבעל המאמר - רבי אלעזר בן עזריה, והקשר לכך שמשנה זו נאמרה ביום (או בקשר) שהתמנה רבי אלעזר לנשיא. | ||
*'''אות ד' - ה':''' | *'''אות ד' - ה':''' הרבי מבאר, שבמשנה זו מובא גודל ירידת ומעלת יציאת מצרים, שגם לאחר מכן, צריך לזכור בכל יום ויום, משום שזכירת מצרים היא 'יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו כו'', ומשופ שיציאת מצרים מסמלת את היציאה של הנפש האלוקית ממיצרים וגבולים. הרבי מוסיף, שבגאולת מצרים 'נפתח הצינור' של כלל הגאולות. הרבי מוסיף, שסיבות אזכור הירידה למצרים וההקשר לגאולה הם משום שיציאת מצרים היא ההתחלה והפנימיות של [[ימות המשיח]], ומשום שיציאת מצרים פועלת חידוש בימות המשיח – 'המעלה ד"אתכפיא סט"א", מכיון שהרע הי' עדיין בתקפו' אז. אך עם זאת, יציאת מצרים היא רק 'טפל', משום שעיקר הגילוי הוא של [[הגאולה האמיתית והשלימה]]. | ||
*'''אות ו' - ז':''' | *'''אות ו' - ז':''' הרבי גם מסביר לאור זה את דברי חכמים על דברי בן זומא, ש"כל ימי חייך" גם "בלילות", בליל הגלות"כל ימי חייך להביא לימות המשיח", ש"כל ימי חייך" בעולם הזה ישנה, בנוסף על הדרגה של יציאת מצרים, גם הדרגא של ימות המשיח. ועל פי זה מובן השייכות של המשנה לרבי אלעזר בן עזריה שנהיה באותו יום נהיה נשיא: שחידושו של נשיא ישראל הוא לקשר ולאחד "כל ימי חייך" של כל אחד מישראל. "כל ימי חייך" הגשמי שבזמן הגלות, ו"כל ימי חייך" שבימות המשיח. | ||
*'''אות ח' - ט':''' הרבי גם מוסיף, שזה קשור להקדמתו 'הרי אני כבן שבעים שנה', ששבעים שנה הם שלימות בחיי האדם. | *'''אות ח' - ט':''' הרבי גם מוסיף, שזה קשור להקדמתו 'הרי אני כבן שבעים שנה', ששבעים שנה הם שלימות בחיי האדם. הרבי מוסיף, שבכדי להיות נשיא היה על רבי אלעזר בן עזריא להשיג את השלימות של שבעים שנה - בירור עניני העולם הזה. וזה מה שנתן לו את הכח ש'זכיתי ליצ"מ בלילות'. | ||
*'''אות י' - י"א:''' הרבי מוסיף, שפרק מאימתי ב[[מסכת ברכות]], מתחיל עם המילים 'מאימתי קורין שמע בערבין' - שהפעולה של קריאת שמע, קבלת המלכות היא גם בלילות, כמו הזכרת יציאת מצרים. ולפי כל זה, מובן הקשר ירידתם של בני ישראל למצרים לגאולה, שהירידה בחושך בגלות היא גאולת ישראל, עד 'להביא לימות המשיח'. | *'''אות י' - י"א:''' הרבי מוסיף, שפרק מאימתי ב[[מסכת ברכות]], מתחיל עם המילים 'מאימתי קורין שמע בערבין' - שהפעולה של קריאת שמע, קבלת המלכות היא גם בלילות, כמו הזכרת יציאת מצרים. ולפי כל זה, מובן הקשר ירידתם של בני ישראל למצרים לגאולה, שהירידה בחושך בגלות היא גאולת ישראל, עד 'להביא לימות המשיח'. | ||
*'''אות י"ב - י"ד:''' ויש לקשר זאת עם יום ההילולא של [[הרמב"ם]] שחל ב[[כ' טבת]], שדווקא מתי ש[[הרמב"ם]] ירד ל[[מצרים]], דווקא שם הוא כתב את רוב חיבוריו (ובמיוחד את ה[[משנה תורה לרמב"ם]]) שע"י הוא מביא "[[גאולה]] לעולם", וההוראה מזה שכבר נגמר [[צחצוח הכפתורים]], ונשאר רק לפתוח את העיניים. וכמו כן יש הוראה לכל אחד ואחד להשפיע על אחר וללמוד בעצמו את [[הרמב"ם היומי]]. | *'''אות י"ב - י"ד:''' ויש לקשר זאת עם יום ההילולא של [[הרמב"ם]] שחל ב[[כ' טבת]], שדווקא מתי ש[[הרמב"ם]] ירד ל[[מצרים]], דווקא שם הוא כתב את רוב חיבוריו (ובמיוחד את ה[[משנה תורה לרמב"ם]]) שע"י הוא מביא "[[גאולה]] לעולם", וההוראה מזה שכבר נגמר [[צחצוח הכפתורים]], ונשאר רק לפתוח את העיניים. וכמו כן יש הוראה לכל אחד ואחד להשפיע על אחר וללמוד בעצמו את [[הרמב"ם היומי]]. | ||
גרסה מ־23:32, 10 בפברואר 2021
דבר מלכות שמות היא שיחה שנאמרה על ידי הרבי בשבת פרשת שמות, כ"א טבת תשנ"ב. שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
רקע
השיחה נאמרה בהקשר להילולא הרמב"ם שחלה אז ביום שישי כ' טבת.
ההתוועדות התחילה בשעה 1:45, אז נכנס הרבי להתוועדות. לאחר אכילת "מזונות" החל הרבי לעודד את הניגון ""עס קומט שוין די גאולה,משיח קומט שוין" ולאחר מכן החל להגיד את השיחה הראשונה שארכה כ13 דקות, לאחר מכן החלו לנגן את "שובה ה'", לאחר מכן אמר הרבי שיחה שנייה שארכה כ20 דקות, ולאחריה החלו לנגן את ניגון הקפות.אחרי זה אמר הרבי את השיחה השלישית, ולאחריה הורה הרבי לחזן משה טלישבסקי לנגן "יהי רצון".
ולבסוף אמר הרבי את השיחה הרביעית, שארכה כמה דקות, וסיים במילים:""גאולה האמיתית והשלימה ממש ממש,בענני שמיא".
לאחר שיחה זו התקיים מעמד חלוקת כוס של ברכה, שלאחר מכן יצא הרבי שהוא מעודד את השירה[1]
סיכום
ע"י שמחזקים ומוסיפים בלימוד ספר משנה תורה להרמב"ם, כולל – ע"י ההשתתפות (או להוסיף חיזוק בזה, אם משתתף כבר) בלימוד הרמב"ם דכו"כ מבנ"י, ג' פרקים ליום, או פרק א' ליום, או בספר המצוות.
| " | כבר דובר פעמים רבות דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שנוסף ע"ז שכבר "כלו כל הקיצין", כבר עשו בנ"י תשובה, וסיימו הכל, כולל גם – "לצחצח הכפתורים", וצריך רק שהקב"ה יפתח את עיניהם של בנ"י שיראו שהגאולה האמיתית והשלימה כבר ישנה, ויושבים כבר לפני שולחן ערוך, בסעודת לויתן ושור הבר וכו' וכו'. | " |
- אות א': הרבי מביא את דברי המדרש על הפסוק "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה", ש"על שם גאולת ישראל נזכרו כאן" ושאיך כל שם מי"ב השבטים קשור לגאולה. אך הרבי מקשה על כך, שהרי ירידת עם ישראל למצרים הייתה ירידה לרוחניות ורק זמן רב אחר כך נגאלו, ולא מובן איך ירידתם למצרים קשורה לגאולה ומדוע מודגש הפסוק. הרבי גם מוסיף להקשות, שהרי "על שם גאולת ישראל" הכוונה היא גם לגאולה העתידה לבוא, ואם כך מה הקשר בין ירידת עם ישראל למצרים לבין הגאולה העתידה, ומה אנו צריכים ללמוד מכך?
- אות ב' - ג': הרבי מבאר, שירידתם של עם ישראל למצרים היא אמנם בחיצוניות ירידה, אך בפנימיות היא קשורה לגאולה. הרבי גם מביא, שלאור מאמר חז"ל, "כל המלכיות נקראו על שם מצרים", הרי כל העניין של ירידת וגאולת מצרים נמשכים גם לאחר מכן, עד דורנו. הרבי מוסיף, שרש"י מבאר את הנאמר במשנה האחרונה בפרק קמא דברכות: "אמר ר' אלעזר בן עזרי' הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך הימים כל ימי חייך להביא הלילות, וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח" - "כבן שבעים שנה – כבר הייתי נראה זקן ולא זקן ממש שבאת עליו שיבה יום שהעבירו רבן גמליאל מנשיאותו ומינו רבי אלעזר בן עזרי' נשיא כדאיתא לקמן בפרק תפלת השחר, ואותו היום דרש בן זומא מקרא זה". הרבי דורש ביאור על השייכות של המאמר לבעל המאמר - רבי אלעזר בן עזריה, והקשר לכך שמשנה זו נאמרה ביום (או בקשר) שהתמנה רבי אלעזר לנשיא.
- אות ד' - ה': הרבי מבאר, שבמשנה זו מובא גודל ירידת ומעלת יציאת מצרים, שגם לאחר מכן, צריך לזכור בכל יום ויום, משום שזכירת מצרים היא 'יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו כו, ומשופ שיציאת מצרים מסמלת את היציאה של הנפש האלוקית ממיצרים וגבולים. הרבי מוסיף, שבגאולת מצרים 'נפתח הצינור' של כלל הגאולות. הרבי מוסיף, שסיבות אזכור הירידה למצרים וההקשר לגאולה הם משום שיציאת מצרים היא ההתחלה והפנימיות של ימות המשיח, ומשום שיציאת מצרים פועלת חידוש בימות המשיח – 'המעלה ד"אתכפיא סט"א", מכיון שהרע הי' עדיין בתקפו' אז. אך עם זאת, יציאת מצרים היא רק 'טפל', משום שעיקר הגילוי הוא של הגאולה האמיתית והשלימה.
- אות ו' - ז': הרבי גם מסביר לאור זה את דברי חכמים על דברי בן זומא, ש"כל ימי חייך" גם "בלילות", בליל הגלות"כל ימי חייך להביא לימות המשיח", ש"כל ימי חייך" בעולם הזה ישנה, בנוסף על הדרגה של יציאת מצרים, גם הדרגא של ימות המשיח. ועל פי זה מובן השייכות של המשנה לרבי אלעזר בן עזריה שנהיה באותו יום נהיה נשיא: שחידושו של נשיא ישראל הוא לקשר ולאחד "כל ימי חייך" של כל אחד מישראל. "כל ימי חייך" הגשמי שבזמן הגלות, ו"כל ימי חייך" שבימות המשיח.
- אות ח' - ט': הרבי גם מוסיף, שזה קשור להקדמתו 'הרי אני כבן שבעים שנה', ששבעים שנה הם שלימות בחיי האדם. הרבי מוסיף, שבכדי להיות נשיא היה על רבי אלעזר בן עזריא להשיג את השלימות של שבעים שנה - בירור עניני העולם הזה. וזה מה שנתן לו את הכח ש'זכיתי ליצ"מ בלילות'.
- אות י' - י"א: הרבי מוסיף, שפרק מאימתי במסכת ברכות, מתחיל עם המילים 'מאימתי קורין שמע בערבין' - שהפעולה של קריאת שמע, קבלת המלכות היא גם בלילות, כמו הזכרת יציאת מצרים. ולפי כל זה, מובן הקשר ירידתם של בני ישראל למצרים לגאולה, שהירידה בחושך בגלות היא גאולת ישראל, עד 'להביא לימות המשיח'.
- אות י"ב - י"ד: ויש לקשר זאת עם יום ההילולא של הרמב"ם שחל בכ' טבת, שדווקא מתי שהרמב"ם ירד למצרים, דווקא שם הוא כתב את רוב חיבוריו (ובמיוחד את המשנה תורה לרמב"ם) שע"י הוא מביא "גאולה לעולם", וההוראה מזה שכבר נגמר צחצוח הכפתורים, ונשאר רק לפתוח את העיניים. וכמו כן יש הוראה לכל אחד ואחד להשפיע על אחר וללמוד בעצמו את הרמב"ם היומי.
קישורים חיצוניים
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |