דבר מלכות שמות: הבדלים בין גרסאות בדף

*'''אות א':''' הרבי מביא את דברי המדרש על הפסוק "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה", ש"על שם גאולת ישראל נזכרו כאן" ושאיך כל שם מי"ב השבטים קשור לגאולה. אך הרבי מקשה על כך, שהרי ירידת עם ישראל למצרים הייתה ירידה לרוחניות ורק זמן רב אחר כך נגאלו, ולא מובן איך ירידתם למצרים קשורה לגאולה ומדוע מודגש הפסוק. הרבי גם מוסיף להקשות, שהרי "על שם גאולת ישראל" הכוונה היא גם לגאולה העתידה לבוא, ואם כך מה הקשר בין ירידת עם ישראל למצרים לבין הגאולה העתידה, ומה אנו צריכים ללמוד מכך?

*'''אות ב' - ג':''' הרבי מבאר, שירידתם של עם ישראל למצרים היא אמנם בחיצוניות ירידה, אך בפנימיות היא קשורה לגאולה. הרבי גם מביא, שלאור מאמר חז"ל, "כל המלכיות נקראו על שם מצרים", הרי כל העניין של ירידת וגאולת מצרים נמשכים גם לאחר מכן, עד דורנו. הרבי מוסיף, ש[[רש"י]] מבאר את הנאמר במשנה האחרונה בפרק קמא דברכות: "אמר ר' אלעזר בן עזרי' הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך הימים כל ימי חייך להביא הלילות, וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח" - "כבן שבעים שנה – כבר הייתי נראה זקן ולא זקן ממש שבאת עליו שיבה יום שהעבירו רבן גמליאל מנשיאותו ומינו רבי אלעזר בן עזרי' נשיא כדאיתא לקמן בפרק תפלת השחר, ואותו היום דרש בן זומא מקרא זה". הרבי דורש ביאור על השייכות של המאמר לבעל המאמר - רבי אלעזר בן עזריה, והקשר לכך שמשנה זו נאמרה ביום (או בקשר) שהתמנה רבי אלעזר לנשיא.

*'''אות ד' - ה':''' הרבי מבאר, שבמשנה זו מובא גודל ירידת ומעלת יציאת מצרים, שגם לאחר מכן, צריך לזכור בכל יום ויום, משום שזכירת מצרים היא 'יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו כו'', ומשופ שיציאת מצרים מסמלת את היציאה של הנפש האלוקית ממיצרים וגבולים. הרבי מוסיף, שבגאולת מצרים 'נפתח הצינור' של כלל הגאולות. הרבי מוסיף, שסיבות אזכור הירידה למצרים וההקשר לגאולה הם משום שיציאת מצרים היא ההתחלה והפנימיות של [[ימות המשיח]], ומשום שיציאת מצרים פועלת חידוש בימות המשיח – 'המעלה ד"אתכפיא סט"א", מכיון שהרע הי' עדיין בתקפו' אז. אך עם זאת, יציאת מצרים היא רק 'טפל', משום שעיקר הגילוי הוא של [[הגאולה האמיתית והשלימה]].

*'''אות ו' - ז':''' הרבי גם מסביר לאור זה את דברי חכמים על דברי בן זומא, ש"כל ימי חייך" גם "בלילות", בליל הגלות"כל ימי חייך להביא לימות המשיח", ש"כל ימי חייך" בעולם הזה ישנה, בנוסף על הדרגה של יציאת מצרים, גם הדרגא של ימות המשיח. ועל פי זה מובן השייכות של המשנה לרבי אלעזר בן עזריה שנהיה באותו יום נהיה נשיא: שחידושו של נשיא ישראל הוא לקשר ולאחד "כל ימי חייך" של כל אחד מישראל. "כל ימי חייך" הגשמי שבזמן הגלות, ו"כל ימי חייך" שבימות המשיח.

*'''אות ח' - ט':''' הרבי גם מוסיף, שזה קשור להקדמתו 'הרי אני כבן שבעים שנה', ששבעים שנה הם שלימות בחיי האדם. הרבי מוסיף, שבכדי להיות נשיא היה על רבי אלעזר בן עזריא להשיג את השלימות של שבעים שנה - בירור עניני העולם הזה. וזה מה שנתן לו את הכח ש'זכיתי ליצ"מ בלילות'.