רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
מ (בכללותו הערך דליל חסר צדדי הפולמוס הבסיסיים)
שורה 56: שורה 56:
כמאתיים [[חסיד]]י [[חב"ד]] מ[[ארץ הקודש]] התכנסו וקראו לא ללמוד ברשימות כיוון שהרבי מעולם לא נתן אותם לפרסום.
כמאתיים [[חסיד]]י [[חב"ד]] מ[[ארץ הקודש]] התכנסו וקראו לא ללמוד ברשימות כיוון שהרבי מעולם לא נתן אותם לפרסום.


הרב [[שלום יעקב חזן]] פירסם מאמר ב[[שבועון בית משיח]] ובו הצביע על בעיות רבות בתהליך פרסום הרשימות; אך לא שלל את הפרסום, ואף הוסיף ופרסם מספר [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] על הרשימות.
הרב [[שלום יעקב חזן]] פירסם מאמר ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|נדפס שוב בקובץ [https://drive.google.com/file/d/0B9PiHDkuyHUjZndGdHl6V2lmR0ozRzRzc1NUZlMwWVhfY19V/view חיים שנים ישלם] ברוקלין, תשע"ח, עמוד 23 ואילך.}} ובו הצביע על בעיות רבות בתהליך פרסום הרשימות; אך לא שלל את הפרסום, ואף הוסיף ופרסם מספר [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] על הרשימות.


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==

גרסה מ־15:19, 23 במאי 2018

שער קובץ רשימות

הרשימות הינם כתבים אותם כתב הרבי לעצמו. דברים אלו הרבי שמר לעצמו, ורק בפעמים בודדות פרסם קטעים מהם, כמו בספר המאמרים תרס"ו, בהיום יום, באגרות קודש, בספר המנהגים, בהערותיו על ספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ ולמניחי השיחות כשהתעוררו קשיים.

במשך השנים הזכיר הרבי כמה פעמים במכתביו רשימות אלו ואף הביא ממה שכתוב שם (בביטוי "רשימותי"), כמו כן נתן הרבי חלקים מסוימים לפרסום בהזדמנויות שונות (כדלעיל). ליקוט חלקי של הרשימות נתפרסם ב'תורת מנחם' ח"א. 'ועד חיילי בית דוד' בישיבת תות"ל בנתניה ערכו ליקוט מקיף של כל הרשימות שפרסם הרבי, והדפיסו אותם בקונטרס תחת השם 'ליקוטי רשימות'.

בשנת תשע"ח, הדפיס ועד תלמידי התמימים העולמי חלקים מהרשימות בפיענוח מחודש[1].

חלקי הרשימות

הרשימות מתחלקות לכמה וכמה מדורים:

החלק הראשון:

  • אגרות קודש: אגרות שכתב הרבי ונשלחו לאנשים אך לא פורסמו באגרות קודש, וכן אגרות שקיבל והוסיף עליהם את הגהותיו.
  • רשימות היומן - מהחלקים העיקריים והגדולים ברשימות, וכולל בתוכו: רשימת דברים של הרבי הריי"צ, וסיפורים ובמקומות בודדים - גם מנהגים. הסיפורים המובאים בחלק זה מתאפיינים בכך שהינם סיפורים השייכים וקשורים עם בית רבי, ובמהלך העריכה השמיטו העורכים סיפורים פרטיים מידי. הספר יצא לאור ביוזמת חלק מחברי אגודת חסידי חב"ד העולמית בתשס"ו.
  • רשמי נאומים: נאומים שהרבי מסר, וזו בעצם התמצית שלהם לפני האמירה (בחלקים מסוייימים כתוב "לא נאמר"). חלק נכבד מסר הרבי לשלום בער לוין כבר בשנת תשמ"ו ביחד עם חבילת אגרות מהשנים הראשונות, אותם שלח הרבי להדפסה באגרות קודש ואותם הדפיסו בתחילת "תורת מנחם" חלק א' (תשנ"ג) בשם "רשימות אדמו"ר שליט"א".
  • רשימות: דברי תורה שהרבי העלה על הכתב, לרוב הם אינן מסודרים לפי תאריך.

החלק השני

החלק השני הינו ספרים שהרבי כתב ולא יצאו לאור:

  • מראי מקומות הגהות והערות קצרות לסש"ב: במקומות רבים הרבי כתב על חיבור זה (שברצונו להדפיסו) וכן כתב בהקדמה לספר המפתחות שלו על תניא שיוציאו לאור בקרוב.
  • סדר נטילת ידיים לסעודה וסדר ברכות הנהנין: הרבי העתיק את קונטרס "שם הגדולים" לנכדו של אדמו"ר הצמח צדק (זלמן מרדכי) על סדר ברכה"נ והוסיף את הערותיו על סדר ברכה"נ. באגרות קודש כתב הרבי שרוצה להוציאו אך אינו יכול "מפני אפס הפנאי".

פרסום הרשימות

מתחילת קיץ תשנ"ב פורסמו כמה וכמה רשימות בקבצים צדי"ק למלך, ובספר תורת מנחם התוועדויות חלק א' בתחילתו.

רשימות אלה, לא היו חלק מחוברות ה"רשימות" שנמצאו במגירת הרבי, אלא שכאשר ערכו את סדרת אג"ק, ביקשו מהרבי שיתן מכתבים מהשנים הראשונות, והרבי נתן חבילה של מכתבים, ובחבילה ההיא היה כמה עמודים של "רשימות" וכן "היום יום חלק שני", כשנשאל הרבי על כך, הרבי ענה שהעורכים ימצאו מה לעשות עם זה. בפועל זה נשאר בידי עורכי האג"ק, שבשנת תש"נ נתנו "היום יום חלק שני" לפרץ בלוי לפרסם ביחד עם תרגום היום יום ללה"ק, וה"רשימות" התפרסמו כהוספה לתורת מנחם ח"א. אחר כך, כשהתפרסמו סדרת הרשימות, העורכים גם פרסמו מחדש את ה"רשימות" הללו בתוך הסדרה (והושמטו מתורת מנחם חלק א' בהוצאה החדשה).

לאחר ג' תמוז תשנ"ד, החלו חלק מחברי ועד אגודת חסידי חב"ד לפרסמם בצורה מסודרת בחוברות במשך כל שבוע, בערך עד תחלת שנת תש"ס. לאחר מכן יצאו חוברות אלו כסדרה, כשנושאים שנדונו בארוכה יוצאים כספר בפני עצמו (רשימת המנורה, שנים אוחזין, מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים, רשימת היומן).

גילוי ופרסום הרשימות עוררו ספק על האפשרות ואופן הפירסום. בעקבות כך נערכו מספר אסיפות.

אסיפת אגו"ח

האסיפה הראשונה כונסה על ידי מספר חברי אגו"ח ביום ב' אייר תשנ"ה ליד 770. באסיפה השתתפו משפיעים, שלוחים ועסקנים מכל הגוונים:

הרב יואל כהן, הרב שלום בער לוין (נציג אגו"ח), הרב אברהם יצחק שם טוב, הרב שניאור זלמן גופין, הרב משה מרדכי ארנשטיין, הרב משולם זושא אלפרוביץ', הרב שלמה זרחי, הרב אברהם ברוך יצחק גרליצקי, הרב מנחם מענדל גורדון (לונדון), הרב דוד רסקין יו"ר צעירי אגודת חב"ד המרכזית, הרב משה הרסון, הרב אריה לייב קפלן, הרב אהרן חיטריק, הרב יהושע מונדשיין, הרב אלתר אליהו פרידמן, הרב יוסף יצחק הבלין, הרב אליהו מטוסוב, הרב יוסף וינברג ור' יוסף ברוך פרידמן.

האסיפה הונחתה על ידי ר' חיים שאול ברוק מועד הנחות בלה"ק.

באסיפה הוחלט על פרסום הרשימות.

דיונים נוספים

כמאתיים חסידי חב"ד מארץ הקודש התכנסו וקראו לא ללמוד ברשימות כיוון שהרבי מעולם לא נתן אותם לפרסום.

הרב שלום יעקב חזן פירסם מאמר בשבועון בית משיח[2] ובו הצביע על בעיות רבות בתהליך פרסום הרשימות; אך לא שלל את הפרסום, ואף הוסיף ופרסם מספר הערות על הרשימות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

  1. דיווח והחוברת הראשונה, באתר col
  2. נדפס שוב בקובץ חיים שנים ישלם ברוקלין, תשע"ח, עמוד 23 ואילך.