לדלג לתוכן

כבר היה לעולמים – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
בינוויקי
מ. רובין (שיחה | תרומות)
הסרת קישורים עודפים
שורה 4: שורה 4:


== מקור הביטוי ביחס לגאולה ==
== מקור הביטוי ביחס לגאולה ==
[[אדמו"ר הזקן]] כותב [[ספר התניא|בספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ו|פרק ל"ו]] שהגילוי [[אור אין סוף ברוך הוא|האלוקי]] שיהיה ב[[ימות המשיח]] איננו חידוש, כיון שכבר היה מעין ייעוד זה בשעת [[מתן תורה]]:
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ו|פרק ל"ו]] שהגילוי [[אור אין סוף ברוך הוא|האלוקי]] שיהיה ב[[ימות המשיח]] איננו חידוש, כיון שכבר היה מעין ייעוד זה בשעת [[מתן תורה]]:


{{ציטוט|תוכן="וגם כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה כדכתיב "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו" הראת ממש בראיה חושיית כדכתיב וכל העם רואים את הקולות רואים את הנשמע ופי' רז"ל מסתכלים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כו'"|מקור=ליקוטי אמרים, פרק ל"ו}}
{{ציטוט|תוכן="וגם כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה כדכתיב "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו" הראת ממש בראיה חושיית כדכתיב וכל העם רואים את הקולות רואים את הנשמע ופי' רז"ל מסתכלים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כו'"|מקור=ליקוטי אמרים, פרק ל"ו}}


הרבי מבאר כי הגילוי [[לעתיד לבוא]] של [[טל תחיה]] עניינו הוא גילוי [[אור הסובב]], אשר גילוי זה "כבר היה לעולמים" בעת [[מתן תורה]] (כשפרחה נשמתן של [[בני ישראל]] והקב"ה החייה אותם ב[[טל תחיה]]), ומאז נמשך גילוי זה בעולם ו[[תחיית המתים|כשיחיו המתים]] יתגלה בשלימות{{הערה|ראה המבואר בד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א עמוד תסא.}}.
הרבי מבאר כי הגילוי [[לעתיד לבוא]] של [[טל תחיה]] עניינו הוא גילוי [[אור הסובב]], אשר גילוי זה "כבר היה לעולמים" בעת [[מתן תורה]] (כשפרחה נשמתן של [[בני ישראל]] והקב"ה החייה אותם בטל תחיה), ומאז נמשך גילוי זה בעולם ו[[תחיית המתים|כשיחיו המתים]] יתגלה בשלימות{{הערה|ראה המבואר בד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א עמוד תסא.}}.


'''עיקר''' השימוש בביטוי זה הוא ביחס ל[[גילוי אלקות לעתיד לבוא|גילוי האלקות בגאולה,]] אך בתורתו של הרבי נמצא ביטוי זה גם בקשר ל[[יעודי הגאולה]].
'''עיקר''' השימוש בביטוי זה הוא ביחס ל[[גילוי אלקות לעתיד לבוא|גילוי האלקות בגאולה]], אך בתורתו של הרבי נמצא ביטוי זה גם בקשר ל[[יעודי הגאולה]].


== כבר היה לעולמים במצב העולם בכללות ==
== כבר היה לעולמים במצב העולם בכללות ==


מספר פעמים מאז בריאת העולם היה מצב העולם דומה למצב בזמן הגאולה, ומהם בעיקר נמנים [[תיבת נח|תיבת נח בזמן המבול]], [[יציאת מצרים]]{{הערה|כלשון הפסוק: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ושני פירושים כללים בזה: א. הנפלאות לעתיד לבוא דומות לנפלאות ביציאת מצרים. ב. הנפלאות לעתיד לבוא הינם נפלאות אפילו בערך ליציאת מצרים. ראה מאמרי הרבי על ד"ה כימי צאתך מארץ מצרים ספר המאמרים מלוקט ב' ומלוקט ה'.}}[[יציאת מצרים|,]] [[מתן תורה]]{{הערה|הן מצד גילוי האלוקות בעולם והן מצד העולם עצמו - ציפור לא צווח ושור לא געה, וכן הד קולו של הקב"ה נכנס בבריאה.}}, [[שלמה המלך|ומלכות שלמה]]{{הערה|ובלשון החסידות: "קיימא סיהרא באשלמותא" - על דרך [[והיה אור הלבנה כאור החמה|"והיה אור הלבנה כאור החמה"]].}}.
מספר פעמים מאז בריאת העולם היה מצב העולם דומה למצב בזמן הגאולה, ומהם בעיקר נמנים [[תיבת נח|תיבת נח בזמן המבול]], [[יציאת מצרים]]{{הערה|כלשון הפסוק: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ושני פירושים כללים בזה: א. הנפלאות לעתיד לבוא דומות לנפלאות ביציאת מצרים. ב. הנפלאות לעתיד לבוא הינם נפלאות אפילו בערך ליציאת מצרים. ראה מאמרי הרבי על ד"ה כימי צאתך מארץ מצרים ספר המאמרים מלוקט ב' ומלוקט ה'.}}]], [[מתן תורה{{הערה|הן מצד גילוי האלוקות בעולם והן מצד העולם עצמו - ציפור לא צווח ושור לא געה, וכן הד קולו של הקב"ה נכנס בבריאה.}}, [[שלמה המלך|ומלכות שלמה]]{{הערה|ובלשון החסידות: "קיימא סיהרא באשלמותא" - על דרך [[והיה אור הלבנה כאור החמה|"והיה אור הלבנה כאור החמה"]].}}.


== כבר היה לעולמים בייעודי הגאולה ==
== כבר היה לעולמים בייעודי הגאולה ==
=== [[מהירות הילודה]] ===
=== [[מהירות הילודה]] ===
 
* בתחילת הבריאה אצל [[אדם הראשון]] וחווה, הלידה היתה תיכף ומיד. ו[[לעתיד לבוא]] יהיה זה באופן נעלה יותר{{הערה|סנהדרין לח, ב. ליל ט"ו בשבט תשד"מ התוועדויות ע' 916.}}.
* בתחילת הבריאה אצל [[אדם הראשון]] וחווה, הלידה היתה תיכף ומיד. ו[[לעתיד לבוא]] יהיה זה באופן נעלה יותר{{הערה|סנהדרין לח, ב. ליל ט"ו בשבט תשד"מ התוועדויות ע' 916.}}.  
* כן היה לפני ה[[מבול]], שאשה ילדה באותו היום בו נתעברה{{הערה|מדרש רבה פרשת נח (התחלת פרשה ל"ו). "מילואים" לתהלים לה"צמח צדק" על פרק כ'.}}.
* כן היה לפני ה[[מבול]], שאשה ילדה באותו היום בו נתעברה{{הערה|מדרש רבה פרשת נח (התחלת פרשה ל"ו). "מילואים" לתהלים לה"צמח צדק" על פרק כ'.}}.


=== [[עתידין אילני סרק שיתנו פירות]] ===
=== [[עתידין אילני סרק שיתנו פירות]] ===
* בתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות{{הערה|בראשית רבה ספ"ה.}}.
* בתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות{{הערה|בראשית רבה ספ"ה.}}.
* בעת [[בריאת העולם]] היה צריך להיות גם גזע העץ ראוי לאכילה{{הערה|לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.}}.
* בעת [[בריאת העולם]] היה צריך להיות גם גזע העץ ראוי לאכילה{{הערה|לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.}}.


=== [[מהירות הצמיחה]] ===
=== [[מהירות הצמיחה]] ===
* ליד [[באר מרים|בארה של מרים]] צמחו אילנות עם פירות{{הערה|תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.}}.
* ליד [[באר מרים|בארה של מרים]] צמחו אילנות עם פירות{{הערה|תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.}}.
* צמיחת הפרחים, הציץ והשקדים במטה [[אהרן]]{{הערה|במדבר כז, כג.}}.
* צמיחת הפרחים, הציץ והשקדים במטה [[אהרן]]{{הערה|במדבר כז, כג.}}.
שורה 36: שורה 32:


=== [[וארו עם ענני שמיא]] ===
=== [[וארו עם ענני שמיא]] ===
* [[ענני הכבוד]] ב[[יציאת מצרים]]{{הערה|ראה התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.}}.
* [[ענני הכבוד]] ב[[יציאת מצרים]]{{הערה|ראה התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.}}.
* [[משה רבינו]] שלח שלוחים ל[[קלבריה]] על ענני הכבוד להביא משם [[אתרוג|אתרוגים]]{{הערה|ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5.}}.
* [[משה רבינו]] שלח שלוחים ל[[קלבריה]] על ענני הכבוד להביא משם [[אתרוג]]ים{{הערה|ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5.}}.
* בעת שרצה רבי חנינה בן דוסא להעלות עימו [[עליה לרגל|לרגל]] אבן מיוחדת, נזדמנו לו חמישה סבלים שסייעו לו להעלותה בתנאי שיניח גם את אצבעו הקטנה, וברגע קט הגיע ליעדו{{הערה|ראה התוועדות אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.}}.
* בעת שרצה רבי חנינה בן דוסא להעלות עימו [[עליה לרגל|לרגל]] אבן מיוחדת, נזדמנו לו חמישה סבלים שסייעו לו להעלותה בתנאי שיניח גם את אצבעו הקטנה, וברגע קט הגיע ליעדו{{הערה|ראה התוועדות אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.}}.


=== [[וגר זאב עם כבש]] ===
=== [[וגר זאב עם כבש]] ===
* בתחילת הבריאה, לפני [[חטא עץ הדעת]]{{הערה|י"ב תמוז תשמ"א. לקו"ש חכ"ז ע' 191 [אות ח], וראה הע'.}}.
* בתחילת הבריאה, לפני [[חטא עץ הדעת]]{{הערה|י"ב תמוז תשמ"א. לקו"ש חכ"ז ע' 191 [אות ח], וראה הע'.}}.
* השלום בין החיות שהיו ב[[תיבת נח]] בזמן ה[[מבול]] ושינוי טבעם של החיות הטורפות{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ע' 426.}}.
* השלום בין החיות שהיו ב[[תיבת נח]] בזמן ה[[מבול]] ושינוי טבעם של החיות הטורפות{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ע' 426.}}.
שורה 48: שורה 42:


=== [[אומות העולם בזמן הגאולה]] ===
=== [[אומות העולם בזמן הגאולה]] ===
* בימי מלכות [[שלמה המלך]] היה מצב בדומה ל[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] מצד [[אומות העולם]] (ובלשון החסידות: "קיימא סיהרא באשלמותא" - על דרך [[והיה אור הלבנה כאור החמה|"והיה אור הלבנה כאור החמה").]]
* בימי מלכות [[שלמה המלך]] היה מצב בדומה ל[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] מצד [[אומות העולם]] (ובלשון החסידות: "קיימא סיהרא באשלמותא" - על דרך [[והיה אור הלבנה כאור החמה|"והיה אור הלבנה כאור החמה").]]


=== [[תחיית המתים]] ===
=== [[תחיית המתים]] ===
* לאחר שפרחה נשמתן של בני ישראל במעמד [[מתן תורה]], החזירן הקב"ה על ידי [[טל תורה]]{{הערה|ראה ד"ה אתה הראת, שבועות תשמ"ו, סה"מ מלוקט א.}}.
* לאחר שפרחה נשמתן של בני ישראל במעמד [[מתן תורה]], החזירן הקב"ה על ידי [[טל תורה]]{{הערה|ראה ד"ה אתה הראת, שבועות תשמ"ו, סה"מ מלוקט א.}}.
* בן האישה הצרפתית על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|מלכים א פרק יז, פסוקים יז-כד.}}.
* בן האישה הצרפתית על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|מלכים א פרק יז, פסוקים יז-כד.}}.
שורה 59: שורה 51:


=== [[ריפוי החולים בגאולה]] ===
=== [[ריפוי החולים בגאולה]] ===
* בעת ב[[מתן תורה]] נתרפאו כל החולים. ב[[גאולה]] יהיה ריפוי החולים באופן נצחי{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ח"ב ע' 142. וש"נ.}}.
* בעת ב[[מתן תורה]] נתרפאו כל החולים. ב[[גאולה]] יהיה ריפוי החולים באופן נצחי{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ח"ב ע' 142. וש"נ.}}.
* ריפוי [[משה רבינו]] מצרעתו{{הערה|שמות פרק ד, פסוקים ו-ז.}}.
* ריפוי [[משה רבינו]] מצרעתו{{הערה|שמות פרק ד, פסוקים ו-ז.}}.
שורה 66: שורה 57:


== למאי נפקא מינה ==
== למאי נפקא מינה ==
מכיון שכבר היה לעולמים, זה כבר נמשך בגדרי העולם ("לעולמים") - זמן ומקום{{הערה|ד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א עמוד תסא.}}, וזה נותן הכח שיהיה בגאולה העתידה. ואין צריך אפילו לפעול דבר חדש, מכיון שכבר היה, ולכן נקל יותר שדבר זה יחזור ויהיה עוד הפעם, כלשון הגמרא{{הערה|סנהדרין צא, א. וברש"י שם.}} "דלא הוו - חיי, דהוי חיי - לא כ"ש?! (אותן שלא היו מעולם - נוצרין ונולדין וחיין, אותן שהיו כבר - לא כל שכן שחוזרין וחיין)"{{הערה|ש"פ שמיני תשמ"ו, התוועדויות ע' 804.}}.  
מכיון שכבר היה לעולמים, זה כבר נמשך בגדרי העולם ("לעולמים") - זמן ומקום{{הערה|ד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א עמוד תסא.}}, וזה נותן הכח שיהיה בגאולה העתידה. ואין צריך אפילו לפעול דבר חדש, מכיון שכבר היה, ולכן נקל יותר שדבר זה יחזור ויהיה עוד הפעם, כלשון הגמרא{{הערה|סנהדרין צא, א. וברש"י שם.}} "דלא הוו - חיי, דהוי חיי - לא כ"ש?! (אותן שלא היו מעולם - נוצרין ונולדין וחיין, אותן שהיו כבר - לא כל שכן שחוזרין וחיין)"{{הערה|ש"פ שמיני תשמ"ו, התוועדויות ע' 804.}}.


וגם כשיודעים שזה כבר היה, זה מחזק את האמונה, שכמו שכבר היה, כך גם יהיה{{הערה|לקו"ש חי"ח ע' 273.}}.
וגם כשיודעים שזה כבר היה, זה מחזק את האמונה, שכמו שכבר היה, כך גם יהיה{{הערה|לקו"ש חי"ח ע' 273.}}.

גרסה מ־21:57, 8 במרץ 2026

כבר היה לעולמים הוא ביטוי תורני, מתוך מאמרו של שלמה המלך בקהלת על דברים שנראים כאילו "רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא", אבל האמת היא ש"כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים"[1]. בתורת החסידות משמש ביטוי זה גם כהגדרת מצב העולם בגאולה, כמצב שכבר היה בעת מתן תורה מצד גילוי האלקות בעולם.

בדברים המסויימים עליהם נאמר ביטוי זה, שעניינו שכבר היה מעין מצב העולם בגאולה בעבר - הרי זה רק "מעין זה". ולעתיד לבא יהיה חידוש שלא מצינו לעולם[2] ובאופן נצחי[3].

מקור הביטוי ביחס לגאולה

אדמו"ר הזקן כותב בספר התניא פרק ל"ו שהגילוי האלוקי שיהיה בימות המשיח איננו חידוש, כיון שכבר היה מעין ייעוד זה בשעת מתן תורה:

"וגם כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה כדכתיב "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו" הראת ממש בראיה חושיית כדכתיב וכל העם רואים את הקולות רואים את הנשמע ופי' רז"ל מסתכלים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כו'"

ליקוטי אמרים, פרק ל"ו

הרבי מבאר כי הגילוי לעתיד לבוא של טל תחיה עניינו הוא גילוי אור הסובב, אשר גילוי זה "כבר היה לעולמים" בעת מתן תורה (כשפרחה נשמתן של בני ישראל והקב"ה החייה אותם בטל תחיה), ומאז נמשך גילוי זה בעולם וכשיחיו המתים יתגלה בשלימות[4].

עיקר השימוש בביטוי זה הוא ביחס לגילוי האלקות בגאולה, אך בתורתו של הרבי נמצא ביטוי זה גם בקשר ליעודי הגאולה.

כבר היה לעולמים במצב העולם בכללות

מספר פעמים מאז בריאת העולם היה מצב העולם דומה למצב בזמן הגאולה, ומהם בעיקר נמנים תיבת נח בזמן המבול, יציאת מצרים[5]]], [[מתן תורה[6], ומלכות שלמה[7].

כבר היה לעולמים בייעודי הגאולה

מהירות הילודה

  • בתחילת הבריאה אצל אדם הראשון וחווה, הלידה היתה תיכף ומיד. ולעתיד לבוא יהיה זה באופן נעלה יותר[8].
  • כן היה לפני המבול, שאשה ילדה באותו היום בו נתעברה[9].

עתידין אילני סרק שיתנו פירות

  • בתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות[10].
  • בעת בריאת העולם היה צריך להיות גם גזע העץ ראוי לאכילה[11].

מהירות הצמיחה

וארו עם ענני שמיא

וגר זאב עם כבש

אומות העולם בזמן הגאולה

תחיית המתים

ריפוי החולים בגאולה

ועוד.

למאי נפקא מינה

מכיון שכבר היה לעולמים, זה כבר נמשך בגדרי העולם ("לעולמים") - זמן ומקום[29], וזה נותן הכח שיהיה בגאולה העתידה. ואין צריך אפילו לפעול דבר חדש, מכיון שכבר היה, ולכן נקל יותר שדבר זה יחזור ויהיה עוד הפעם, כלשון הגמרא[30] "דלא הוו - חיי, דהוי חיי - לא כ"ש?! (אותן שלא היו מעולם - נוצרין ונולדין וחיין, אותן שהיו כבר - לא כל שכן שחוזרין וחיין)"[31].

וגם כשיודעים שזה כבר היה, זה מחזק את האמונה, שכמו שכבר היה, כך גם יהיה[32].

אנו רוצים גאולה שלימה

ועוד והוא העיקר שבני ישראל לא מסתפקים בכל הגילויים שכבר היו, כי אם רוצים בגילוי חדש שלא היה לעולמים[33].


הערות שוליים

  1. ^ קהלת א, י.
  2. ^ לקו"ש חל"ה ע' 206. - ואכן, עפ"ז יש לבאר בכל יעוד שנדמה שזה רק חזרה למה שכבר היה - מהו השלימות והחידוש שיהיה בזה בזמן הגאולה.
  3. ^ לדוגמא: ריפוי החולים בגאולה ותחיית המתים ש"כבר היו לעולמים" בעת מתן תורה, יהיו לעתיד לבוא באופן נצחי.
  4. ^ ראה המבואר בד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א עמוד תסא.
  5. ^ כלשון הפסוק: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ושני פירושים כללים בזה: א. הנפלאות לעתיד לבוא דומות לנפלאות ביציאת מצרים. ב. הנפלאות לעתיד לבוא הינם נפלאות אפילו בערך ליציאת מצרים. ראה מאמרי הרבי על ד"ה כימי צאתך מארץ מצרים ספר המאמרים מלוקט ב' ומלוקט ה'.
  6. ^ הן מצד גילוי האלוקות בעולם והן מצד העולם עצמו - ציפור לא צווח ושור לא געה, וכן הד קולו של הקב"ה נכנס בבריאה.
  7. ^ ובלשון החסידות: "קיימא סיהרא באשלמותא" - על דרך "והיה אור הלבנה כאור החמה".
  8. ^ סנהדרין לח, ב. ליל ט"ו בשבט תשד"מ התוועדויות ע' 916.
  9. ^ מדרש רבה פרשת נח (התחלת פרשה ל"ו). "מילואים" לתהלים לה"צמח צדק" על פרק כ'.
  10. ^ בראשית רבה ספ"ה.
  11. ^ לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.
  12. ^ תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.
  13. ^ במדבר כז, כג.
  14. ^ שבת לג, ב.
  15. ^ יונה פרק ד, פסוק ו.
  16. ^ ראה התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.
  17. ^ ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5.
  18. ^ ראה התוועדות אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.
  19. ^ י"ב תמוז תשמ"א. לקו"ש חכ"ז ע' 191 [אות ח], וראה הע'.
  20. ^ התוועדויות תשמ"ג ע' 426.
  21. ^ ראה התוועדות י"ג ניסן תשמ"ב, התוועדויות ח"ג ע' 1252.
  22. ^ ראה ד"ה אתה הראת, שבועות תשמ"ו, סה"מ מלוקט א.
  23. ^ מלכים א פרק יז, פסוקים יז-כד.
  24. ^ מלכים ב' פרק ד, פסוקים יח-לז.
  25. ^ בשייכותו להגאולה - ראה התוועדות אחש"פ תש"ל ס"ט. הוראה נפלאה מכך ראה התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 200.
  26. ^ התוועדויות תשנ"ב ח"ב ע' 142. וש"נ.
  27. ^ שמות פרק ד, פסוקים ו-ז.
  28. ^ מלכים ב' פרק ה, פסוק יד.
  29. ^ ד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א עמוד תסא.
  30. ^ סנהדרין צא, א. וברש"י שם.
  31. ^ ש"פ שמיני תשמ"ו, התוועדויות ע' 804.
  32. ^ לקו"ש חי"ח ע' 273.
  33. ^ התוועדויות תנש"א ח"א ע' 335.