כבר היה לעולמים: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
(התחלת עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כבר היה לעולמים | '''כבר היה לעולמים''' הוא ביטוי [[תורה|תורני]], מתוך מאמרו של [[שלמה המלך]] ב[[קהלת]], על דברים שנראים כאילו "רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא", אבל האמת היא ש"כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים"{{הערה|[[קהלת]] א, י.}}. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מתאר ב[[ספר התניא|תניא]] פרק ל"ו, שהגילוי [[אור אין סוף ברוך הוא|האלוקי]] שיהיה ב[[ימות המשיח]] איננו חידוש, כי "כבר היה לעולמים מעין זה בשעת [[מתן תורה]]", כמו שאומרת ה[[תורה שבכתב|תורה]]: <ref>דברים ד, לה.</ref>: "אתה הראת לדעת כי [[ה' הוא האלוקים|ה' הוא האלהים]] [[אין עוד מלבדו]]". | |||
הרבי השתמש רבות במטבע לשון זו, אודות הרבה מ[[:קטגוריה:יעודי הגאולה|יעודי הגאולה]]. | הרבי השתמש רבות במטבע לשון זו, אודות הרבה מ[[:קטגוריה:יעודי הגאולה|יעודי הגאולה]]. | ||
גרסה מ־09:14, 5 בנובמבר 2024
כבר היה לעולמים הוא ביטוי תורני, מתוך מאמרו של שלמה המלך בקהלת, על דברים שנראים כאילו "רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא", אבל האמת היא ש"כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים"[1].
אדמו"ר הזקן מתאר בתניא פרק ל"ו, שהגילוי האלוקי שיהיה בימות המשיח איננו חידוש, כי "כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה", כמו שאומרת התורה: [2]: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו".
הרבי השתמש רבות במטבע לשון זו, אודות הרבה מיעודי הגאולה.
הכל היה כבר
אמרו רז"ל[3] ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם הזה שלכך נברא מתחלתו - והוא מוכרח גם מפשוטו של מקרא המספר אשר הטבעים נשתנו לגריעותא מכמו שנבראו, על ידי הקללה הבאה בעקב חטא עץ הדעת. מובן אשר כדי שיחזרו לשלימותם, כמו בעת שנבראו[4] על כל פנים, צריך שתסור הקללה, היינו על ידי כפרת חטא עץ הדעת. וזהו שיהיה בימות המשיח כשיקוים היעוד ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ[5] -
ולהביא את ימות המשיח ולזכות להם הוא ע"י העבודה עתה, שענינה להשרות השכינה בעולם הזה, היינו שיהיה העולם בהמצב כמו שהיה קודם החטא, שאז היתה שכינה בתחתונים, ויהיה לעתיד לבא ביתר שאת. וכדברי רז"ל[6], עיקר שכינה בתחתונים היתה כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה כו', והצדיקים משכינים אותה בארץ. ולמדין זה ממה שנאמר צדיקים ירשו ארץ וישכנו גו' דקאי בעיקרו אלעתיד לבא[7].
מתי היה כבר?
בתחילת הבריאה
עולם על מילואו נברא, ורק שאחרי חטא עץ הדעת, נתערב טוב ורע, ועוד. בזמן הגאולה תחזור העולם למצב שבו הוא כבר היה.
תיבת נח
היתה מצב כמו הזמן של הגאולה.
יציאת מצרים
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": א. דומות ליצי"מ. ב. נפלאות אפי' בערך ליצי"מ[8].
מתן תורה
כמו שאמו"ר הזקן מפרש בתניא פל"ו (מקור הציטוט).
זמן בית ראשון - מלכות שלמה המלך
אז מצב עם ישראל היתה בשלימות, קיימא סיהרא בשלימותא, בדומה לזמן הגאולה.
רק "מעין זה"
(אף שכבר היה, הרי זה רק "מעין זה", ולעתיד לבא יהיה) חידוש שלא מצינו לעולם[9]. ובכל יעוד שנדמה שזה רק חזרה למה שכבר היה, אכן יש לבאר מהו השלימות והחידוש שיהיה בזה בזמן הגאולה.
למאי נפקא מינה
מכיון שכבר היה לעולמים, זה כבר נמשך בגדרי העולם ("לעולמים") - זמן ומקום[10], וזה נותן הכח שיהיה בגאולה העתידה[8]. ואין צריך אפילו לפעול דבר חדש, מכיון שכבר היה, ולכן נקל יותר שדבר זה יחזור ויהיה עוד הפעם, כלשון הגמרא[11] "דלא הוו - חיי, דהוי חיי - לא כ"ש?! (אותן שלא היו מעולם - נוצרין ונולדין וחיין, אותן שהיו כבר - לא כל שכן שחוזרין וחיין)"[12].
וגם כשיודעים שזה כבר היה, זה מחזק את האמונה, שכמו שכבר היה, כך גם יהיה[13].
אנו רוצים גאולה שלימה
ועוד והוא העיקר שבני ישראל לא מסתפקים בכל הגילויים שכבר היו, כי אם רוצים בגילוי חדש שלא היה לעולמים[14].
הערות שוליים
- ↑ קהלת א, י.
- ↑ דברים ד, לה.
- ↑ סש"ב פל"ו.
- ↑ וכמו שתרגם אונקלוס "ויכולו" - "ואשתכללו".
- ↑ (ולהעיר ממו"נ ח"א פ"ב ובסוף הל' מלכים: ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ד' בלבד).
- ↑ ב"ר פי"ט, ז.
- ↑ אג"ק חכ"א מכתב ז'תתג, ע' נה-נו.
- ↑ 8.0 8.1 כימי צאתך תשמ"ב, סה"מ מלוקט ב.
- ↑ לקו"ש חל"ה ע' 206.
- ↑ ד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א.
- ↑ סנהדרין צא, א. וברש"י שם.
- ↑ ש"פ שמיני תשמ"ו, התוועדויות ע' 804.
- ↑ לקו"ש חי"ח ע' 273.
- ↑ התוועדויות תנש"א ח"א ע' 335.