תומכי תמימים נתניה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:33, 5 במרץ 2025

תומכי תמימים נתניה
זאל הישיבה
אפיון	ישיבה קטנה
תאריך יסוד	אלול תשנ"ד
מיקום	נתניה
מייסד	הרב מנחם וולפא
ראש הישיבה	הרב משה אורנשטיין
מנהל גשמי	הרב טוביה כשדן
מספר תלמידים	כ-100
ספר פלפולים	מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך, ליקוטי מלך, תפארת מלך, גביע מלך
קובץ הערות	שיח תמים, חמישים לחמישים, עיונים וביאורים בתורת הרבי, וכן מידי תקופה יו"ל ע"י הישיבה קובץ פנימי של "הערות התמימים ואנ"ש"

ישיבת תומכי תמימים נתניה היא ישיבה קטנה המונה כ-100 תלמידים. בראשות הישיבה עומד הרב משה אורנשטיין, ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב מנחם וולפא.

הקמת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה נפתחה בחודש אלול שנת תשנ"ד.

לאחר השיחה של הרבי בהושענא רבה בשנת תשנ"ב^[1], בה ביקש הרבי להקים ישיבות 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת התניא, כתב השליח בנתניה הרב מנחם וולפא, לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה ואזכיר על הציון, על הקמת הישיבה^[2]. הישיבה עצמה נפתחה בראש חודש אלול תשנ''ד, בראשות הרב משה אורנשטיין שהיה אז אברך צעיר לאחר נישואיו.

מבנה הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת ימיה של הישיבה - שהכילה בשנתה הראשונה 16 בחורים בלבד, השתכנו הבחורים בוילה ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח והזאל.

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין בית הכנסת של ויז'ניץ בעיר, ברחוב "אברהם שפירא" שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים תש"ע עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים בי"ג אלול תשע"ב נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה^[3]. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש כסלו נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך בי"ט כסלו קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט בו' טבת נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף בכ"ד טבת תשע"ג תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" בחדרה. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף תשע"ד עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה בד' אייר למבנה בית הכנסת ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת תשע"ז נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו לשכונת 'דורא' בו לומדים בבניין החדש בו שוכנים הזאל, הכיתות, המקווה והפנימייה.

המבנה החדש[עריכה | עריכת קוד מקור]

קובץ:בניין הישיבה החדש בשלבי בניה .jpeg

בניין הישיבה החדש

בשנת תשע"ב לאחר השתדלות ופעילות רבה מול גורמים במשרד החינוך החלה בניית הקומפלקס החדש, בסמוך לתלמוד תורה. לקראת שנת הלימודים תשע"ג הושלמה הקמת מפלס הכיתות. בשנת תשע"ה החלה בניית הזאל ומפלס הפנימייה, בשנת תשע"ז התקיימה חנוכת הבית לזאל החדש.

בחודש אלול תשע"ז עברה הישיבה למתחם החדש. לקראת חודש תמוז תשע"ח החלו עבודות הבנייה במתחם הפנימייה, לאחר מספר שנים הושלמה בניית הפנימייה. כמו"כ הורחב שטח החדר אוכל.

בשנת תשפ"ב נחנך בשטח הישיבה "פארק רחל לאה" ע"ש מרת רחל לאה ע"ה אורנשטיין, הפארק בעל מפלס משופע המשתרע על 4 דונם הכוללים שבילים, מדשאות, אילנות, נדנדות ופינות ישיבה, בינות לשבילים אף עובר נחל וגשר מעליו, מזרקת מים מפוארת, מפלי מים, כל זאת ועוד נועדו לתרום רבות להרחבת הדעת אצל התלמידים.

בשנת תשפ"ג נחנך מקווה מהודר ורחב ידיים שנבנה במתחם הישיבה^[4].

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בשנת תש"פ נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים בי"ט באדר. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים^[5].

נכון לשנת תשפ"ה מונה הישיבה לערך כמאה בחורים.

הנהגות מיוחדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה היחידה (בחב"ד), שבניגוד ובשונה משאר הישיבות קטנות (בחב"ד) , שהכניסו במערכת הלימודים לימודי חול (חשבון, לשון, אנגלית, אזרחות, היסטוריה). הלימודים בישיבה הם על טהרת הקודש בלבד ללא כל הכנסת לימודי חול, (גם לא בזמני ההפסקות כפי שמתקייימים בישיבות גדולות בחב"ד) למרות שהדבר גובל בהיעדר תקציב עתק.

כמו כן, היא הישיבה הקטנה היחידה שלומדים בה מידי יום שלוש שעות מלאות חסידות כפי שקבע אדמו"ר הרש''ב נ"ע, הישיבה היחידה שמעולם לא התחילו יום בישיבה בלי סדר חסידות, גם אחרי לילה של התוועדות. בחורים רבים מסיימים ללמוד את כל י"ב פרקי תניא עם הקדמת המלקט בעל פה. המסיימים בהצלחה מקבלים תעודה מהודרת עם דולר של הרבי. שבת חופשה לא תחול לעולם בשבת מברכים וביומא דפגרא.

בישיבה נמסרים שיעורים כללים במסכת הנלמדת על ידי ראש הישיבה שמיוסדים תמיד על לקוטי שיחות, וכן נמסרים שיעורים בלוח היום יום ובהגדה של הרבי ובמכתבים כללים של הרבי ובתורת רבי לוי יצחק .

הישיבה מוציאה מדי פעם עלון 'שיח תמים'. ^[6]בתחלה הוא יצא ע''י את''ה תות''ל נתניה בשנים תשנ''ז - תש''ס, אך הופסקה הוצאתו עד לשנת תשפ''ה בה הוא חודש ע''י הנהלת הישיבה. בו מתפרסמים טורי תוכן מאת תלמידי הישיבה, דברים מהווי ישיבת תומכי תמימים נתניה כגון סיפורים מהישיבה, ראיונות עם בוגרי הישיבה, כתבות על המסעות המיוחדים של הישיבה וכתבה ראשית מתוך התוועדויות ראש הישיבה שנרשמים על ידי התלמידים. לפני כל תחילת סוגיא מוציאה הישיבה דף עזר ומראי מקומות. מידי שנה מתקיים בקיץ מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני שבוע ימים בזמן הלימודים בשילוב תוכניות מיוחדות.

פעם בשנה מתקיים יום הורים. מידי שנה, לקראת חג הפסח, מעניקה הישיבה לכל תלמיד כובע וחליפה ונעליים.

התוועדויות ויומא דפגרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה ידועה כבעלת חיות חסידית מיוחדת, הדבר בא לידי ביטוי בין היתר ביומא דפגרא. כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ויחודית. בין התאריכים ניתן למנות את התאריכים ה' טבת וי"ט טבת. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש וכן בוגרים רבים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה. וכן נודע היחס המיוחד שניתן בישיבה לאירועים פרטיים של הרבי, כגון כ"ח טבת יום הולדת הרבנית חנה, כ"ב שבט, וכ"ה אדר.יום ההסתלקות וההולדת של הרבנית

לראש הישיבה עצמו יש חיות מיוחדת בפדיון ספרים וכתבי יד השייכים לרבותינו נשיאנו על מנת להעבירם לרבי, והוא עוסק בכך רבות. כשהרב פודה את הספר או הכתב יד הוא עורך התוועדות פתאומית בישיבה, לרגל הגילוי המיוחד.

בי"ג אייר מדי שנה, עולים תלמידי הישיבה לציון של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א) ולאחר העלי' יושבים להתוועדות בסמוך לציון, יחד עם ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין. כמו כן נוסעים מידי שנה בו' תשרי לציון של הרבנית חנה.

מידי ליל שבת בשבתות חורף מגיעים שיעור א' לבית ראש הישיבה להתוועדות.

מבצע תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ע נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, שבו ניתן דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות. וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא יזם ראש הישיבה מבצע לימוד עיוני על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה. וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה.

התגמול על השתתפות במבצע תורה הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב, לנינגרד, ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא, ברלין, ובוורשא, מסע בעקבות הצלת הרבי והרבנית בכ"ח סיון (פריז,וישי, ניס, מרסיי, פורטוגל, ניו יורק), מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק (אלמא אטא וצ'יאלי, קזיל ארדא ועוד). לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפים לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט מחיי הרבי והרבנית^[7]. במקביל מתקיימים מדי חודש מבצעים נושאי פרסים חסידיים יחודיים בקשר לתאריכים חסידיים השייכים לתקופה.

ספרי הערות ופלפולים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה קבצים וספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:

קובץ הערות ופלפולים - חמישים לחמישים (נכתב בי' שבט תשס"א ובו 50 הערות ופלפולים לרגל שנת החמישים לנשיאות הרבי)^[8].
קובץ הערות התמימים ואנ"ש - עיונים וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח בעניני גאולה ומשיח, בנגלה ובחסידות (נכתב לכבוד יום הבהיר כ"ח סיון ה'תש"ס)
ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.
ספר הערות ופלפולים - אב מלך במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת תשע"ד כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי שליט"א מלך המשיח , בקשר עם שנת השבעים להסתלקותו.
ספר הערות ופלפולים - הגדת מלך: המבצע תורה שהחל בראשית קיץ תשע"ה, כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ההגדה של הרבי לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"^[9].
ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך.
ספר הערות ופלפולים - נישואי מלך: (נכתב בתשע"ט לרגל שנת ה90 לנישואי הרבי והרבנית)
ספר הערות ופלפולים - גביע המלך.(נכתב ע"י ש"ב תשפ"א, המלקט 70 הערות מכל תלמידי השיעור, לרגל (סיום) שנת השבעים לנשיאותו של הרבי שליט"א מלך המשיח).
ספר הערות ופלפולים - ליקוטי מלך (נכתב בשנת תשפ"ב עוסק בלקוטי שיחות לרגל 60 שנה להדפסת הליקוטי שיחות. אחד מתנאי הנסיעה לרבי שליט"א מלך המשיח לקראת י"א ניסן תשפ"ב הייתה כתיבת "הערה" בלקו"ש הערות אלו נדפסו בקובץ זה).
ספר הערות בתורת רבי לוי יצחק - תשפ"ה - שיעוריו של ראש הישיבה בתורת לוי יצחק שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה.

קובץ שיעורים בהיום יום - תשע"ג- שיעוריו של ראש הישיבה בהיום יום שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה. קובץ שיעורים בהגדה - תש"ע- שיעוריו של ראש הישיבה בהגדה של הרבי שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה. קובץ שיעורים כללים על מסכת פסחים-תשע"א- שיעוריו של ראש הישיבה על מסכת פסחים שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה. מידי תקופה יו"ל קובץ שבתי "הערות התמימים ואנ"ש" ע"י הישיבה. ע"ע יצאו מאות קבצים כאלו.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב משה אורנשטיין - ראש הישיבה.

משגיחים

הרב יצחק גנדל - משגיח כללי.
הרב מנחם מענדל אורנשטיין - מנהל רוחני ומשגיח בשבתות.

משפיעים

הרב שלמה אברמסון - משפיע לתלמידי שיעור א'.
הרב לוי סגל - משפיע לתלמידי שיעור ב'.
הרב לוי אבצן - משפיע לתלמידי שיעור ב'.
הרב הת' שמואל גנדל - משפיע לתמידי שיעור ב'.
הרב ששון אביב גבאי - משפיע לתלמידי שיעור ג'.
הרב מאיר מחפוץ - משפיע לתלמידי שיעור ג'.
הרב הת' אלמוג כהן - משפיע לתלמידי שיעור ג'.

ר"מים

הרב ששון אביב גבאי - משיב בגירסא לתלמידי שיעור ב' וג'.
הרב נפתלי צבי מינצברג - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
הרב שלום אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
הרב אריה לייב כהן - ר"מ לתלמידי שיעור ב'.
הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור א'.
הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לתלמידי שיעור א'.
הרב הת' שמואל מזרחי - משיב בהלכה.
הרב הת' מ"מ סגל - משיב בגירסא.

צוות גשמי

מנהל גשמי - הרב טוביה כשדן.
מזכיר ראשי - הרב לוי יצחק אוריאן.

צוות הישיבה בעבר

הרב בנימין זאב גנדל - משפיע (עד שנת תשע"ג).
הרב שמעיה הכט - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).
הרב נחום נפתלי בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).
הרב שלמה רוזנבלט - משפיע לתלמידי שיעור א' ומשיב בהלכה (עד שנת תשפ"ג).
הרב משה שילת - משפיע לתלמידי שיעור ב' בישיבה (עד שנת תשס"ג).
הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל ש"א (תשפ"ב - תשפ"ד).
הרב ישראל יהודה אלפנביין - שימש בין השנים בתפקידים: ר"מ לתלמידי שיעור ג', משפיע לתלמידי שיעור ב', משגיח לתלמידי שיעור ג'. (תשנ"ה - תשפ"ד).
הרב אהרון ישראל אורנשטיין - מנהל גשמי (תש"פ - תשפ"ד).

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה
ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת, התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין
ידיעות וחדשות אודות הישיבה
עלוני 'שיח תמים' משנים תשנ''ז - תש''ס באתר אוצר החכמה
עלון 'שיח תמים' משנת תשפ''ה
ספר פלפולים 'מנחת התמימים' - באתר 'אוצר החכמה'
אל המנוחה ואל הנחלה - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש
מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית

הערות שוליים

↑ דברי משיח תשנ"ב ח"א ע' 174.
↑ יצויין כי זו ככל הנראה הישיבה האחרונה שקיבלה הסכמה וברכה לפני ג' תמוז תשנ"ד.
↑ דיווח באתר חב"ד אינפו
↑ נחנך מקווה חדש בתות"ל נתניה
↑ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים, ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה
↑ עלוני שיח תמים משנים תשנ''ז - תש''ס באתר אוצר החכמהhttps://tablet.otzar.org/#/b/146158/p/40/t/1738270573294/fs/0/start/0/end/0/c
↑ צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים
↑ התמים (בית משיח) גליון ז' עמוד 34 (מדור עולם הישיבות).
↑ הספר להורדה

[1] דברי משיח תשנ"ב ח"א ע' 174.

[2] יצויין כי זו ככל הנראה הישיבה האחרונה שקיבלה הסכמה וברכה לפני ג' תמוז תשנ"ד.

[3] דיווח באתר חב"ד אינפו

[4] נחנך מקווה חדש בתות"ל נתניה

[5] הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים, ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה

[6] עלוני שיח תמים משנים תשנ''ז - תש''ס באתר אוצר החכמהhttps://tablet.otzar.org/#/b/146158/p/40/t/1738270573294/fs/0/start/0/end/0/c

[7] צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים

[8] התמים (בית משיח) גליון ז' עמוד 34 (מדור עולם הישיבות).

[9] הספר להורדה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ישיבה|
+{{ישיבה|שם=תומכי תמימים נתניה
-|שם=תומכי תמימים נתניה
+|תמונה=תותל נתניה.jpeg
-|תמונה=תומכי תמימים נתניה.jpg
 |כתובית=זאל הישיבה
 |אפיון=[[ישיבה קטנה]]
@@ שורה 7: / שורה 6: @@
 |תאריך סגירה=
 |מיקום=[[נתניה]]
-|מייסד=
+|מייסד=הרב [[מנחם וולפא]]
-|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
+|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]]
-|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל
+|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק נתן ישראל גנדל
-|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון גבאי.
+|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון אביב גבאי
-|מנהל גשמי=ר' אהרון ישראל אורנשטיין.
+|מנהל רוחני= הרב מנחם מענדל אורנשטיין
-|מספר תלמידים=125
+|מנהל גשמי= הרב טוביה כשדן
-|ספר פלפולים=מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך
+|מספר תלמידים= כ-100
-|קובץ הערות=שיח תמים, תפארת מלך, גביע מלך
+|ספר פלפולים=מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך, ליקוטי מלך, תפארת מלך, גביע מלך
-|אתר אינטרנט=
+|קובץ הערות=שיח תמים, חמישים לחמישים, עיונים וביאורים בתורת הרבי, וכן מידי תקופה יו"ל ע"י הישיבה קובץ פנימי של "הערות התמימים ואנ"ש"
-|מפה=
 }}
-[[קובץ:ישיבה_נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]
+[[קובץ:תות"ל נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]
-ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] המונה כ-125 תלמידים. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]], היא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה.
+ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] המונה כ-100 תלמידים. בראשות הישיבה עומד הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].
 ==הקמת הישיבה==
 הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].
-לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.
+לאחר ה[[שיחה]] של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|[[דברי משיח]] תשנ"ב ח"א ע' 174.}}, בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה ואזכיר על הציון, על הקמת הישיבה{{הערה|יצויין כי זו ככל הנראה הישיבה האחרונה שקיבלה הסכמה וברכה לפני [[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז תשנ"ד]].}}. הישיבה עצמה נפתחה בראש חודש אלול תשנ<nowiki>''</nowiki>ד, בראשות הרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר נישואיו.
 == מבנה הישיבה ==
+[[קובץ:פארק נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפארק בחצר הישיבה]]
 [[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]
-בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].
+בתחילת ימיה של הישיבה - שהכילה בשנתה הראשונה 16 בחורים בלבד, השתכנו הבחורים בוילה ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].
-כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.
+כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] בעיר, ברחוב "אברהם שפירא" שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.
 בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.
-כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.
+כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט בו' טבת נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו לשכונת 'דורא' בו לומדים בבניין החדש בו שוכנים הזאל, הכיתות, המקווה והפנימייה.
 === המבנה החדש ===
-בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת [[תשע"ח]] נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים [[תשע"ט]] ובשנת תש"פ נבנו עוד מספר חדרים.
+[[קובץ:בניין הישיבה החדש בשלבי בניה .jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]
+בשנת [[תשע"ב]] לאחר השתדלות ופעילות רבה מול גורמים במשרד החינוך החלה בניית הקומפלקס החדש, בסמוך ל[[תלמוד תורה]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]] הושלמה הקמת מפלס הכיתות. בשנת [[תשע"ה]] החלה בניית הזאל ומפלס הפנימייה, בשנת [[תשע"ז]] התקיימה חנוכת הבית לזאל החדש.
+בחודש אלול תשע"ז עברה הישיבה למתחם החדש.
+לקראת חודש תמוז תשע"ח החלו עבודות הבנייה במתחם הפנימייה,  לאחר מספר שנים הושלמה בניית הפנימייה. כמו"כ הורחב שטח החדר אוכל.
+בשנת [[תשפ"ב]] נחנך בשטח הישיבה "פארק רחל לאה" ע"ש מרת רחל לאה ע"ה אורנשטיין, הפארק בעל מפלס משופע המשתרע על 4 דונם הכוללים שבילים, מדשאות, אילנות, נדנדות ופינות ישיבה, בינות לשבילים אף עובר נחל וגשר מעליו, מזרקת מים מפוארת, מפלי מים, כל זאת ועוד נועדו לתרום רבות להרחבת הדעת אצל התלמידים.
-[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]
+בשנת [[תשפ"ג]] נחנך מקווה מהודר ורחב ידיים שנבנה במתחם הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/894490/ נחנך מקווה חדש בתות"ל נתניה] {{אינפו}}}}.
-נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.
+בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.
-בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד השנייה לאחרי תורת אמת שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.
+נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה הישיבה לערך כמאה בחורים.
-==התוועדויות ויומא דפגרא==
+== הנהגות מיוחדות ==
-הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד במספר 'יומא דפגרא' בשנה, כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ומיוחדת מבשאר המקומות וחגי החסידים. בין התאריכים ניתן למנות את התאריך [[ה' טבת]] ו[[י"ט טבת]]. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש בנתניה וכן בוגרים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה.
+הישיבה היחידה (בחב"ד), שבניגוד ובשונה משאר הישיבות קטנות (בחב"ד) , שהכניסו במערכת הלימודים לימודי חול (חשבון, לשון, אנגלית, אזרחות, היסטוריה). הלימודים בישיבה הם על טהרת הקודש בלבד ללא כל הכנסת לימודי חול, (גם לא בזמני ההפסקות כפי שמתקייימים בישיבות גדולות בחב"ד) למרות שהדבר גובל בהיעדר תקציב עתק.
+כמו כן, היא הישיבה הקטנה היחידה שלומדים בה מידי יום שלוש שעות מלאות חסידות כפי שקבע [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש<nowiki>''</nowiki>ב]] נ"ע,
+הישיבה היחידה שמעולם לא התחילו יום בישיבה בלי סדר חסידות, גם אחרי לילה של [[התוועדות]].
+בחורים רבים מסיימים ללמוד את כל י"ב פרקי תניא עם הקדמת המלקט בעל פה. המסיימים בהצלחה מקבלים תעודה מהודרת עם דולר של הרבי.
+שבת חופשה לא תחול לעולם בשבת מברכים וביומא דפגרא.
+בישיבה נמסרים שיעורים כללים במסכת הנלמדת על ידי ראש הישיבה שמיוסדים תמיד על [[לקוטי שיחות]], וכן נמסרים שיעורים ב[[לוח היום יום]] וב[[הגדה של הרבי]] ובמכתבים כללים של הרבי ובתורת רבי לוי יצחק .
+הישיבה מוציאה מדי פעם עלון 'שיח תמים'. {{הערה|עלוני שיח תמים משנים תשנ<nowiki>''</nowiki>ז - תש<nowiki>''</nowiki>ס באתר אוצר החכמה<nowiki/>https://tablet.otzar.org/#/b/146158/p/40/t/1738270573294/fs/0/start/0/end/0/c}}בתחלה הוא יצא ע<nowiki>''</nowiki>י את<nowiki>''</nowiki>ה תות<nowiki>''</nowiki>ל נתניה בשנים תשנ<nowiki>''</nowiki>ז - תש<nowiki>''</nowiki>ס, אך הופסקה הוצאתו עד לשנת תשפ<nowiki>''</nowiki>ה בה הוא חודש ע<nowiki>''</nowiki>י הנהלת הישיבה. בו מתפרסמים טורי תוכן מאת תלמידי הישיבה, דברים מהווי ישיבת תומכי תמימים נתניה כגון סיפורים מהישיבה, ראיונות עם בוגרי הישיבה, כתבות על המסעות המיוחדים של הישיבה וכתבה ראשית מתוך התוועדויות ראש הישיבה שנרשמים על ידי התלמידים.
+לפני כל תחילת סוגיא מוציאה הישיבה דף עזר ומראי מקומות.
+מידי שנה מתקיים בקיץ מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני שבוע ימים בזמן הלימודים בשילוב תוכניות מיוחדות.
+פעם בשנה מתקיים יום הורים.
+מידי שנה, לקראת חג הפסח, מעניקה הישיבה לכל תלמיד כובע וחליפה ונעליים.
+== התוועדויות ויומא דפגרא ==
 [[קובץ:מעיינים בביכל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| התמימים מעיינים ב'ביכל' חדש שהגיע לישיבה]]
-==מבצע תורה==
+הישיבה ידועה כבעלת חיות חסידית מיוחדת, הדבר בא לידי ביטוי בין היתר ביומא דפגרא.  כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ויחודית. בין התאריכים ניתן למנות את התאריכים [[ה' טבת]] ו[[י"ט טבת]]. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש וכן בוגרים רבים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה. וכן נודע היחס המיוחד שניתן בישיבה לאירועים פרטיים של הרבי, כגון [[כ"ח בטבת|כ"ח טבת]] יום הולדת הרבנית חנה, [[כ"ב בשבט|כ"ב שבט]], ו[[כ"ה באדר|כ"ה אדר]].יום ההסתלקות וההולדת של הרבנית
+לראש הישיבה עצמו יש חיות מיוחדת בפדיון ספרים וכתבי יד השייכים לרבותינו נשיאנו על מנת להעבירם לרבי, והוא עוסק בכך רבות. כשהרב פודה את הספר או הכתב יד הוא עורך התוועדות פתאומית בישיבה, לרגל הגילוי המיוחד.
+ב[[י"ג אייר]] מדי שנה, עולים תלמידי הישיבה לציון של ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]] ולאחר העלי' יושבים להתוועדות בסמוך לציון, יחד עם ראש הישיבה הרב [[משה אורנשטיין]]. כמו כן נוסעים מידי שנה בו' תשרי לציון של הרבנית חנה.
+מידי ליל שבת בשבתות חורף מגיעים שיעור א' לבית ראש הישיבה להתוועדות.
+== מבצע תורה ==
 [[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]
-בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה.
-התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים" ייחודי, הנערך מדי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש ותולדות משפחת בית הרב, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=
+בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, שבו ניתן דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות. וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא יזם ראש הישיבה מבצע לימוד עיוני על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה. וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה.
-[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=מסע+התמימים צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.
+התגמול על השתתפות במבצע תורה הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב, לנינגרד, ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא, ברלין, ובוורשא, מסע בעקבות הצלת הרבי והרבנית בכ"ח סיון (פריז,וישי, ניס, מרסיי, פורטוגל, ניו יורק), מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק (אלמא אטא וצ'יאלי, קזיל ארדא ועוד). לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפים לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט מחיי הרבי והרבנית{{הערה|
+[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=מסע+התמימים צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] {{אינפו}}}}.
+במקביל מתקיימים מדי חודש מבצעים נושאי פרסים חסידיים יחודיים בקשר לתאריכים חסידיים השייכים לתקופה.
-==ספרי הערות ופלפולים==
+== ספרי הערות ופלפולים ==
-בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
-*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.'''
-*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.
-*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/מתנת-תותל-נתניה-ליא-ניסן-הגדת-מלך/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.
-*'''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.
-*'''ספר הערות ופלפולים - נישואי מלך'''.
-*'''ספר הערות ופלפולים - גביע המלך'''.
-*'''ספר הערות ופלפולים - ליקוטי מלך''' (עוסק ב[[לקוטי שיחות]])
-==צוות הישיבה==
+בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה קבצים וספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
+* '''קובץ הערות ופלפולים - חמישים לחמישים''' (נכתב בי' שבט [[תשס"א]] ובו 50 הערות ופלפולים לרגל שנת החמישים לנשיאות [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי)]]{{הערה|התמים (בית משיח) גליון ז' עמוד 34 (מדור עולם הישיבות).}}.
+* '''קובץ הערות התמימים ואנ"ש - עיונים וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח בעניני גאולה ומשיח, בנגלה ובחסידות''' (נכתב לכבוד יום הבהיר [[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]] [[תש"ס|ה'תש"ס]])
+* '''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים'''.
+* '''ספר הערות ופלפולים - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי|הרבי שליט"א מלך המשיח]] , בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.
+* '''ספר הערות ופלפולים - הגדת מלך''': המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/מתנת-תותל-נתניה-ליא-ניסן-הגדת-מלך/ הספר להורדה] {{אינפו}}}}.
+* '''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.
+* '''ספר הערות ופלפולים - נישואי מלך:''' (נכתב בתשע"ט לרגל שנת ה90 לנישואי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]])
+* '''ספר הערות ופלפולים - גביע המלך'''.(נכתב ע"י ש"ב תשפ"א, המלקט 70 הערות מכל תלמידי השיעור, לרגל (סיום) שנת השבעים לנשיאותו של הרבי שליט"א מלך המשיח).
+* '''ספר הערות ופלפולים - ליקוטי מלך''' (נכתב בשנת תשפ"ב עוסק ב[[לקוטי שיחות]] לרגל 60 שנה להדפסת הליקוטי שיחות. אחד מתנאי ה[[נסיעה לרבי|נסיעה לרבי שליט"א מלך המשיח]] לקראת י"א ניסן תשפ"ב הייתה כתיבת "[[הערות התמימים ואנ"ש|הערה]]" ב[[לקוטי שיחות|לקו"ש]] הערות אלו נדפסו בקובץ זה).
+* '''ספר הערות בתורת רבי לוי יצחק''' - תשפ"ה - שיעוריו של ראש הישיבה בתורת לוי יצחק שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה.
+קובץ שיעורים בהיום יום - תשע"ג- שיעוריו של ראש הישיבה בהיום יום שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה.
+קובץ שיעורים בהגדה - תש"ע- שיעוריו של ראש הישיבה בהגדה של הרבי שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה.
+קובץ שיעורים כללים על מסכת פסחים-תשע"א- שיעוריו של ראש הישיבה על מסכת פסחים שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה.
+מידי תקופה יו"ל קובץ שבתי "הערות התמימים ואנ"ש" ע"י הישיבה. ע"ע יצאו מאות קבצים כאלו.
-*הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]
+== צוות הישיבה ==
+{{טורים|תוכן=
+* הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
-;;[[משגיח]]ים- מנהלי שיעורים
+;;משגיחים
-* הרב יצחק גנדל - משגיח ומנהל ש"ב.
+* הרב [[יצחק  גנדל]] - משגיח כללי.
-* הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל ש"א.
+* הרב מנחם מענדל אורנשטיין - מנהל רוחני ומשגיח בשבתות.
-* הרב [[ישראל אלפנביין]] - מנהל ש"ג.
 ;[[משפיע]]ים
-*הרב [[שלמה אברמסון]] - משפיע שיעור א'
-*הרב [[לוי סגל]] - משפיע שיעור א'
+*הרב שלמה אברמסון - משפיע לתלמידי שיעור א'.
-*הרב מנחם מענדל פלדמן - משפיע שיעור ב' ומשיב בהלכה לש"ב וש"ג
+*הרב [[לוי סגל]] - משפיע לתלמידי שיעור ב'.
-*הרב [[ששון גבאי]] - משפיע שיעור ג' ומשיב בגרסא לש"ב וש"ג
+*הרב לוי אבצן - משפיע לתלמידי שיעור ב'.
+*הרב הת' שמואל גנדל - משפיע לתמידי שיעור ב'.
+*הרב [[ששון אביב גבאי]] - משפיע לתלמידי שיעור ג'.
+*הרב [[מאיר מחפוץ]] - משפיע לתלמידי שיעור ג'.
+*הרב הת' אלמוג כהן - משפיע לתלמידי שיעור ג'.
 ;[[ר"מ]]ים
-*הרב [[נפתלי מינצברג]] - ר"מ שיעור א'
-*הרב [[אריה לייב כהן]] - ר"מ שיעור ב'
+* הרב ששון אביב גבאי - משיב בגירסא לתלמידי שיעור ב' וג'.
-*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור א'
+*הרב [[נפתלי צבי מינצברג]] - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
-*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'
+*הרב שלום אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
-*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לשיעור א'
+*הרב אריה לייב כהן - ר"מ לתלמידי שיעור ב'.
+*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור א'.
+*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לתלמידי שיעור א'.
+*הרב הת' שמואל מזרחי - משיב בהלכה.
+*הרב הת' מ"מ סגל - משיב בגירסא.
 ;צוות [[גשמי]]
-*מנהל גשמי ר' אהרון ישראל אורנשטיין
-*מזכיר ר' לוי יצחק אוריאן
+*מנהל גשמי - הרב טוביה כשדן.
+*מזכיר ראשי - הרב לוי יצחק אוריאן.
 ;צוות הישיבה בעבר:
-*הרב [[משה שילת]] - משפיע בשיעור ב' בישיבה (עד [[תשס"ג]]).
-* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (עד שנת [[תשע"א]]).
-*הרב בנימין זאב גנדל - משפיע החל משנת [[תשע"ג]] לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל נצרת עילית]] והחל משנת תש"פ כמשפיע ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].
-*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד.
-*הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).
-*הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).
-*הרב יהושע מנחם הלוי נויהויזר
-*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - משפיע ומשיב בהלכה (עד שנת תשפ"ג).
-==קישורים חיצוניים==
+* הרב [[בנימין זאב גנדל]] - משפיע (עד שנת [[תשע"ג]]).
-*[https://chabad.info/tag/תותל-נתניה/ ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
+* הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת [[תשע"ח]]).
-*'''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב{{אינפו}}
+* הרב [[נחום נפתלי בורביץ]] - משפיע (עד שנת [[תשע"ט]]).
-*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
+* הרב [[שלמה רוזנבלט]] - משפיע לתלמידי שיעור א' ומשיב בהלכה (עד שנת [[תשפ"ג]]).
-*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה
+* הרב [[משה שילת]] - משפיע לתלמידי שיעור ב' בישיבה (עד שנת [[תשס"ג]]).
-*'''[http://chabad.info/news/תותל-נתניה-אל-המנוחה-ואל-הנחלה/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}
+* הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל ש"א ([[תשפ"ב]] - [[תשפ"ד]]).
-*'''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}}{{וידאו}}
+* הרב [[ישראל יהודה אלפנביין]] - שימש בין השנים בתפקידים: ר"מ לתלמידי שיעור ג', משפיע לתלמידי שיעור ב', משגיח לתלמידי שיעור ג'. ([[תשנ"ה]] - [[תשפ"ד]]).
+* הרב אהרון ישראל אורנשטיין - מנהל גשמי (תש"פ - תשפ"ד).
+}}
-{{הערות שוליים}}
+== קישורים חיצוניים ==
-{{תבנית:תומכי תמימים}}
+* [https://chabad.info/tag/תותל-נתניה/ ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}
+* '''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין {{אינפו}}
+* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}
+* [https://tablet.otzar.org/#/b/146158/p/1/t/1738270573294/fs/0/start/0/end/0/c/1738271691800 עלוני 'שיח תמים' משנים תשנ<nowiki>''</nowiki>ז - תש<nowiki>''</nowiki>ס באתר אוצר החכמה]
+* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2024/11/25-11-2024-22-40-31-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94-4.pdf עלון <nowiki>'שיח תמים' משנת תשפ''</nowiki>ה]
+* [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים 'מנחת התמימים'] - באתר 'אוצר החכמה'
+* '''[http://chabad.info/news/תותל-נתניה-אל-המנוחה-ואל-הנחלה/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}
+* '''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}} {{וידאו}}
+{{תומכי תמימים}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
 [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]
 [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]