תומכי תמימים מונטריאול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (26 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:3_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הנדל מוסר שיעור בשנים הראשונות לישיבה]] | [[קובץ:3_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הנדל מוסר שיעור בשנים הראשונות לישיבה]] | ||
ישיבת '''תומכי תמימים [[מונטריאול]]''' שב[[קנדה]] נוסדה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ג' בחשוון]] [[תש"ב]]. | |||
== הקמת הישיבה == | == הקמת הישיבה == | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז ב[[שנחאי]] - קיבלה הישיבה | [[אדמו"ר הריי"צ]] פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז ב[[שנחאי]] - קיבלה הישיבה תשע ויזות, בב' [[חשון]] [[תש"ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת "[[תומכי תמימים]]" - את ישיבת '''תומכי תמימים מונטריאול'''. (תשעת הבחורים האלה לפני שלמדו בשנחאי, היו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]). | ||
את דרכם עשו באוניה משנחאי ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]] ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] ברכבת. | את דרכם עשו באוניה משנחאי ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]] ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] ברכבת. | ||
למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, מנהלה היה, מאז ועד לפטירתו, הרב [[אריה לייב קרמר]]. בראש הישיבה עמד הרב [[יצחק הענדל|יצחק הכהן הענדל]]; | למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, מנהלה היה, מאז ועד לפטירתו, הרב [[אריה לייב קרמר]]. בראש הישיבה עמד הרב [[יצחק הענדל|יצחק הכהן הענדל]]; | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== הוראות אדמו"ר הריי"צ לתלמידים == | == הוראות אדמו"ר הריי"צ לתלמידים == | ||
כשבוע לאחר מכן, בט' חשוון שולח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר כמו גם הוראות מיוחדות לגבי תלמידי הישיבה החדשה: ([[אגרות קודש]] הריי"צ ח"ו ע' מח); | כשבוע לאחר מכן, בט' חשוון שולח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר כמו גם הוראות מיוחדות לגבי תלמידי הישיבה החדשה: ([[אגרות קודש]] הריי"צ ח"ו ע' מח); | ||
*בכל ליל ש"ק יחזרו שני תלמידים [[דא"ח]] בשני בתי כנסת חב"ד שבעיר, וכך יעשו גם בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] בש"ק, ובכל פעם יחזור תלמיד אחר והשאר ישמעו. | |||
*בכל ליל ש"ק יחזרו שני תלמידים [[דא"ח]] בשני בתי כנסת חב"ד שבעיר, וכך יעשו גם בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] בש"ק, ובכל פעם יחזור תלמיד אחר והשאר ישמעו. | *את שתי הסעודות ד[[שבת קודש]] יאכלו כל התלמידים יחדיו, ובשעת הסעודה ינגנו [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני ליובאוויטש]] במתינות. אחד התלמידים יחזור דא"ח, ויספרו איזה סיפורים. | ||
*את שתי הסעודות ד[[שבת קודש]] יאכלו כל התלמידים יחדיו, ובשעת הסעודה ינגנו [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני ליובאוויטש]] במתינות. אחד התלמידים יחזור דא"ח, ויספרו איזה סיפורים. | *כיוון שבמדינת קנדה יש חופש ביום ראשון, כדאי שיחזרו ברבים [[מאמר]] [[דא"ח]] (אפשר גם אחד שאמר כבר בשבת), ומאמר 'עבודה' בדווקא. | ||
*כיוון שבמדינת קנדה יש חופש ביום ראשון, כדאי שיחזרו ברבים [[ | *לקרב את [[אנ"ש]] אשר זרם ה"מים רבים" סחבם לחיי עולם, להפיח בהם רוח חיים. | ||
*לקרב את [[אנ"ש]] אשר זרם ה"מים רבים" סחבם לחיי עולם, להפיח בהם רוח חיים. | *לקרב בני נוער צעירים בכל דרך אפשרית "תחפשו בחפש מחופש בעמל ויגיעה רבה בחקירה ודרישה" ולהכניסם לישיבה. | ||
*לקרב בני נוער צעירים בכל דרך אפשרית "תחפשו בחפש מחופש בעמל ויגיעה רבה בחקירה ודרישה" ולהכניסם לישיבה. | *להשתדל לבקר בבתי כנסיות גם שלא מאנ"ש, למסור פרישת שלום מאחינו שמעבר לים, לספר בפרטיות אודות היסורים ולעורר שצריך לסייע להם ולהוציאם משם על ידי עבודת הפדיון שבויים שתחת הנהלת הרבי. | ||
*להשתדל לבקר בבתי כנסיות גם שלא מאנ"ש, למסור פרישת שלום מאחינו שמעבר לים, לספר בפרטיות אודות היסורים ולעורר שצריך לסייע להם ולהוציאם משם על ידי עבודת הפדיון שבויים שתחת הנהלת הרבי. | |||
*לבקר את הרבנים ולדבר אתם בעניני תורה, "את ה[[ענווה]] תניחו הצדה ותעיינו היטב באיזה סוגיות ותפלפלו בהם ביניכם לבין עצמכם ותדברו בזה עם הרבנים שליט"א למען הסיר לזות שפתים אשר בישיבות תומכי תמימים אין לומדים [[נגלה]] או שהידיעות בנגלה רפויות הנה". | *לבקר את הרבנים ולדבר אתם בעניני תורה, "את ה[[ענווה]] תניחו הצדה ותעיינו היטב באיזה סוגיות ותפלפלו בהם ביניכם לבין עצמכם ותדברו בזה עם הרבנים שליט"א למען הסיר לזות שפתים אשר בישיבות תומכי תמימים אין לומדים [[נגלה]] או שהידיעות בנגלה רפויות הנה". | ||
== התפתחות הישיבה == | == התפתחות הישיבה == | ||
במשך [[חודש חשוון]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות"ל, אותו יבחרו אנ"ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש"ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. | במשך [[חודש חשוון]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות"ל, אותו יבחרו אנ"ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש"ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. | ||
כעבור פחות מחודש מפתיחת הישיבה עשו תשעת התלמידים תעמולה גדולה בין יהודי העיר וקיבצו עשרים | כעבור פחות מחודש מפתיחת הישיבה עשו תשעת התלמידים תעמולה גדולה בין יהודי העיר וקיבצו עשרים וארבעה תלמידים צעירים מבני העיר בין בתי הכנסיות, עבורם הקימו שתי כיתות של ישיבה שנקראה "[[אחי תמימים]]", באופן ארעי בבית הכנסת חב"ד נוסח [[האר"י]] ברחוב דו פארק. | ||
הרבי הריי"צ, לא היה שבע רצון מההצלחה, וכשבוע לאחר מכן שיגר מכתב אל הרב לויטין, בו קובל על כך שאספו "רק" עשרים וארבעה תלמידים; הוא נתן הוראות מעשיות כיצד לאסוף יותר תלמידים, כחלק מהתעמולה הוציאו התלמידים לאור במשך שנה [[עיתון]] '[[דער חבר]]' הקורא להורים הצעירים לשלוח את ילדיהם לישיבה. | הרבי הריי"צ, לא היה שבע רצון מההצלחה, וכשבוע לאחר מכן שיגר מכתב אל הרב לויטין, בו קובל על כך שאספו "רק" עשרים וארבעה תלמידים; הוא נתן הוראות מעשיות כיצד לאסוף יותר תלמידים, כחלק מהתעמולה הוציאו התלמידים לאור במשך שנה [[עיתון]] '[[דער חבר]]' הקורא להורים הצעירים לשלוח את ילדיהם לישיבה. | ||
בתוך כך בחורים שנסעו מ[[גרמניה]] לאנגליה כיוון שדיברו גרמנית נעצרו מחשש שירגלו עבור הגרמנים, אותם בחורים נשלחו למחנה עצורים בניו ברונזוויק, קנדה; אחרי שהרבי הריי"צ פעל לשחררם על ידי הרב לויטין, בפסח תש"ב הצטרפו אלה לישיבה, ביניהם [[אהרון קליין]], [[יהודה שפוץ]], [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]], שבזכות הצלה זו התקרבו לחסידות חב"ד. | בתוך כך בחורים שנסעו מ[[גרמניה]] לאנגליה כיוון שדיברו גרמנית נעצרו מחשש שירגלו עבור הגרמנים, אותם בחורים נשלחו למחנה עצורים בניו ברונזוויק, קנדה; אחרי שהרבי הריי"צ פעל לשחררם על ידי הרב לויטין, בפסח תש"ב הצטרפו אלה לישיבה, ביניהם [[אהרון קליין]], [[יהודה שפוץ]], [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]], שבזכות הצלה זו התקרבו לחסידות חב"ד. | ||
| שורה 42: | שורה 41: | ||
עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. | עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. | ||
במקביל החל [[הרבי הריי"צ]] לדרוש מ[[אנ"ש]] ועסקני [[מונטריאול]] לדאוג לקניית בנין חדש ורחב עבור הישיבה. הרבי שלח מכתבים לעסקנים שעזרו רבות לישיבה - שלא יחוסו על ממונם וידאגו לישיבה לבניין ראוי, ו[[הקב"ה]] כבר ישלם את שכרם. | במקביל החל [[הרבי הריי"צ]] לדרוש מ[[אנ"ש]] ועסקני [[מונטריאול]] לדאוג לקניית בנין חדש ורחב עבור הישיבה. הרבי שלח מכתבים לעסקנים שעזרו רבות לישיבה - שלא יחוסו על ממונם וידאגו לישיבה לבניין ראוי, ו[[הקב"ה]] כבר ישלם את שכרם. | ||
ואמנם, באמצע הקיץ של אותה שנה הצליחו לקנות בנין גדול ומתאים לישיבה. לכבוד [[חנוכת הבית]] שהתקיימה ביום [[ט"ו כסלו]] [[תש"ד]], שלח [[הרבי הריי"צ]] מכתב לתלמידי הישיבה, בו ברכם ואת כלל הקהילה, והרבנים בראשם, לרגל קניין הבניין בברכת מזל טוב. החגיגה עצמה התקיימה ברוב פאר והדר בהשתתפות רבני העיר ורבנים אורחים ובראשם [[הרש"ג]] - חתן [[אדמו"ר הריי"צ]] ומנהל פועל ישיבת [[תומכי תמימים]] שהגיע ל[[מונטריאול]]. | ואמנם, באמצע הקיץ של אותה שנה הצליחו לקנות בנין גדול ומתאים לישיבה. לכבוד [[חנוכת הבית]] שהתקיימה ביום [[ט"ו כסלו]] [[תש"ד]], שלח [[הרבי הריי"צ]] מכתב לתלמידי הישיבה, בו ברכם ואת כלל הקהילה, והרבנים בראשם, לרגל קניין הבניין בברכת מזל טוב. החגיגה עצמה התקיימה ברוב פאר והדר בהשתתפות רבני העיר ורבנים אורחים ובראשם [[הרש"ג]] - חתן [[אדמו"ר הריי"צ]] ומנהל פועל ישיבת [[תומכי תמימים]] שהגיע ל[[מונטריאול]]. | ||
מכתב [[הרבי הריי"צ]] בו מרעיף שבחים נדירים על התלמידים שהקימו את הישיבה במונטריאול: | מכתב [[הרבי הריי"צ]] בו מרעיף שבחים נדירים על התלמידים שהקימו את הישיבה במונטריאול: | ||
{{ציטוטון|בעזרת ה' יתברך, במסירת נפשם, ביגיעה עצומה ובזיעת אפם, העמידו ת"ל את הישיבה בעיר מאנטרעאל יע"א, אשר הייתה - כשאר הערים - חרבה מכל לחלוחית של תורה וללא כו' וכו' ובחסדי השי"ת הנה עלה בידי התלמידים התמימים לבנות על אשפתות מאנטרעאל מגדל תורה אור"}}{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ז' עמ' שפג.}}. | {{ציטוטון|בעזרת ה' יתברך, במסירת נפשם, ביגיעה עצומה ובזיעת אפם, העמידו ת"ל את הישיבה בעיר מאנטרעאל יע"א, אשר הייתה - כשאר הערים - חרבה מכל לחלוחית של תורה וללא כו' וכו' ובחסדי השי"ת הנה עלה בידי התלמידים התמימים לבנות על אשפתות מאנטרעאל מגדל תורה אור"}}{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ז' עמ' שפג.}}. | ||
| שורה 52: | שורה 51: | ||
ברבות השנים נעשה הבנין צר מלהכיל וב[[כ"ג אייר]] [[תשכ"ב]] נחנך בנין חדש לישיבה ברחוב וועסטבערי 6405. | ברבות השנים נעשה הבנין צר מלהכיל וב[[כ"ג אייר]] [[תשכ"ב]] נחנך בנין חדש לישיבה ברחוב וועסטבערי 6405. | ||
לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו (בניין הצמוד לישיבה) בית מספר 6355, עד שב[[י"ט כסלו]],[[תש"ס]] פרצה [[שריפה]] בבית הזה, באחד החדרים, בזמן שהבחורים היו באמצע התוועדות לרגל | לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו (בניין הצמוד לישיבה) בית מספר 6355, עד שב[[י"ט כסלו]],[[תש"ס]] פרצה [[שריפה]] בבית הזה, באחד החדרים, בזמן שהבחורים היו באמצע התוועדות לרגל י"ט כסלו. | ||
בכ"ו סיוון [[תשס"ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ב-6355, שם עבר הזאל של הישיבה גדולה, ובבניין הצמוד - 6405, נבנה קומה רביעית לתלמידי החיידר, שם גם שוכן המקווה והבית כנסת של הקהילה. | בכ"ו סיוון [[תשס"ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ב-6355, שם עבר הזאל של הישיבה גדולה, ובבניין הצמוד - 6405, נבנה קומה רביעית לתלמידי החיידר, שם גם שוכן המקווה והבית כנסת של הקהילה. | ||
| שורה 58: | שורה 57: | ||
(ב[[חודש אייר]] [[תשס"ט]] כינס צוות הישיבה אסיפה בה הודיעו על קשיים פיננסים; אך לבסוף, במאמצים מרובים, נשתמרה הישיבה.) | (ב[[חודש אייר]] [[תשס"ט]] כינס צוות הישיבה אסיפה בה הודיעו על קשיים פיננסים; אך לבסוף, במאמצים מרובים, נשתמרה הישיבה.) | ||
נכון לשנת [[ | נכון לשנת [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה כארבעים בחורים. | ||
==הוראות הרבי לתלמידים== | |||
{{להשלים|}} | |||
*לאחר [[נסיעה לרבי]] על התלמידים לחלוק את רשמיהם מ[[התוועדות עם הרבי]] בפני משפיע הישיבה הרב מנחם זאב גריגנלאס, על הרב גריגלאס מוטל לנצל הזדמנות זו לעוררם ולחזקם ב[[עבודת ה']]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [https://www.chabadlibrary.org/books/1200820164 כרך ח' אגרת ב'תח].}}. | |||
*מידי [[יום שישי]], עם תום סדרי הישיבה יש לערוך [[התעמלות]]{{הערה|עדותו של הרב [[ניסן מנגל]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2056 ע' 146.}}. | |||
== מערכת ההערות == | == מערכת ההערות == | ||
| שורה 64: | שורה 69: | ||
בשנת [[תשל"ג]] נפתחה [[מערכת הערות]] בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד שבת פרשת נח. | בשנת [[תשל"ג]] נפתחה [[מערכת הערות]] בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד שבת פרשת נח. | ||
==צוות הישיבה בעבר== | ==צוות הישיבה== | ||
===צוות הישיבה בעבר=== | |||
{{טורים| | |||
*הרב [[יצחק הכהן הנדל]], ראש הישיבה ומשגיח. | *הרב [[יצחק הכהן הנדל]], ראש הישיבה ומשגיח. | ||
*הרב [[אריה לייב קרמר]], ראש הישיבה. | *הרב [[אריה לייב קרמר]], ראש הישיבה. | ||
*הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משפיע]] הישיבה. | *הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משפיע]] הישיבה. | ||
*הרב [[מאיר חיים חייקין]], מגיד שיעור. | *הרב [[מאיר חיים חייקין]], מגיד שיעור. | ||
*הרב [[ירחמיאל בנימינסון]], מגיד שיעור. | *הרב [[ירחמיאל בנימינסון]], מגיד שיעור. | ||
*הרב [[אייזיק שווי]], ראש הישיבה. | *הרב [[אייזיק שווי]], ראש הישיבה. | ||
*הרב [[יוסף ראדאל|יוסף הכהן ראדאל]], ראש הישיבה. | *הרב [[יוסף ראדאל|יוסף הכהן ראדאל]], ראש הישיבה. | ||
*הרב [[יהודה חיטריק]], מנהל רוחני. | *הרב [[יהודה חיטריק]], מנהל רוחני. | ||
*הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]], נו"נ בישיבה. | *הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]], נו"נ בישיבה. | ||
*הרב [[יהודה שפוץ]], חבר הנהלה. | *הרב [[יהודה שפוץ]], חבר הנהלה. | ||
*הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק, חבר הנהלה. | *הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק, חבר הנהלה. | ||
*הרב יוסף יצחק שפוץ, מנהל. | *הרב יוסף יצחק שפוץ, מנהל. | ||
*הרב אהרון אליעזר צייטלין, מלמד. | *הרב אהרון אליעזר צייטלין, מלמד. | ||
}} | |||
=== ההנהלה והצוות כיום === | |||
{{טורים| | |||
*הרב שמואל מרדכי קרמר, חבר הנהלה. | |||
*הרב [[אריה לייב קפלן (מונטריאול)|אריה לייב קפלן]], ראש הישיבה הנוכחי. | *הרב [[אריה לייב קפלן (מונטריאול)|אריה לייב קפלן]], ראש הישיבה הנוכחי. | ||
*הרב שלום בער כהן, [[משפיע]] בישיבה. | *הרב שלום בער כהן, ר"מ (בשעבר [[משפיע]] בישיבה.) | ||
*הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], | *הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], משפיע ראשי | ||
*הרב צבי הירש גוראריה, [[משפיע]] בישיבה. | *הרב [[צבי הירש גוראריה (מונטריאול)|צבי הירש גוראריה]], [[משפיע]] בישיבה. | ||
*הרב משה אבא שטרן, ר"מ וחבר הנהלה בישיבה. | *הרב משה אבא שטרן, ר"מ וחבר הנהלה בישיבה. | ||
*הרב מרדכי ווענגער, [[משגיח]] ומנהל רוחני | *הרב מרדכי ווענגער, [[משגיח]] ומנהל רוחני | ||
*הרב ישראל קפלן [[משפיע]] ומנהל רוחני. | |||
}} | |||
==בוגרי הישיבה== | |||
[[קובץ:תותל מונטריאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של תלמידי הישיבה במונטריאול כיום]] | [[קובץ:תותל מונטריאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של תלמידי הישיבה במונטריאול כיום]] | ||
בין התלמידים בוגרי הישיבה נמנים: | |||
{{טורים| | |||
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רב אב"ד [[כפר חב"ד]]. | *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רב אב"ד [[כפר חב"ד]]. | ||
*הרב [[לוי ביסטריצקי]] רב העיר צפת. | *הרב [[לוי ביסטריצקי]] רב העיר צפת. | ||
*הרב [[משה אליהו גרליצקי]], [[משפיע]] וגבאי [[בית הכנסת]] ב[[מונטריאול]]. | *הרב [[משה אליהו גרליצקי]], [[משפיע]] וגבאי [[בית הכנסת]] ב[[מונטריאול]]. | ||
*הרב [[אהרון יעקב שווי]], חבר בית הדין של [[קראון הייטס]]. | *הרב [[אהרון יעקב שווי]], חבר בית הדין של [[קראון הייטס]]. | ||
*הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]], [[משפיע]] ב[[מונטריאול]]. | *הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]], [[משפיע]] ב[[מונטריאול]]. | ||
*הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] מנהל [[תומכי תמימים אושען פארקווי]]. | *הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] מנהל [[תומכי תמימים אושען פארקווי]]. | ||
*הרב [[אברהם אזדאבא]] חבר בית הדין בקראון הייטס. | *הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]], [[שליח]] [[הרבי]] [[וורשא|בוורשא]] [[פולין|שבפולין]] | ||
*הרב [[אברהם אזדאבא]] חבר בית הדין בקראון הייטס. | |||
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]], רב [[מגדל העמק|הקהילה]] ו[[משגיח]] ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. | *הרב [[ישראל יוסף הנדל]], רב [[מגדל העמק|הקהילה]] ו[[משגיח]] ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. | ||
*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[משפיע]] בישיבת [[אור שמחה]], [[כפר חב"ד]]. | *הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[משפיע]] בישיבת [[אור שמחה]], [[כפר חב"ד]]. | ||
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], מחשובי אנ"ש וממשפיעי הקהילה בצפת. | *הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], מחשובי אנ"ש וממשפיעי הקהילה בצפת. | ||
*הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]], ר"מ ב[[ישיבה קטנה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ירושלים. | *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]], ר"מ ב[[ישיבה קטנה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ירושלים. | ||
*הרב [[אשר פרקש]], [[משפיע]] ישיבת חב"ד [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]]. | *הרב [[אשר פרקש]], [[משפיע]] ישיבת חב"ד [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]]. | ||
*הרב [[שניאור זלמן פרקש]], | *הרב [[שניאור זלמן פרקש]], משפיע בישיבת חב"ד ארגנטינה | ||
*הרב [[אלימלך פרקש]] נו"נ בישיבת תורת אמת. | *הרב [[אלימלך פרקש]] נו"נ בישיבת תורת אמת. | ||
*הרב [[שלמה חנניה ממן]] מנהל ת"ת תפארת מנחם ביתר עילית.}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[rabbinicalcollege.ca לאתר של הישיבה] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*{{קישור חבד און ליין|32921|66 שנה להתייסדות ישיבת 'תומכי-תמימים' במונטריאול||ג' חשוון תשס"ח}} | |||
*'''[https://chabad.info/news/724968/ מונטריאול מציינת 80 שנה לפתיחת ישיבת תומכי תמימים]''' {{אינפו}} | *'''[https://chabad.info/news/724968/ מונטריאול מציינת 80 שנה לפתיחת ישיבת תומכי תמימים]''' {{אינפו}} | ||
גרסה אחרונה מ־18:28, 27 באוקטובר 2024
ישיבת תומכי תמימים מונטריאול שבקנדה נוסדה על ידי אדמו"ר הריי"צ בג' בחשוון תש"ב.
הקמת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי תומכי תמימים שנחאי. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשע ויזות, בב' חשון תש"ב נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה יוסף ראדאל, אריה לייב קרמר, יוסף מנחם מענדל טננבוים, מנחם זאב גרינגלס, משה אליהו גרליצקי, יצחק הנדל, יוסף וינברג, יוסף צבי קוטלרסקי ושמואל שטיין, במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת "תומכי תמימים" - את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול. (תשעת הבחורים האלה לפני שלמדו בשנחאי, היו תלמידי ישיבת תומכי תמימים אוטווצק).
את דרכם עשו באוניה משנחאי לס. פרנסיסקו, קליפורניה ומשם נסעו לעיר מונטריאול ברכבת.
למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, מנהלה היה, מאז ועד לפטירתו, הרב אריה לייב קרמר. בראש הישיבה עמד הרב יצחק הכהן הענדל;
הוראות אדמו"ר הריי"צ לתלמידים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשבוע לאחר מכן, בט' חשוון שולח אדמו"ר הריי"צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר כמו גם הוראות מיוחדות לגבי תלמידי הישיבה החדשה: (אגרות קודש הריי"צ ח"ו ע' מח);
- בכל ליל ש"ק יחזרו שני תלמידים דא"ח בשני בתי כנסת חב"ד שבעיר, וכך יעשו גם בין מנחה למעריב בש"ק, ובכל פעם יחזור תלמיד אחר והשאר ישמעו.
- את שתי הסעודות דשבת קודש יאכלו כל התלמידים יחדיו, ובשעת הסעודה ינגנו ניגוני ליובאוויטש במתינות. אחד התלמידים יחזור דא"ח, ויספרו איזה סיפורים.
- כיוון שבמדינת קנדה יש חופש ביום ראשון, כדאי שיחזרו ברבים מאמר דא"ח (אפשר גם אחד שאמר כבר בשבת), ומאמר 'עבודה' בדווקא.
- לקרב את אנ"ש אשר זרם ה"מים רבים" סחבם לחיי עולם, להפיח בהם רוח חיים.
- לקרב בני נוער צעירים בכל דרך אפשרית "תחפשו בחפש מחופש בעמל ויגיעה רבה בחקירה ודרישה" ולהכניסם לישיבה.
- להשתדל לבקר בבתי כנסיות גם שלא מאנ"ש, למסור פרישת שלום מאחינו שמעבר לים, לספר בפרטיות אודות היסורים ולעורר שצריך לסייע להם ולהוציאם משם על ידי עבודת הפדיון שבויים שתחת הנהלת הרבי.
- לבקר את הרבנים ולדבר אתם בעניני תורה, "את הענווה תניחו הצדה ותעיינו היטב באיזה סוגיות ותפלפלו בהם ביניכם לבין עצמכם ותדברו בזה עם הרבנים שליט"א למען הסיר לזות שפתים אשר בישיבות תומכי תמימים אין לומדים נגלה או שהידיעות בנגלה רפויות הנה".
התפתחות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך חודש חשוון שלח אדמו"ר הריי"צ את המשפיע הדגול הרב שמואל לויטין, על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות"ל, אותו יבחרו אנ"ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש"ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה.
כעבור פחות מחודש מפתיחת הישיבה עשו תשעת התלמידים תעמולה גדולה בין יהודי העיר וקיבצו עשרים וארבעה תלמידים צעירים מבני העיר בין בתי הכנסיות, עבורם הקימו שתי כיתות של ישיבה שנקראה "אחי תמימים", באופן ארעי בבית הכנסת חב"ד נוסח האר"י ברחוב דו פארק.
הרבי הריי"צ, לא היה שבע רצון מההצלחה, וכשבוע לאחר מכן שיגר מכתב אל הרב לויטין, בו קובל על כך שאספו "רק" עשרים וארבעה תלמידים; הוא נתן הוראות מעשיות כיצד לאסוף יותר תלמידים, כחלק מהתעמולה הוציאו התלמידים לאור במשך שנה עיתון 'דער חבר' הקורא להורים הצעירים לשלוח את ילדיהם לישיבה.
בתוך כך בחורים שנסעו מגרמניה לאנגליה כיוון שדיברו גרמנית נעצרו מחשש שירגלו עבור הגרמנים, אותם בחורים נשלחו למחנה עצורים בניו ברונזוויק, קנדה; אחרי שהרבי הריי"צ פעל לשחררם על ידי הרב לויטין, בפסח תש"ב הצטרפו אלה לישיבה, ביניהם אהרון קליין, יהודה שפוץ, ראובן צבי יהודה פייגלשטוק, שבזכות הצלה זו התקרבו לחסידות חב"ד.
שנה לאחמ"כ בשנת תש"ג מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, אדמו"ר הריי"צ שלח מכתב כי תודה לה' לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה"פ חמש מאות תלמידים.
בשנת תש"י מונה הרב יהודה חיטריק למנהלה הרוחני של הישיבה, בט"ו שבט תשי"ב הורה לו הרבי להקים את את"ה.
בי"ט כסלו תשט"ז חגגה הישיבה ביחד עם חמש מאות תלמידים את חג הסמיכה הראשון שהוכר במדינת קנדה, הערב המרשים נערך ביאנג יזרעל בהשתתפות כל יהודי העיר, התלמידים נבחנו אצל הרב הירשורן - רבה הראשי של מונטריאול, הרבי הורה לעשות מזה חגיגה גדולה גם ראש העיר הוזמן וקונגרסים הוזמנו, הרבי שלח שליח מיוחד שייצג אותו את הרב שלמה הכט שעשה קידוש השם גדול.
בניין הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה.
במקביל החל הרבי הריי"צ לדרוש מאנ"ש ועסקני מונטריאול לדאוג לקניית בנין חדש ורחב עבור הישיבה. הרבי שלח מכתבים לעסקנים שעזרו רבות לישיבה - שלא יחוסו על ממונם וידאגו לישיבה לבניין ראוי, והקב"ה כבר ישלם את שכרם.
ואמנם, באמצע הקיץ של אותה שנה הצליחו לקנות בנין גדול ומתאים לישיבה. לכבוד חנוכת הבית שהתקיימה ביום ט"ו כסלו תש"ד, שלח הרבי הריי"צ מכתב לתלמידי הישיבה, בו ברכם ואת כלל הקהילה, והרבנים בראשם, לרגל קניין הבניין בברכת מזל טוב. החגיגה עצמה התקיימה ברוב פאר והדר בהשתתפות רבני העיר ורבנים אורחים ובראשם הרש"ג - חתן אדמו"ר הריי"צ ומנהל פועל ישיבת תומכי תמימים שהגיע למונטריאול.
מכתב הרבי הריי"צ בו מרעיף שבחים נדירים על התלמידים שהקימו את הישיבה במונטריאול:
"בעזרת ה' יתברך, במסירת נפשם, ביגיעה עצומה ובזיעת אפם, העמידו ת"ל את הישיבה בעיר מאנטרעאל יע"א, אשר הייתה - כשאר הערים - חרבה מכל לחלוחית של תורה וללא כו' וכו' ובחסדי השי"ת הנה עלה בידי התלמידים התמימים לבנות על אשפתות מאנטרעאל מגדל תורה אור""[1].
ברבות השנים נעשה הבנין צר מלהכיל ובכ"ג אייר תשכ"ב נחנך בנין חדש לישיבה ברחוב וועסטבערי 6405.
לאחר פטירתו של הרב פרץ מוצ'קין התרחבה הישיבה על ביתו (בניין הצמוד לישיבה) בית מספר 6355, עד שבי"ט כסלו,תש"ס פרצה שריפה בבית הזה, באחד החדרים, בזמן שהבחורים היו באמצע התוועדות לרגל י"ט כסלו.
בכ"ו סיוון תשס"ז נחנך בנין חדש ומפואר ב-6355, שם עבר הזאל של הישיבה גדולה, ובבניין הצמוד - 6405, נבנה קומה רביעית לתלמידי החיידר, שם גם שוכן המקווה והבית כנסת של הקהילה.
(בחודש אייר תשס"ט כינס צוות הישיבה אסיפה בה הודיעו על קשיים פיננסים; אך לבסוף, במאמצים מרובים, נשתמרה הישיבה.)
נכון לשנת תשפ"ד לומדים בישיבה כארבעים בחורים.
הוראות הרבי לתלמידים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לאחר נסיעה לרבי על התלמידים לחלוק את רשמיהם מהתוועדות עם הרבי בפני משפיע הישיבה הרב מנחם זאב גריגנלאס, על הרב גריגלאס מוטל לנצל הזדמנות זו לעוררם ולחזקם בעבודת ה'[2].
- מידי יום שישי, עם תום סדרי הישיבה יש לערוך התעמלות[3].
מערכת ההערות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – הערות התמימים ואנ"ש - מונטריאול |
בשנת תשל"ג נפתחה מערכת הערות בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד שבת פרשת נח.
צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
צוות הישיבה בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יצחק הכהן הנדל, ראש הישיבה ומשגיח.
- הרב אריה לייב קרמר, ראש הישיבה.
- הרב מנחם זאב גרינגלס, משפיע הישיבה.
- הרב מאיר חיים חייקין, מגיד שיעור.
- הרב ירחמיאל בנימינסון, מגיד שיעור.
- הרב אייזיק שווי, ראש הישיבה.
- הרב יוסף הכהן ראדאל, ראש הישיבה.
- הרב יהודה חיטריק, מנהל רוחני.
- הרב חיים אליעזר אשכנזי, נו"נ בישיבה.
- הרב יהודה שפוץ, חבר הנהלה.
- הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק, חבר הנהלה.
- הרב יוסף יצחק שפוץ, מנהל.
- הרב אהרון אליעזר צייטלין, מלמד.
ההנהלה והצוות כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שמואל מרדכי קרמר, חבר הנהלה.
- הרב אריה לייב קפלן, ראש הישיבה הנוכחי.
- הרב שלום בער כהן, ר"מ (בשעבר משפיע בישיבה.)
- הרב יצחק מאיר גוראריה, משפיע ראשי
- הרב צבי הירש גוראריה, משפיע בישיבה.
- הרב משה אבא שטרן, ר"מ וחבר הנהלה בישיבה.
- הרב מרדכי ווענגער, משגיח ומנהל רוחני
- הרב ישראל קפלן משפיע ומנהל רוחני.
בוגרי הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בין התלמידים בוגרי הישיבה נמנים:
- הרב מרדכי שמואל אשכנזי רב אב"ד כפר חב"ד.
- הרב לוי ביסטריצקי רב העיר צפת.
- הרב משה אליהו גרליצקי, משפיע וגבאי בית הכנסת במונטריאול.
- הרב אהרון יעקב שווי, חבר בית הדין של קראון הייטס.
- הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב, משפיע במונטריאול.
- הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים מנהל תומכי תמימים אושען פארקווי.
- הרב שלום דוב בער סטמבלר, שליח הרבי בוורשא שבפולין
- הרב אברהם אזדאבא חבר בית הדין בקראון הייטס.
- הרב ישראל יוסף הנדל, רב הקהילה ומשגיח ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
- הרב אברהם שמואל בוקיעט, משפיע בישיבת אור שמחה, כפר חב"ד.
- הרב אהרון אליעזר צייטלין, מחשובי אנ"ש וממשפיעי הקהילה בצפת.
- הרב יצחק יעקב רוזנשיין, ר"מ בישיבה קטנה תורת אמת, ירושלים.
- הרב אשר פרקש, משפיע ישיבת חב"ד בואנוס איירס ארגנטינה.
- הרב שניאור זלמן פרקש, משפיע בישיבת חב"ד ארגנטינה
- הרב אלימלך פרקש נו"נ בישיבת תורת אמת.
- הרב שלמה חנניה ממן מנהל ת"ת תפארת מנחם ביתר עילית.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- [rabbinicalcollege.ca לאתר של הישיבה]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- 66 שנה להתייסדות ישיבת 'תומכי-תמימים' במונטריאול - באתר
ג' חשוון תשס"ח - מונטריאול מציינת 80 שנה לפתיחת ישיבת תומכי תמימים
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמ' שפג.
- ↑ אגרות קודש כרך ח' אגרת ב'תח.
- ↑ עדותו של הרב ניסן מנגל, שבועון כפר חב"ד גליון 2056 ע' 146.