תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(191 גרסאות ביניים של 55 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-תשס"ו|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-[[תשס"ו]]|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
{{ישיבה|
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון
|תמונה=[[קובץ:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|ללא מסגרת|250px]]
|תמונה=ראשלצ ברבאק.jpg
|כתובית=סמל הישיבה
|כתובית=מבנה פנימיית הישיבה (עד לחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] שכנו בו אף ה'זאל' וחדר האוכל)
|אפיון= ישיבה גדולה
|אפיון= ישיבה גדולה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ו]]  
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ו]]
|תאריך סגירה=
|תאריך סגירה=
|מיקום=קריית קאליב ראשון לציון.
|מיקום=קריית קאליב ראשון לציון.
|ראש הישיבה=הרב [[שמעון ויצהנדלר|שמעון וייצהנדלר]]
|ראש הישיבה=הרב [[שמעון ויצהנדלר|שמעון וייצהנדלר]]
|מנהל גשמי=
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=60
|מספר תלמידים=כ-40
|ספר פלפולים=
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]]
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מגזין החייל.
|אתר אינטרנט=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
|מפה=
}}
}}
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב [[שמעון ויצהנדלר]].
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] ב[[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב [[שמעון ויצהנדלר]]  היא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד [[לימודי חול|ליב"ה]] ואינה רשומה במוסדות המדינה. נכון לשנת [[תשפ"ה]] לומדים בישיבה כ-40 [[תמימים]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[שי הרמתי]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[שמעון וויצהנדלר]] והרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם קעניג]]. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעוד לא בשלו אצלם התנאים להשתלב בישיבת [[תומכי תמימים]] ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים כך שכיום כל תלמידי הישיבה הינם כאלה.


הישיבה בעת הקמתה נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד|חב"דיים]] המונים כיום את כלל תלמידי הישיבה.
בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב [[אלחנן רקובר]] מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.


בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב אלחנן רקובר מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מידי שבוע.
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-40 תלמידים.


בשנת [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]], ובשנת [[תשע"ד]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.
== מבנה הישיבה ==
 
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת. בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] עברו החדר אוכל וזאל הישיבה למבנה חדש ברחוב טיבוביץ בעיר. (המבנה בו שוכנת אף ה[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה]]) הנמצא במרחק קצר מהמבנה הוותיק, בעוד הפנימייה נשארה במקומה.
לקראת מעבר הישיבה לשנת הלימודים [[תשפ"א]] ערכה הישיבה קמפיין התרמה.
==מפעולות הישיבה==
נכון לשנת [[תש"פ]] מונה הישיבה כ-60 תלמידים.
[[קובץ:החייל.png|250px|שמאל|ממוזער|ספר החייל]]הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:* '''[[פרסום משיח]]''' - בכל יום יוצאים ה[[תמימים]] למבצע פרסום משיח על ידי תליית [[דגל משיח|דגלים]] והדבקת פוסטרים (על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים).


=== הישיבה הקטנה ===
* '''[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו מעיינותיך]]''' - מדי [[ליל שישי]] מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים עלונים לשבת (בעיקר גיליונות [[אחרית הימים (גיליון)|אחרית הימים]],[[שיחת הגאולה]] וקובץ סיפורים) ברחבי הארץ.
לקראת שנת הלימודים תשפ"א החליטה הנהלת הישיבה הגדולה להקים גם [[ישיבה קטנה ראשון לציון|ישיבה קטנה בעיר]] כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה הרב זלמן פלדמן כמנהל רוחני, הרב לוי דורון והרב שלום דובער טאלער כמשפיעים, והרב מנחם קעניג כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל משגיח.
* '''[[מבצע קידוש]]''' - מידי [[ליל שבת]] יוצאים מספר תמימים מהישיבה לזכות יהודים בשמיעת [[קידוש]] (מיסודו של הרב [[זלמן נוטיק]]).
* '''[[הקהלת קהילות]]''' - התמימים בישיבה הולכים מידי שבת להקהלת קהילות בעשרות בתי כנסת (בעיקר בערים [[ראשון לציון]] ו[[בת ים]]).
* לומדים [[חסידות]] עם אברכים שאינם חב"דיים ב[[חברותא]] ובאופן ווירטואלי.


== מבנה הישיבה ==
* מדי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות ה[[דבר מלכות]] השבועי.
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.
* מדי יום מפיצים התמימים חומר על הגאולה בצמתי הכבישים.


==מפעולות הישיבה==
* בליל שישי מתקיימת [[התוועדות חסידית|התוועדות]] רחוב במקומות מרכזיים בראשון לציון והסביבה.
[[קובץ:החייל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר החייל]]
* שיעורים בישיבות - מדי שבוע מגיעים התמימים לישיבות לא חב"דיות באזור ולומדים איתם את שיחות ה[[דבר מלכות]].
הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:
* כינוסי מקורבים - כמה פעמים במהלך השנה מתקיים כינוס למקורבים של התמימים במבצעים, המקורבים מגיעים לישיבה ומקבלים חומר חסידי וגאולתי.  
*'''[[פרסום משיח]]''' - ה[[תמימים]] יוצאים למבצע [[פרסום משיח]] על ידי תליית דגלים והדבקת פוסטרים (על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים).  
* לימוד בחברותות - המקורבים של התמימים מהמבצעים מוזמנים על ידם להגיע אל הישיבה מתי שירצו בכדי לשבת ללימוד בחברותא עם התמימים.
*'''[[יפוצו (ארגון)|יפוצו מעיינותיך]]''' - מדי [[ליל שישי]] מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים את ([[אחרית הימים (גיליון)|גיליון אחרית הימים]] ו[[שיחת הגאולה]]) במרכז הארץ.  
*'''[[מבצע קידוש]]''' - מדי [[ליל שבת]] יוצאים מספר תמימים מהישיבה לזכות יהודים בשמיעת [[קידוש]].
*'''[[הקהלת קהילות]]''' - התמימים בישיבה לומדים [[חסידות]] עם אברכים שאינם חב"דיים ב[[חברותא]] ובאופן ווירטואלי. מדי שבוע מוסרים שיעורים בישיבות חסידי פולין.
*מידי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות ה[[דבר מלכות]].


== הוצאה לאור ==
== הוצאה לאור ==
החל מחודש [[אייר]] [[תשע"ח]] החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי, בשנת [[תשפ"א]] לוקט המדור לספר.
{{ערך מורחב|החייל - סיפורו של תמים}}
החל מחודש [[אייר]] [[תשע"ח]] החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת [[תשפ"א]] לוקט המדור לספר שיצא לאור בהוצאת [[ממש]] בשם [[החייל - סיפורו של תמים|החייל]]. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.


בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב [[יוסף יצחק רוך]] ר"מ ומשפיע בישיבה.  
בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב [[יוסף יצחק רוך]] ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה בעריכת הרב [[אלחנן רקובר]].
כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה.
 
לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ב]] הוציאה הישיבה ספר [[הערות התמימים ואנ"ש]] (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על [[מסכת שבת]] שנלמדה בשנה ההיא בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/755599/ תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט] {{אינפו}}}}.


== צוות הישיבה ==
== צוות הישיבה ==
[[קובץ:שמעון וייצהנדלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה הרב וויצהנדלר]]
[[קובץ:חלוי"צ גינזבורג בישיבה.png|שמאל|ממוזער|הרב גינזבורג מוסר שיעור בישיבה]]
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ו[[ר"מ]] - [[הרב]] [[שמעון ויצהנדלר]].
[[קובץ:הרב וויצנדלר ראשון.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ראש הישיבה הרב וייצהנדלר]]
*מנכ"ל הישיבה - הרב אלירן שלום.
* [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], [[ר"מ]] שיעור ב' ומשפיע שיעור ג'- הרב [[שמעון וייצהנדלר]].
*[[משפיע|משפיעים]]: הרב ישראל קופצ'יק, הרב [[לב לייבמן]], הרב חיים אלתר [[בן ציון פרישמן]], הרב חיים משה אלפרוביץ'.
* הרב [[מאיר בוסטומסקי]] - חבר הנהלה.
*[[ר"מ|רמי"ם]]: הרב [[יוסף יצחק רוך]], הרב חיים טל, הרב אלחנן רקובר.
* הרב יוסף יצחק רוך - משגיח ר"מ וחבר הנהלה.
*[[נו"נ]]: הרב ירחמיאל רוך, הרב מאיר כהן, הרב [[יעקב לנצ'נר]].
* הרב [[אהרן קעניג|אהרן אברהם קעניג]] - מנהל גשמי.
*[[משגיח|משגיחים]]: הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (מנהל רוחני), הרב אביחי פנחס רוטשילד, הרב מנחם מענדל הרצל.
 
;[[משפיע]]ים
* הרב ישראל קופצ'יק - משפיע שיעור ג'
* הרב [[בן ציון פרישמן|חיים אלתר בן ציון פרישמן]] - משפיע שיעור ב'
* הרב [[חיים משה אלפרוביץ' (ראשון לציון)|חיים משה אלפרוביץ']] - משפיע שיעור א'
* הרב [[שמואל שניאור מזרחי]] - משפיע שיעור א'
 
;
;[[ר"מ|רמי"ם]]
* הרב [[חיים טל]] - ר"מ שיעור א'
* הרב [[שמעון וייצהנדלר|שמעון ויצהנדלר]] - ר"מ שיעור ב'
* הרב [[אלחנן רקובר]] - ר"מ שיעור ג'
 
;
;[[נו"נ]]
* הרב [[שמואל מרדכי נוטיק]]
* הרב ירחמיאל רוך
* הרב [[יעקב יצחק בלום]]
* הרב [[יעקב לנצ'נר]]
* הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]
* הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם מענדל קעניג]]
 
;[[משגיח]]ים:
* הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)
* הרב אביחי פנחס רוטשילד
* הרב [[יעקב יצחק בלום]]


===צוות הישיבה בעבר===
===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[טוביה בולטון]] - נו"נ בישיבה (עד שנת [[תשפ"ג]])
*הרב [[לב לייבמן]] - משפיע בישיבה (עד שנת [[תשפ"ד]])
*הרב [[שי הרמתי]] - [[ראש הישיבה]] (תשס"ו - תשס"ט).
*הרב [[שי הרמתי]] - [[ראש הישיבה]] (תשס"ו - תשס"ט).
*הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).
*הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - ר"מ ומשפיע.
*הרב [[ינון ששון]] משגיח ומשפיע (תשע"א - תשע"ט).
*הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"א - תשע"ה).
*הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"א - תשע"ה).
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"ה - תשע"ט).
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ראשי (תשס"ה- תשע"ט).
*הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"ט - תשפ"א).
*הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"ט - תשפ"א).
*הרב מאיר טביב - ר"מ בישיבה ([[תשפ"ד]])
== הישיבה הקטנה ==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)}}
לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי שליט"א מלך המשיח על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם [[ישיבה קטנה ראשון לציון|ישיבה קטנה בעיר]] כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה [[זלמן פלדמן|הרב זלמן פלדמן]] כמנהל רוחני, הרב [[לוי דורון]] והרב [[שלום דובער טאלער]] כמשפיעים, הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם קעניג ]] כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://totrashlats.com/ אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה]
* [http://totrashlats.com/ אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה]
* [https://sinun770.org/author/UCklgrgpjvlw-NMkw_LDjhmQ/#tab2 ערוץ יוטיוב המכיל שיעורים מרבני הישיבה] באתר סינון חב"ד
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיו"ל על ידי הישיבה] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיו"ל על ידי הישיבה] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1ug5Ub-mfXgQ7T8pBLeMcj6dKq1SqWsO0/view קובץ הערות התמימים ואנש, י' שבט תשפ"ב] {{PDF}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/20688.htm סימפוזיון משיח וגאולה ו' אייר] בישיבת תות"ל ראשון לציון באתר {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/tag/?term=ישיבת%20תומכי%20תמימים%20ליובאוויטש%20ראשון%20לציון ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/sichat_hageula/Life/23407.htm בראשון לציון התכוננו לגאולה ב'ערב חב"ד'] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/moshiach/17880.htm ראשון לציון • התמימים חנכו מקום מיוחד למלך המשיח בהיכל הישיבה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/chabad/24572.htm חגיגת סיום הרמב"ם בישיבת ראשון לציון] באתר הגאולה {{הגאולה}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל: ראשון לציון}}
{{מיון רגיל: ראשון לציון}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

גרסה אחרונה מ־13:55, 23 בדצמבר 2024

תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון

מבנה פנימיית הישיבה (עד לחודש אדר תשפ"ג שכנו בו אף ה'זאל' וחדר האוכל)
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד אלול תשס"ו
מיקום קריית קאליב ראשון לציון.
ראש הישיבה הרב שמעון וייצהנדלר
מספר תלמידים כ-40
קובץ הערות הערות התמימים ואנ"ש, מגזין החייל.
התוועדות י"ט בכסלו תשע"א בישיבה. נואם: המשפיע הרב אברהם מייזליש

ישיבת תומכי תמימים בראשון לציון הינה ישיבה גדולה שנוסדה בשנת תשס"ו על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב שמעון ויצהנדלר היא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה ואינה רשומה במוסדות המדינה. נכון לשנת תשפ"ה לומדים בישיבה כ-40 תמימים.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה הוקמה בשנת תשס"ו על ידי הרב שי הרמתי, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב שמעון וויצהנדלר והרב מנחם קעניג. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעוד לא בשלו אצלם התנאים להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה. בשנת תש"ע נפתחה הישיבה גם לתמימים מבתים חב"דיים כך שכיום כל תלמידי הישיבה הינם כאלה.

בשנת תשע"ב נפתחה בישיבה מסגרת של מכון סמיכה, בראשה עומד הרב אלחנן רקובר מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.

נכון לשנת הלימודים תשפ"ד מונה הישיבה כ-40 תלמידים.

מבנה הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת תשס"ט עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות לתלמוד תורה החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב[1]. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת. בחודש אדר תשפ"ג עברו החדר אוכל וזאל הישיבה למבנה חדש ברחוב טיבוביץ בעיר. (המבנה בו שוכנת אף הישיבה קטנה) הנמצא במרחק קצר מהמבנה הוותיק, בעוד הפנימייה נשארה במקומה.

מפעולות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר החייל

הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:* פרסום משיח - בכל יום יוצאים התמימים למבצע פרסום משיח על ידי תליית דגלים והדבקת פוסטרים (על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים).

  • מדי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות הדבר מלכות השבועי.
  • מדי יום מפיצים התמימים חומר על הגאולה בצמתי הכבישים.
  • בליל שישי מתקיימת התוועדות רחוב במקומות מרכזיים בראשון לציון והסביבה.
  • שיעורים בישיבות - מדי שבוע מגיעים התמימים לישיבות לא חב"דיות באזור ולומדים איתם את שיחות הדבר מלכות.
  • כינוסי מקורבים - כמה פעמים במהלך השנה מתקיים כינוס למקורבים של התמימים במבצעים, המקורבים מגיעים לישיבה ומקבלים חומר חסידי וגאולתי.
  • לימוד בחברותות - המקורבים של התמימים מהמבצעים מוזמנים על ידם להגיע אל הישיבה מתי שירצו בכדי לשבת ללימוד בחברותא עם התמימים.

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – החייל - סיפורו של תמים

החל מחודש אייר תשע"ח החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת תשפ"א לוקט המדור לספר שיצא לאור בהוצאת ממש בשם החייל. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.

בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב יוסף יצחק רוך ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה בעריכת הרב אלחנן רקובר.

לקראת י' שבט תשפ"ב הוציאה הישיבה ספר הערות התמימים ואנ"ש (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על מסכת שבת שנלמדה בשנה ההיא בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה[2].

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב גינזבורג מוסר שיעור בישיבה
ראש הישיבה הרב וייצהנדלר
משפיעים
רמי"ם
נו"נ
משגיחים
  • הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)
  • הרב אביחי פנחס רוטשילד
  • הרב יעקב יצחק בלום

צוות הישיבה בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה הקטנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)

לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי שליט"א מלך המשיח על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה הרב זלמן פלדמן כמנהל רוחני, הרב לוי דורון והרב שלום דובער טאלער כמשפיעים, הרב מנחם קעניג כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת אחי תמימים ראשון לציון (לפני שעברה לכפר חב"ד) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".
  2. תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט