ארץ ישראל בגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(+קטגוריה:ארץ ישראל; +קטגוריה:יעודי הגאולה באמצעות HotCat) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[[גאולה]] העתידה | הכניסה לארץ ב[[גאולה]] העתידה לא תהיה באופן של כיבוש ומלחמה, כבכניסה לארץ בפעם הראשונה, אלא מתוך מנוחה. | ||
בגאולה העתידה אדמת [[ירושלים]] וקדושתה תתפשט בכל ארץ ישראל<ref>[[לקוטי תורה]] פר' מסעי.</ref>, ואדמת ארץ ישראל תתפשט בכל העולם, והעולם עצמו יתפשט לאין קץ<ref>[[תורת חיים]] פר' שמות.</ref>. | |||
[[קטגוריה: | == במקורות == | ||
{{ציטוט|תוכן=עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כלו|מקור=ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקג {{הערה|וראה ספרי דברים בתחלתו. פסיקתא רבתי פ' שבת וראש חודש.}}}} | |||
== חלוקת ארץ ישראל == | |||
חידוש דכיבוש וחלוקת ארץ ישראל לעתיד לבא יהיה בהרבה ענינים: | |||
א. החלוקה יהיה על ידי הקב"ה, ובאופן שווה, שאין לך אחד מישראל שאין לו בהר ובשפלה, | |||
ב. ארץ ישראל תתחלק לשלושה עשר חלקים. | |||
י"ב השבטים (שבט יוסף - מנשה ואפרים - אחד, וגם שבט לוי (מכיון שכולם יהיו כמו שבט לוי, לכו גם שבט לוי יקבל חלק)), וחלק השלושה עשר יהיה למלך המשיח<ref>ש"פ שלח תנש"א, אות יא, והע' 129, 139.</ref>. | |||
ג. בני ישראל ירשו כל אשר הארצות, גם ארץ קיני קניזי וקדמוני. | |||
ד. יהיה "'''כל''' יושביה עליה" בתכלית השלימות, כל בני ישראל של כל הדורות. | |||
ה. הכיבוש והחלוקה יהיה מיד [ובמילא יביאו גם ביכורים מיד, כיוון ש[[ונגש חורש בקוצר]]]<ref>ש"פ ואתחנן תנש"א, סה"ש ח"ב ע' 743 ובהע' 70-74.</ref>. | |||
== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] == | |||
* ע"י התחזקות ב[[טהרת המשפחה]] ו[[כשרות]], כמו שהיה לפני הכניסה לארץ ישראל בפעם הראשונה<ref>לקו"ש חי"ג ע' 297.</ref>. | |||
* ע"י [[שלמות הארץ|שלימות הארץ]], שמחזיקים בשטחים, זוכים לירחיב ה' אלקיך את גבולך<ref>התוועדויות תשמ"ב ח"ב ע' 1995. תשמ"ג ח"ג ע' 1431. ש"פ חוקת תש"נ.</ref>. | |||
* כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה, [[מדה כנגד מדה]], עבודה בתורה עבודה וגמילות חסדים<ref>לקו"ש ח"ח ע' 342, ובהע' ד"ה וזה גם יקרב היעוד.</ref>. | |||
* על ידי העבודה של "[[עשה כאן ארץ ישראל|עשה כאן (בחוץ לארץ) ארץ ישראל]]", שענין זה נעשה לכל לראש על ידי בנין בתי כנסיות ובתי מדרשות ("מקדש מעט"), ומהם נמשכת הקדושה בכל ארץ העמים. | |||
ועל ידי זה ממהרים ומזרזים ופועלים קיום היעוד "עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות", "שיהיה כל העולם כולו אז במדרגת ארץ ישראל דעכשיו, ואז יהיה ארץ ישראל במדרגת ירושלים דעכשיו, וזהו שאמרו שירושלים תתפשט על כל ארץ ישראל כולו", שבה יקבעו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל מחובר למקדש<ref>קונטרס בית רבינו שבבבל.</ref>. | |||
== [[טעימה מהגאולה|טעימה, מעין, והתחלה]] == | |||
יישוב בני גד וראובן מעבר לירדן, הוא מעין לחלוקת ארץ עשר ארצות לעתיד לבוא<ref>ש"פ חוקת תש"נ. ש"פ דברים תשמ"ט. לקו"ש חכ"ח ע' 214.</ref>. | |||
כל זמן שבני ישראל לא זכו עדיין לגאולה שלימה - יריחו - מורח ודאין, הם עדיין בהמ"ב מסעות<ref>אחש"פ תשמ"ב, התוועדויות ח"ג ע' 1281.</ref>. אך הרבי קובע שעומדים כבר על ירדן יריחו<ref>ש"פ מטו"מ תנש"א.</ref>. | |||
== == | |||
== ראו גם == | |||
* [[עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל|עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל שיקבעו בארץ ישראל.]] | |||
<references />{{גאולה ומשיח}} | |||
[[קטגוריה:ארץ ישראל]] | |||
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:56, 16 באוקטובר 2024
הכניסה לארץ בגאולה העתידה לא תהיה באופן של כיבוש ומלחמה, כבכניסה לארץ בפעם הראשונה, אלא מתוך מנוחה.
בגאולה העתידה אדמת ירושלים וקדושתה תתפשט בכל ארץ ישראל[1], ואדמת ארץ ישראל תתפשט בכל העולם, והעולם עצמו יתפשט לאין קץ[2].
במקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כלו
— ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקג [3]
חלוקת ארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
חידוש דכיבוש וחלוקת ארץ ישראל לעתיד לבא יהיה בהרבה ענינים:
א. החלוקה יהיה על ידי הקב"ה, ובאופן שווה, שאין לך אחד מישראל שאין לו בהר ובשפלה,
ב. ארץ ישראל תתחלק לשלושה עשר חלקים.
י"ב השבטים (שבט יוסף - מנשה ואפרים - אחד, וגם שבט לוי (מכיון שכולם יהיו כמו שבט לוי, לכו גם שבט לוי יקבל חלק)), וחלק השלושה עשר יהיה למלך המשיח[4].
ג. בני ישראל ירשו כל אשר הארצות, גם ארץ קיני קניזי וקדמוני.
ד. יהיה "כל יושביה עליה" בתכלית השלימות, כל בני ישראל של כל הדורות.
ה. הכיבוש והחלוקה יהיה מיד [ובמילא יביאו גם ביכורים מיד, כיוון שונגש חורש בקוצר][5].
מעשינו ועבודתנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ע"י התחזקות בטהרת המשפחה וכשרות, כמו שהיה לפני הכניסה לארץ ישראל בפעם הראשונה[6].
- ע"י שלימות הארץ, שמחזיקים בשטחים, זוכים לירחיב ה' אלקיך את גבולך[7].
- כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה, מדה כנגד מדה, עבודה בתורה עבודה וגמילות חסדים[8].
- על ידי העבודה של "עשה כאן (בחוץ לארץ) ארץ ישראל", שענין זה נעשה לכל לראש על ידי בנין בתי כנסיות ובתי מדרשות ("מקדש מעט"), ומהם נמשכת הקדושה בכל ארץ העמים.
ועל ידי זה ממהרים ומזרזים ופועלים קיום היעוד "עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות", "שיהיה כל העולם כולו אז במדרגת ארץ ישראל דעכשיו, ואז יהיה ארץ ישראל במדרגת ירושלים דעכשיו, וזהו שאמרו שירושלים תתפשט על כל ארץ ישראל כולו", שבה יקבעו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל מחובר למקדש[9].
טעימה, מעין, והתחלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
יישוב בני גד וראובן מעבר לירדן, הוא מעין לחלוקת ארץ עשר ארצות לעתיד לבוא[10].
כל זמן שבני ישראל לא זכו עדיין לגאולה שלימה - יריחו - מורח ודאין, הם עדיין בהמ"ב מסעות[11]. אך הרבי קובע שעומדים כבר על ירדן יריחו[12].
[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ לקוטי תורה פר' מסעי.
- ↑ תורת חיים פר' שמות.
- ↑ וראה ספרי דברים בתחלתו. פסיקתא רבתי פ' שבת וראש חודש.
- ↑ ש"פ שלח תנש"א, אות יא, והע' 129, 139.
- ↑ ש"פ ואתחנן תנש"א, סה"ש ח"ב ע' 743 ובהע' 70-74.
- ↑ לקו"ש חי"ג ע' 297.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב ח"ב ע' 1995. תשמ"ג ח"ג ע' 1431. ש"פ חוקת תש"נ.
- ↑ לקו"ש ח"ח ע' 342, ובהע' ד"ה וזה גם יקרב היעוד.
- ↑ קונטרס בית רבינו שבבבל.
- ↑ ש"פ חוקת תש"נ. ש"פ דברים תשמ"ט. לקו"ש חכ"ח ע' 214.
- ↑ אחש"פ תשמ"ב, התוועדויות ח"ג ע' 1281.
- ↑ ש"פ מטו"מ תנש"א.