וארו עם ענני שמיא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:27, 21 בנובמבר 2024

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: התאמה לסגנון חב"דפדיה.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

המחשה של עננים מעל 770, עליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: **"וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"**

"וארו עם ענני שמיא", נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא^[1].

במקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה

— דניאל ז, יג

תרגום: והנה עם העננים של השמים ("כבן אדם" -) מלך המשיח הגיע

ענני שמיא או חמור - התיווך והסתירה על פי נגלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ממקור זו אכן רואים שמלך המשיח יופיע עם העננים, אך ישנו גם פסוק שמשמע שיופיע עם חמורו של מלך המשיח, ומתאר אתו כ"עני ורוכב על חמור"^[2], ולא עם עננים.

הגמרא מבארת שאם בני ישראל יהיו במצב שזכו, אז הגאולה תהיה במהירות באופן של אחישנה, ואז יופיע על ענני שמיא. ובמקרה שבני ישראל לא זכו, אז יופיע עם חמור^[3].

התיווך והסתירה על פי חסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תוכן תירוץ הגמרא על הסתירה שבין שני הפסוקים ("ארו עם ענני שמיא", ו"עני ורוכב על חמור") הוא – שבימות המשיח יהיו שני ענינים: (א) הפעולה בנפש האלקית, "לאשתאבא בגופא דמלכא" בתכלית, שזה הענין של "ארו עם ענני שמיא", (ב) הפעולה בהגוף – שמצד עצמו הוא במעמד ומצב ד"לא זכו" – שיתעלה למעלה יותר אפילו מבחי' יחידה שבנפש, שזהו"ע "רוכב על חמור".

ושני פסוקים אלו קשורים גם עם שני אופני העבודה – עבודת הצדיקים ועבודת בעלי-תשובה: עבודת הצדיקים – "חסיד מעיקרו", שלא חטא מימיו, והוא מלכתחילה מזוכך ("זכו") – שהנהגתם היא באופן ד"ארו עם ענני שמיא", שהולכים ומתעלים בעילוי אחר עילוי, אבל עדיין אין זה תכלית העלי'; ועבודת בעלי-תשובה – שמצד עצמם הם במעמד ומצב ד"לא זכו", אלא שע"י עבודת התומ"צ נעשים הם למעלה מצדיקים גמורים, כיון שאצלם ישנו הענין ד"רוכב על חמור"^[4].

בני ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי אומר^[5] שבעצם גם לכל בני ישראל יעשה הקב"ה נס ויתן להם את האפשרות "לעוף" עם העננים שישאו היהודים לקראת הגאולה, על דרך שכתוב וארו עם ענני שמיא בנוגע למלך המשיח. ולא יצטרכו לבא לידי "טריין'ס" או "פליין'ס" ח"ו^[6].

בתי כנסיות ובתי מדרשות[עריכה | עריכת קוד מקור]

‏‏

ערך מורחב – עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל

גם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכל בתי חב"ד, יקבעו בארץ ישראל^[7].

בכל שבת וראש חודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעתיד לבא בני ישראל יעלו לבית המקדש בירושלים בכל שבת וראש חודש, שנאמר^[8] "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי אָמַר ה'".

והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שהנביא מקלסן^[9] מי אלה כעב תעופינה^[10].

לפי זה גם מוכיח הרבי^[11] שאפשר שהגאולה תגיע בשבת ואין חשש של "תחומין" היות ש"אין תחומין למעלה מעשרה" טפחים.

כבר היה לעולמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – כבר היה לעולמים

ענני הכבוד ביציאת מצרים^[12].
משה רבינו שלח שלוחים לקלבריה על ענני הכבוד להביא משם אתרוגים^[13].
בעת שרצה רבי חנינה בן דוסא להעלות עימו לרגל אבן מיוחדת, נזדמנו לו חמישה סבלים שסייעו לו להעלותה בתנאי שיניח גם את אצבעו הקטנה, וברגע קט הגיע ליעדו^[14].

מעשינו ועבודתנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

העבודה בענינים רוחניים - מלמעל"ט - מביאה לוארו עם ענני שמיא, והעבודה בענינים חומריים - מלמטלמ"ע - מביא לעני ורוחב על החמור^[15].

על ידי העבודה של זריזות^[16].

גם כשיש רוחות בלתי רצויות מנשבות, בכוחו של יהודי להפוך את המצב לטוב - עניני שמיא. דוגמא לדבר שבזמנים הקודמים ובזמן הזה יכולים לנצל את הכוח של הרוח לעשות ממנו "כח הפועל", כדי להפעיל מכונה המספקת אור בבית^[17].

הערות שוליים

↑ דניאל ז, יג. ע"פ פירוש רש"י.
↑ זכריה ט, ט.
↑ מסכת סנהדרין צח, א.
↑ י"ט כסלו ה'תשח"י, תו"מ ע' 215.
↑ כ"א מנ"א תשמ"ט, התוועדויות ס"ע 189. לקו"ש חכ"ג ע' 240. ערב פסח תשנ"ב.
↑ לקו"ש חל"ז ע' 136.
↑ מגילה כט, א.
↑ ישעי' סו, כג.
↑ ישעי' ס, ח.
↑ ילקוט שמעוני רמז תקג.
↑ פרשת פנחס תשמ"ה.
↑ ראה התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.
↑ ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5.
↑ ראה התוועדות אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.
↑ לקו"ש ח"א ע' 70.
↑ התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1616.
↑ התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 446.

[1] דניאל ז, יג. ע"פ פירוש רש"י.

[2] זכריה ט, ט.

[3] מסכת סנהדרין צח, א.

[4] י"ט כסלו ה'תשח"י, תו"מ ע' 215.

[5] כ"א מנ"א תשמ"ט, התוועדויות ס"ע 189. לקו"ש חכ"ג ע' 240. ערב פסח תשנ"ב.

[6] לקו"ש חל"ז ע' 136.

[7] מגילה כט, א.

[8] ישעי' סו, כג.

[9] ישעי' ס, ח.

[10] ילקוט שמעוני רמז תקג.

[11] פרשת פנחס תשמ"ה.

[12] ראה התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.

[13] ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5.

[14] ראה התוועדות אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.

[15] לקו"ש ח"א ע' 70.

[16] התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1616.

[17] התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 446.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:ענן.jpg|300px|ממוזער|שמאל|עננים מעל [[770]], ועליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: '''"וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"''']]
+{{עריכה|התאמה לסגנון חב"דפדיה}}
-וארו עם [[ענן|ענני שמיא]], נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא.
+[[קובץ:ענן.jpg|300px|ממוזער|שמאל|המחשה של עננים מעל [[770]], עליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: '''"וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"''']]
+'''"וארו עם [[ענן|ענני שמיא]]"''', נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא{{הערה|דניאל ז, יג. ע"פ פירוש רש"י.}}.
 ==במקורות==
-ב[[ספר דניאל]]{{הערה|ז, יג.}} נכתב: {{ציטוטון|חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}}.
-ומפרש [[רש"י]]: {{ציטוטון|'''כבר אנש אתה''' - הוא [[מלך המשיח]]}}.
+=== מלך המשיח ===
+{{ציטוט|תוכן=וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה|מקור=דניאל ז, יג|תרגום=והנה עם העננים של השמים ("כבן אדם" -) מלך המשיח הגיע}}
-וב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] מח, א.}} מקשים מהפסוק{{הערה|זכריה ט, ט.}} "עני ורוכב על [[חמור]]", ומתרצים: שאם בני ישראל יהיו במצב שזכו, וכמו כן אם הגאולה יהיה באופן של אחישנה, אז יופיע על ענני שמיא.
+==== ענני שמיא או חמור - התיווך והסתירה על פי נגלה ====
+ממקור זו אכן רואים שמלך המשיח יופיע עם העננים, אך ישנו גם פסוק שמשמע שיופיע עם [[חמורו של משיח|חמורו של מלך המשיח]], ומתאר אתו כ"עני ורוכב על [[חמור]]"{{הערה|זכריה ט, ט.}}, ולא עם עננים.
-===חידוש הרבי===
+הגמרא מבארת שאם בני ישראל יהיו במצב שזכו, אז הגאולה תהיה במהירות באופן של אחישנה, ואז יופיע על ענני שמיא. ובמקרה שבני ישראל לא זכו, אז יופיע עם חמור{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] צח, א.}}.
-הרבי אומר שבעצם גם לכל בני ישראל יעשה הקב"ה נס ויתן להם את האפשרות "לעוף" עם העננים שישאו היהודים לקראת הגאולה, על דרך שכתוב וארו עם ענני שמיא בנוגע למלך המשיח. ולא יצטרכו לבא לידי "טריין'ס" או "פליין'ס" ח"ו.
+==== התיווך והסתירה על פי חסידות ====
+תוכן תירוץ הגמרא על הסתירה שבין שני הפסוקים ("ארו עם ענני שמיא", ו"עני ורוכב על חמור") הוא – שבימות המשיח יהיו שני ענינים: (א) הפעולה ב[[נפש אלוקית|נפש האלקית]], "לאשתאבא בגופא דמלכא" בתכלית, שזה הענין של "ארו עם ענני שמיא", (ב) הפעולה בהגוף – שמצד עצמו הוא במעמד ומצב ד"לא זכו" – שיתעלה למעלה יותר אפילו מבחי' יחידה שבנפש, שזהו"ע "רוכב על חמור".
+ושני פסוקים אלו קשורים גם עם שני אופני העבודה – עבודת הצדיקים ועבודת בעלי-תשובה: עבודת הצדיקים – "חסיד מעיקרו", שלא חטא מימיו, והוא מלכתחילה מזוכך ("זכו") – שהנהגתם היא באופן ד"ארו עם ענני שמיא", שהולכים ומתעלים בעילוי אחר עילוי, אבל עדיין אין זה תכלית העלי'; ועבודת בעלי-תשובה – שמצד עצמם הם במעמד ומצב ד"לא זכו", אלא שע"י עבודת התומ"צ נעשים הם למעלה מצדיקים גמורים, כיון שאצלם ישנו הענין ד"רוכב על חמור"{{הערה|י"ט כסלו ה'תשח"י, תו"מ ע' 215.}}.
+===בני ישראל===
+הרבי אומר{{הערה|כ"א מנ"א תשמ"ט, התוועדויות ס"ע 189. לקו"ש חכ"ג ע' 240. ערב פסח תשנ"ב.}} שבעצם גם לכל בני ישראל יעשה הקב"ה נס ויתן להם את האפשרות "לעוף" עם העננים שישאו היהודים לקראת הגאולה, על דרך שכתוב וארו עם ענני שמיא בנוגע למלך המשיח. ולא יצטרכו לבא לידי "[[רכבת|טריין'ס]]" או "[[מטוס|פליין'ס]]" ח"ו{{הערה|לקו"ש חל"ז ע' 136.}}.
+=== בתי כנסיות ובתי מדרשות ===
+‏‏{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל]]}}
+גם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכל בתי חב"ד, יקבעו בארץ ישראל{{הערה|מגילה כט, א.}}.
 ==בכל שבת וראש חודש==
-לעתיד לבא בני ישראל יעלו לבית המקדש בירושלים בכל שבת וראש חודש, שנאמר<ref>ישעי' סו, כג.</ref> "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי אָמַר ה'".
+לעתיד לבא בני ישראל יעלו לבית המקדש בירושלים בכל שבת וראש חודש, שנאמר{{הערה|ישעי' סו, כג.}} {{ציטוטון|וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי אָמַר ה'}}.
-והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שהנביא מקלסן מי אלה כעב תעופינה<ref>ילקוט שמעוני רמז תקג.</ref>.{{להשלים}}
+והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שה[[נביא]] מקלסן{{הערה|ישעי' ס, ח.}} מי אלה כעב תעופינה{{הערה|ילקוט שמעוני רמז תקג.}}.
+לפי זה גם מוכיח הרבי{{הערה|[[פרשת פנחס]] [[תשמ"ה]].}} שאפשר שהגאולה תגיע בשבת ואין חשש של "תחומין" היות ש"אין תחומין למעלה מעשרה" טפחים.
 == כבר היה לעולמים ==
-כשם שהיה ביציאת מצרים ענני הכבוד.
+{{הפניה לערך מורחב|כבר היה לעולמים}}
+* [[ענני הכבוד]] ב[[יציאת מצרים]]<ref>ראה התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.</ref>.
+* [[משה רבינו]] שלח שלוחים ל[[קלבריה]] על ענני הכבוד להביא משם [[אתרוג|אתרוגים]]<ref>ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5.</ref>.
+* בעת שרצה רבי חנינה בן דוסא להעלות עימו [[עליה לרגל|לרגל]] אבן מיוחדת, נזדמנו לו חמישה סבלים שסייעו לו להעלותה בתנאי שיניח גם את אצבעו הקטנה, וברגע קט הגיע ליעדו<ref>ראה התוועדות אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.</ref>.
-== מעשינו ועבודתנו ==
+== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] ==
-העבודה בענינים רוחניים - מלמעל"ט - מביאה לוארו עם ענני שמיא, והעבודה בענינים חומריים - מלמטלמ"ע - מביא לעני ורוחב על החמור.
+העבודה בענינים רוחניים - [[מלמעלה למטה|מלמעל"ט]] - מביאה לוארו עם ענני שמיא, והעבודה בענינים חומריים - [[מלמטה למעלה|מלמטלמ"ע]] - מביא ל[[חמורו של משיח|עני ורוחב על החמור]]{{הערה|לקו"ש ח"א ע' 70.}}.
-על ידי העבודה של זריזות.
+על ידי העבודה של [[זריזות]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1616.}}.
-גם כשיש רוחות המנשבות, יש להפכם לעניני שמיא. דוגמא לדבר שיכולים לנצל כח הפועל, כדי לעשות אור בבית.
+גם כשיש רוחות בלתי רצויות מנשבות, בכוחו של יהודי להפוך את המצב לטוב - עניני שמיא. דוגמא לדבר שבזמנים הקודמים ובזמן הזה יכולים לנצל את הכוח של הרוח לעשות ממנו "כח הפועל", כדי להפעיל מכונה המספקת אור בבית{{הערה|התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 446.}}.
+{{הערות שוליים}}
+{{גאולה ומשיח}}
-{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]

גאולה ומשיח
גאולה ומשיח בזמן הגלות	אתחלתא דגאולה • בחזקת משיח • גלות • האמונה בביאת המשיח • הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח • התנוצצות הגאולה • השיחה הידועה • השליחות היחידה • לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה • מלחמת גוג ומגוג • עקבתא דמשיחא • ציפייה לגאולה • קץ הגלות
מגלות לגאולה	הבאת המשיח • בשורת הגאולה • טעימה מהגאולה בדורנו • לחיות גאולה • מלכות שבתפארת • משיח בן יוסף • ניצוץ משיח • סיום עבודת הגלות • עבודת הגלות • צחצוח הכפתורים • פרסום גאולה ומשיח • חמורו של משיח • שופרו של משיח • וארו עם ענני שמיא
לעתיד לבוא	ימות המשיח • נ' אלפים יובלות • עולם הבא • תחיית המתים • כבר היה לעולמים • גילוי אלקות לעתיד לבוא • השירה העשירית • המנין העשירי • ביטול והפיכת הרע לעתיד לבא
תורה ומצוות לעתיד לבוא	מצוות בטלות לעתיד לבוא • תורה חדשה מאתי תצא • תורתו של משיח • הברכות בראיית פני משיח • ביטול המועדים לעתיד לבוא • ביטול הצומות לעתיד לבוא • עיר מקלט • עתיד חזיר להטהר • התפילה בימות המשיח • ההלכה בימות המשיח
יעודי הגאולה	אבן מקיר תזעק • אומות העולם בזמן הגאולה • אריסטון • ארץ ישראל בגאולה • בית המקדש השלישי • בקיעת הנהר • ואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה) • ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה • וגר זאב עם כבש • והיה אור הלבנה כאור החמה • וכתתו חרבותם לאתים • ושמתי כדכד שמשותיך • חיים נצחיים (בלע המוות) • ריפוי החולים בגאולה • מעדנים מצויין כעפר • מהירות הצמיחה • מהירות הילודה • סעודת שור הבר והלווייתן • עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים • עתידין אילני סרק שיתנו פירות • עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל • קיבוץ גלויות • תחיית המתים
מלך המשיח	אדון (משיח) • בר כוזיבא • האמונה בביאת המשיח • חיים נצחיים במלך המשיח • מורח ודאין • מידותיו של מלך המשיח • מינוי מלך המשיח • מלכות בית דוד • מלכותו של מלך המשיח • משיח בן יוסף • משיח שבכל דור • ניצוץ משיח • תורתו של משיח
התגלות מלך המשיח	אוירו של משיח • אורו של משיח (מושג) • אליהו הנביא • בחזקת משיח • הברכות בראיית פני משיח • מינוי מלך המשיח • משיח ודאי • נכסה וחוזר ונגלה • שנה שמלך המשיח נגלה בה
הרבי כמלך המשיח	ארמון למלך המשיח • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד • פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח • לוחם מלחמות ה'