פורים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(34 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 11: שורה 11:
===הרקע ההיסטורי===
===הרקע ההיסטורי===
{{ערך מורחב|מגילת אסתר}}
{{ערך מורחב|מגילת אסתר}}
הרקע לחג הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן [[בית המקדש הראשון]] בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב{{הערה|ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).}} היו היהודים תחת ממשלת [[אחשוורוש]] מלך פרס. בעקבות הריגת{{הערה|מגילה דף{{מקור}}.}} המלכה [[ושתי]] לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.
הרקע לימי הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן [[בית המקדש הראשון]] בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב{{הערה|ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).}} היו היהודים תחת ממשלת [[אחשוורוש]] מלך פרס. בעקבות הריגת{{הערה|מגילה דף{{מקור}}.}} המלכה [[ושתי]] לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.


כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - [[המן האגגי|המן]] הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום [[י"ג באדר]], סיבת הגזירה הייתה עקב [[כעס]]ו על [[מרדכי היהודי]] שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל{{הערה|מגילה דף י ב וכן באסתר רבה ז ח.}} היה בהשתחוואה זו איסור [[עבודה זרה]].
כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - [[המן האגגי|המן]] הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום [[י"ג באדר]], סיבת הגזירה הייתה עקב [[כעס]]ו על [[מרדכי היהודי]] שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל{{הערה|מגילה דף י ב וכן באסתר רבה ז ח.}} היה בהשתחוואה זו איסור [[עבודה זרה]].
שורה 18: שורה 18:


=== קביעת היום ===
=== קביעת היום ===
קביעת יום הפורים מתוארת באריכות במגילת אסתר{{הערה|פרק ט, כ-לב.}}: {{ציטוט|תוכן=וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה...לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.
קביעת יום הפורים מתוארת באריכות במגילת אסתר{{הערה|פרק ט, כ-לב.}}:
{{ציטוט|תוכן=וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה...לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.


וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם. וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר:}}
וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם. וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר:}}
שורה 33: שורה 34:
[[קובץ:הרבי_בפורים בקריאת המגילה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[הרבי]] בעת קריאת המגילה]]
[[קובץ:הרבי_בפורים בקריאת המגילה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[הרבי]] בעת קריאת המגילה]]
===מצוות החג===
===מצוות החג===
*'''[[קריאת המגילה|מקרא מגילה]]''' - ממצוות החג הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן ביום והן בלילה. ומברכים לפניה שתי ברכות. נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית, ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.
*'''[[קריאת המגילה|מקרא מגילה]]''' - ממצוות היום הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן בלילה והן ביום. ומברכים לפניה שתי ברכות. נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית, ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.
*'''[[משלוח מנות]]''' - משלוח מנות הינה אחת מ[[מצוות]] החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח.
*'''[[משלוח מנות]]''' - משלוח מנות הינה אחת מ[[מצוות]] החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח.
*'''[[מתנות לאביונים]]''' - מתנות לאביונים הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג מינימלית לכל אחד מהם. [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב, הלכה י"ז.}} כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה.
*'''[[מתנות לאביונים]]''' - מתנות לאביונים הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג המינימלית לכל אחד מהם. [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב, הלכה י"ז.}} כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה.
*'''[[משתה ושמחה]]''' - משתה ושמחה הינה המצווה העיקרית של החג. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע במגילה{{הערה|שם=טכב}} ל"ימי משתה ושמחה"; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. [[חז"ל]] קבעו שחיוב שתיית ה[[יין]] בפורים הוא "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
*'''[[משתה ושמחה]]''' - משתה ושמחה הינה המצווה העיקרית של החג. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע במגילה{{הערה|שם=טכב}} ל"ימי משתה ושמחה"; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. [[חז"ל]] קבעו שחיוב שתיית ה[[יין]] בפורים הוא "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". הרבי הוסיף שמי שגילו תחת ארבעים שחל עליו איסור לומר לחיים ישכר את עצמו בתורת הפורים עד שלא יבדיל בין מדרגת ארור המן למדרגת ברוך מרדכי.


===סדר התפילה===
===סדר התפילה===
שורה 44: שורה 45:
{{ציטוטון|בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־־כָּל־־הַיְּהוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָֹר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל הָעֵץ׃}}
{{ציטוטון|בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־־כָּל־־הַיְּהוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָֹר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל הָעֵץ׃}}
}}
}}
קודם [[תפילת שחרית]] ו[[תפילת ערבית]] אסור לאכול עד שקוראים במגילה{{הערה|שו"ע ורמ"א סי' תרפ"ב ס"א, ושו"ע אדמוה"ז שנסמן לעיל הערה 61.}}, בכל אחת מתפילות החג וגם ב[[ברכת המזון]] מוסיפים בברכת [[מודים]] שבתפילת ה[[שמונה עשרה]], תפילת "ועל הניסים... בימי מרדכי ואסתר..." {{כתב קטן|(ראה מסגרת)}} כמו כן אין להכריז על כך אלא ע"י טפיחה על השולחן, ורצוי שאחד הגבאים בעת שיגיע לקטע הזה הוא יגיד אותו בקול, אדם ששכח להגיד "ועל הניסים" אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" יגיד במקומו ואם לאחר הזכרת שם השם לפני "יהיו לרצון" הוא יגיד "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר..." (בברכת המזון אם שכח הוא אומר את "ועל הניסים" לפני "הרחמן הוא יזכנו"){{הערה|[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=24864&CategoryID=68 מה דינו של מי ששכח לומר 'ועל הניסים' בתפילה או בברכת המזון?]}}. כמו כן לא אומרים "[[תחנון]]" ו"א-ל ארך אפיים" בתפילה.
קודם [[תפילת ערבית]] ו[[תפילת שחרית]] אסור לאכול עד שקוראים במגילה{{הערה|שו"ע ורמ"א סי' תרפ"ב ס"א, ושו"ע אדמוה"ז שנסמן לעיל הערה 61.}}, בכל אחת מתפילות החג וגם ב[[ברכת המזון]] מוסיפים בברכת [[מודים]] שבתפילת ה[[שמונה עשרה]], תפילת "ועל הניסים... בימי מרדכי ואסתר..." {{כתב קטן|(ראה מסגרת)}} כמו כן אין להכריז על כך אלא ע"י טפיחה על השולחן, ורצוי שאחד הגבאים בעת שיגיע לקטע הזה הוא יגיד אותו בקול, אדם ששכח להגיד "ועל הניסים" אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" יגיד במקומו ואם לאחר הזכרת שם השם לפני "יהיו לרצון" הוא יגיד "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר..." (בברכת המזון אם שכח הוא אומר את "ועל הניסים" לפני "הרחמן הוא יזכנו"){{הערה|[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=24864&CategoryID=68 מה דינו של מי ששכח לומר 'ועל הניסים' בתפילה או בברכת המזון?]}}. כמו כן לא אומרים "[[תחנון]]" ו"א-ל ארך אפיים" בתפילה.


ב[[תפילת שחרית]] של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית [[עמלק]] (שמות יז,ח-טז) וזכירתו, לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את [[פרשת זכור]] יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת [[מחצית השקל]] אם לא נתנו ב[[תענית אסתר]]{{הערה|לוח כולל-חב"ד ,לדעת המג"א סי' תרצ"ד זהו זמן נתינתה לכתחילה.}}.
ב[[תפילת שחרית]] של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית [[עמלק]] (שמות יז,ח-טז) וזכירתו, לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את [[פרשת זכור]] יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת [[מחצית השקל]] אם לא נתנו ב[[תענית אסתר]]{{הערה|לוח כולל-חב"ד ,לדעת המג"א סי' תרצ"ד זהו זמן נתינתה לכתחילה.}}.
שורה 64: שורה 65:
==בערים מוקפות חומה==
==בערים מוקפות חומה==
[[קובץ:חומות ירושלים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]]
[[קובץ:חומות ירושלים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]]
ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. העיר הוודאית היחידה שהייתה מוקפת חומה אז היא העיר ירושלים, אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אז כגון: צפת, טבריה, עכו ועוד.
ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן [[יהושע בן נון]] בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. העיר הוודאית היחידה שהייתה מוקפת חומה אז היא העיר [[ירושלים]], אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אז כגון: [[צפת]], [[טבריה]], [[עכו]] ועוד.


ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת חג ה[[פורים]], כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו ב[[שושן פורים]].
ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת ימי ה[[פורים]], כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו ב[[שושן פורים]].


הרבי הורה לרב [[תנחום דונין]] לחגוג מספק בעיר [[חיפה]] את פורים בשני הימים.
הרבי הורה לרב [[תנחום דונין]] לחגוג מספק בעיר [[חיפה]] את פורים בשני הימים.
שורה 76: שורה 77:
סדר המצוות בפורים המשולש הוא:
סדר המצוות בפורים המשולש הוא:
*'''ביום שישי, [[י"ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].
*'''ביום שישי, [[י"ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].
*'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הנסים]]".
*'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הניסים (פורים)|ועל הנסים]]".
*'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]].
*'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]].
עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה|שם=מא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=767&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}.
עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה|שם=מא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=767&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}.
שורה 97: שורה 98:


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
ב[[תורת החסידות]] מוסבר שיש קשר עמוק בין פורים ל[[יום כיפור]] דבר שאף מתבטא בשמו של [[יום הכיפורים]] שהוא "כפורים" כמו פורים כמו שכתב [[אדמו"ר הזקן]]:{{ציטוטון|פורים ויום הכיפורים הוא בחינה אחת; יום כיפורים פירושו כמו פורים}}{{הערה|תורה אור מגילת אסתר, צה, ד}}, [[הרבי]] מסביר שאף לפורים יש מעלה גדולה יותר מ[[יום כיפור]], המשותף בין השניים שבשניהם יש קשר ל[[גורל]]{{הערה|[[על כן קראו לימים האלו פורים]], [[תשי"ג]]}}, (בפורים ש[[המן]] עשה גורל וביום כיפור יש גורל בין שני השעירים) שהוא מסמל משהו מעל הטבע, כך גם [[הקב"ה]] בימים אלו מתנהג אליו בלמעלה מטבע, אולם בעוד יום כיפור הדבר מתבצע ע"י צום ותענית, בפורים הדבר נעשה דווקא ע"י שתית יין ושמחה{{הערה|תורת מנחם כרך יט, עמ' 186}}, כמו כן הגורל של פורים הוא הרבה יותר נעלה מבגורל של [[יום כיפור]] משום שביום כיפור הגורל הוא אם לה' או לעזאזל, בעוד בפורים הגורל הוא היה לה' או לסטרא אחרא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=241&hilite= תורת שלום עמוד 219, פורים העת"ר].}}..
ב[[תורת החסידות]] מוסבר שיש קשר עמוק בין פורים ל[[יום כיפור]] דבר שאף מתבטא בשמו של [[יום הכיפורים]] שהוא "כפורים" כמו פורים כמו שכתב [[אדמו"ר הזקן]]:{{ציטוטון|פורים ויום הכיפורים הוא בחינה אחת; יום כיפורים פירושו כמו פורים}}{{הערה|תורה אור מגילת אסתר, צה, ד}}, [[הרבי]] מסביר שאף לפורים יש מעלה גדולה יותר מ[[יום כיפור]], המשותף בין השניים שבשניהם יש קשר ל[[גורל]]{{הערה|[[על כן קראו לימים האלו פורים]], [[תשי"ג]]}}, (בפורים ש[[המן]] עשה גורל וביום כיפור יש גורל בין שני השעירים) שהוא מסמל משהו מעל הטבע, כך גם [[הקב"ה]] בימים אלו מתנהג אליו בלמעלה מטבע, אולם בעוד יום כיפור הדבר מתבצע ע"י צום ותענית, בפורים הדבר נעשה דווקא ע"י שתית יין ושמחה{{הערה|תורת מנחם כרך יט, עמ' 186}}, כמו כן הגורל של פורים הוא הרבה יותר נעלה מבגורל של [[יום כיפור]] משום שביום כיפור הגורל היה על השעירים אם לה' או לעזאזל, בעוד בפורים הגורל הוא היה על ה' עצמו או לסטרא אחרא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=241&hilite= תורת שלום עמוד 219, פורים העת"ר].}}..


ב[[תורת החסידות]] גם מוסבר שהסיבה שפורים נקרא ע"ש הפור - הגורל, הוא משום ש[[המן]] רצה לעורר קטרוג על בני ישראל בדרגה שהיא למעלה מהשתלשלות, [[הגורל]], אולם מכיוון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל{{הערה|על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג.}}.
ב[[תורת החסידות]] גם מוסבר שהסיבה שפורים נקרא ע"ש הפור - הגורל, הוא משום ש[[המן]] רצה לעורר קטרוג על בני ישראל בדרגה שהיא למעלה מהשתלשלות, [[הגורל]], אולם מכיוון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל{{הערה|על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג.}}.
שורה 103: שורה 104:
הסיבה גם שהחג נקרא בלשון הפרסית ולא ב[[לשון הקודש]], היא כדי לבטא שגם מתי שיהודי מתעסק בענייני חולין עם גוי, גם אז הקב"ה מתנהג איתו בדרך שלמעלה מהטבע{{הערה|לקו"ש, חלק ו', פורים}}.
הסיבה גם שהחג נקרא בלשון הפרסית ולא ב[[לשון הקודש]], היא כדי לבטא שגם מתי שיהודי מתעסק בענייני חולין עם גוי, גם אז הקב"ה מתנהג איתו בדרך שלמעלה מהטבע{{הערה|לקו"ש, חלק ו', פורים}}.


[[הבעל שם טוב]] הסביר את ההלכה ש"הקורא את המגילה למפרע לא יצא" שמי שחושב שהמגילה זה משהו היסטורי ולא עכשווי נחשב לו כאילו לא קרא את המגילה, משום שכל עניינה של המגילה היא להסביר לנו איך לנהוג גם בימינו, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שפורים הוא החג היחיד שהתרחש ב[[גלות]] והוא בא ללמד אותנו כיצד לנהוג בגלות, שגם מתי שיש העלם ולא נראה הקשר הגולי בין הקב"ה לישראל, למרות זאת הקשר הפנימי בין השניים נמשך, "גזירת המן" גרמה להתגלות הקשר בין השניים, שמצד עם ישראל גרם להם לחזור למחצבתם ולמסור את הנפש ומצד הקב"ה שהציל אותם{{הערה|[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], פורים, תשע"ה}}.
[[הבעל שם טוב]] הסביר את ההלכה ש"הקורא את המגילה למפרע לא יצא" שמי שחושב שהמגילה זה משהו היסטורי ולא עכשווי נחשב לו כאילו לא קרא את המגילה, משום שכל עניינה של המגילה היא להסביר לנו איך לנהוג גם בימינו, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שפורים הוא החג היחיד שהתרחש ב[[גלות]] והוא בא ללמד אותנו כיצד לנהוג בגלות, שגם מתי שיש העלם ולא נראה הקשר הגלוי בין הקב"ה לישראל, למרות זאת הקשר הפנימי בין השניים נמשך, "גזירת המן" גרמה להתגלות הקשר בין השניים, שמצד עם ישראל גרם להם לחזור למחצבתם ולמסור את הנפש ומצד הקב"ה שהציל אותם{{הערה|[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], פורים, תשע"ה}}.


ב[[גמרא]] מובא על הפסוק "קיבל היהודים את אשר החלו לעשות" {{הערה|אסתר, ט, כ"ז}} שבעת [[מתן תורה]] קיבלו בני ישראל את התורה בכפייה אולם בפורים "הדור קבלוה בימי אחשורוש" הם קיבלו את התורה מחדש ברצון{{הערה|שבת, פ"ח, א}}, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שאין הכוונה שהם קיבלו במתן תורה את התורה בכפייה ממש, אלא הקב"ה נגלה אליהם וזה מה שגרם להם לקבל את התורה אולם בפורים הקב"ה היה בהעלם וההסתר ולמרות זאת הם בחרו בהקב"ה וקיבלו את התורה מחדש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=164&CategoryID=200&SubjectID=13 עיון, משנת חב"ד, פורים/עד שלא ידע] באתר חב"ד אורג}}.
ב[[גמרא]] מובא על הפסוק "קיבל היהודים את אשר החלו לעשות" {{הערה|אסתר, ט, כ"ז}} שבעת [[מתן תורה]] קיבלו בני ישראל את התורה בכפייה אולם בפורים "הדור קבלוה בימי אחשוורוש" הם קיבלו את התורה מחדש ברצון{{הערה|שבת, פ"ח, א}}, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שאין הכוונה שהם קיבלו במתן תורה את התורה בכפייה ממש, אלא הקב"ה נגלה אליהם וזה מה שגרם להם לקבל את התורה אולם בפורים הקב"ה היה בהעלם וההסתר ולמרות זאת הם בחרו בהקב"ה וקיבלו את התורה מחדש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=164&CategoryID=200&SubjectID=13 עיון, משנת חב"ד, פורים/עד שלא ידע] באתר חב"ד אורג}}.


==במחיצת רבותינו נשיאינו==
==במחיצת רבותינו נשיאינו==
חג הפורים היה מהמועדים הקבועים בהם נהג אדמו"ר הרש"ב להתוועד עם החסידים בכל שנה{{הערה|אחד מתוך שלושה תאריכים בלבד: שמחת תורה, י"ט כסלו, וחג הפורים.}}, וכך גם נמשכה המסורת בדורות שלאחריו.
חג הפורים היה מהמועדים הקבועים בהם נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] להתוועד עם החסידים בכל שנה{{הערה|אחד מתוך שלושה תאריכים בלבד: [[שמחת תורה]], [[י"ט כסלו]], וחג הפורים.}}, וכך גם נמשכה המסורת בדורות שלאחריו.


בשל אופי ההתוועדות בחג הפורים, היו במועדים אלו גילויים רבים, ובין ההתוועדויות שנערכו לאורך השנים, היו מספר התוועדויות שנחרטו בזיכרון החסידים כמאורעות יוצאי דופן בשל הדיבורים המיוחדים שנאמרו בהם על ידי רבותינו נשיאינו או בשל הדברים שאירעו בעקבותיהם.
בשל אופי ההתוועדות בחג הפורים, היו במועדים אלו גילויים רבים, ובין ההתוועדויות שנערכו לאורך השנים, היו מספר התוועדויות שנחרטו בזיכרון החסידים כמאורעות יוצאי דופן בשל הדיבורים המיוחדים שנאמרו בהם על ידי רבותינו נשיאינו או בשל הדברים שאירעו בעקבותיהם.
שורה 114: שורה 115:
להלן רשימה חלקית:
להלן רשימה חלקית:
*'''פורים תר"פ''' - חג הפורים האחרון עם אדמו"ר הרש"ב, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו. אדמו"ר הרש"ב קיים תחת שלטון הבולסביקים התוועדות ארוכה שנמשכה 12 שעות רצופות. בעיצומה של ההתוועדות נכנסו חיילי הבולשת עם נשק שלוף ואדמו"ר הרש"ב לא התפעל ואמר "נאמר חסידות והם יתבטלו", ופתח באמירת המאמר 'ראשית גויים עמלק', שהיה המאמר האחרון שאמר בפני החסידים.
*'''פורים תר"פ''' - חג הפורים האחרון עם אדמו"ר הרש"ב, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו. אדמו"ר הרש"ב קיים תחת שלטון הבולסביקים התוועדות ארוכה שנמשכה 12 שעות רצופות. בעיצומה של ההתוועדות נכנסו חיילי הבולשת עם נשק שלוף ואדמו"ר הרש"ב לא התפעל ואמר "נאמר חסידות והם יתבטלו", ופתח באמירת המאמר 'ראשית גויים עמלק', שהיה המאמר האחרון שאמר בפני החסידים.
*'''פורים תרפ"א''' - על אף שאדמו"ר הריי"צ היה נתון בסכנת חיים בשל מצבו הרפואי, התוועד הרבי במשך שעות ארוכות. התוועדות זו הייתה התוועדות חג הפורים הראשונה של נשיאותו, והרבי אמר מאמר חסידות שנמשך שעתיים וחצי ברציפות.
*'''פורים תרפ"א''' - על אף ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נתון בסכנת חיים בשל מצבו הרפואי, התוועד הרבי במשך שעות ארוכות. התוועדות זו הייתה התוועדות חג הפורים הראשונה של נשיאותו, והרבי אמר מאמר חסידות שנמשך שעתיים וחצי ברציפות.
*'''פורים תרפ"ז''' - למרות האיומים המפורשים מצד אנשי [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]], התוועד הרבי במשך 15 שעות ודיבר בחריפות נגד הגזירות על החינוך היהודי ברוסיה. הרבי אף התבטא שכל מי שיש לו בן וימסור אותו ללמוד בבתי הספר של הסובייטים או היבסקים, לא יוציא את שנתו. באמצע ההתוועדות הרבי התעלף מרוב התרגשות, ולאחר שעתיים מנוחה חזר להתוועד.
*'''פורים תרפ"ז''' - למרות האיומים המפורשים מצד אנשי [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]], התוועד הרבי במשך 15 שעות ודיבר בחריפות נגד הגזירות על החינוך היהודי ברוסיה. הרבי אף התבטא שכל מי שיש לו בן וימסור אותו ללמוד בבתי הספר של הסובייטים או היבסקים, לא יוציא את שנתו. באמצע ההתוועדות הרבי התעלף מרוב התרגשות, ולאחר שעתיים מנוחה חזר להתוועד.
===אצל הרבי===
*'''פורים תשי"ג''' - באופן חריג הרבי אמר 2 מאמרים במהלך ההתוועדות, וסיפר סיפור שמיימי על מאורע מזמן אדמו"ר הרש"ב, וכעבור זמן נודע על מותו הפתאומי של סטאלין באותה שעה{{הערה|הרבי אף הסכים להגיה את הפתח דבר בו הוזכר הקשר בין הסיפור והמאמר.}}.
*'''פורים תשי"ג''' - באופן חריג הרבי אמר 2 מאמרים במהלך ההתוועדות, וסיפר סיפור שמיימי על מאורע מזמן אדמו"ר הרש"ב, וכעבור זמן נודע על מותו הפתאומי של סטאלין באותה שעה{{הערה|הרבי אף הסכים להגיה את הפתח דבר בו הוזכר הקשר בין הסיפור והמאמר.}}.
*'''פורים תשט"ו''' - במהלך ההתוועדות הציע הרבי לנוכחים להרים את יד ימין כדי לקבל על עצמם את נסיון העשירות.
*'''פורים תשט"ו''' - במהלך ההתוועדות הציע הרבי לנוכחים להרים את יד ימין כדי לקבל על עצמם את נסיון העשירות.
*'''פורים תשי"ח''' - סגנון ההתוועדות היה שונה מהרגיל והרבי דיבר עם החסידים דיבורים פרטיים רבים, וחלקם אף בסגנון של 'מוסר'. הרבי גם העניק ברכות מיוחדות, וההתוועדות נמשכה למעלה מ-9 שעות.
*'''פורים תשי"ח (תשח"י)''' - סגנון ההתוועדות היה שונה מהרגיל והרבי דיבר עם החסידים דיבורים פרטיים רבים, וחלקם אף בסגנון של 'מוסר'. הרבי גם העניק ברכות מיוחדות, וההתוועדות נמשכה למעלה מ-9 שעות.
*'''פורים תשכ"ו''' - הרבי הרבה לחלק לחסידים 'לחיים' במשך ההתוועדות, והורה לרוקן את כל הבקבוקים כי זהו זמן של 'כל הפושט יד נותנים לו' והעניק ברכות לכל מי שביקש. חלוקת ה'לחיים' נמשכה גם לאחר סיום ההתוועדות עד שהרבי נכנס לביתו.
*'''פורים תשכ"ו''' - הרבי הרבה לחלק לחסידים 'לחיים' במשך ההתוועדות, והורה לרוקן את כל הבקבוקים כי זהו זמן של 'כל הפושט יד נותנים לו' והעניק ברכות לכל מי שביקש. חלוקת ה'לחיים' נמשכה גם לאחר סיום ההתוועדות עד שהרבי נכנס לביתו{{הערה|[https://col.org.il/news/133336 הרכב התרסק, המצלמה נלקחה; אבל התמונה שרדה כדי לספר{{col}}]}}.
*'''פורים תשל"א''' - ה[[פרזידנט (תואר)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שז"ר]] ביקר בחצרות קודשנו והשתתף בקריאת המגילה, ולאחר מכן נכנס ליחידות אצל הרבי שנמשכה למעלה מ-4 שעות.
*'''פורים תשל"א''' - ה[[פרזידנט (תואר)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שז"ר]] ביקר בחצרות קודשנו והשתתף בקריאת המגילה, ולאחר מכן נכנס ליחידות אצל הרבי שנמשכה למעלה מ-4 שעות.
* '''פורים תשל"ו''' - הרבי מעורר לראשונה על תקנת "הנחת תפילין דר"ת".


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 127: שורה 130:
*'''כשהרבי הכריז כל הפושט יד נותנים לו''', תיאור ימי הפורים אצל הרבי מאת הר' מנחם מענדל גרונר, שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 25
*'''כשהרבי הכריז כל הפושט יד נותנים לו''', תיאור ימי הפורים אצל הרבי מאת הר' מנחם מענדל גרונר, שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 25
*'''10 עובדות חב"דיות - פורים מיוחדים בליובאוויטש''', שבועון בית משיח גליון 1205 עמוד 33
*'''10 עובדות חב"דיות - פורים מיוחדים בליובאוויטש''', שבועון בית משיח גליון 1205 עמוד 33
===חגי פורים בקהילות ישראל===
לאורך ההיסטוריה, קהילות שונות שעמדו בפני סכנה גדולה, חגגו את חג ההצלה הפרטי שלהם בדומה לחג הפורים, וסיפוריהם השתמרו במסורת היהודית, להלן לקט לדוגמא מתוך גליונות [[שיחות לנוער]]:
* [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=26547&st=&pgnum=6 פורים קסטיליה]
* [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=26757&st=&pgnum=3 פורים תימן] ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=26573&st=&pgnum=6 גירסה נוספת)
* [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=26744&st=&pgnum=5 פורים אמציסלב]
* [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=26497&st=&pgnum=3 פורים איסטנבול]
* [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=26531&st=&pgnum=9 פורים פרנקפורט]
* [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req26557&st&pgnum2 פורים טריפולי]
* [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req26685&st&pgnum4 פורים מצרים (א)] {{*}} [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req26592&st&pgnum3 (ב)]
* [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req26771&st&pgnum9 פורים חברון]
* [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req26517&st&pgnum5 פורים פראג (א)] {{*}} [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req26561&st&pgnum4 (ב)]
* [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req26688&st&pgnum4 פורים פאסונה]


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2220 חלוקת קונטרס 'ואתה תצווה' תשנ"ב] {{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2220 חלוקת קונטרס 'ואתה תצווה' תשנ"ב] {{וידאו}}{{אינפו}}{{קישור שבור}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=242 חג הפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=242 חג הפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74768 הרבי בחג הפורים ● תמונות מיוחדות] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74768 הרבי בחג הפורים ● תמונות מיוחדות] - {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60378 נס פורים 5751 - החוברת המרתקת "נפלאות במפרץ"]''' - חוברת על ניסי [[מלחמת המפרץ]] - {{אינפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60378 נס פורים 5751 - החוברת המרתקת "נפלאות במפרץ"]''' - חוברת על ניסי [[מלחמת המפרץ]] - {{אינפו|}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1YnILGLS_zr1cMltZP2hZRsnuS1QS5A9c/view?usp=sharing עושה כעת סדרים בפטרבורג]''', בתוך מגזין 'ובאותו הזמן' עמוד 28, בהוצאת ארגון [[יפוצו (ארגון)|יפוצו]] {{PDF}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1YnILGLS_zr1cMltZP2hZRsnuS1QS5A9c/view?usp=sharing עושה כעת סדרים בפטרבורג]''', בתוך מגזין 'ובאותו הזמן' עמוד 28, בהוצאת ארגון [[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו]] {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2024/03/10-03-2024-18-31-28-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf אל תיכנע לגורל]'''{{הערה|תדפיס מהספר מועדים ומודעות - מודעות חסידית סביב חגי ישראל ומעגל השנה היהודי והחסידי.}} מודעות חסידית על חג הפורים - הרב יצחק ערד {{PDF}}   


===שונות===
===שונות===
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1568 ניידות פורים בשדרות]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1568 ניידות פורים בשדרות]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1569 מבצע פורים שנת תשס"ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1569 מבצע פורים שנת תשס"ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1508 [[התוועדות]] פורים ר' זלמן נוטיק ור' חיים שלום דייטש]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1508 התוועדות פורים ר' זלמן נוטיק ור' חיים שלום דייטש]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}
*'''[https://col.org.il/news/129503 מהות חג הפורים על פי החסידות: שיעור מיוחד מהרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129503 מהות חג הפורים על פי החסידות: שיעור מיוחד מהרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}}{{COL}}
*כתבות במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/Purim-With-the-Rebbe בחצר המלך - פורים עם הרבי] {{*}} [https://derher.org/Mivtza-Purim מבצע פורים] {{*}} [https://derher.org/Heavenly-Affairs ענינים שמימיים - פורים תשי"ג] {{*}} [https://derher.org/Purim-5718 הפורים האגדי - פורים תשי"ח]''' (אנגלית)
*כתבות במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/Purim-With-the-Rebbe בחצר המלך - פורים עם הרבי] {{*}} [https://derher.org/Mivtza-Purim מבצע פורים] {{*}} [https://derher.org/Heavenly-Affairs ענינים שמימיים - פורים תשי"ג] {{*}} [https://derher.org/Purim-5718 הפורים האגדי - פורים תשי"ח]''' (אנגלית)
*'''[https://anash.org/watch-purim-with-the-rebbe/ פורים עם הרבי]''', לקט הפקות וידאו הסוקרות את חג הפורים עם הרבי לאורך השנים {{אנש}}{{וידאו}} (אנגלית)
*הרב מיכאל אהרון זליגסון, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view מאמרי הרבי בחג הפורים]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 19
*הרב יוסף כצמאן '''[https://sinun770.org/  תיאור מאורעות פורים בחצר הרבי לאורך השנים]''' (אידיש) {{שמע}}


=== שיחות הרבי ===
=== שיחות הרבי ===
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1566 [[התוועדות]] פורים תשל"ג]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/purim לקוטי שיחות מועדים - פורים] {{מפתח}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=843 פורים [[תשמ"ב]] בבית חיינו]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1566 התוועדות פורים תשל"ג]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1431 [[התוועדות]] פורים תשמ"ז]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=843 פורים תשמ"ב בבית חיינו]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1431 התוועדות פורים תשמ"ז]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129544 התוועדות חג הפורים תשמ"ו בתרגום ללשון הקודש]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129544 התוועדות חג הפורים תשמ"ו בתרגום ללשון הקודש]''' {{וידאו}}{{COL}}
*[https://chabad.info/in-focus/38417/ פורים תשמ"ט עם הרב{{אינפו}}]
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818 מגילת אסתר עם פירוש "שערי מגילה" מהרבי] - [[אתר היברובוקס]]
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818 מגילת אסתר עם פירוש "שערי מגילה" מהרבי] - [[אתר היברובוקס]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&st=&pgnum=154&hilite= שערי הלכה ומנהג אה"ע עמ' קנח (עמ' 154)] - דין קריאת המגילה באמצעות טלפון - אתר היברובוקס
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&st=&pgnum=154&hilite= שערי הלכה ומנהג אה"ע עמ' קנח (עמ' 154)] - דין קריאת המגילה באמצעות טלפון - אתר היברובוקס
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037 תורת מנחם חלק ה' לפורים וחג השבועות] - [[אתר היברובוקס]]
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037 תורת מנחם חלק ה' לפורים וחג השבועות] - [[אתר היברובוקס]]
*[https://chabad.info/beis-medrash/1066393/ '''לקט "פורים תורה" שאמר הרבי במשך השנים'''{{PDF}} {{אינפו}}]


===הלכות ומנהגים===
===הלכות ומנהגים===
שורה 155: שורה 178:
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/25-02-2021-21-06-45-ספר-המנהגים-לפורים.pdf ספר המנהגים חב"ד - חג הפורים, עם פיענוח המראי מקומות]''' {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/25-02-2021-21-06-45-ספר-המנהגים-לפורים.pdf ספר המנהגים חב"ד - חג הפורים, עם פיענוח המראי מקומות]''' {{PDF}}{{אינפו}}
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/24/625213507911.html לקט מנהגי הרבי לחג הפורים] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון לשבת פרשת צו תשע"ו
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/24/625213507911.html לקט מנהגי הרבי לחג הפורים] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון לשבת פרשת צו תשע"ו
*[http://www.torah4blind.org/hebrew/hhh-adar-02-5768.pdf ליקוט מהנהגות הרבי לחג הפורים]{{PDF}} - [[אתר torah4blind]]
*[http://www.torah4blind.org/hebrew/hhh-adar-02-5768.pdf ליקוט מהנהגות הרבי לחג הפורים] {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/654711/ מתכוננים לפורים עם מכון הלכה חב"ד]''', הלכות ומנהגי פורים עם הרב שלמה הלפרן {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/654711/ מתכוננים לפורים עם מכון הלכה חב"ד]''', הלכות ומנהגי פורים עם הרב שלמה הלפרן {{וידפו}}


גרסה אחרונה מ־11:45, 18 בספטמבר 2024

הרבי בחג הפורים תנש"א
חסידי חב"ד מביאים את שמחת החג לחיילים
פירוש נוסף ערך זה עוסק בנושא חג הפורים. אם התכוונתם למאורעות וימי חב"ד שהתרחשו בפורים, ראו י"ד באדר.

פורים הוא חג שנקבע על ידי חז"ל בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני, ומוזכר בתנ"ך במגילת אסתר. ברוב המקומות בעולם חל ביום י"ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כירושלים, חל החג ביום ט"ו באדר. ערב החג, י"ג באדר, הוא צום תענית אסתר.

החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה' בזמן גלות פרס שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת אחשוורוש, בהצילו את העם היהודי מגזירת המן להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה.

לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית עמלק, אמירת 'ועל הניסים' בתפילה ובברכת המזון, ואיסור הספד ותענית. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו תחפושות, הכאת המן שתייה 'עד דלא ידע' ועוד. הרבי עורר על מבצע פורים, במסגרתו חסידי חב"ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.

באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - "עד דלא ידע", שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה' מתוך מסירות נפש. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא יתבטל בעתיד, בימות המשיח.

מקורו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרקע ההיסטורי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מגילת אסתר

הרקע לימי הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן בית המקדש הראשון בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב[1] היו היהודים תחת ממשלת אחשוורוש מלך פרס. בעקבות הריגת[2] המלכה ושתי לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.

כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - המן הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום י"ג באדר, סיבת הגזירה הייתה עקב כעסו על מרדכי היהודי שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל[3] היה בהשתחוואה זו איסור עבודה זרה.

נס ההצלה אירע בעקבות התפילות והצומות שעשו בני ישראל בהשתדלותה של אסתר אצל המלך שהביאו להפיכת הגזירה עליהם שתחת הריגת מרדכי היהודי וכל עמו תלו את המן ועשרת בניו על העץ וביום הגזירה עמדו היהודים על נפשם ונהפוך שהרגו בשונאיהם בכל הערים ביום י"ג באדר ובשושן הבירה הוסיפו אף ביום י"ד באדר בהריגת השונאים.

קביעת היום[עריכה | עריכת קוד מקור]

קביעת יום הפורים מתוארת באריכות במגילת אסתר[4]:

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה...לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם. וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר:

מעיון בתוכן הפסוקים נראה שהיה בקביעת החג שלבים ופעולות שונות שנעשו על ידי מרדכי ואסתר. "ויכתוב מרדכי" "וישלח ספרים" ולאחרי זה שוב "ותכתב אסתר..לקיים את אגרת...השנית" ושוב "וישלח ספרים" "ומאמר אסתר קיים.. ונכתב בספר".

רש"י מפרש שכתיבת המגילה נעשתה על ידי מרדכי ולזה כוונת הפסוק "ויכתוב מרדכי". ובנוסף שלח אגרות לתפוצות ישראל בכדי שישמרו את חג הפורים בכל שנה ושנה.

בכתיבתה של אסתר לפי רש"י משמע שלא היה עניין נוסף כי אם ששנה אחר כך שלחה שוב עוד אגרת נוספת לקיים ולחזק את ימי הפורים על כל פרטיה. אמנם האבן עזרא מפרש ששליחת האגרות הייתה לפי שאגרות מרדכי לא התקבלו אצל היהודים ולפי שהיא הייתה מלכה לפיכך דבריה התקבלו יותר אצל היהודים[5].

ודבריה שנכתבו בספר ("ומאמר אסתר.. ונכתב בספר") מפרש רש"י כדיון נוסף אודות קביעת המגילה כספר מכ"ד ספרי התנ"ך. ולפי פירוש האבן עזרא הוא ספר כהמגילה שכתבה אסתר אודות ימים אלו אולם אבד.

מצוות החג ומנהגיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי בעת קריאת המגילה

מצוות החג[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מקרא מגילה - ממצוות היום הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן בלילה והן ביום. ומברכים לפניה שתי ברכות. נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית, ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.
  • משלוח מנות - משלוח מנות הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר[6]: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח.
  • מתנות לאביונים - מתנות לאביונים הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר[6]: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג המינימלית לכל אחד מהם. הרמב"ם[7] כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה.
  • משתה ושמחה - משתה ושמחה הינה המצווה העיקרית של החג. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע במגילה[6] ל"ימי משתה ושמחה"; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. חז"ל קבעו שחיוב שתיית היין בפורים הוא "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". הרבי הוסיף שמי שגילו תחת ארבעים שחל עליו איסור לומר לחיים ישכר את עצמו בתורת הפורים עד שלא יבדיל בין מדרגת ארור המן למדרגת ברוך מרדכי.

סדר התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נוסח "ועל הניסים"

"וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:"
"בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־־כָּל־־הַיְּהוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָֹר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל הָעֵץ׃"

קודם תפילת ערבית ותפילת שחרית אסור לאכול עד שקוראים במגילה[8], בכל אחת מתפילות החג וגם בברכת המזון מוסיפים בברכת מודים שבתפילת השמונה עשרה, תפילת "ועל הניסים... בימי מרדכי ואסתר..." (ראה מסגרת) כמו כן אין להכריז על כך אלא ע"י טפיחה על השולחן, ורצוי שאחד הגבאים בעת שיגיע לקטע הזה הוא יגיד אותו בקול, אדם ששכח להגיד "ועל הניסים" אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" יגיד במקומו ואם לאחר הזכרת שם השם לפני "יהיו לרצון" הוא יגיד "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר..." (בברכת המזון אם שכח הוא אומר את "ועל הניסים" לפני "הרחמן הוא יזכנו")[9]. כמו כן לא אומרים "תחנון" ו"א-ל ארך אפיים" בתפילה.

בתפילת שחרית של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית עמלק (שמות יז,ח-טז) וזכירתו, לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את פרשת זכור יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת מחצית השקל אם לא נתנו בתענית אסתר[10].

לאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם תפילין של רש"י[11]), אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא[12] מובא כמה טעמים לכך:

  1. משום שלא אומרים "הלל" על נס שקרה בחו"ל.
  2. קריאת המגילה בעצמה נחשבת כ"הלל".

מבצע פורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מבצע פורים

הרבי הורה לשמח כמה שיותר יהודים בשמחת החג, ולזכותם במצוות הנוהגות בו. בהתאם לכך משתדלים חסידי חב"ד להגיע לכל מקום אפשרי ביום זה, לקרוא במגילה ולקיים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים עם כל יהודי ויהודי. את המבצע ייסד הרבי בשנת תשכ"א אז יצא במכתב לכל המוסדות לצאת במבצע זה.

מנהגי פורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילד מחופש עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים שהתקיימה בחג הפורים
  • תחפושת - אחד מהמנהגים הוא שהילדים לובשים תחפושת, טעם המנהג הוא כדי להרבות בשמחה ולסמל שגם מתי שיהודי חוטא זה רק "תחפושת חיצונית" כמו מה שהיה בפורים (שעם ישראל נהנה מסעודתו של אחשוורוש).
  • הכאת המן - בפורים יש למחות את המן שהיה מזרע עמלק, המחייה נעשית ע"י הרעשה בעת שמזכירים את שמו במגילת אסתר ע"י רעשן.
  • דמי פורים - בפורים נהוג גם לתת לילדים "דמי פורים".

בערים מוקפות חומה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ירושלים - עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בה חוגגים פורים דמוקפין

ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. העיר הוודאית היחידה שהייתה מוקפת חומה אז היא העיר ירושלים, אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אז כגון: צפת, טבריה, עכו ועוד.

ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת ימי הפורים, כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו בשושן פורים.

הרבי הורה לרב תנחום דונין לחגוג מספק בעיר חיפה את פורים בשני הימים.

פורים משולש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – פורים משולש

כאשר חל פורים ביום השבת, אזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות לוח השנה העברי הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק בחג הפורים בערים המוקפות חומה, החל בט"ו באדר, שכן י"ד באדר בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת. בקביעות כזו מכונה החג "פורים משולש".

סדר המצוות בפורים המשולש הוא:

עם זאת, הרבי עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים[13].

בקביעות כזו, הורה הרבי להתאחד עם תושבי ירושלים בקיום מנהגי פורים השייכים והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד[13].

פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: תש"י, תשי"ד, תשל"ד, תשל"ז, תשמ"א, תשנ"ד, תשס"א, תשס"ה, תשס"ח, ותשפ"א.

פורים קטן[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – פורים קטן

כאשר השנה היא שנה מעוברת וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי אדר ב'), ואילו י"ד באדר ראשון נקרא בשם פורים קטן, וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת[14], ובאי אמירת תחנון.

פורים לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ביטול המועדים לעתיד לבוא

אמרו חז"ל[15], וכן נפסק להלכה ברמב"ם[16], כי אף שכל המועדים יתבטלו בימות המשיח, חג הפורים לא יתבטל. וכן אף שכל ספרי הנביאים והכתובים יתבטלו אז, מגילת אסתר תשאר נצחית (וכן ההלכות בתורה שבעל פה).

במשמעות הביטול דנו רבות בספרי גדולי ישראל; ובתורת החסידות מבואר, שאין הכוונה לביטול מוחלט חלילה - אלא שלגבי השמחה הגדולה והאור האלוקי המופלא שיהיה לעתיד לבוא, לא תהיה תפיסת מקום לשמחת המועדים, שגילוי האור האלוקי בהם הוא מוגבל יחסית למה שיתגלה אז. בדוגמת דברי חז"ל[17] "שרגא בטיהרא מאי אהני" [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?]. אמנם חג הפורים לא יתבטל גם אז, כיון שהשמחה והגילוי האלוקי שבו הוא בלתי מוגבל, ולכן גם לעתיד יהיה מורגש.

הסיבה לכך היא כיון שאירועי חג הפורים התרחשו דוקא בזמן הגלות שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף ובמסירות נפש; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר משאר המועדים, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אור לא מוגבל[18].

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתורת החסידות מוסבר שיש קשר עמוק בין פורים ליום כיפור דבר שאף מתבטא בשמו של יום הכיפורים שהוא "כפורים" כמו פורים כמו שכתב אדמו"ר הזקן:"פורים ויום הכיפורים הוא בחינה אחת; יום כיפורים פירושו כמו פורים"[19], הרבי מסביר שאף לפורים יש מעלה גדולה יותר מיום כיפור, המשותף בין השניים שבשניהם יש קשר לגורל[20], (בפורים שהמן עשה גורל וביום כיפור יש גורל בין שני השעירים) שהוא מסמל משהו מעל הטבע, כך גם הקב"ה בימים אלו מתנהג אליו בלמעלה מטבע, אולם בעוד יום כיפור הדבר מתבצע ע"י צום ותענית, בפורים הדבר נעשה דווקא ע"י שתית יין ושמחה[21], כמו כן הגורל של פורים הוא הרבה יותר נעלה מבגורל של יום כיפור משום שביום כיפור הגורל היה על השעירים אם לה' או לעזאזל, בעוד בפורים הגורל הוא היה על ה' עצמו או לסטרא אחרא[22]..

בתורת החסידות גם מוסבר שהסיבה שפורים נקרא ע"ש הפור - הגורל, הוא משום שהמן רצה לעורר קטרוג על בני ישראל בדרגה שהיא למעלה מהשתלשלות, הגורל, אולם מכיוון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל[23].

הסיבה גם שהחג נקרא בלשון הפרסית ולא בלשון הקודש, היא כדי לבטא שגם מתי שיהודי מתעסק בענייני חולין עם גוי, גם אז הקב"ה מתנהג איתו בדרך שלמעלה מהטבע[24].

הבעל שם טוב הסביר את ההלכה ש"הקורא את המגילה למפרע לא יצא" שמי שחושב שהמגילה זה משהו היסטורי ולא עכשווי נחשב לו כאילו לא קרא את המגילה, משום שכל עניינה של המגילה היא להסביר לנו איך לנהוג גם בימינו, בתורת החסידות מוסבר שפורים הוא החג היחיד שהתרחש בגלות והוא בא ללמד אותנו כיצד לנהוג בגלות, שגם מתי שיש העלם ולא נראה הקשר הגלוי בין הקב"ה לישראל, למרות זאת הקשר הפנימי בין השניים נמשך, "גזירת המן" גרמה להתגלות הקשר בין השניים, שמצד עם ישראל גרם להם לחזור למחצבתם ולמסור את הנפש ומצד הקב"ה שהציל אותם[25].

בגמרא מובא על הפסוק "קיבל היהודים את אשר החלו לעשות" [26] שבעת מתן תורה קיבלו בני ישראל את התורה בכפייה אולם בפורים "הדור קבלוה בימי אחשוורוש" הם קיבלו את התורה מחדש ברצון[27], בתורת החסידות מוסבר שאין הכוונה שהם קיבלו במתן תורה את התורה בכפייה ממש, אלא הקב"ה נגלה אליהם וזה מה שגרם להם לקבל את התורה אולם בפורים הקב"ה היה בהעלם וההסתר ולמרות זאת הם בחרו בהקב"ה וקיבלו את התורה מחדש[28].

במחיצת רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חג הפורים היה מהמועדים הקבועים בהם נהג אדמו"ר הרש"ב להתוועד עם החסידים בכל שנה[29], וכך גם נמשכה המסורת בדורות שלאחריו.

בשל אופי ההתוועדות בחג הפורים, היו במועדים אלו גילויים רבים, ובין ההתוועדויות שנערכו לאורך השנים, היו מספר התוועדויות שנחרטו בזיכרון החסידים כמאורעות יוצאי דופן בשל הדיבורים המיוחדים שנאמרו בהם על ידי רבותינו נשיאינו או בשל הדברים שאירעו בעקבותיהם.

להלן רשימה חלקית:

  • פורים תר"פ - חג הפורים האחרון עם אדמו"ר הרש"ב, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו. אדמו"ר הרש"ב קיים תחת שלטון הבולסביקים התוועדות ארוכה שנמשכה 12 שעות רצופות. בעיצומה של ההתוועדות נכנסו חיילי הבולשת עם נשק שלוף ואדמו"ר הרש"ב לא התפעל ואמר "נאמר חסידות והם יתבטלו", ופתח באמירת המאמר 'ראשית גויים עמלק', שהיה המאמר האחרון שאמר בפני החסידים.
  • פורים תרפ"א - על אף שאדמו"ר הריי"צ היה נתון בסכנת חיים בשל מצבו הרפואי, התוועד הרבי במשך שעות ארוכות. התוועדות זו הייתה התוועדות חג הפורים הראשונה של נשיאותו, והרבי אמר מאמר חסידות שנמשך שעתיים וחצי ברציפות.
  • פורים תרפ"ז - למרות האיומים המפורשים מצד אנשי המשטרה החשאית, התוועד הרבי במשך 15 שעות ודיבר בחריפות נגד הגזירות על החינוך היהודי ברוסיה. הרבי אף התבטא שכל מי שיש לו בן וימסור אותו ללמוד בבתי הספר של הסובייטים או היבסקים, לא יוציא את שנתו. באמצע ההתוועדות הרבי התעלף מרוב התרגשות, ולאחר שעתיים מנוחה חזר להתוועד.

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • פורים תשי"ג - באופן חריג הרבי אמר 2 מאמרים במהלך ההתוועדות, וסיפר סיפור שמיימי על מאורע מזמן אדמו"ר הרש"ב, וכעבור זמן נודע על מותו הפתאומי של סטאלין באותה שעה[30].
  • פורים תשט"ו - במהלך ההתוועדות הציע הרבי לנוכחים להרים את יד ימין כדי לקבל על עצמם את נסיון העשירות.
  • פורים תשי"ח (תשח"י) - סגנון ההתוועדות היה שונה מהרגיל והרבי דיבר עם החסידים דיבורים פרטיים רבים, וחלקם אף בסגנון של 'מוסר'. הרבי גם העניק ברכות מיוחדות, וההתוועדות נמשכה למעלה מ-9 שעות.
  • פורים תשכ"ו - הרבי הרבה לחלק לחסידים 'לחיים' במשך ההתוועדות, והורה לרוקן את כל הבקבוקים כי זהו זמן של 'כל הפושט יד נותנים לו' והעניק ברכות לכל מי שביקש. חלוקת ה'לחיים' נמשכה גם לאחר סיום ההתוועדות עד שהרבי נכנס לביתו[31].
  • פורים תשל"א - הפרזידנט שניאור זלמן שז"ר ביקר בחצרות קודשנו והשתתף בקריאת המגילה, ולאחר מכן נכנס ליחידות אצל הרבי שנמשכה למעלה מ-4 שעות.
  • פורים תשל"ו - הרבי מעורר לראשונה על תקנת "הנחת תפילין דר"ת".

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אתחיל לומר מאמר חסידות והם יתבטלו, תיאור חג הפורים האחרון במחיצת אדמו"ר הרש"ב בשנת תר"פ, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו, שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 44
  • הפורים של הרבי החדש, תיאור חג הפורים תשי"א אצל הרבי בתרגום מאידיש מהעיתון 'פארווערטס', שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 49
  • כשהרבי הכריז כל הפושט יד נותנים לו, תיאור ימי הפורים אצל הרבי מאת הר' מנחם מענדל גרונר, שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 25
  • 10 עובדות חב"דיות - פורים מיוחדים בליובאוויטש, שבועון בית משיח גליון 1205 עמוד 33

חגי פורים בקהילות ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאורך ההיסטוריה, קהילות שונות שעמדו בפני סכנה גדולה, חגגו את חג ההצלה הפרטי שלהם בדומה לחג הפורים, וסיפוריהם השתמרו במסורת היהודית, להלן לקט לדוגמא מתוך גליונות שיחות לנוער:

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיחות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלכות ומנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חג הפורים
ימי הפורים פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש
מצוות הפורים משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים
מנהגי פורים זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן
מגילת אסתר אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש
ענייני הפורים מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה
התוועדויות פורים פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו
ניגוני פורים ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב)
חגים וזמנים
מדברי תורה שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה
מדברי חכמים חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין
תעניות צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם
מנהג ישראל חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב
שבתות מיוחדות שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות

הערות שוליים

  1. ↑ ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).
  2. ↑ מגילה דף[דרוש מקור].
  3. ↑ מגילה דף י ב וכן באסתר רבה ז ח.
  4. ↑ פרק ט, כ-לב.
  5. ↑ אבן עזרא על הפסוקים.
  6. ↑ 6.0 6.1 6.2 ט, כב.
  7. ↑ הלכות מגילה פ"ב, הלכה י"ז.
  8. ↑ שו"ע ורמ"א סי' תרפ"ב ס"א, ושו"ע אדמוה"ז שנסמן לעיל הערה 61.
  9. ↑ מה דינו של מי ששכח לומר 'ועל הניסים' בתפילה או בברכת המזון?
  10. ↑ לוח כולל-חב"ד ,לדעת המג"א סי' תרצ"ד זהו זמן נתינתה לכתחילה.
  11. ↑ 'התקשרות' גיליון מ' עמ' 18
  12. ↑ מסכת מגילה דף י"ד עמ' א
  13. ↑ 13.0 13.1 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489. שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א.
  14. ↑ לשון הרמ"א בנוגע לפורים קטן, והובא בנוגע למעשה בפועל בלוח כולל חב"ד ביום זה.
  15. ↑ מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד.
  16. ↑ הלכות מגילה פ"ב הלכה יח.
  17. ↑ חולין ס, ב.
  18. ↑ ראה תורה אור מגילת אסתר צד, א. קיט, ב. ד"ה ליהודים תרכ"ו. תשי"ב. ד"ה להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז. ד"ה כל המועדים תשכ"א. ועוד.
  19. ↑ תורה אור מגילת אסתר, צה, ד
  20. ↑ על כן קראו לימים האלו פורים, תשי"ג
  21. ↑ תורת מנחם כרך יט, עמ' 186
  22. ↑ תורת שלום עמוד 219, פורים העת"ר.
  23. ↑ על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג.
  24. ↑ לקו"ש, חלק ו', פורים
  25. ↑ מעיינותיך, פורים, תשע"ה
  26. ↑ אסתר, ט, כ"ז
  27. ↑ שבת, פ"ח, א
  28. ↑ עיון, משנת חב"ד, פורים/עד שלא ידע באתר חב"ד אורג
  29. ↑ אחד מתוך שלושה תאריכים בלבד: שמחת תורה, י"ט כסלו, וחג הפורים.
  30. ↑ הרבי אף הסכים להגיה את הפתח דבר בו הוזכר הקשר בין הסיפור והמאמר.
  31. ↑ הרכב התרסק, המצלמה נלקחה; אבל התמונה שרדה כדי לספר
  32. ↑ תדפיס מהספר מועדים ומודעות - מודעות חסידית סביב חגי ישראל ומעגל השנה היהודי והחסידי.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=פורים&oldid=713576"