פורים משולש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ירושלים - עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בה חוגגים פורים משולש

פורים משולש הוא הכינוי לחגיגת חג הפורים כאשר חל ביום השבת, ואזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות לוח השנה העברי הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק בחג הפורים בערים המוקפות חומה, החל בט"ו באדר, שכן י"ד באדר בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת.

פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: תש"י, תשי"ד, תשל"ד, תשל"ז, תשמ"א, תשנ"ד, תשס"א, תשס"ה, תשס"ח, ותשפ"א.

בהלכה[עריכה]

במקורות חז"ל מופיעה התייחסות לחג הפורים כאשר חל בשבת, ביחס לקריאת המגילה. המשנה פוסקת כי אין לקרוא את המגילה בשבת, ובגמרא הובאו על כך שני טעמים: א) גזירה שמא יטלטל את המגילה לביתו של מי שבקי בקריאה, ויעבור על איסור הוצאה מרשות לרשות. ב) מכיוון שהעניים מצפים לקריאת המגילה שבה מקבלים הם מתנות לאביונים, דבר שאסור בשבת. מסיבות אלו, יש להקדים את המגילה ליום שישי[1]. מדברי הגמרא נלמד שגם את מצוות מתנות לאביונים יש לקיים ביום שישי. כמו כן, רבי יהושע בן לוי פסק שבפורים שחל בשבת יש לדרוש בענינו של יום[2].

לגבי סעודת הפורים, וכן מצוות משלוח מנות המתקיימת בקשר לסעודה זו, נפסק בתלמוד ירושלמי שיש לדחותה ליום ראשון, ולא לערוך את הסעודה בשבת, שכן קביעת הפורים ליום שמחה על ידי בית דין אינה שייכת ליום השבת שנקבע מלכתחילה מן התורה כיום שמחה[3]. כדברי הירושלמי פסקו להלכה פוסקים רבים: הרי"ף[4], הכלבו[5], התשב"ץ[6] ועוד.

אמנם, לדעת רבי לוי בן חביב (הרלב"ח), שכיהן כרבה של ירושלים, דברי הירושלמי הללו חולקים עם שיטת התלמוד בבלי[7] - בו נאמר שכאשר ט"ו באדר חל בשבת, עושים בני הערים המוקפות את הפורים ביום השבת, קביעה המתייחסת לדעתו לסעודה ומשלוח המנות הנעשים בשבת. על פי הכלל שבמחלוקת בבלי וירושלמי הלכה כבבלי, הנהיג הרלב"ח בירושלים למעשה לערוך את הסעודה בשבת[8]. הרלב"ח הביא שכשיטתו נפסק גם בתשובה מחכמי צרפת[9].

בשולחן ערוך נפסק כדברי הירושלמי, שיש לדחות את הסעודה ומשלוח המנות ליום ראשון[10], וכן כתבו רבים מהפוסקים[11]. אמנם יש שכתבו לערוך סעודה ולשלוח מנות גם בשבת, לחוש לדעת הרלב"ח[12].

דיני פורים משולש[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פורס מפה ומקדש

לפי ההכרעה המקובלת על יסוד השולחן ערוך, פורסים את המצוות על פני שלושה ימים:

עם זאת, הרבי עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים[13], ומכמה טעמים: ראשית, לפי ההלכה שמי שלא נתן ביום שישי ישלים ביום ראשון, ומכאן שיש קשר בין יום ראשון למתנות לאביונים; שנית, מכיון שלפי ההלכה שמחה בחיק המשפחה מבלי לשתף בה עניים ומסכנים היא פסולה והרי ביום זה ישנה שמחה; וכמו כן לפי פסק הרמב"ם, שמוטב להרבות במתנות לאביונים[14].

בערי הספיקות[עריכה]

דנו אחרוני הפוסקים מהו המנהג בערים שהן ספק מוקפות חומה - האם עליהן לקיים גם כן פורים משולש, או לא[15]. ומשיחת הרבי ברור שדעתו היא שיש לנהוג פורים משולש גם בערי הספיקות[16].

אצל הרבי[עריכה]

מענה הרבי לשליח הרב משה חיים לוין על שאלתו בשנת תשל"ז שהקביעות שלה היתה 'פורים משולש', האם נכון להדפיס גם בשנה זו את לוח קיצור הדינים בתרגום לרוסית כפי שהוציא לאור בשנים קודמות:
באם
1) רב יסכים (בנוגע לדינים וכו')
2) מבין " ( " להשפה הרוסית)
3) יוסיפו ע"ד הזהירות הנוספת השנה לפורים בערב שבת קודש – שלא ליגע בשמירתה וכו'
אזכיר על הציון

הרבי התבטא על פורים בקביעות כזו שהוא "קצר בכמות"[17], ועורר לנצל קביעות כזו על מנת לחזק גם את מבצע נרות שבת קודש[18], ולהתאחד עם תושבי ירושלים בקיום מנהגי פורים השייכים, והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד[14].

בשנת תשי"ד ערך הרבי את ההתוועדות בשבת-שושן-פורים סמוך לשקיעת החמה (ולא אחרי תפילת שחרית, כפי הרגיל), במטרה שיוכל לחלק כוס של ברכה במוצאי שבת וחסידי חב"ד המתגוררים בקרבת מקום יוכלו להספיק להגיע ולהשתתף בהתוועדות[19], דבר יוצא דופן בהתחשב בכך שהרבי נוהג בדרך כלל לחלק כוס של ברכה רק במוצאי החגים ראש השנה, שמחת תורה, פסח ושבועות[20].

גם בשנת תשל"ד לא נערכה התוועדות מיוחדת לפורים, בשל הקביעות המיוחדת, ובדומה לכך בשנת תשל"ז, בה ציין הרבי את חג הפורים באמצעות בקבוק משקה ששלח לחסידים על ידי המזכיר הרב גרונר שיחלק לכל מי שרוצה[21]

בשנת תשמ"א[22] הרבי התפלל תפילת מנחה בזאל הקטן בשעה 3:15, ולאחר התפילה נכנס לזמן קצר לחדרו ולאחר מכן יצא בלא הודעה מוקדמת לזאל הקטן ואמר שם מאמר חסידות קצר במשך 12 דקות שעסק בענין השמחה ומעלתה, ולאחר מכן בירך על היין שנמזג לכוס נייר פשוטה[23] ושתה רביעית, החל לנגן 'ופרצת', שתה כוס יין נוספת הורה שכולם יאמרו 'לחיים' בלי הגבלות ובירך והזכיר אודות ברכה אחרונה ויצא, כאשר המעמד כולו ארך רבע שעה בלבד.

באותה שנה לא נערכה התוועדות כרגיל לרגל חג הפורים, אך בהתוועדות שנערכה בשבת אמר הרבי ש"לכבוד ירושלים" היה מן הראוי לערוך התוועדות נוספת, ולכן יפרוס מפה על המזונות ובכך יחשב הדבר להתוועדות חדשה, וכך עשה[24].

לקריאה נוספת[עריכה]

  • שיאמרו לחיים ללא הגבלות פורים שחל בערב שבת, במדור 'חיי רבי', כפר חב"ד 1898 עמוד 38

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. מגילה ד, ב.
  2. מגילה ד, א.
  3. ירושלמי מגילה פ"א ה"ד.
  4. מגילה ג, א מדפי הרי"ף.
  5. סוף סימן מה.
  6. ח"ג, סימן רצח.
  7. מגילה ל, א.
  8. תשובות מהרלב"ח, סימן לב.
  9. נדפסה בשו"ת ראב"י סימן לו.
  10. אורח חיים סימן תרפח סעיף ו.
  11. ראה למשל שו"ת הרדב"ז חלק א, סימן תקח. שו"ת נודע ביהודה אורח חיים, סימן מב.
  12. פרי חדש אורח חיים שם.
  13. לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489, בהערה.
  14. 14.0 14.1 לקוטי שיחות שם. שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א.
  15. ראה הליכות שלמה פרק כא סעיף ב. פורים משולש (דבליצקי) פרק ט סעיף ב. נטעי גבריאל פורים משולש פרק כ סעיף יג.
  16. שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א.
  17. יומן תענית אסתר תשמ"א עמוד כ"ב.
  18. מכתב י"א אדר תשל"ז - אגרות מלך חלק א, ע' קלז.
  19. מקור.
  20. יוצא דופן נוסף, היה ההתוועדות של שבת פרשת נשא, סיום ימי התשלומין תנש"א.
  21. מקור.
  22. פורים משולש: גילויים מיוחדים מחג הפורים תשמ"א, הקלטה של הרב שלום יעקב חזר המספר מזכרונותיו מפורים זה קובץ שמעאינפו.jpg
  23. הרבי סירב שיביאו לו את הכוס של הקידוש.
  24. יומן הקהל תשמ"א עמוד 111.