דבר מלכות משפטים (א'): הבדלים בין גרסאות בדף
(←רקע) |
|||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==פנינים מהשיחה== | ==פנינים מהשיחה== | ||
===מי"ד ממ"ש=== | ===מי"ד ממ"ש=== | ||
בשיחה ה[[מוגה]]ת כתוב שהגאולה תבוא {{ציטוטון|תיכף ומיד ממש, על כל הפירושים שב"מיד", וכל הפירושים שב"ממש"}}. ואכן ישנם בזה כמה פירושים, "ממש תוארו גשמיות שבגשמיות"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ג מנחם-אב|היום יום כ"ג מנחם-אב]]}}, או "ממש שמורה על נצחיות"{{הערה|[[דבר מלכות שופטים]]}}, ועוד. אך בסרט ההקלטה (שיחת כ"ד שבט בסיומה) ניתן לשמוע את הביטוי כפי שיצא מפיו, "כל הראשי תיבות שבמיד, וכל הראשי תיבות שבממש" (ובלשונו הק': "די אלע ראשי תיבות אין מיד, און די אלע ראשי תיבות אין ממש"). | בשיחה ה[[מוגה]]ת כתוב שהגאולה תבוא {{ציטוטון|'''תיכף ומיד ממש, על כל הפירושים שב"מיד", וכל הפירושים שב"ממש"'''}}. ואכן ישנם בזה כמה פירושים, "ממש תוארו גשמיות שבגשמיות"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ג מנחם-אב|היום יום כ"ג מנחם-אב]]}}, או "ממש שמורה על נצחיות"{{הערה|[[דבר מלכות שופטים]]}}, ועוד. אך בסרט ההקלטה (שיחת כ"ד שבט בסיומה) ניתן לשמוע את הביטוי כפי שיצא מפיו, "כל הראשי תיבות שבמיד, וכל הראשי תיבות שבממש" (ובלשונו הק': "די אלע ראשי תיבות אין מיד, און די אלע ראשי תיבות אין ממש"). | ||
בשיחות אחרות נותן הרבי כמה ראשי תיבות ל"מיד", ביניהם: "'''מ'''שה '''י'''שראל '''ד'''וד", "'''מ'''שיח (ש'''מ'''נחם שמו) '''י'''וסף '''ד'''ובער" (האדמו"ורים עפ"י סדר הקרבה אלינו). והראשי תיבות של ממש ידוע בין החסידים{{הערה| וראה שיחת י"ג ניסן תש"נ בסופה}} כשמו של הרבי - '''מ'''נחם '''מ'''ענדל '''ש'''ניאורסון. | בשיחות אחרות נותן הרבי כמה ראשי תיבות ל"מיד", ביניהם: "'''מ'''שה '''י'''שראל '''ד'''וד", "'''מ'''שיח (ש'''מ'''נחם שמו) '''י'''וסף '''ד'''ובער" (האדמו"ורים עפ"י סדר הקרבה אלינו). והראשי תיבות של ממש ידוע בין החסידים{{הערה| וראה שיחת י"ג ניסן תש"נ בסופה}} כשמו של הרבי - '''מ'''נחם '''מ'''ענדל '''ש'''ניאורסון. | ||
גרסה אחרונה מ־23:13, 10 ביוני 2024
המונח "דבר מלכות משפטים" מפנה לכאן. לערך העוסק בשיחה המוגהת השנייה - על ספר זיכרון שי"ל לרגל ה'שלושים' לפטירתו של הרב משה יצחק העכט, ראו דבר מלכות משפטים (ב').
כתובת הפסוק המתנוססת על בנין האו"םוככל שניתוסף בבירור העולם ע"י נשיא הדור ניתוסף גם בקיומו וביסוסו של הארגון שמטרתו לפעול אחדות ושלום בעולם, ועד לגמר ושלימות בירור העולם בקיום היעוד "וכתתו חרבותם לאתים" שהוא היסוד של ארגון זה *ועד שפסוק זה מתנוסס על גבי כותל הבנין— הערה 26 ושולי הגליון
דבר מלכות משפטים (א') היא השיחה שנאמרה בשבת קודש כ"ז שבט תשנ"ב, והוגהה לאחר מכן בידי הרבי בלשון הקודש[1].
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
אודות השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרקע לשיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשבוע פרשת משפטים תשנ"ב נחתם הסכם שלום בין ארה"ב ורוסיה, ובכך באו לסיומם המפתיע קרוב לחמישים שנות 'המלחמה הקרה': לאחר מלחמת העולם השנייה התפשטה השפעתה של ברית המועצות של רוסיה הקומוניסטית על כל חציה המזרחי של אירופה וכך נוצר הגוש המזרחי. שלעומתו היה חציה המערבי של אירופה וארצות הברית – הגוש המערבי.
בין שתי הגושים הייתה עויינות הדדית, שאמנם לא גלשה למלחמה ממשית, אך הייתה בעלת משמעויות רבות של מלחמה. הצדדים קיימו ביניהם מירוץ חימוש של נשק אטומי למקרה שהמלחמה האמיתית תתפרץ. תקופה זו קבלה את הכינוי ה'מלחמה הקרה'.
בשנת תש"נ קרסה ברית המועצות בפתאומיות (בנבואת הרבי), ובהמשך לכך בשנת תשנ"ב התקיימה פגישה שהחלה בערב אותה שבת בה התכנסו ראשי המעצמות ארצות הברית ורוסיה ג'ורג' בוש ובוריס ילצין, ובסיומה חתמו על "האמנה לצמצום כלי נשק אסטרטגיים" (START), שבה התחייבו הנשיאים להקטין את מאגרי הנשק האטומי ב-25 אחוזים. ארצות הברית ורוסיה סיכמו להחזיק בלא יותר מ-2,200 ראשי נפץ גרעיניים. בועידה שבה השתתפו גם מנהיגי מדינות נוספות, סוכם על הפסקת מרוץ ההתחמשות שהתנהל במהלך המלחמה הקרה, והמנהיגים הצהירו על הפניית המשאבים שהופנו עד כה למטרות מלחמה לשיפור הכלכלה ועל שיתוף פעולה ועזרה הדדית.
תוכן השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ועוד יותר מזה לא מובן – מדוע עדיין לא באה הגאולה, ועדיין לא קבלנו את הציווי – ביחד עם הנתינת-כח – ד"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" כפי שזה שייך לזמננו זה – בבנין בית המקדש השלישי!...
בשיחה זו לומד הרבי הוראה מהמאורעות שארעו באותה תקופה שגדולי מעצמות העולם חתמו ביניהם על הסכם לצמצום כלי נשק וניצולו למטרות טובות. הרבי אומר שזה קורה מכיון שמתקרבים לימות המשיח בו יהיה היעוד "וכתתו חרבותם לאתים" - שמכלי הנשק יעשו דברים מועילים, ויהיה רק שלום בין כולם! ולכן כבר עכשיו - אומר הרבי שליט"א - אפשר לראות איך ייעוד זה מתחיל להתממש.
עוד מוסיף הרבי, שמימוש יעוד זה הוא תוצאה ישירה מעבודתו של מלך המשיח בעולם, ומוכיח מכך שבנין האו"ם בו נערכה הפגישה בין המנהיגים נמצא בעירו של נשיא הדור - ניו יורק, ונבנה בסמיכות להגעתו של הרבי לניו יורק. במילים פשוטות אומר הרבי: שכתוצאה מעבודתו בעולם ארע המפנה הגדול ביחסים בין המעצמות.
בהמשך מסביר הרבי איך ענין זה נרמז בפרשת השבוע, פרשת משפטים, שעוסקת בעיקר בדינים המחוייבים בשכל, אך שצריך לקיימם מצד ציווי הקב"ה. הסיבה לכך ששכל האדם מבין את דינים אלו, היא רק מפני שכך מחייבת חכמתו של הקב"ה. וכך בנוגע להסכם שנעשה, שהסיבה לכך שהשכל האנושי של אומות העולם מבין שיש לעשות שלום, הוא מכיון שחכמתו של הקב"ה חייבה שהגיע זמן הגאולה!.
פנינים מהשיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מי"ד ממ"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשיחה המוגהת כתוב שהגאולה תבוא "תיכף ומיד ממש, על כל הפירושים שב"מיד", וכל הפירושים שב"ממש"". ואכן ישנם בזה כמה פירושים, "ממש תוארו גשמיות שבגשמיות"[2], או "ממש שמורה על נצחיות"[3], ועוד. אך בסרט ההקלטה (שיחת כ"ד שבט בסיומה) ניתן לשמוע את הביטוי כפי שיצא מפיו, "כל הראשי תיבות שבמיד, וכל הראשי תיבות שבממש" (ובלשונו הק': "די אלע ראשי תיבות אין מיד, און די אלע ראשי תיבות אין ממש").
בשיחות אחרות נותן הרבי כמה ראשי תיבות ל"מיד", ביניהם: "משה ישראל דוד", "משיח (שמנחם שמו) יוסף דובער" (האדמו"ורים עפ"י סדר הקרבה אלינו). והראשי תיבות של ממש ידוע בין החסידים[4] כשמו של הרבי - מנחם מענדל שניאורסון.
משיח שבדור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסעיף ב' מסביר הרבי איך שקיום היעוד "וכתתו חרבותם לאיתים" וכו' נעשה ע"י מלך המשיח ובזה רואים התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.
בסעיף ג'[5] ממשיך להסביר איך פעולה זאת נגרמה על ידי שנשיא הדור גר בעיר זאת וזה נעשה ע"י נשיא הדור - משיח שבדור[6].
נשיא דורנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמנם כשהרבי מדבר שהשינוי המתחולל בעולם הוא כתוצאה מפעולותיו של מלך המשיח - נשיא הדור, מתבטא בעיקר על האדמו"ר הריי"צ, אך בהערה 26 מרמז בבירור שמתכון אל עצמו: "ולהעיר, שארגון חבר העמים למטרת אחדות ושלום בין העמים הוקם בחצי כדור התחתון לאחרי ובסמיכות לבואו של נשיא דורנו לחצי כדור התחתון (החל מההחלטה שנתקבלה באמצע המלחמה, בשנת תש"ב לערך[7]...ועד לבניית הבנין המיוחד (בשנת תשי"א לערך)[7]" - השנה תש"ב סמוכה לזמן בו הגיע הרבי מלך המשיח לניו יורק, ושנת תשי"א היא שנת קבלת נשיאותו! בכך מדגיש הרבי שהכוונה ב"נשיא דורנו" היא אל עצמו[8].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השיחה: מוגה (לשון הקודש) • גרסת טקסט • בלתי מוגה - שיחה ויומן
- גליונות: דף עזר • מדקדקים • חדור בד"ם
- פעולות מלך המשיח באו"ם, בקונגרס, בקמפ דיוויד וב-770 מתוך תכנית הוידיאו החדשית של את"ה העולמי 'ואביטה נפלאות'
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |
הערות שוליים
- ↑ בעריכת השיחה והגהת הרבי שולבו בה קטעים מהשיחות שנאמרו בכ"ה וכ"ח שבט.
- ↑ היום יום כ"ג מנחם-אב
- ↑ דבר מלכות שופטים
- ↑ וראה שיחת י"ג ניסן תש"נ בסופה
- ↑ ובהערות 24, 25, 26.
- ↑ וחוזר על זה עוד פעמים בהערה 25 (ששם מציין לקונטרס בית רבנו) ובסוף הסעיף.
- ↑ 7.0 7.1 הדגשה זו אינה במקור
- ↑ עיין עוד שיחת פרשת וארא תש"נ ובהערות 97 ו99. וכפי שהתבטא הרבי על הרבי הריי"צ ש"נשמתו בי". ועיין עוד בלקוטי מקורות בפרק "כ"ק מו"ח נשיא דורנו". ועוד.